נווה יעקב
נוה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת.
מספר התושבים בשכונה הוא כ-25,000[1]. השכונה הוקמה במקומו של יישוב שהוקם ב-1924 וחרב במלחמת העצמאות, היישוב נקרא בתחילה "כפר עברי", ולאחר מכן שונה שמו ל"נוה יעקב".
גאוגרפיה
השכונה ממוקמת על שטחים שמעבר לקו הירוק, בקצה הצפוני של ירושלים, וגובלת בגבולה המוניציפלי של העיר. בצפון גובלת השכונה בכפר א-ראם, כאשר מפרידים ביניהם נחל פרת ועוטף ירושלים, אשר חובק את השכונה ממזרח, כשממזרח לנוה יעקב שוכנת גם השכונה החרדית הוותיקה קריית קמניץ. מדרום לה שוכנת פסגת זאב, ואילו ממערב מצויים כביש 60 ושיכוני נוסייבה. בסמוך לשכונה שוכן פיקוד מרכז. נווה יעקב שוכנת בגבהים 590 - 750 מטר מעל גובה פני הים.
היסטוריה
נוה יעקב הוקמה בקיץ תרפ"ד (1924) ונקראה בראשיתה "כפר עברי", על ידי אנשי תנועת המזרחי הצעיר. בין ראשי התנועה ומייסדי השכונה נמנו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שאף התגורר בשכונה עד ת"ש (1940), הרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים, אשר בין השנים תרפ"ו-תרפ"ט כיהן כרב השכונה, וכן דב נתן ברינקר[2]. לאחר תקופה קצרה שונה שמה ל"נוה יעקב", על שמו של מייסד תנועת המזרחי בציונות הדתית, הרב יצחק יעקב ריינס.
עד לפרוץ מאורעות תרפ"ט התגוררו במקום מעל למאה תושבים, ובמקום עמדו כעשרים מבנים, כאשר תושבי המקום התפרנסו בעיקר מגידול בקר ואספקת חלב לעיר ירושלים. עם פרוץ המאורעות, בעקבות התגברות ההתקפות מצד השכנים הערבים כנגד היישוב המבודד, התמעט מספר התושבים, ועם פרוץ מלחמת העצמאות פונה היישוב. עם השתלטות הלגיון הערבי על המקום, הוחרבו בתי המושבה ובמקום הוקם מחנה צבאי. כיום, רחוב בשם "כפר עברי" בשכונה נושא את זכר המושבה שנחרבה.
ממושבה לשכונה
בשנת 1970, לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה נוה יעקב כשכונה של ירושלים במסגרת בניית שכונות הטבעת. בעבר נחשבה לשכונה איכותית בירושלים, אך מאז תחילת שנות ה-90 חל שינוי לרעה במצבה הסוציו-אקונומי של השכונה. בין הגורמים למצב זה הוא השינוי במבנה הדמוגרפי של השכונה: גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים וכן גל העלייה מאתיופיה, הביאו לשכונה עולים רבים, שמצבם הכלכלי רעוע.
נווה יעקב מזרח
נוה יעקב מזרח הוא אזור חדש בנוה יעקב שהוקם בתחילת שנות ה-90 עבור הציבור החרדי. הבנייה החדשה מוקמה ליד קריית קמניץ. בשכונה יש תלמודי תורה, בית ספר בית יעקב, ישיבות, כוללים, בתי כנסת ובתי מדרש, כבכל שכונה חרדית. בנוסף, בשכונה פועל "קו מהדרין" המקשר את השכונה לשאר השכונות החרדיות, קו אשר בו נוהגת הפרדה חלקית בין גברים לנשים והוא מופעל גם בשאר האזורים החרדיים ברחבי ירושלים. רב הקהילה הוא הרב צבי ובר, מתלמידיו של הרב אלישיב, המכהן גם כחבר בד"ץ שארית ישראל. אשתו של הרב וובר היא הסופרת החרדית רבקה שזורי.
השכונה בשנות ה-2000
השכונה נחשבה לשכונה מתפתחת, שרוב אוכלוסייתה במצב סוציו-אקונומי בינוני. בשל התפתחות האזור החרדי, והביקוש הגובר בקרב הציבור החרדי לדירות בירושלים, נמצאה השכונה במגמת התחרדות וזוגות חרדים צעירים רבים עברו לגור בה, גם מעבר לגבולות נוה יעקב מזרח. עם זאת, אזוריה המערביים של השכונה לא השתנו משמעותית. בשנים האחרונות עברו להתגורר בנוה יעקב גם מאות ערבים[3].
בשנת 2000 נחנכה בשכונה שמורת פרחי בר על שטח של כ-20 דונם. בשמורה 55 זני צמחים[4].
כיום ישנם יותר מ-900 משפחות חרדיות בשכונה וצביונה הולך ונעשה חרדי.
בתי כנסת בשכונה
- "בית ציון ואוהל איתן" - קרוי על שמם של הנרצחים בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון ועל שמם של ארבעה בנות שירות שנהרגו ממוקש ברמת הגולן (אחת מארבעת ההרוגות, יונה סובר, הייתה בתו של אחד ממייסדי בית הכנסת, פינחס סובר). בתחילת דרכו בית הכנסת שכן במקלט, אך בעזרתו של אפרים שילה הושג מימון לבניית בית הכנסת (בזכות פועלו אפרים שילה הונצח בבית הכנסת).
חינוך וספורט
בשכונה פעלו מאז הקמתה שני בתי ספר: ממלכתי וממלכתי דתי (ע"ש ברנדט). במשך מספר שנים הייתה קיימת בשכונה גם חטיבת ביניים. לקראת סוף שנות ה-70 הוקם בית ספר בשם בית יעקב, שהוא סניף של רשת בית יעקב, שפנה לבנות האוכלוסייה החרדית. בהמשך הוקם בית ספר ממלכתי נוסף - ממלכתי ב', שעם הזמן התאחד עם ממלכתי א' והפך לבית הספר הממלכתי המאוחד. עם התפתחותה של נוה יעקב מזרח נוסף בית ספר חרדי לבנות ועוד כחמישה תלמודי תורה חרדיים. בתחילת שנות ה-90 הוקמה גם אולפנא חרדית-לאומית לבנות בשם בית שולמית ולאחר שנים מעטות העתיקה את מושבה לשכונת רמות.
בשכונה קיימת ספריית נווה יעקב ע"ש ברנהרד במתחם המנהל הקהילתי, וספריית תרבות תורנית בבית הספר בית יעקב. מתחם המנהל הקהילתי, כולל גם מרכז ספורט, בו מצויים בריכת שחייה באורך 25 מ', אולם ספורט המיועד בעיקר למשחקי כדורסל, מכון כושר, מגרשי טניס, מגרש סקווש, ושני מגרשי כדורגל.
בעבר היה בשכונה שבט של תנועת הצופים, אך הוא נסגר. כיום קיים בשכונה סניף ותיק של תנועת בני עקיבא, וסניפים של תנועות נוער חרדיות. בשנים האחרונות פועל בשכונה סניף "המחדשים" של תנועת הנוער העובד והלומד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי של שכונת נווה יעקב
- יוסי שפנייר, כפר עברי ראשון בהרי ירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת" , גיליון 729
הערות שוליים
- ^ אתר החברה למכרזים ולמנהלים קהילתיים בירושלים
- ^ ה'תרנ"ג - ה'תשי"א [1951-1893]) שהיה מאוחר יותר המזכיר הראשון בלשכת המרכז הארצי של ה"מזרחי", המזכיר הראשון של "מרכז המזרחי העולמי", עורך העתונים "הציר וידיעות המזרחי", מנהל מערכת כתב העת "התור", עורך ומו"ל "לוח ירושלים", וערך ספרים שונים על ה"מזרחי" ואישים בציונות הדתית ואחרים ועל שכונת "נוה יעקב" (בין כתביו: 'המזרחי בא"י' (ירושלים תרפ"ג-תרפ"ד): "ספר היובל להרב י. ל. הכהן פישמן" (ירושלים תרפ"ה): "ספר הכפר העברי נוה-יעקב" (ירושלים תרצ"ד) ; "מדרש הרב" (ירושלים תרצ"ו); "ספר יהושע" (ירושלים תש"ג); "אוצר החסד קרן שמואל" (ירושלים תש"א)}.
- ^ בן הבארד, כתבה בסוכנות אסושייטד פרס, 6.9.2009
- ^ http://www.greenmap.org.il/Viewsite5.asp?BoardNum=7&SiteNum=25
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |  |
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
אונסדורף • בית וגן (התחרדה) • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • אונסדורף |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||