אברהם דרושקוביץ

רב העיר שאט בליטא והמשגיח האחרון בישיבת וולוז'ין

הרב אברהם דרושקויץ (גם דרושקאוויץ, ? - אב תש"א, אוגוסט 1941), מחניכי תנועת המוסר ותלמיד רבי שמחה זיסל, "הסבא מקלם". היה רב העיר שאט (Šėta) בליטא והמשגיח האחרון בישיבת וולוז'ין. שימש גם כמשגיח בישיבת נובהרדוק בהומל. מחבר הספר "שערי הוראה" ועורך "חידושי וביאורי רבינו הגר"א על הש"ס". נספה בשואה.

אברהם דרושקוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
תקופת הפעילות ?–1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אברהם נולד לר' שרגא פייבל מרגלית גורדון שכיהן כרב בקהילת סלובודקה. על מנת להתחמק מגיוס לצבא שינה אברהם את שם משפחתו לדרושקוביץ[1].

אברהם למד בישיבת סלובודקה, שבה התקרב לדמותו של ה"סבא מקלם". אחר כך עבר לישיבת וולוז'ין, והיה תלמידו של הרב רפאל שפירא. למד גם בכולל קובנה המפורסם, שהצטיין ברמתו הלימודית הגבוהה ובהנהגותיו המיוחדות על פי תנועת המוסר, ונסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור.

לאחר נישואיו עם הניה לאה, בתו של אחד מחשובי העיר שאט בליטא, התקבל כרב המקום. הוא יסד בשאט ישיבה שהתקיימה עד תום כהונתו כרב העיר.

בתרס"ד הוזמן על ידי הרב רפאל שפירא לכהן כמשגיח בישיבת וולוז'ין, תפקיד שמילא עד שנת תרע"ד. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כשהחזית התקרבה לוולוז'ין, סייע לתלמידיו להימלט בדרכים שונות ולאחר מכן נמלט עם משפחתו להומל. באותה עת שהתה במקום ישיבת נובהרדוק והוא התמנה למשגיח בה. בשנת ה'תרע"ח הצליח להימלט לליטא, שם דחה הצעות למשרות שונות והעדיף ללמוד תורה באופן אישי ולהתפרנס ממסחר.

חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ביקר בגייטסהד שבאנגליה אצל בתו וחתנו, והוסדרו להם אשרות כניסה לארץ ישראל. הם חזרו לליטא, ועקב המלחמה לא יכלו לצאת.

נספה בשואה בגטו סלבודקה.

בישיבת וולוז'ין עריכה

הרב דרושקוביץ מונה כמשגיח בוולוז'ין בשנים תרס"ד-תרע"ד, בתקופת כהונתו של הרב רפאל שפירא כראש הישיבה. מינויו נחשב כצעד נועז שנועד לשנות את אופי הישיבה. הרב דרושקוביץ, חניך ישיבות המוסר, ניסה להנהיג בישיבה סדרים חדשים ועמידה בזמנים, בניגוד לחופש היחסי שנהג בישיבה בטרם הגעתו. כמו כן קבע פרק זמן בכל יום ללימוד ספרי מוסר, כמקובל בישיבות המוסר, דבר שלא היה מעולם בישיבת וולוז'ין. בקרב התלמידים הייתה התנגדות עזה לחידושים אלה, עד כדי שביתה בת שלושה חודשים, ובסופו של דבר ניסיונותיו של הרב דרושקוביץ להנחיל את דפוסי ישיבות המוסר נכשלו[2]

ספריו עריכה

  • "שערי הוראה", קובנה תרצ"ג. זהו מפתח לענייני יורה דעה על השולחן ערוך ונושאי כליו: ט"ז, ש"ך, פמ"ג, באר היטב ופתחי תשובה, וכן על החכמת אדם. המפתח מסודר לפי סדר הא-ב, וכל ערך כולל שורה או שתיים ובהן ניסוח תמציתי של השאלה הנדונה והפניה למקור המדויק. המחבר מציין בהקדמתו שכתב את ספרו כשלושים שנה לפני כן, בעת שכיהן ברבנות שאט.

בסוף הספר נוספו מאה שאלות מחודדות על היתכנות מצבים הלכתיים מוזרים ותשובתן בצדן, כגון: כיצד ייתכן ששני תינוקות בריאים נולדו בזה אחר זה והשני ימול לפני הראשון? התשובה: כשהראשון נולד בכניסת שבת בין השמשות והשני בעיצומו של יום השבת. במדור נוסף נכללו כמה חידושים של המחבר וכן התכתבות מסועפת עם הרב חיים ברלין בהלכות מקוואות.

  • חידושי וביאורי רבינו הגר"א על מסכת ברכות ומסכת שבת, קיידאן ת"ש. זהו ליקוט של חידושי הגר"א על סדר הש"ס, בצירוף עריכה קלה להבהרת הקשר הדברים. הליקוט מתבסס על ביאור הגר"א לשולחן ערוך, 'שנות אליהו' על המשנה, אליהו רבה, אמרי נועם, ועוד. המחבר מציין בהקדמתו שזוהי עבודה חלוצית, "לרוות צמאונם של הלומדים אשר עברו זה כמאה שנה שיצאו לאור ספריו הקדושים [של הגר"א] ולא נתעורר גם מהגדולים על זה להעתיק חידושיו וביאוריו על כל מסכת ומסכת מהש"ס".

דברי הערכה על עריכתו של המחבר כתב הרב שלמה יוסף זוין ב"סופרים וספרים" ח"ב עמ' 93 - 99.

המחבר ערך גם את חידושי הגר"א על מסכתות נוספות ולא הספיק להדפיסן. כתביו נחשבו כאבודים אולם הגיעו לספריה הלאומית בירושלים, ומהם ערך חתנו, הרב אברהם זלצר, כרכים נוספים על סדר מועד (תשל"א) וסדר נזיקין (תשל"ד). בהקדמת חתנו מצוין שמתוכננת הדפסה גם על שאר חלקי הש"ס. במהדורה זו הוסיף חתנו קטעים מספרים נוספים של הגר"א שלא היו לעיני הרב דרושקוביץ.

התכתב עם חכמי דורו, רבי חיים ברלין (ראה לעיל), רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדי חמד"[3], והרב יששכר שלמה טייכטל, בעל שו"ת משנה שכיר[4].

משפחתו עריכה

נישא להניה לאה, נולדו לו כמה ילדים:

  • בנו, ר' יחיאל, נספה בשאה בגטו סלובודקה עם משפחתו.
  • בנו, ר' חיים שרגא נספה בשואה בגיל 31 עם בני משפחתו.
  • בתו יוכבד אף היא נספתה עם בני משפחתה בגטו סלובודקה.
  • חיה רחל, נישאה לרב נפתלי הכהן שקוביצקי, רבה של גייטסהד.
  • שרה שבע, נישאה בארצות הברית לבוגר ישיבת מיר מגולי שאנגחאי, הרב אברהם אבא זלצר, רב בפטרסון ובירושלים, שכאמור הוציא לאור את כתבי חותנו.

לקריאה נוספת עריכה

  • "קוים קצרים לדמותו של המחבר", מאת נכדו הרב יצחק גרינברג, בהקדמה לחידושי וביאורי הגר"א על סדר מועד, ירושלים תשל"א.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו תולדות מיכאל.
  2. ^ פולמוס המוסר, הרב דב כץ, עמ' 278 - 279). תורה לשמה במשנת ר"ח מוולוז'ין, נחום לאם, עמ' 207.
  3. ^ מערכת חמץ ומצה סי' ט, עמ' 2316: "ידידי הרב אברהם דרושקאוויץ מעיר שאט כתב לי...".
  4. ^ חלק ב סימן פא.