אברהם נשר (אדלר)

הממונה על הכשרות בירושלים במשך עשרות שנים ויו"ר לשכת הרבנות בעיר
(הופנה מהדף אברהם אדלר)

הרב אברהם נשר (אדלר) (ז' בחשון תרנ"ה, 6 בנובמבר 1894 - כ"ז בסיון תשכ"ט, 13 ביוני 1969) היה הממונה על הכשרות בירושלים במשך עשרות שנים ויו"ר לשכת הרבנות בעיר.

הרב אברהם נשר (אדלר)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קורות חייועריכה

נולד בעיר מזריטש לחנה ולרב אליהו חיים אדלר. למד בישיבת תורת חסד בבריסק, אצל הרב משה סוקולובסקי, ובישיבת ראדין.

בשנת תרע"ו עבר לוורשה. נישא לבתו של הרב משה גרודזינסקי. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת "תורת חיים" וכן לרב בבית המדרש "לומדי תורה", מוסדות מיסודו של סב אשתו הרב יצחק (איצ'ה) גרודזינסקי.

בשנת תרפ"א עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו הצטרף לישיבת תורת חיים בירושלים העתיקה[1], ונתן שיעורים לבעלי מלאכה בבית היתומים דיסקין. כיהן כרב שכונת בית יעקב[2] ומחנה יהודה[3], ורבו של בית הכנסת האשכנזי בשכונה, "בית יהודה"[4][5]

היה מקורב לרבנים אברהם יצחק הכהן קוק, איסר זלמן מלצר וצבי פסח פרנק. כן היה מקורב למזרחי[6] ובין החותמים על מפעל התורה[7].

בשנת תרצ"ב מונה בידי הרב קוק, עם הרב משה פריצקר, לעמוד בראש מערכת הכשרות בעיר[8]. הוא מילא את התפקיד במשך 36 שנים. היה גם הראשון ששימש בתפקיד ראש מחלקת השבת של המועצה הדתית[דרוש מקור]. לאחר פטירת הרב אליהו ראם עמד בראש לשכת הרבנות בעיר[9].

לאחר פטירת הרב צבי פסח פרנק מילא הרב אדלר את מקומו בפועל במשך זמן מה[9], והוזכר כמועמד לכיסא הרב הראשי האשכנזי של ירושלים[10]. בסופו של דבר לא נערכו הבחירות במשך שנים רבות. בחורף תשכ"ה מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לרושם הנישואין בירושלים עד מינוי רב ראשי אשכנזי לעיר[11], זאת לאחר שהמועצה לא אישרה את בחירתו של הרב אליהו פרדס לרב הספרדי של העיר. מחלוקת התגלעה בשאלה האם ניתן היה למנות רושם נישואין בנסיבות אלו[12], המועצה הדתית המקומית, שראתה את הרב פרדס כרב העיר, סירבה להכיר במינויו של הרב אדלר.

בסוף ימיו ייסד את הישיבה לפנסיונרים "דעת זקנים" בירושלים[13].

בחורף תשכ"ז לקה בשטף דם במוח וכתוצאה בכך נשאר משותק בחלקו[14]. נפטר בשנת תשכ"ט.

חיבוריו התורנייםעריכה

פרחי שושנה - ספר הגות ודרושים על התורה ומועדים. נקרא על שם אשתו הרבנית פשה רייזל (שושנה) נשר (אדלר). הספר כולל גם דברי תורה חדשים ששמע המחבר מרבו החפץ חיים.
כנפי נשרים - חידושי הלכה על משנה תורה לרמב"ם. יצא לאור על ידי בניו.

צאצאיועריכה

הרב נשר היה נשוי לרבנית פשה ריזל בתו של הרב משה גרודזינסקי ולהם ארבעה בנים ושלוש בנות, ביניהם[15]:

הנצחתועריכה

הרחוב המרכזי בגבעת שאול נקרא רחוב כנפי נשרים, על שם ספרו התורני "כנפי נשרים". השם שאוב מן המילים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות פרק י"ט, ד), ורומז לשם משפחתו של הרב.
הסיבה בשלה הוחלט להנציח את הרב נשר דווקא במיקום זה, נעוצה בתוואי הרחב והנוח בו עובר הכביש על קו הרכס, דבר שהביא להכשרתו כשדה תעופה עבור מטוסי צה"ל במלחמת העצמאות - וכך הונצח גם מפעל זה בשם הרחוב.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה