1904 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1904.
אסטרונומיה
עריכה
- אדוארד וולטר מאונדר (Edward Walter Maunder) מדגים את השינויים בעצמה ובמיקום של כתמי שמש בעזרת "דיאגרמת הפרפר".
- גילוי הימליה, ירח שישי של כוכב הלכת צדק, במצפה הכוכבים ליק.
- יוהאן הרטמן (Johannes Franz Hartmann) מגלה את התווך הבין-כוכבי.
ארכאולוגיה
עריכה
- קבר נפרטיטי, אשתו של רעמסס השני, פרעה מצריים התגלה על ידי ארנסטו שיאפרלי (Ernesto Schiaparelli).
- אדוורד טומפסון (Edward Herbert Thompson) מבצע חפירות בצ'יצ'ן איצה תוך גילוי ממצאים עתיקים.
- גילוי ספינת הוויקינגים אוסבר בשלמותה בנורווגיה.
- גילוי רשומה הכתובה בכתובות פרוטו-סינאיות מהמאה ה-19 לפנה"ס.
- ארכאולוגים גרמנים מתחילים בפרסום תיאור מפורט של פטרה שבירדן.
מתמטיקה
עריכה
- אנרי פואנקרה מנסח את השערת פואנקרה.
- הֶלגֶה פון קוֹך מתאר את הפרקטל הקרוי על שמו, פתית השלג של קוך, אחד הפרקטלים הראשונים שתוארו.
- צ'ארלס ספירמן מפתח את מקדם המתאם של ספירמן.
- ארנסט צרמֶלו מנסח את אקסיומת הבחירה המשמשת להוכחת משפט הסדר הטוב.
רפואה
עריכה- האדרנלין (אפינפרין) מיוצר לראשונה באופן מלאכותי על ידי פרידריך שטולץ (Friedrich Stolz).
פיזיקה
עריכה- סר ג'ון פלמינג ממציא את הדיודה.
- ג'יי ג'יי תומסון מציע את מודל עוגת הצימוקים לתיאור האטום.
טכנולוגיה
עריכה- פתיחת רכבת חשמלית בין אתונה לבין פיראוס.
- 27 באוקטובר – פתיחת הרכבת התחתית של ניו יורק.
תעופה
עריכה- האחים רייט מקבלים פטנטים בגרמניה וצרפת.
- 9 בנובמבר – טיסה של האחים רייט למרחק של 3 מייל, הראשונה שנמשכה מעל 5 דקות.
פרסים
עריכה- פרס נובל לפיזיקה - ג'ון ויליאם סטראט ריילי- פיזיקאי בריטי. קיבל את הפרס על גילוי גז ארגון.
- פרס נובל לכימיה - ויליאם רמזי, כימאי בריטי. קיבל את הפרס על גילוי ארגון, ניאון קריפטון וקסנון.
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - איוואן פטרוביץ' פבלוב, פיזיולוג רוסי. קיבל את הפרס על עבודותיו בחקר מערכת העיכול, ובמהלך מחקרים אלו פיתח וביסס את המושג התניה קלאסית.
נולדו
עריכה- 27 בפברואר – יולי חָרִיטוֹן, פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. המתכנן הראשי בפרויקט פצצת המימן הסובייטית.
- 4 במרץ – ג'ורג' גאמוב, פיזיקאי וקוסמולוג רוסי-אמריקני. עסק בחקר התהליכים התרמו-גרעיניים שמתרחשים בכוכבים. ממפתחי מודל "המפץ הגדול", ניבא את קרינת הרקע הקוסמית וחקר את תופעת הנוקליאוסינתזה.
- 20 במרץ – פרדריק סקינר, פסיכולוג אמריקני.
- 22 באפריל – רוברט אופנהיימר, פיזיקאי יהודי אמריקני, אבי פצצת האטום.
- 6 במאי – מקס מלוואן, ארכאולוג בריטי חשוב שהתמחה בהיסטוריה של המזרח התיכון.
- 8 במאי – ג'ון וייטהד, מתמטיקאי בריטי, אחד המייסדים של תאוריית ההומוטופיה.
- 5 ביולי – ארנסט מאייר, פעל בגרמניה וארצות הברית. אחד מהביולוגים האבולוציונים המובילים במאה ה-20.
- 7 ביולי – אנרי קרטן, מתמטיקאי צרפתי, אחד מגדולי המתמטיקאים של המאה ה-20, ממייסדי הקבוצה ניקולא בורבאקי.
- 28 ביולי – פאבל צ'רנקוב, פיזיקאי סובייטי, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי ופירוש קרינת צ'רנקוב.
- 16 באוגוסט – ונדל מרדית' סטנלי, ביוכימאי ווירולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
- 26 בספטמבר – מיכאל אבי יונה, מבכירי הארכאולוגים וחוקרי התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
- 3 באוקטובר – צ'ארלס פדרסן, חתן פרס נובל לכימיה על פיתוח ושימוש במולקולות עם אינטראקציה בררנית תלויית מבנה שהיוו פריצת דרך בסינתזה אורגנית, הפרדת יונים בתמיסות, אלקטרודות יון סלקטיביות וקטליזה.
- 22 בנובמבר – לואי נל, פיזיקאי צרפתי, חתן פרס נובל בפיזיקה על עבודתו בנוגע לאנטי-פרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקה של מצב מוצק.
- 25 בדצמבר – גרהרד הרצברג, פיזיקאי וכימאי פיזיקלי גרמני, פעל בקנדה, חתן פרס נובל בכימיה על תרומתו להבנת הקונפיגורציה האלקטרונית והשפעתו על המבנה המרחבי של מולקולות.
נפטרו
עריכה
- 22 בינואר – ג'ורג' סלמון (George Salmon), מתמטיקאי אירי (נולד ב-1819).
- 10 במאי – הנרי מורטון סטנלי - עיתונאי אמריקני מהמאה ה-19 וחוקר ארצות מפורסם שהתפרסם הודות לחקירותיו באפריקה וחיפושיו אחר דייוויד ליווינגסטון.
- 15 במאי – אטיין-ז'ול מארה, מדען צרפתי רב-תחומי, רופא, פזיולוג, ממיסדי הביומכניקה.
- 3 ביולי – ג'ון בל האטצ'ר פלאונטולוג וצייד מאובנים אמריקאי.
- 24 בספטמבר – נילס ריברג פינסן (נולד ב-1860), רופא וחוקר דני חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1903) על תרומתו לפיתוח טיפול במחלות באמצעות פוטותרפיה.
קישורים חיצוניים
עריכה