יוסף תאומים

רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג).

רבי יוסף תאומים

קברו של הרב יוסף תאומים
לידה	1727 ה'תפ"ז שצ'ז'ץ, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	26 באפריל 1792 (בגיל 65 בערך) י' באייר ה'תקנ"ב פרנקפורט על האודר, ממלכת פרוסיה
כינוי	הפרי מגדים
מקום קבורה	פרנקפורט על האודר, ברנדנבורג
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי, ממלכת פרוסיה
תקופת הפעילות	? – 26 באפריל 1792
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, מקרא
רבותיו	רבי מאיר תאומים.
חיבוריו	פרי מגדים, פורת יוסף, גינת ורדים, תיבת גמא, שושנת העמקים, ספר נטריקן, נועם מגדים, הגיון לב, ספר המגיד, אֵם לבינה, מתן שכרן של מצוות, ראש יוסף

קורות חייו

נולד ב-1727 בכפר שטריץ שליד לבוב, בפולין (כיום באוקראינה). עם לידתו עברו הוריו ללבוב שם כיהן אביו, ר' מאיר תאומים, כדיין, מגיד מישרים ומורה צדק. בצעירותו למד תורה מאביו, בגיל עשרים הדפיס כמה מחידושיו בסוף ספרו של אביו. בסביבות שנת תק"ד (1744) עבר להתגורר בקומארנו, שם נישא.

בקומארנו התגורר מעל עשר שנים, בהם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.

בין תקכ"ז לתק"ל (1767–1770) עבר לברלין, מאחר שבקומארנו הופרע מלימודו. שם המשיך בכתיבת ובהדפסת ספריו. בשנות מגוריו בברלין לימד בין השאר בבית מדרשו של העשיר רבי דניאל יפה. בשנים אלו היו לו מספר היתקלויות עם חתנו של יפה, המשכיל דוד פרידלנדר, שלא ראה בעין יפה את בואו לברלין.

לאחר פטירת אביו בי"ג בתמוז תקל"א, פנו פרנסי לבוב אליו בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת ספריו והדפסתם. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים ומורה צדק בלבוב.

בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט על האודר, בה כיהן אחת עשרה שנה. נפטר ונקבר בפרנקפורט על האודר, בי' באייר תקנ"ב (2 במאי 1792).

תקופת חייו של הרב יוסף תאומים על ציר הזמן
ציר הזמן

דרכו בלימוד ותכונותיו

בילדותו לא היה ר' יוסף מן המחוננים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. מסופר עליו שהיה שקדן ומתמיד גדול, וכמעט "לא פסיק פומיה מגרסה". היה ידוע בענוותנותו הרבה, עד כדי שגם כשהיה ראש ישיבה ורב עיר היה חותם על אגרותיו "יוסף מלמד" בלבד.

ר' יוסף ביקר את שיטת החינוך שהייתה נהוגה ביהדות אשכנז ששמה דגש על פלפול בתלמוד והזניחה את לימוד המקרא והשפה העברית. הוא שיבח את קהילות הספרדים ואת "גאוני הזמן" ש"בינינו האשכנזים" הלומדים "כסדר הראוי והנכון". הוא התנגד ל"למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך", וצידד בלימוד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. קו זה הובילו בחיבורו 'פרי מגדים'. קושיות סבוכות בלימוד היה פותר מתוך עיון מרובה בתלמוד ובראשונים.

חיבוריו

"פרי מגדים"

ר' יוסף תאומים, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת רבי ישראל מאיר הכהן בספרו "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.

ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך.

את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שיכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.

חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך (על כולו), ועל חלק יורה דעה (מתחילתו עד סימן קיב). החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. החלק על יורה דעה כולל שני חלקים: "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת" על סדר הש"ך.

בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.

בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות העניין.

שאר חיבוריו

בין ספריו האחרים:

• ראש יוסף - חידושים על שבע מסכתות: חולין, ברכות, שבת , פסחים, ביצה, מגילה, קידושין, יוזפוב 1882, ולבוב 1863 ו-1882 (בכל דפוס נוספו עוד מסכתות).
• פורת יוסף - חידושים על מסכת יבמות וכתובות (זאלקווא 1756).
• גינת ורדים - 70 כללים בתלמוד, וסברות מחודשות (פפד"א 1767).
• תיבת גמא - פירושים על התורה, (פפד"א 1782), נכלל בתוך ספרו של אביו ר' מאיר תאומים רב פנינים. חזר ונדפס בספר נפרד בקולומיה 1883 ועוד.
• שושנת העמקים - כ"ד כללי התלמוד, (פרנקפורט דאדר 1782, תחילה נדפס בתוך "רב פנינים").
• ספר נטריקן - ר"ת נשמה טהורה רוב ימי' קדושה נצחית, פירוש מילים בתלמוד ודברי מוסר ואגדה, בילגורי 1910. בסוף הספר נדפסו תולדות יוסף (רבינו יוסף תאומים), מאת ר' צבי יחזקאל מיכלזאָהן מפלונסק. הספר נדפס בהסכמותיהם של ר' מנחם מענדיל אלטר מגור, ר' אברהם במוהר"י יהודה ליב איגר מלובלין, ר' אהרן מנחם מענדיל גוטרמאן מראדזימין, ור' יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק סאקלוב.
• נועם מגדים - באורים ומנהגים על סדר התפילה, לבוב 1854, נדפס גם בתוך סידור הגיון לב.
• ספר המגיד - פירושים עה"ת והפטרות ודרשות לשבתות ויו"ט עם באור על פרקי אבות, השלימו בשנת תקל"ו בלבוב.
• אֵם לבינה - שרשים בלשון הקודש, ארמית ותלמודית בשלשה א"ב והקדמות.
• מתן שכרן של מצוות - שמונה חקירות בעניין שכר ועונש, וילנה 1878.
• סדר גיטין וחליצה - בתוך: ספר הזיכרון "שם משמעון" על שם הרב משה שמעון זיוויץ, בעריכת זאב לייטר, פיטסבורג תשכ"ה.

במהלך השנים נדפסו חיבורים שונים שמטרתם ללקט ולבאר את דברי פרי מגדים בספריו. ביניהם גם הספר שאלות ותשובות הפרי מגדים, שליקט ר' אפרים לייכטג מספרי הפרי מגדים, קישוארדה 1935.

מלבד הספרים שפורסמו, הרב תאומים הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.

לקריאה נוספת

• יהודה ליב הכהן מימון, שרי המאה, חלק ראשון, פרק ה, ע' 65-55, מוסד הרב קוק: ירושלים תשנ"ט.

קישורים חיצוניים

• "תאומים, יוסף בן מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 221, באתר היברובוקס
• יוסף תאומים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שבח קנביל, תולדות הפרי מגדים, בתוך: תולדות גדולי ההוראה, ניו יורק תשט"ו, עמ' 106, באתר היברובוקס
• יוסף בן מאיר תאומים (1727-1792), דף שער בספרייה הלאומית

ספריו

• פרי מגדים חלק יורה דעה, טקסט דיגיטלי באתר ספריא