Hitler Has Only Got One Ball
"Hitler Has Only Got One Ball" (בעברית: "להיטלר יש רק ביצה אחת"), ידוע גם כן בשם מארש הנהר קוואי, הוא שיר תעמולה בריטי קצר מתקופת מלחמת העולם השנייה, אשר מילותיו מושרות לקצב של שיר בריטי מפורסם אחר ממלחמת העולם הראשונה, מארש הקולונל בוגי. השיר מוקיע את גבריותם של מנהיגי המפלגה הנאצית בטענה כי יש להם אשכים קטנים, מעוותים, או אפילו בעלי מספר אי-זוגי. לשיר קיימות גרסאות מרובות, בעלות מבנה מרובע בניגון "מארש הקולונל בוגי". הביצוע הנפוץ ביותר מתייחס לשמועות תעמולה שהופצו בזמן המלחמה על כך שאדולף היטלר לקה במונורכיזם ("אשך אחד"), וטוען שהרמן גרינג והיינריך הימלר לוקים במיקרואורכידיזם ("שתיים אבל פיציות ממש") ויוזף גבלס באנורכיה ("אין כאלו כלל"). על פי גרסה חלופית פופולרית של השיר, האשך החסר של היטלר מוצג כגביע מלחמה באולם אלברט הול.
כרזת השיר בביצוע ג'ון ג'ונס | |
סינגל | |
יצא לאור | 1939 (בערך) |
---|---|
סוגה | גימיק |
שפה | אנגלית |
אורך | 0:39–1:40 (בהתאם לגרסאות השונות) |
כתיבה | לא ידוע, מס' טוענים |
לחן | לוטננט פרדריק ג'וסף ריקטס, כמלחין מארש הקולונל בוגי |
מחבר המילים אינו ידוע, אם כי הועלו מספר מועמדים לתואר. השיר הופיע לראשונה בקרב חיילים בריטים בשנת 1939 והפך במהירות לפופולרי בקרב צבא ואזרחי בעלות הברית. לאחר המלחמה, הפופולריות של השיר עלתה לאחר שקיבל אזכור בסרט הבריטי זוכה פרס האוסקר "הגשר על הנהר קוואי" משנת 1957. השיר הפך להרמז תרבותי פופולרי לאורך כל שאר שנות המאה ה-20 ואף אל תוך המאה ה-21, כולל במדינות מעצמות הציר לשעבר, גרמניה ויפן.
השיר תואר על ידי חוקרים כחותר תחת תעמולת "הפנטזיה הגברית הארית" של הנאצים על ידי כך שהוא מוקיע וצוחק על "מקור גבריותם" של המנהיגים הנאצים מבלי לתקוף את הגרמנים ככלל, כפי שנהגו לעשות אמצעי תעמולה שונים באותה העת. השיר תוקף את הגבריות והאומץ של הנאצים, כך שבעקיפין הוא מציע סיבה פיזיולוגית לטירוף ולרוע שלהם, ומשנה את מעמדם של המנהיגים מכזה המסמל כוח ורוע לכזה המסמל רחמים. השיר הובא כדוגמה מוצדקת-מוסרית לשימוש בלעג פוליטי ככלי להעלאת המורל בעת מלחמה.
|
| |
לעזרה בהפעלת הקבצים |
מילים
עריכההגרסה הפופולרית והידועה ביותר של השיר מורכבת מהמרובע הבא:[1]
עברית | אנגלית |
---|---|
להיטלר יש רק ביצה אחת, |
שורת הפתיחה מתייחסת לשמועות נפוצות לפיהן סבל אדולף היטלר ממונורכיזם (אשך אחד). השורות השנייה והשלישית תוקפות באופן דומה את מפקד הלופטוואפה, הרמן גרינג ואת מפקד ה-SS, היינריך הימלר בכך שהן מרמזות שהשניים סבלו ממיקרו-אורכידיזם (שתיים אבל "פיציות ממש" ו"משהו בסגנון").[6] בשורה הרביעית, שמו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס מבוטא לעיתים קרובות באנגלית באופן שגוי: גו-בולס (go balls) כך שההגייה השגויה מתחרזת עם "no balls" (אין כאלו כלל").[7]
-
אדולף היטלר,
ביצה אחת -
הרמן גרינג,
שתיים אבל פיציות ממש -
היינריך הימלר,
משהו בסגנון -
יוזף גבלס,
אין כאלו כלל
גרסאות נוספות
עריכהלדברי גרג קלי, לשיר ישנה גם גרסה שנייה נוספת, אם כי פחות פופולרית:[8]
עברית | אנגלית |
---|---|
לרומל יש ארבע או חמש, אני מנחש, |
Rommel has four or five, I guess, |
השורה הראשונה היא פרי עטם של חיילים אוסטרלים שיחד עם הבריטים לחמו נגד הנאצים במערכה בצפון אפריקה,[9] בניגוד להוקעת המנהיגים הנאצים המופיעים בגרסה הפופולרית, את ארווין רומל, הפילדמרשל הגרמני המעוטר המכונה "שועל המדבר", שהיה מכובד ואציל יותר (או פחות שנוא; בהקשר זה ראו "מיתוס רומל" (אנ')) משאר חברי הפיקוד העליון הנאצי, דווקא מתארים כ"היפר גברי", בעל יותר מדי אשכים ולא מעט מדי.[8][10]
השורה השנייה מתייחסת לתעלומה סביב לכידתו וכליאתו של סגנו של היטלר, רודולף הס בשנת 1941. הס טס בחשאי לסקוטלנד כדי לנסות לנהל משא ומתן על הסכם שלום, אך נעצר על ידי הבריטים ונכלא עד שהוחזר חזרה בשנת 1945 להישפט במשפטי נירנברג.[11] השורה למעשה שואלת האם המעשה של הס היה בעצם משאלה אמיצה ונועזת או סתם מבצע מטופש להפליא וחסר תקוות.
השורה השלישית של המרובע השני היא תוספת אמריקאית, המתייחסת לתבוסתו של המתאגרף הגרמני מקס שמלינג (שהצלחתו בקרבות אחרים לפני כן הוכתרה על ידי התעמולה הנאצית כסימן לעליונות הארית) על ידי המתאגרף האפרו-אמריקאי ג'ו לואיס בשנת 1938, כאשר שמלינג "פלט זעקת בכי גבוהה לאחר שנחבט באגרוף מכריע בסיבוב הראשון במשחק". ה"זעקה שנשמעה ברחבי העולם" הפכה לסמל לניצחון האמריקאי על הנאציזם.[12]
-
ארווין רומל,
ארבע או חמש, אני מנחש -
רודולף הס,
אפ'חד לא לגמרי בטוח -
מקס שמלינג,
תמיד זועק -
יוזף גבלס,
אין כאלו כלל
גרסאות בריטיות נוספות השתמשו באוצר מילים אזורי, ואף התמקדו בציוני דרך מקומיים:[13]
עברית | אנגלית |
---|---|
להיטלר יש רק ביצה אחת, |
בנוסף להתייחסות הנפוצה לחשד למונורכיזם של היטלר, גרסאות אלה מצביעות על התעללות מצד אמו, וכי האשך הכרות של היטלר הפך בסופו של דבר לגביע מלחמה המוצג בפומבי ברויאל אלברט הול.[13] וריאציות למילים של "אלברט הול" הושרו על ידי תלמידי בתי ספר בשכונות פינסברי בלונדון בשנת 1983 וקנזינגטון בשנת 1984.[16] וריאציות אזוריות מאזורים אחרים של הממלכה המאוחדת משתמשות במקומות שונים, כגון אולם אולסטר (צפון אירלנד), קלווין הול (גלאזגו), אולם הסחר החופשי (מנצ'סטר) ובניין העירייה של לידס (לידס).[13]
לאחר מותו של היטלר בסוף מלחמת העולם השנייה, גרסאות מאוחרות יותר שינו את השורה הראשונה לזמן עבר: "להיטלר הייתה רק ביצה אחת".[17] וריאציות אחרות של השורה הראשונה לאחר המלחמה כללו "רק ביצה אחת גדולה" ו"ביצה שמאלית בלבד". אחרות החליפו את ביצה אחת ב"קציצת בשר אחת" ("meatball") על פי השיר של האחיות אנדרוז.
גרסאות אחרות גם החליפו בשורה האחרונה את שמו של גבלס בשמה של הדמות הבדיונית "ג'ו בולז".[8]
כחלק מהטרנספורמציה התרבותית (ראו בהמשך), נוצרה לשיר בהמשך הזמן גרסה המתייחסת לגרמניה (המערבית והמאוחדת) ולערים הגרמניות בפרט, כגון פרנקפורט, שטוטגרט ומינכן. מה שמייחד גרסה זו מאחרות הוא שבעוד שאר הגרסאות נכתבות באנגלית תקנית, זו נכתבת באנגלית במבטא ותעתיק גרמניים, ובנוסף כוללת דקויות ורמיזות המופנות לקהל יעד הגרמני (ראו ביאורים), בשונה משאר הגרסאות, אשר אינן מכוונות לקהלים ספציפיים, אלא לקהל העולמי הרחב:
אנגלית |
---|
Frankfurt has only one beer hall, |
גרסה מרובעת נוספת אך פחות ידועה של השיר נכתבה בזמן ההפצצות על ערי בריטניה (הבליץ) ולונדון בפרט, ומזכירה את וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה:
עברית | אנגלית |
---|---|
ארץ קצף ומים, |
Land of soap and water, |
גרסה זו היא הגרסה היחידה של השיר שאינה מושרת בליווי מארש הקולונל בוגי, אלא בשיר "Land of Hope and Glory" (אנ') של הזמרת הבריטית המוערכת ורה לין.
הגרסה נכתבה כאנלוגיה ליחסים העכורים שבין היטלר לצ'רצ'יל, וכשאר הגרסאות, אף היא שמה ללעג את היטלר, כאשר הוא חווה רגע אינטימי וצ'רצ'יל "מציץ" לו באיברו הפגום.
ניתוח
עריכהמילות השיר על שלל גרסאותיו תוקפות את גבריותם של המנהיגים הנאצים בכך שהן מלגלגות ומזלזלות על פגמים באשכיהם לכאורה.[18] ג'נט סיירס, פרופסורית לפסיכולוגיה, מאוניברסיטת קנט כתבה כי השיר הוא תגובה של בעלות הברית לשימוש בגבריות-על בתעמולה הנאצית. לדברי בריאן או מרדוק, פילולוג מאוניברסיטת סטירלינג, היבט בולט במילות השיר הוא שהן תוקפות את מנהיגי האויב, אך לא את האויב באופן כללי.[17] גרג קלי, פולקלוריסט מאוניברסיטת גולף-האמבר כתב:[6]
"להיטלר יש רק ביצה אחת" הפך לאמצעי פופולרי מאוד בקרב כוחות בעלות הברית ככלי להבעת לעג, כאשר בשידורם את השיר ביטאו למעשה את המוסכמה הנהוגה בעיתות מלחמה, של שימת יכולותיו המיניות של האויב ללעג. מעבר ללעג ליכולותיהם המיניות של הנאצים, הלעג גם מרמז לנושא אחר: מאז שנות ה-20, המילה 'ביצים' מתקשרת למונחים של אומץ, חוצפה או עוז. במובן זה, אשכים פגומים הפכו את הנאצים לחיילים פגומים. בנוסף, מה שהעלה את מורל חיילי בעלות הברית הייתה העובדה שהשמועות לגבי אשכיהם הפגומים של חברי הפיקוד העליון הנאצי הגיעו עד לחברי הפיקוד עצמם".
הטענה בשורת הפתיחה שהיטלר היה בעל אשך אחד בלבד מרמזת על כך שהיטלר היה פחות אמיץ (נובע מהסלנג: "אין לו ביצים ל...").[6] חוקר המשוגעים, ריצ'רד אינגרם כתב כי ההאשמה של היטלר במונורכיזם בשיר רומזת לתיאוריה לפיה לקותו במונורכיזם, היא זו שגרמה לטירופו הידוע לשמצה של היטלר.[19] ג'ייסון לי מאוניברסיטת דה מונטפורט כתב, "כשם ששייקספיר השתמש בנכות המבוססת על עובדה כלשהי כדי לבנות את דמותו של ריצ'רד השלישי, במקרה של נכותו של היטלר משווים לא רק חולשה מוסרית אלא רוע". רואן קרופט, פרופסור לפילוסופיה, מאוניברסיטת סטירלינג מתאר את השיר כדוגמה לחוסר כבוד מוסרי: "מעשיו של היטלר הצדיקו מבחינה מוראלית להראות אליו חוסר כבוד" על ידי שירת מילות השיר.
כל הגרסאות המוכרות של המרובעים מסתיימות בשורה "אין כאלו כלל". לדברי קלי, "בקטגוריה המוזיקלית הזו של "אשכים פגומים", השורה האחרונה תהיה תמיד באופן מובהק אנורכיזם - סממן תרבותי לחוסר אומץ או אופי".[20]
גרג ליטמן, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת דרום אילינוי אדוארדסוויל, כתב כי השיר הוא דוגמה ללעג פוליטי המשמש לבניית "רוח לחימה".[21] יואנה ז'בלונסקה-הוד, מרצה באוניברסיטת מריה קירי-סלודובסקה, כתבה על השיר כי הוא מהווה דוגמה המשתמשת בקומדיה כאמצעי להילחם באויב בזמן מלחמה על ידי תקיפת גבריותם של מנהיגי האויב, ועל ידי כך, הפיכתם מסמלים של כוח והערצה לאובייקטים לרחמים. לדברי ז'בלונסקה-הוד, הסתירה לכאורה בין מנהיגים נאצים בכירים לבין היותם מושאים לרחמים משקפת את הניגוד בין הלחן העליז והאופטימי של מארש הקולונל בוגי לנושא ה"עגום" של המילים.
מקור
עריכהמארש הקולונל בוגי, שמהווה את הלחן לשיר, נכתב על ידי פרדריק ג'וסף ריקטס בתחילת מלחמת העולם הראשונה. השיר הופיע לראשונה בקרב הכוחות הבריטיים בשנת 1939.[22] מקורו המדויק של העיבוד אינו ידוע וישנם מספר אנשים שטוענים שחיברו את השיר.[23] עם זאת, איש מהם לא ניסה לטעון או לאכוף זכויות יוצרים על המילים.[24]
הסופר דונאו אוב'ריאן כתב באוטוביוגרפיה שלו, כי אביו, טובי אוב'ריאן, אז פובליציסט במועצה הבריטית, כתב את מילות השיר באוגוסט 1939 למטרת תעמולה בזמן המלחמה. הגרסה שנטען שנכתבה על ידי אוב'ריאן מתחילה במילים "לגרינג יש רק ביצה אחת, להיטלר יש שתיים אבל פיציות ממש", בעוד שכמעט כל הגרסאות האחרות הפכו את הסדר ("להיטלר יש רק ביצה אחת, לגרינג יש שתיים אבל פיציות ממש").[2]
המלחין והשדרן הבריטי הוברט גרג טען שכתב את המילים והגיש אותן באופן אנונימי למשרד המלחמה הבריטי לשימוש תעמולתי בזמן המלחמה.[6]
במחזה הרדיו שלו, משנת 2001: "ד"ר גבלס היקר", התסריטאי הבריטי נוויל סמית הציע השערה כי סוכן MI6 סמוי בגרמניה בשם פיליפ מורגנשטרן כתב את המילים והשתמש בשיר כאמצעי להעברת מידע פרטי בנוגע ליוזף גבלס לסוכנות בבריטניה. (נוויל אף אמר כי השורה האחרונה במרובע הראשון היא למעשה פרי עטו "אך לגבלס המסכן אין כאלו כלל").[25]
על פי קלי, בעוד שהשיר הושר על ידי חיילי בעלות הברית כדי להגביר את המורל, אוב'ריאן, גרג ואחרים טוענים כי השיר בכלל היה תוצר תעמולה "מפוקפקת" מכוונת שהבריטים יצרו במהלך המלחמה. הם השתמשו במילה "מפוקפקת" מכיוון שממשלות בדרך כלל אינן משתמשות בהומור או בשירים הומוריסטיים כתעמולה כי מאמצים כאלה אינם מוצלחים במידה רבה.[26] לדברי קלי, הסבר אפשרי נוסף למקור השיר הוא שמילות השיר התפתחו באופן טבעי, ושמקורן בקשייהם של דוברי אנגלית לבטא את שמו הגרמני גבלס כראוי (בשיר, "גבלס" מבוטא בצורה השגויה "גו-בולס").[8]
בריאן או. מרדוק, כתב כי העיבוד הוא חיבור בעל פה שמקורו ככל הנראה בלונדון.[27] מרדוק כתב כי ייתכן ששורת הפתיחה מקורה במקורות עממיים שונים, כגון הבלדה האירית "סם הול" (הכוללת, בגרסאות מסוימות, את השיר "הו שמי הוא סם הול / ויש לי רק ביצה אחת"[3]).
לדברי המשורר הסקוטי אלן בולד, ייתכן כי השורה האחרונה הושפעה משיר קודם בשם "אין ביצים בכלל", שהוא בעצמו פרודיה על שיר של חיל האוויר המלכותי בשם "אין פצצות כלל"[י"ב], שאף הוא בתורו היה פרודיה על שיר על בגדי נשים בשם "אין מה ללבוש".[17]
אזכורים והופעות
עריכההגשר על הנהר קוואי
עריכההשיר, ואיתו הוויכוח בדבר אמיתותה של לקותו של אדולף היטלר במונורכיזם, נותרו פופולריים גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה.[27] אחת ההופעות המשמעותיות ביותר של השיר לאחר המלחמה הייתה בסרטו של דייוויד לין משנת 1957, "הגשר על הנהר קוואי", שבעקבותיו זכה מלחין הסרט, מלקולם ארנולד, באוסקר.
השיר היווה רכיב בולט בסרט עד כדי כך שמנגינת הסרט, בביצועה של להקת מיטש מילר, הייתה לרב-מכר. השיר מכונה לעיתים קרובות בשוגג "The River Kwai March" ("מארש הנהר קוואי"), זאת על סמך האמונה המוטעית אך הרווחת כי הוא נכתב במיוחד עבור הסרט. טעות זאת נובעת מכך שבמהלך הכנת הפסקול של הסרט, מילר הקליט את השיר בשם "מארש הנהר קוואי - קולונל בוגי". בשל הצלחתם של הסרט והשיר, וכן בשל העובדה שמארש הקולונל בוגי היה פופולרי עוד קודם לכן, הקולונל בוגי מקושר לעיתים באופן שגוי כמארש הנהר קוואי. בעוד ארנולד אכן השתמש ב'קולונל בוגי' בלחן שלו לסרט, הייתה זו בעיקר מנגינת 'מארש הנהר קוואי' ששרקו האסירים הבריטים, כשרק חלק קטן ממנה היה מנגינת 'קולונל בוגי'.
לין רצה שהחיילים ישירו את המילים, אך אלמנתו של פ. ג'יי ריקטס, מלחין הלחן המקורי של מארש הקולונל בוגי, סירבה לאפשר להשתמש בשיר בסרט בשל מילותיו הגסות. לין החליט להשמיט את המילים, בנימוק שהקהל יזכור את המנגינה בכל מקרה. בסרט, חיילים בריטים במחנה שבויי מלחמה יפני שומרים על המורל על ידי שריקת המנגינה כפעולת התרסה עדינה.[28]
סומנט גופינת, פרופסור לתורת המוזיקה מאוניברסיטת מינסוטה וג'ייסון סטאניק, מרצה לאתנומוזיקולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, תיארו את סצנת שריקת השיר כ"שליטה קולית בקהל ... המופקת באופן קולקטיבי". מאז הגשר על הנהר קוואי, השיר זכה להתייחסויות תרבותיות קומיות רבות, לאורך שנות המאה ה-20 ועד המאה ה-21.[29]
אזכורים נוספים
עריכההמילים הושרו בעיבוד הקולנועי משנת 1972 לרומן של ג'ון נואלס, "A Separate Peace" (אף על פי שבמקור לא הופיעו בספר, והלחן אשר לצלילו הן מושרות אינו מארש הקולונל בוגי).
בשנת 1980, בעת ביקורו של ראש ממשלת יפן מסיושי אוהירה בקנדה, ניגנה להקת הגדוד הקלגרי המלכותי את מנגינת הצעדה הרשמית שלה, מארש הקולונל בוגי. ניגון השיר נתפס כעלבון על ידי היפנים כיוון שהשיר התקשר ליפן הקיסרית - הן בגלל השימוש במנגינה בסרט והן בגלל קשריה של יפן הקיסרית עם גרמניה הנאצית[30] אולם נראה שמאז היחס אל השיר השתנה: בשנת 2007 ניגנה להקת הצי השביעי של ארצות הברית את המנגינה ביפן ללא תקריות.
בקומדיית המצבים הבריטית "אלו אלו!" (עונה 3, פרק 6), השיר מושר בחלקו על ידי הקפטן הגרמני הנס גירינג (סאם קלי), שמתחזה לשבוי מלחמה בריטי. מאוחר יותר האסירים האחרים שורקים את המנגינה, כמו בגשר על הנהר קוואי.[9]
גרסה של השיר מושרת בסרט "עולם כחול כהה" משנת 2001 בבימויו של יאן סבראק על ידי טייסים בריטים המלמדים את המילים לטייסים צ'כים. השיר מושר ברוויו המוזיקלי של קן לי, "Happy as a Sandbag".[9]
בפרסומת משנת 2003 לספיטפייר אייל, מבשלת בירה אנגלית, הוצגה תמונתו של היטלר במדים צבאיים עם הכותרת "תכוון לביצה" (Spot the ball).[31]
בשנת 2007 שידרה תוכנית הקומדיה "ארמסטרונג ומילר שואו" מערכון קומי הלועג לתיאוריות שמקורו של השיר בדוח מודיעיני בריטי. במערכון, קצין צבאי מקריא דיווח, אותו מגדיר סוכן המודיעין כ"אולי תגלית המודיעין הגדולה ביותר של המלחמה" (בסוגריים מרובעים, כפי שנכתב בתסריט המערכון):[32]
עברית | אנגלית |
---|---|
אבל זה ישנה את פני המלחמה, [נקרא מדף קוד מורס מפוענח] |
But this is dynamite [reading, as from a Morse code communique] |
השיר גם מופיע גם בסרט "יוהאן ראבה" משנת 2009, המתרחש בננקינג, סין, בשנת 1937. הגרמני, ראבה (בגילומו של אולריך טוקור), ורופא אמריקאי, רוברט או. וילסון (סטיב בושמי), משתכרים לילה אחד ומשתפים את האנטיפתיה ההדדית שלהם למנהיג הנאצי על ידי שירתן. [י"ג][33][34]
בשנת 2010, סדרת משחקי הווידאו Sniper Elite רמזה לשיר בסצנות פעולה שהוחבאו בתוך איסטר אג שבהן שחקנים יכולים לירות באשכו היחיד של היטלר בעזרת רובה צלפים.[35]
בפסטיבל הקומדיה של ויניפג בשנת 2016, הקומיקאית לארה ריי התייחסה לשיר בבדיחה על הסכנות שבביצוע סירוס לא מקצועי על ידי חובבנים: "זה יכול להתחיל בסדר, אבל אתה באמת צריך לסיים את העבודה. חתול ללא ביצים הוא עקר; חתול עם ביצה אחת הוא היטלר."[31]
השיר נהיה פופולרי גם בגרמניה, שם הופיע בפרסומת למשקאות חריפים, וביפן, בה שימש בתוכניות משחקים והצגות ילדים.
פרופסור אהרון שוובך, מבית הספר למשפטים על שם תומאס ג'פרסון, תיאר את ניכוס השיר - לא רק על ידי בעלות בריתה של בריטניה, אלא גם על ידי אויבותיה לשעבר, אליהן מכוונות מילות השיר - כצורה של "טרנספורמציה תרבותית" המהווה "כלי חיוני להישרדות תרבותית בעידן גלובלי".
אמיתות הטענה
עריכה- ערך מורחב – מונורכיזם אפשרי של אדולף היטלר
עד היום, לא הוכחה הטענה כי להיטלר היה חסר אשך אחד. עם זאת, לאורך השנים נעשו ניסיונות לבדוק ולאשר טענות אלו.
בשנת 1970 טענה ברית המועצות שנתיחה שלאחר המוות הראתה שלהיטלר חסר אשך; הדיוק ההיסטורי של הדוח שנוי במחלוקת. בדצמבר 2015 דווח כי מסמכים מכלא לנדסברג אמורים להיחשף ולהיערך לספר. ביניהם מסמך של רופא הכלא יוזף ברינשטיינר, שעל פי הדיווחים בדק את היטלר ב-1923, ואמר כי יש לו טמירות בצד ימין.[36][37] עם זאת, למרות כל הנתונים הנוטים לאשר את אמיתות הטענה, עדיין לא נקבעה עמדה מוצקה בעניין.
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||||
---|---|---|---|---|---|
פורטל מוזיקה |
לקריאה נוספת
עריכה- Leonard R. N. Ashley (1977), "Rhyme and Reason: the Methods and Meanings of Cockney Rhyming Slang, Illustrated with Some Proper Names and Some Improper Phrases". doi:10.1179/nam.1977.25.3.124
- Mervyn Cooke (2020), "A Bridge Too Far? Music in the British War Film, 1945-80", Chapter 4 in Michael Baumgartner and Ewelina Boczkowska, eds., Music, Collective Memory, Trauma, and Nostalgia in European Cinema after the Second World War. ISBN 9781315298450
- Greg Kelley (2020), "Colonel Bogey's Parade of Parody", Chapter 1 in Unruly Audience, Utah State University Press. ISBN 9780199913657, ISBN 9781557534422
- N. G. N. Kelsey (Janet E. Alton and J. D. A. Widdowson, eds.) (2019), "Games, Rhymes, and Wordplay of London Children". ISBN 9783030029104, ISBN 9789048528295, ISBN 9783319905068
- Greg Littmann (2019), "The Waldo Moment and Political Discourse: What's Wrong with Disrespect in Politics?". ISBN 9781119578277
- Brian Murdoch (1990), "My Lilli of the Lamplight: Songs of the Second World War". ISBN 0415031842
- Richard Pennell (2013), "Propaganda and its target: The venom campaign in Tangier during World War II". ISBN 9780203366950
- Robert N. Proctor (1999), "The Nazi War on Cancer". ISBN 9780691070513
- James Rothwell (22 February 2016), "Hitler 'had tiny deformed penis' as well as just one testicle, historians claim".
- Sheila Whiteley (2010), "Dad's Army: Musical Images of a Nation at War". ISBN 9781409419587
קישורים חיצוניים
עריכה- כל גרסאות השיר - באתר ACADEMIC
- מילות השיר בביצוע ג'ון ג'ונס - באתר MOJIM
- The Bridge on the River Kwai - Colonel Bogey March (HD), סרטון באתר יוטיוב
- The Armstrong and Miller Show - Hitler Has Only Got One Ball, סרטון באתר יוטיוב
- (2009 ,John Rabe) Hitler Has Only Got One Ball, סרטון באתר יוטיוב
- Hitler has only got one ball - Man in the High Castle, סרטון באתר יוטיוב
ביאורים
עריכה- ^ בכמה גרסאות גם: "rather small"[2] או "they are small".[3]
- ^ בכמה גרסאות גם: "is very sim'lar"[4] או "has something sim'lar".[5]
- ^ בכמה גרסאות את המילה "mother" מחליפה המילה "brother"[14]
- ^ בכמה גרסאות גם: "Cut it off when he was small"[15]
- ^ מינכן בגרמנית.
- ^ בגרמנית האות W נקראת כ-V, משמש כ-we בסלנג. על פי ההקשר.
- ^ שיבוש של המילה "German".
- ^ הנס אוטו (אנ') היה שחקן תיאטרון מהראשונים שנרצחו על ידי הנאצים.
- ^ דו-משמעי - שותה ונהרג. על פי ההקשר.
- ^ Singhai (מסנסקריט: संघपति) היא מילה המתארת מושג בג'ייניזם אשר משמעותה "מנהיג הסנגה" (אנ'), או "מנהיג הארבעה". על פי הקשר השיר, מנהיג הארבעה הוא היטלר והארבעה הם המדוברים בשיר. זאת בנוסף על כך שבסמל הג'ייניזם, מופיע סמל הסווסטיקה (卐) וכך בהתאמה גם צלב קרס.
- ^ Bruce Erwin הוא שיבוש כבד של ארווין רומל, אשר נרמז עליו בגרסאות אחרות כי הוא בעל מספר ביצים גבוה.
- ^ דו משמעי - כאין פצצות בכלל ו-כאין פצצות מהמונח "בחורה חתיכה" או "פצצה" בכלל. מתייחס לקיומי יחסי מין שהיו נפוצים בתקופה ההיא בין אנשי חיל האוויר "הנחשקים" לבחורות מקומיות, במיוחד באנגליה. איך עקב הפצצות על ערי בריטניה, עזבו כשאר האזרחים למקומות בטוחים ושקטים יותר.
- ^ זוהי סתירה, שכן המילים התפתחו בשנת 1939. עם זאת, השניים שרים אותן בשנת 1937.
הערות שוליים
עריכה- ^ Cooke 2020, p. 91
- ^ 1 2 Pennell 2013, p. 177.
- ^ 1 2 Ashley 1977, p. 148.
- ^ Proctor 1999, p. 140.
- ^ Pennell 2013, p
- ^ 1 2 3 4 Kelley 2020, p. 28.
- ^ Kelley 2020, p. 30
- ^ 1 2 3 4 Kelley 2020, p. 30.
- ^ 1 2 3 Greg Kelley, "Colonel Bogey’s March through Folk and Popular Culture" in Warrior Ways: Explorations in Modern Military Folklore, Utah State University Press, 2012, p.208
- ^ Kelley 2020, p. 34.
- ^ Kelley 2020, pp. 30-31.
- ^ Kelley 2020, pp. 31-32.
- ^ 1 2 3 Kelley 2020, p. 32.
- ^ Kelsey 2019, p. 693.
- ^ Rothwell 2016.
- ^ Kelsey 2019, pp. xlii, 693.
- ^ 1 2 3 Murdoch 1990, p. 201.
- ^ Kelley 2020, p. 28
- ^ Ingram 2007, p. 210.
- ^ Kelley 2020, p. 28.
- ^ Kelley 2020, p. 30. Littmann 2019, p. 64.
- ^ Littmann 2019, p. 64
- ^ Kelley 2020, pp. 28-30
- ^ Kelley 2020, p. 29.
- ^ Kelley 2020, pp. 28-29.
- ^ Kelley 2020, pp. 29-30.
- ^ 1 2 Murdoch 1990, p. 200.
- ^ Cooke 2020, pp. 91-92
- ^ Kelley 2020, p. 35.
- ^ The Canadian Press (6 May 1980) "Our band hit sour note for Japan's prime minister"
- ^ 1 2 Kelley 2020, p. 36.
- ^ Kelley 2020, pp. 37-39.
- ^ Scene from the movie John Rabe (1:07 min)
- ^ China and the West: Encounters with the Other in Culture, Arts, Politics and Everyday Life
- ^ Simon Parker (10 November 2017),
"Call of Duty, Wolfenstein, and the Joy of Killing Virtual Nazis"
, The New Yorker.
Philippa Warr (3 March 2014), "Sniper Elite and the appeal of Hitler's nut shots", Wired UK.
Sam Chandler (17 May 2017), "Watch Hitler's Only Testicle Get Shot Off in Sniper Elite 4", AllGamers.
- ^ Hitler really did have just one ball: historian
- ^ "Adolf Hitler litt unter angeborener Missbildung an seinen Hoden - DIE WELT" Die Welt.