Rubber Soul

*Rubber Soul*
	אלבום אולפן מאת הביטלס
יצא לאור	3 בדצמבר 1965
הוקלט	17 ביוני – 12 באוקטובר 1965
מקום הקלטה	אולפני EMI
סוגה	רוק, פולק רוק
שפה	אנגלית
אורך	35:32
חברת תקליטים	קפיטול, פרלופון, EMI
הפקה	ג'ורג' מרטין

"Rubber Soul" (בתרגום: "נשמת גומי", משחק מילים עם rubber sole, סוליית גומי) הוא אלבום האולפן השישי של להקת הביטלס. האלבום יצא לאור בדצמבר 1965. הוא הופק בידי ג'ורג' מרטין, והוקלט בארבעה חודשים בלבד, כדי להספיק לשווקו בחג המולד. האלבום מהווה את אחת מנקודות המפנה של הלהקה ממוזיקת רוק אנד רול למוזיקת רוק אומנותית, והראשון של הלהקה שמשלב סגנון פולק רוק. האלבום הוא האחרון שהביטלס הופיעו עם שיריו, עד להופעה הסופית על גג משרדי חברתם “Apple Corps”, והוא היה הישג אמנותי חשוב ביותר ללהקה, והפך להצלחה שיווקית. ב־2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים במגזין רולינג סטון.

סגנון

האלבום ציין נקודת מפנה בתחומי הצליל וההפקה המוזיקלית. לדברי המוזיקולוגים וילפריד מלרס^[1] ויוסי מר־חיים, הוא סימל שהאלבום מהווה נקודת מעבר בין הרוק אנד רול, ששימש בעיקר מוזיקה לריקודים, לרוק האמנותי, העמוק והמורכב יותר. בשלב זה אפשרה חברת EMI לביטלס ולג'ורג' מרטין שימוש חופשי באולפן מספר 2 באולפני אבי רוד, כך שניתנה להם יד חופשית להתנסות בעבודה רצופת ניסויים באולפן. כמו כן כל שירי התקליט הוקלטו בטייפ ארבעה ערוצים, המאפשר עושר צלילי ויצירתי רחב בהרבה מטייפ שני הערוצים שהיה מקובל באותה תקופה. נוסף על כך כמה שירים הוקלטו על שני טייפים של ארבעה ערוצים ושולבו יחד במיקס הסופי. הדבר הוביל לקפיצת מדרגה בצליל, גם של הלהקה וגם של עולם המוזיקה הקלה בכלל. התקליט כולל כמה מהתופעות החלוציות בתחום. כך למשל, בשיר Norwegian Wood מופיע לראשונה סיטאר בשיר רוק (ניגן בו ג'ורג' האריסון). בשיר Think for Yourself מופיע לראשונה בס פאז (גיטרה בס עם דיסטורשן). השירים Michelle, In My Life ו־Girl מכילים התייחסות חלוצית למוזיקה קלאסית הן בהיבטי התזמור והמבנה (Michelle) והן במעברים קלאסיים ממש (סולו הפסנתר הבארוקי ב־In My Life). בתקליט אף טמונים הזרעים הראשונים למוזיקה הפסיכדלית. ניצנים אלו להתפתחויות מוזיקליות ורב־גוניות מוזיקליות המשיכו ללוות מכאן והלאה את עבודת הלהקה, כאשר חבריה התנסו יותר ויותר בסגנונות מוזיקליים, צלילים ורעיונות חדשים.

סיבה נוספת לסגנונו של האלבום הייתה נכונותם של הביטלס להוציא שירים שלא בהכרח יתאימו להופעה חיה. הואיל וכך רק שני שירים מתוך האלבום, Nowhere Man ו־If I Needed Someone, בוצעו בהופעות של הלהקה. If I Needed Someone היה השיר הראשון והיחיד של ג'ורג' האריסון שביצעה הלהקה בהופעות.

תכנים

שם האלבום הוא משחק מילים: הוא נשמע כמו הצירוף rubber sole, שפירושו באנגלית הוא "סוליית גומי".^[2] פול מקרטני הסביר כי קיבל את הרעיון לשם כשקרא על נגן בלוז אמריקאי שאמר כי הרולינג סטונז וסולנם מיק ג'אגר טובים, אבל כינה את המוזיקה שלהם סול (מוזיקת נשמה) מפלסטיק. באחת ההקלטות של השיר I'm Down ביוני 1965 נשמע מקרטני, אחרי שסיים לשיר, אומר את המשפט "Plastic soul, man, plastic soul".^[3] שם האלבום אינו נזכר בשירים הכלולים בו, ובפעם הראשונה שמה של הלהקה לא נכתב על צידה הקדמי של העטיפה.^[4]

עד אלבום זה נכתבו שירי הלהקה במסורת הרוק אנד רול הקלאסי, והיו בדרך כלל שירי אהבה פשוטים. באלבום זה הופיעו לראשונה שירים על מערכות יחסים מורכבות יותר מאשר "בחור פוגש בחורה", החל בבלדה Norwegian Wood, המספרת על פגישה לילית עם בחורה מוזרה, וכלה בשיר Girl, המספר על אהבה לבחורה הגורמת לבחור רק נזק וכאב. נוסף לכך האלבום מכיל לראשונה שיר פסיכדלי פילוסופי – Nowhere Man.

ביקורת

Rubber Soul זכה להצלחה מסחרית. האלבום שהה במשך 42 שבועות במצעד הלהיטים הבריטי למִן 11 בדצמבר 1965, ובחג המולד הוא החליף את !Help, אלבומה הקודם של הלהקה, בראש טבלאות הלהיטים, עמדה שבה החזיק במשך שמונה שבועות. באלבום היה גלום זינוק אומנותי משמעותי של הלהקה, ולעיתים קרובות מציינים אותו מבקרים – כשם שעשו חברי הלהקה – כנקודה שבה סאונד המרזיביט שאפיין את הביטלס בתחילת דרכם החל להשתנות לסאונד הפופ/רוק המתוחכם שאפיין את הלהקה בהמשך דרכה. עם זאת, בקרב המעריצים התעורר חשש כבד לכיוונה המוזיקלי הלהקה בגלל שונותו של האלבום. זמן מה לאחר צאתו של Rubber Soul, אמר ג'ון לנון שזה היה האלבום הראשון של הביטלס שתוך כדי הקלטתו שלו הייתה ללהקה שליטה אמנותית מוחלטת, וגם מספיק זמן אולפן כדי לפתח ולשכלל סגנונות סאונד חדשים.

וילפריד מלרס מצביע^[^{דרוש מקור]} על כך שהעובדה שבעיצומם של ימי ההופעות האינטנסיביות ותופעות הביטלמניה המטרידות הצליחו חברי הביטלס לא רק לשרוד, אלא אף לבצע קפיצת מדרגה אמנותית של ממש – מצביעה על הכישרון האדיר, בעיקר של לנון ומקרטני, ועל האופי החזק של הלהקה בשלב זה. מנגד, התקופה גם סייעה לביטלס להגיע להישגם פורץ הדרך. הניסיון ואהבת הקהל בהופעות והלגיטימציה הממסדית הקנו לחברי הלהקה ולמנהליה את הביטחון הדרוש למהלך ניסיוני.

Rubber Soul מצוין לעיתים קרובות כאחד האלבומים הגדולים ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הרוק. בשנת 1988 דירגו אותו קוראי המגזין Q במקום ה־40 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של כל הזמנים, וב־2000 הציב אותו המגזין במקום השני ברשימת 100 האלבומים הבריטיים הגדולים ביותר אי פעם. בשנת 2001 דירג אותו הערוץ VH1 במקום השישי ברשימה דומה. ב־2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים ביותר של כל הזמנים של המגזין רולינג סטון, וב־2006 בחר בו המגזין Time כאחד ממאה האלבומים הבריטיים הטובים ביותר של כל הזמנים.

רשימת רצועות (האלבום הבריטי)

את כל השירים כתבו ג'ון לנון ופול מקרטני, אלא אם כן צוין אחרת.

רצועה	שירה מובילה	אורך
צד ראשון
1. Drive My Car	פול מקרטני	2:30
2. Norwegian Wood	ג'ון לנון	2:05
3. You Won't See Me	פול מקרטני	3:22
4. Nowhere Man	ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון	2:44
5. Think for Yourself (ג'ורג' האריסון)	ג'ורג' האריסון	2:19
6. The Word	ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון	2:43
7. Michelle	פול מקרטני	2:42
צד שני
1. What Goes On (לנון, מקרטני, ריצ'רד סטארקי)	רינגו סטאר	2:50
2. Girl	ג'ון לנון	2:33
3. I'm Looking Through You	פול מקרטני	2:27
4. In My Life	ג'ון לנון	2:27
5. Wait	ג'ון לנון ופול מקרטני	2:16
6. If I Needed Someone (האריסון)	ג'ורג' האריסון	2:23
7. Run for Your Life	ג'ון לנון	2:18

משתתפים

הביטלס

ג'ון לנון – שירה, גיטרת קצב, פסנתר חשמלי (Think for Yourself)
פול מקרטני – שירה, גיטרת בס, פסנתר, גיטרות
ג'ורג' האריסון – שירה, גיטרה מובילה, סיטאר (Norwegian Wood)
רינגו סטאר – תופים, שירה (What Goes On), אורגן המונד (I'm Looking Through You), כלי הקשה

מוזיקאים נוספים והפקה

מל אוונס – אורגן המונד (You Won't See Me)
ג'ורג' מרטין – המפיק, פסנתר חשמלי (In My Life), הרמוניום (The Word)
נורמן סמית' – טכנאי סאונד, מיקסינג
רוברט פרימן – צילום

השפעות תרבותיות

השיר Norwegian Wood נתן את ההשראה לספר הפופולרי יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי, אך התרגום שגוי, שכן הביטלס התכוונו לעץ נורווגי (כלומר wood במשמעות של חומר גלם). האלבום Rubber Soul דרבן את בריאן וילסון, מנהיג הביץ' בויז, ליצור את האלבום Pet Sounds.^[2] וילסון העיד כמה פעמים שרצה ליצור משהו יותר טוב מ־Rubber Soul.