1927 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1927.
לחצו כדי להקטין חזרה
אסטרונומיה עריכה
אוסף צילומים של אדוארד ברנרד פורסם תחת הכותרת "האטלס המצולם של אזורים נבחרים בשביל החלב"
טכנולוגיה עריכה
- פתיחת קו גינזה, הקו הראשון של הרכבת התחתית של טוקיו והראשון שנבנה ביבשת אסיה
- 7 בספטמבר – פילו פרנסוורת' (Philo Farnsworth) הציג את מצלמת הווידאו האלקטרונית הראשונה (image dissector)
תעופה עריכה
- 20-21 במאי - טיסה של צ'ארלס לינדברג מניו יורק לפריז.
- 5 ביוני – הקמת חברה לחקר טיסות חלל בגרמניה.
- 4 בנובמבר – שיא מהירות חדש - 479 קמ"ש.
כימיה עריכה
- מחקרים של פריץ לונדון (Fritz London) וולטר הייטלר (Walter Heitler) מסבירים התנהגות הקשר הקוולנטי במולקולת המימן בעזרת מכניקת הקוונטים ובכך מניחים יסוד לכימיה קוונטית
פיזיקה עריכה
- ורנר הייזנברג מפרסם את עקרון האי-ודאות שהפך עקרון יסוד במכניקת הקוונטים
- הוכחת ניסיונית של השערת דה ברויי על דואליות גל-חלקיק של האלקטרון
- ניסוח קירוב בורן-אופנהיימר, המאפשר פתרון משוואת שרדינגר עבור מולקולות
- ניסוח תאוריית הקשר הערכי על ידי ולטר הייטלר ופריץ לונדון
- אפריל – ז'ורז' למטר פרסם מאמר בו הוצגו רעיונות של המפץ הגדול וחוק האבל
- כנס סולווה ה-5 מתכנס בבריסל בראשות הנדריק לורנץ. הנושא, אלקטרונים ופוטונים, הכנס מתאפיין בוויכוחים סוערים על מכניקת הקוונטים, עקרון אי הוודאות והגישה הריאליסטית מול האינסטרומנטליזם בפילוסופיה של המדע
פרסים עריכה
- פרס נובל לפיזיקה - ארתור קומפטון, פיזיקאי אמריקאי על גילוי האפקט הקרוי על שמו וצ'ארלס וילסון, פיזיקאי אנגלי, על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (ראו: תא ערפל)
- פרס נובל לכימיה, היינריך אוטו וילנד, כימאי גרמני, על מחקרו בתחום חומצות מרה
- פרס נובל לפיזואולוגיה או לרפואה - יוליוס ואגנר-יאורג (Julius Wagner-Jauregg), על ריפוי שיתוק כללי של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה
נולדו עריכה
- 13 בינואר – סידני ברנר, ביולוג יהודי דרום אפריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו במחקר הגנטי של התפתחותם של איברים שונים ותיכנות מותם של תאים בעזרת אורגניזם המודל נמטודה
- 29 בינואר – לואיס אורי (Lewis Urry), כימאי קנדי, ממציא סוללת אלקליין (נפטר ב-2004)
- 16 במרץ – ולדימיר קומארוב, הקוסמונאוט הסובייטי הראשון שטס לחלל יותר מפעם אחת, והאדם הראשון שנספה בטיסה לחלל (נהרג ב-1967)
- 10 באפריל – מרשל וורן נירנברג (נפטר ב-2010), ביוכימאי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזה של חלבון
- 20 באפריל – אלכסנדר מילר, פיזיקאי שווייצרי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בגילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה
- 9 במאי – מנפרד אייגן (Manfred Eigen), כימאי גרמני, עסק בביופיזיקה, חתן פרס נובל בכימיה על מחקר של תגובות כימיות מהירות מאוד
- 24 ביוני – מרטין פרל, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי לפטון טאו (נפטר ב-2014)
- 28 ביולי – פרנק שרווד רולנד, כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו במחקר בכימיה אטמוספירית, ובפרט על נושא הידלדלות שכבת האוזון. מחקר זה הביא לשינויים בינלאומיים בתעשייה הכימית (נפטר ב- 2012)
- 9 באוגוסט – מרווין מינסקי, מדען אמריקאי יהודי המתמחה בתחום הבינה המלאכותית, חתן פרס טיורינג (נפטר ב-2016)
- 18 באוגוסט – מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקאי, פיתח את הגישה התאורטית שנקראת מטריאליזם תרבותי (נפטר ב-2001)
- 4 בספטמבר – ג'ון מקארתי , מדען מחשב אמריקאי ממוצא אירי ויהודי, חוקר בתחום המדעים הקוגניטיביים, חלוץ בחקר הבינה המלאכותית, האינטרנט ומערכות שיתוף זמן, חתן פרס טיורינג (נפטר ב-2011)
- 8 באוקטובר – סזר מילשטיין, ביוכימאי יהודי ארגנטינאי ובריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי הנוגדנים המונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים), הבנת התפקיד של מוטציות סומטיות בהבשלה של תגובות אימוניות (נפטר ב-2002)
- 12 בנובמבר – יוטקה טניאמה, מתמטיקאי יפני, ידוע בעיקר בזכות השערת טניאמה-שימורה שעזרה בהוכחת המשפט האחרון של פרמה (נפטר ב-1958)
- 12 בדצמבר – רוברט נויס, פיזיקאי אמריקאי, ממייסדי החברות פיירצ'יילד סמיקונדקטור ואינטל, ממציאי המעגל המשולב ומיקרו-מעבדים (נפטר ב-1990)
נפטרו עריכה
- 3 בינואר – קרל רונגה (Carle David Tolmé Runge), מתמטיקאי גרמני, אבי שיטות רונגה-קוטה לפתרון משוואות דיפרנציאליות
- 21 בינואר – צ'ארלס וורן, ארכאולוג בריטי, מראשוני הארכאולוגים שחפרו בירושלים (נולד ב-1840)
- 5 ביולי – אלברכט קוסל, כימאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על גילוי ההיסטון, חלבון שאחראי לאריזה הצפופה במיוחד של הדנ"א בכרומוזום (נולד ב-1853)
- 2 באוקטובר – סוונטה ארהניוס, כימאי שוודי, חתן פרס נובל לכימיה על התאוריה האלקטרוליטית של הדיסוציאציה, ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית, נתן הסבר פיזיקלי למשוואת ארניוס, המקשרת בין טמפרטורה לקצב תגובה כימית (נולד ב-1859)
- 2 בדצמבר – פאול גרות, מינרלוג וקריסטלוגרף גרמני, הסביר את הקשר בין התרכובת הכימית למבנה הגביש (נולד ב-1843)
- 24 בדצמבר – ולדימיר בכטרב, פסיכולוג רוסי (נולד ב-1857)
קישורים חיצוניים עריכה
