פיטר שאפר

סופר בריטי

פיטר לווין שאפראנגלית: Peter Levin Shaffer;‏ 15 במאי 19266 ביוני 2016) היה מחזאי יהודי בריטי שכתב מחזות רבים שזכו בפרסים, חלקם אף הפכו לסרטי קולנוע.

פיטר שאפר
Peter Shaffer, 1966.jpg
לידה 15 במאי 1926
ליברפול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2016 (בגיל 90)
מחוז קורק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, מבקר ספרות, דרמטורג, מחזאי, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', בית הספר סנט פול, טריניטי קולג', Hall School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Black Comedy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד למשפחה יהודית בליברפול, והוא אחיו התאום של המחזאי אנתוני שאפר. הוא גדל בשכונת המפסטד בצפון לונדון התחנך בבתי ספר פרטיים "הול", בהמפסטד, ובית הספר "סנט פול", במרכז לונדון. ולאחר מכן קיבל מלגה לטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם למד היסטוריה. במהלך מלחמת העולם השנייה גיוס לעבוד בתור כורה פחם. אחר כך עבד במספר עבודות, כולל מוכר בחנות ספרים, ועוזר בספרייה הציבורית בניו יורק, לפני שגילה את כשרונותיו הדרמטיים.

המחזה הראשון של שכתב, "ארץ המלח" (1955), הוצג בערוץ ITV, ב-8 בנובמבר 1955. מעודד מהצלחתו הזו, המשיך שאפר לכתוב וביסס את המוניטין שלו כמחזאי בשנת 1958, בהפקת תרגיל בחמש אצבעות, שעלה בלונדון בבימוי של ג'ון גילגוד וזכה בפרס הדרמה של השנה. כאשר עברה ההצגה לעיר ניו יורק בשנת 1959, היא התקבלה באותה מידה של הצלחה והעניק, והוא זכה בפרס מעגל מבקרי הדרמה של ניו יורק למחזה הזר הטוב ביותר. המחזה עובד לסרט בשנת 1962.

ב-1962 כתב שני מחזות קצרים - "האוזן הפרטית" ו"העין הציבורית". ה"עין הציבורית" עובד לסרט קולנוע בכיכובם של חיים טופול ומיה פארו. על תפקידו בסרט זכה טופול ב"פרס צדף הזהב", לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן[1].

עם הקמת התיאטרון המלכותי הלאומי בשנת 1963, היה שאפר למחזאי הבית שלו[2]. ב-1964 העלה את המחזה "הציד המלכותי של השמש" על כיבוש האינקה בידי הספרדים והשחתת התרבות המקומית. מחזה זה הופק לסרט מצליח בכיכובו של כריסטופר פלאמר. שמוליק קראוס הופיע בו בתפקיד קטן. ב-1965 עלה המחזה "קומדיה שחורה" המביט בהומור על תעלולי קבוצה של דמויות שמרגישות את דרכן סביב חדר שחור-אפור, למרות שהבמה מוצפת למעשה באור.

בשנת 1973 עלה המחזה "אקווס", אשר זכה בפרס המבקרים ועובד לסרט בשנת 1977. המחזה הוצג למעלה מ-1,000 פעמים בתיאטראות ברודוויי[3]. המחזה עלה שוב בשנות ה-2000, שבהפקתו האחרונה כיכב דניאל רדקליף בה הופיע בעירום[4].

בשנת 1979 עלה המלזה "אמדאוס", שבו הוא טווה עלילה לפיה מלחין החצר אנטוניו סליירי ניסה להרוס את וולפגנג אמדיאוס מוצרט, שבו קינא. המחזה זכה בפרס טוני למחזה הטוב ביותר בשנת 1981, ועובד לסרט, שזכה בשמונה פרסי אוסקר ב-1984 ואף זיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.

בשנת 1986 כתב את המחזה "Lettice and Lovage" במיוחד עבור השחקנית מגי סמית', עליה היה מועמד לפרס טוני נוסף ומגי סמית' זכתה בסופו של דבר בפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר, לאחר שלוש מועמדויות, בשנת 1990.

הפקת מחזותיו בישראלעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיטר שאפר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה