1927 במדע
שנה במדע
לחצו כדי להקטין חזרה
ערך מורחב – 1927
ערך מורחב – אסטרונומיהעריכה
אוסף צילומים של אדוארד ברנרד פורסם תחת הכותרת "האטלס המצולם של אזורים נבחרים בשביל החלב"
טכנולוגיהעריכה
צ'ארלס לינדברג עומד לפני "הרוח של סנט לואיס", המטוס איתו ביצע את טיסת הסולו הראשונה מעבר לאוקיינוס האטלנטי
- פתיחת קו גינזה, הקו הראשון של הרכבת התחתית של טוקיו והראשון שנבנה ביבשת אסיה
- 7 בספטמבר – פילו פרנסוורת' (Philo Farnsworth) הציג את מצלמת הווידאו האלקטרונית הראשונה (image dissector)
תעופהעריכה
- 20-21 במאי - טיסה של צ'ארלס לינדברג מניו יורק לפריז.
- 5 ביוני – הקמת חברה לחקר טיסות חלל בגרמניה.
- 4 בנובמבר – שיא מהירות חדש - 479 קמ"ש.
כימיהעריכה
- מחקרים של פריץ לונדון (Fritz London) וולטר הייטלר (Walter Heitler) מסבירים התנהגות הקשר הקוולנטי במולקולת המימן בעזרת מכניקת הקוונטים ובכך מניחים יסוד לכימיה קוונטית
פיזיקהעריכה
- ורנר הייזנברג מפרסם את עקרון האי-ודאות שהפך עקרון יסוד במכניקת הקוונטים
- הוכחת ניסיונית של השערת דה ברויי על דואליות גל-חלקיק של האלקטרון
- ניסוח קירוב בורן-אופנהיימר, המאפשר פתרון משוואת שרדינגר עבור מולקולות
- ניסוח תאוריית הקשר הערכי על ידי ולטר הייטלר ופריץ לונדון
- אפריל – ז'ורז' למטר פרסם מאמר בו הוצגו רעיונות של המפץ הגדול וחוק האבל
- כנס סולווה ה-5 מתכנס בבריסל בראשות הנדריק לורנץ. הנושא, אלקטרונים ופוטונים, הכנס מתאפיין בוויכוחים סוערים על מכניקת הקוונטים, עקרון אי הוודאות והגישה הריאליסטית מול האינסטרומנטליזם בפילוסופיה של המדע
פרסיםעריכה
- פרס נובל לפיזיקה - ארתור קומפטון, פיזיקאי אמריקאי על גילוי האפקט הקרוי על שמו וצ'ארלס וילסון, פיזיקאי אנגלי, על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (ראו: תא ערפל)
- פרס נובל לכימיה, היינריך אוטו וילנד, כימאי גרמני, על מחקרו בתחום חומצות מרה
- פרס נובל לפיזואולוגיה או לרפואה - יוליוס ואגנר-יאורג (Julius Wagner-Jauregg), על ריפוי שיתוק כללי של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה
נולדועריכה
- 13 בינואר – סידני ברנר, ביולוג יהודי דרום אפריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו במחקר הגנטי של התפתחותם של איברים שונים ותיכנות מותם של תאים בעזרת אורגניזם המודל נמטודה
- 29 בינואר – לואיס אורי (Lewis Urry), כימאי קנדי, ממציא סוללת אלקליין (נפטר ב-2004)
- 16 במרץ – ולדימיר קומארוב, הקוסמונאוט הסובייטי הראשון שטס לחלל יותר מפעם אחת, והאדם הראשון שנספה בטיסה לחלל (נהרג ב-1967)
- 10 באפריל – מרשל וורן נירנברג (נפטר ב-2010), ביוכימאי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזה של חלבון
- 20 באפריל – אלכסנדר מולר, פיזיקאי שווייצרי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בגילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה
- 9 במאי – מנפרד אייגן (Manfred Eigen), כימאי גרמני, עסק בביופיזיקה, חתן פרס נובל בכימיה על מחקר של תגובות כימיות מהירות מאוד
- 24 ביוני – מרטין פרל, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי לפטון טאו (נפטר ב-2014)
- 28 ביולי – פרנק שרווד רולנד, כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו במחקר בכימיה אטמוספירית, ובפרט על נושא הידלדלות שכבת האוזון. מחקר זה הביא לשינויים בינלאומיים בתעשייה הכימית (נפטר ב- 2012)
- 9 באוגוסט – מרווין מינסקי, מדען אמריקאי יהודי המתמחה בתחום הבינה המלאכותית, חתן פרס טיורינג (נפטר ב-2016)
- 18 באוגוסט – מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקאי, פיתח את הגישה התאורטית שנקראת מטריאליזם תרבותי (נפטר ב-2001)
- 4 בספטמבר – ג'ון מקארתי , מדען מחשב אמריקאי ממוצא אירי ויהודי, חוקר בתחום המדעים הקוגניטיביים, חלוץ בחקר הבינה המלאכותית, האינטרנט ומערכות שיתוף זמן, חתן פרס טיורינג (נפטר ב-2011)
- 8 באוקטובר – סזר מילשטיין, ביוכימאי יהודי ארגנטינאי ובריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי הנוגדנים המונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים), הבנת התפקיד של מוטציות סומטיות בהבשלה של תגובות אימוניות (נפטר ב-2002)
- 12 בנובמבר – יוטקה טניאמה, מתמטיקאי יפני, ידוע בעיקר בזכות השערת טניאמה-שימורה שעזרה בהוכחת המשפט האחרון של פרמה (נפטר ב-1958)
- 12 בדצמבר – רוברט נויס, פיזיקאי אמריקאי, ממייסדי החברות פיירצ'יילד סמיקונדקטור ואינטל, ממציאי המעגל המשולב ומיקרו-מעבדים (נפטר ב-1990)
נפטרועריכה
- 3 בינואר – קרל דוד רונגה (Carle David Tolmé Runge), מתמטיקאי גרמני, אבי שיטות רונגה-קוטה לפתרון משוואות דיפרנציאליות
- 21 בינואר – צ'ארלס וורן, ארכאולוג בריטי, מראשוני הארכאולוגים שחפרו בירושלים (נולד ב-1840)
- 5 ביולי – אלברכט קוסל, כימאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על גילוי ההיסטון, חלבון שאחראי לאריזה הצפופה במיוחד של הדנ"א בכרומוזום (נולד ב-1853)
- 2 באוקטובר – סוונטה ארהניוס, כימאי שוודי, חתן פרס נובל לכימיה על התאוריה האלקטרוליטית של הדיסוציאציה, ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית, נתן הסבר פיזיקלי למשוואת ארניוס, המקשרת בין טמפרטורה לקצב תגובה כימית (נולד ב-1859)
- 2 בדצמבר – פאול גרות, מינרלוג וקריסטלוגרף גרמני, הסביר את הקשר בין התרכובת הכימית למבנה הגביש (נולד ב-1843)
- 24 בדצמבר – ולדימיר בכטרב, פסיכולוג רוסי (נולד ב-1857)
