אביבה גור־שילה
אביבה גוֹר־שילה (4 באפריל 1933 – 24 בינואר 2006) הייתה שחקנית תיאטרון, משוררת, ומתרגמת ישראלית.
 | |
| לידה |
4 באפריל 1933 ריגה, Interwar Latvia  |
|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 2006 (בגיל 72) |
| מדינה |
ישראל, פלשתינה (א"י) |
| שפות היצירה |
אנגלית, עברית |
| בן או בת זוג |
יצחק מיכאל שילה |
  | |
חייה עריכה
אביבה גוֹר נולדה ב־4 באפריל 1933 בריגה בירת לטביה הסובייטית, ברית המועצות, בת לזוג שחקנים ארצישראליים: מרים ברנשטיין־כהן, בתו של המנהיג הציוני יעקב ברנשטיין־כהן, ומיכאל גור, ממקימי התיאטרון העברי בקובנה שבליטא, אשר עשו שם בהוראת עברית.[1] הוריה היו ממקימי התיאטרון הארץ־ישראלי בפלשתינה־א"י המנדטורית עוד לפני הגעת להקת "הבימה" ממוסקבה לארץ ישראל.[2] עם הגעת "הבימה" נחלש התיאטרון הארץ־ישראלי, ובני הזוג גוֹר הוזמנו להקים תיאטרון עברי בקובנה; הם נסעו, ושם נולדה בתם אביבה.[2]
לאחר ששבה עם הוריה לפלשתינה־א"י למדה אביבה גוֹר בגמנסיה הרצליה, והמשיכה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית.[2]
בשנת 1951 החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1952 נישאה לשחקן יצחק שילֹה, ובשנת 1956, בעת שהייה עם בעלה בלונדון, ילדה בת, תמר.[1] שנים ספורות לאחר מכן נקלע התיאטרון הקאמרי לקשיים ובני הזוג נסעו לניו יורק לחפש את מזלם על במותיה.[2] הם הצליחו להתפרנס ממשחק ומהוראת משחק, ובין היתר הופיעו שניהם בהפקת המחזה "רשומון" בברודוויי בשנת 1959.[3]
בשנת 1961 חזרו בני הזוג שילה לישראל. במשך כ־15 שנה שיחקה גור־שילה במגוון תפקידים על במות הבימה (כגון בהצגה ילדי הצל[4]), הקאמרי (כגון בהצגה וויצק[5]), תיאטרון חיפה (כגון בהצגה רשומון[6]), ואף הפקות עצמאיות, כגון "האוזן הפרטית והעין הציבורית" מאת פיטר שאפר, בבימוי פיטר פריי.[7] במקביל, בשנת 1969 החלה לתרגם ספרות מאנגלית לעברית. כמו כן המשיכה ללמוד פילוסופיה, אסתטיקה, וספרות באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, פרסמה שירה פרי עטה בכתבי עת ספרותיים ובמוספים. בשנת 1966 כינסה את שיריה בספר צליל נודד, בהוצאת אל"ף.
ב-24 בינואר[8] 2006 הלכה לעולמה. הותירה אחריה את בעלה, בתה ונכדים. לאחר מותה, כונס מבחר משיריה בידי לאה שניר, ויצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2009.[9]
שירתה עריכה
- צליל נודד (תל אביב: אל"ף, תשכ"ו 1966)
- והיא הפעימה: מבחר שירים (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב, תש"ע 2009)
תרגומיה עריכה
לצד תרגומי מחזות שונים (בהם "סליחה, טעות ברצח" מאת מריו פראטי[10]) שלא ראו אור אלא רק שימשו על הבמה, תרגמה גור את הספרים הבאים:
- האחוזה / יצחק בשביס-זינגר (מרחביה: ספרית פועלים, 1972)
- קורטז ומונטזומה / בנימין אפל (תל אביב: יזרעאל, תשל"ב 1972)
- מסע הצלב של ריצ'רד לב הארי / מאת רוברט נ' וואב (תל אביב: יזרעאל, תשל"ג 1973)
- דרך האפר / איבאן סאותהול (תל אביב: יזרעאל, תשל"ג 1973)
- המטאטא המכשף / מרי סטיוארט (תל אביב: יזרעאל, תשל"ד)
- פופר והפינגוינים / מאת ריצ'רד ופלורנס אטווטר (תל אביב: יזרעאל, תשל"ד 1974)
- שולטי המחר / ג'ון כריסטופר (תל אביב: יזרעאל, תשל"ד 1974)
- הנחלה: רומאן / יצחק בשביס־זינגר (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ו 1976)
- היצור החברתי: שיפור יחסי אנוש / אליוט ארונסון (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ז)
- מתנת המבולדט / סול בלו (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח 1978)
- אהובת הקצין הצרפתי / ג'ון פאולס (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח 1978)
- ספר של תפילה פשוטה: רומן / ג'ואן דידיון (תל אביב: ספרית פועלים, תש"ם 1980)
- לאחר המשתה: רומאן / יוקיו מישימה (תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ד 1983)
- רחוב ושמו ממילא / אביגדור דגן (תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ד 1984)
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אביבה גור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה".
- ^ 1 2 3 4 אבי קורן, משפחה שכזאת: הצצה למשפחתה של הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי, מעריב, 16.1.2021
- ^ רשימת המשתתפים בהפקת רשומון ב־1959 באתר תולדות ברודוויי.
- ^ אביבה גור, באתר archive.habima.co.il
- ^ עתיק וחדש, באתר www.nli.org.il, 14 אוקטובר 1963
- ^ אמש בתיאטרון ,רשומון״ – בתיאטרון העירוני חיפה | הארץ | 20 נובמבר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Page 17 Advertisements Column 1 | מעריב | 10 דצמבר 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הודעות מאת הרשמים לענייני ירושה, ילקוט הפרסומים, 5554 (17 ביולי 2006), עמ' 4275.
- ^ עדינה בר-אל, אתמול הייתי אור גדול, באתר הארץ, 19 במרץ 2010
- ^ הצגות בכורה, מעריב, 29 ביוני 1973