1966 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1966.
אסטרונומיה וחקר החלל עריכה
- 3 בפברואר – חללית סובייטית לונה 9 מבצעת נחיתה על הירח
- 1 במרץ – הגשושית הסובייטית ונרה 3 התרסקה על נוגה, ובכך הפכה לגשושית הראשונה שהגיעה לפני השטח של כוכב לכת זר
- 31 במרץ – הגשושית לונה 10 שוגרה במסגרת תוכנית לונה והפכה כמתוכנן ללוויין המלאכותי הראשון של הירח
- 18 ביולי – ג'מיני 10 שוגרה לחלל
- 11 בנובמבר – ג'מיני 12, האחרונה במשימות תוכנית ג'מיני, משוגרת לחלל
- 15 בנובמבר – אדם בחלל: החללית ג'מיני 12 נוחתת באוקיינוס האטלנטי, עם האסטרונאוטים: באז אולדרין וג'יימס לוול
- 15 בדצמבר – יאנוס, אחד מהירחים של שבתאי מזוהה על ידי אדווין דולפס (Audouin Dollfus)
- 18 בדצמבר – אפימתאוס, ירח נוסף של שבתאי, מתגלה על ידי ריצ'רד ווקר ( Richard Walker) ונחשב בטעות כיאנוס כיוון שיש לו מסלול כמעט זהה. ההבחנה ביניהם נעשתה רק ב-1978 והוכחה בשנת 1980 על ידי הגשושית וויאג'ר 1
ביוכימיה עריכה
- קימישיגה אישיזקה (Kimishige Ishizaka) מגלה נוגדנים מסוג IgE, פריצת דרך בהבנת המנגנון האימונולוגי של אלרגיה
- לין מרגוליס מפרסמת עבודה על התאוריה האנדוסימביותית, ניסיון להסביר את התהליך האבולוציוני של יצירת אברוני התא האיקריוטי
גאולוגיה עריכה
- הצגת הגודל מומנט סייסמי, יסוד לסולם מגניטודה לפי מומנט המשמש להשוואת העצמה של רעידות אדמה שונות
כימיה עריכה
- גילוי קטליזטור אסימטרי על ידי ריוג'י נויורי וצוות מדענים נוספים
פסיכולוגיה עריכה
- מאסטרס וג'ונסון מפרסמים את ספרם "התגובה המינית האנושית". מחקרם החלוצי בתחום מיניות האדם הביא בין השאר להפרכת תפיסות מקובלות רבות בנוגע למיניות הנשית
- קונראד לורנץ מפרסם את "הרע לכאורה: על התוקפנות בטבע" ו"הצד האחורי של המראה"
רפואה עריכה
- דווח על שימוש מוצלח בתכשיר עם מינון גבוהה של אסטרוגן כ"גלולת היום שאחרי"
- ויקטור א. מק'קוזיק (Victor A. McKusick) מפרסם את הספר "Mendelian Inheritence in Man", מה שהפך מאוחר יותר לבסיס נתונים מקוון המכיל את כל המחלות התורשתיות הידועות באדם OMIM
- אנדריאס רט מאבחן לראשונה את תסמונת רט
פרסים עריכה
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה – אלפרד קסטלר, על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים
- פרס נובל לכימיה – רוברט מוליקן, על עבודתו בעניין הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – פייטון רוס על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים וצ'ארלס ב. הגינס (Charles Brenton Huggins) על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים
- פרס ישראל:
- מדעי היהדות – שלמה מורג
- מדעי הרוח – יעקב פולוצקי
- מדעי החיים – משה רודולף בלוך
- מדליית פילדס – מייקל עטיה, אלכסנדר גרותנדיק, פול כהן וסטיבן סמייל (Stephen Smale)
- פרס טיורינג מוענק לראשונה לאלן פרליס על השפעתו בתחום שיטות תכנות מתקדמות ובניית מהדרים
נולדו עריכה
- 23 בפברואר – דידיה קלו אסטרונום שווייצרי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בגילוי כוכב לכת חוץ-שמשי ראשון (2019)
- 20 במאי – מנינדרה אגרוול, מדען מחשב הודי, חתן פרס גדל על תרומתו בפתוח אלגוריתם AKS לבדיקת ראשוניות של מספר בזמן פולינומי
- 4 ביוני – ולדימיר וויבודסקי, מתמטיקאי רוסי זכה במדליית פילדס
- 13 ביוני – גריגורי פרלמן, מתמטיקאי רוסי-יהודי, התפרסם בעיקר לאחר שהוכיח את השערת פואנקרה
- 7 באוגוסט – ג'ימי ויילס, יזם אינטרנט אמריקאי. יחד עם לארי סאנגר, ייסד את ויקיפדיה
- 25 באוגוסט – נועם אלקיס, מתמטיקאי יהודי-אמריקאי.
- 6 בנובמבר – לורן לפורג' (Laurent Lafforgue), מתמטיקאי צרפתי זכה במדליית פילדס
נפטרו עריכה
- 15 בינואר – סרגיי קורוליוב, ראש מהנדסי ומתכנני הטילים הסובייטיים במהלך המירוץ לחלל (נולד ב-1907)
- 20 ביוני – ז'ורז' למטר, אסטרונום, פיזיקאי ואיש דת קתולי, היה הראשון להציע את תיאורית המפץ הגדול (נולד ב-1894)
- 5 ביולי – ג'ורג' דה הוושי - כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים והשימוש בה לחקר תהליכים כימיים וביולוגיים זכה בפרס נובל (נולד ב-1885)
- 2 בנובמבר – פטר דביי, כימאי פיזיקלי הולנדי, על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול, פיזור קרני רנטגן והסבר של אפקט קומפטון. זכה בפרס נובל (נולד ב-1884)
- 2 בדצמבר – לויצן אגברטוס יאן בראואר, מתמטיקאי הולנדי, אבי זרם האינטואיציוניזם בפילוסופיה של המתמטיקה. על שמו קרוי משפט נקודת השבת של בראואר (נולד ב-1881)
קישורים חיצוניים עריכה
