פתיחת התפריט הראשי

אברהם סצוזו קוצוג'י

בלשן וגר צדק
זהו שם יפני; שם המשפחה הוא קוצוג'י.

פרופסור אברהם סֶטְסְוזּוֹ (סֶצוּזּו) קוֹצוּגִ'י (תעתיקים נוספים: קוֹטסוּגִ'י, סֶצוּדזוֹ, קוֹצוּז'י, (ביפנית: 小辻 節三 נהגה קוֹצוּגִ'י סֶצוּזּו) ‏; 1899 - 31 באוקטובר 1973), גר צדק יפני, סופר, חוקר ומרצה ליהדות, תנ"ך ועברית. הציל יהודים רבים ביפן בימי מלחמת העולם השנייה, תקופת שיא ברמת האנטישמיות ביפן, ומספר שנים לאחריה התגייר.

אברהם סצוזו קוצוג'י
小辻節三
אין תמונה חופשית
לידה 1899
קיוטו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוקטובר 1973 (בגיל 74 בערך)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קליפורניה
אוניברסיטת קיוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע בלשן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

תחילת דרכועריכה

סֶטסוזּוֹ קוצוג'י נולד בקיוטו למשפחה יפנית אריסטוקרטית, אביו היה כהן שינטו (kannushi), צאצא לשושלת כהנים ארוכה. אביו קיווה שבנו, כנהוג בקרב כהני השינטו, ימשיך את השושלת המשפחתית ויהפוך גם הוא לכהן. אולם, קוצוג'י קנה בגיל 13 תרגום של התנ"ך ליפנית, קרא אותו בהתלהבות וגילה לראשונה את המונותאיזם. בעקבות כך החל קוצוג'י ללמוד בבית ספר של המיסיון והמיר את דתו לנצרות פרסביטריאנית. במהלך לימודיו למד גם עברית.

לאחר נישואיו נסע לארצות הברית וסיים לימודי פילולוגיה עברית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך שהותו בארצות הברית לא פגש קוצוג'י ביהודים דתיים. את הדוקטורט שלו בעברית ולימודי יהדות קיבל באוניברסיטת קיוטו.

מומחה לעבריתעריכה

לאחר שהשלים את לימודיו האקדמים בתחום, פרסם קוצוג'י בשנת 1937 את ספרו הראשון על השפה והדקדוק העבריים. באותה עת ייסד גם פקולטה ללימודי תנ"ך ועברית באוניברסיטת טוקיו. כיוון שהפקולטה משכה אליה סטודנטים רבים הפך קוצוג'י לאחד המומחים הבולטים לעברית ביפן.

פרסומים נוספים שכתב בענייני יהדות ועברית נקראו בעניין והביאו לפרסומו, במיוחד על רקע מחקרים שנערכו על ידי חוקרים יפנים ופורסמו באותה עת, שהצביעו על קשר בין העם היפני לעשרת שבטי ישראל האבודים. הוא שימש גם כמורו הפרטי של הנסיך מיקאסה, אחיו הצעיר ביותר של הקיסר הירוהיטו.

לאחר שיפן כבשה את מנצ'וריה מידי סין והקימה בה את מנצ'וקוו, מדינת בובות יפנית, מינה הקיסר הירוהיטו את קוצוג'י ליועץ לענייני יהודים ושלח אותו לחרבין - בירת מנצ'וקוו. קוצוג'י שהה בחרבין מספר שנים ויצר קשרים חמים עם הקהילה היהודית ורבה הראשי משה אהרן קיסילב.

במלחמת העולם השנייהעריכה

במהלך מלחמת העולם השנייה, בתקופה שבין יולי 1940 וספטמבר 1941 הגיעו לעיר קובה שביפן מעל 4,600 פליטים יהודים מאירופה. רוב הפליטים היו יהודים מפולין ומליטא וזכו לצאת מליטא בזכות פעילותו של סגן הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, שחילק להם אשרות מעבר (טרנזיט) דרך יפן. בין הפליטים הייתה גם ישיבת מיר על כ-300 תלמידיה שהגיעה במרץ 1941 מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית לעיר. אשרותיהם של הפליטים היו בתוקף רק לשבועיים מיום הגעתם ליפן.

קוצוג'י הגיע לקובה, שבה כבר התקיימה קהילה יהודית עוד מסוף המאה ה-19 ונפגש עם תלמידי הישיבה וראשיה. כאשר הבין קוצוג'י שאין לישיבה לאן להמשיך, עשה מאמצים רבים להאריך את שהייתם של תלמידי הישיבה בקובה, ניצל לשם כך את ידידותו עם שר החוץ היפני יוסוקה מצואוקה ונאלץ אף לשחד בכירים במשטרת קובה שהתנגדו להארכת האשרות. קוצוג'י שימש כמתווך ומתרגם למשלחת מנהיגי הפליטים שכללה את הרב שלמה שפירא, הרב שמעון שלום קאליש מאמשינוב והרב משה שצקס שנפגשו עם נציגי הממשלה היפנית בטוקיו. פגישה זו גרמה לשיפור ביחס השלטונות לפליטים היהודים בזכותו נשארה הישיבה בקובה שמונה חודשים ואף קיבלה מבנה, שבו נמשכו הלימודים. לאחר מכן הועברה הישיבה, יחד עם כמה אלפי פליטים יהודים לשאנגחאי, שהייתה אז תחת כיבוש יפני.

בעקבות הגעת אלפי פליטים יהודים ליפן ולחץ שהופעל עליה מצד בת-בריתה, גרמניה הנאצית, לסלק את היהודים משטחה, חלה עלייה ברמת האנטישמיות ביפן. תעמולה אנטישמית ארסית הופיעה בעיתונות ומנהיגים בכירים האשימו בפומבי את היהודים בפרוץ שתי מלחמות העולם, בדומה לתעמולה הנאצית.

קוצוג'י יצא בנחישות כנגד התעמולה האנטישמית, ערך הרצאות ברחבי יפן וכתב ספר בשם "דמותו האמיתית של העם היהודי" ובכך הפריך את הטענות כנגד היהודים, אותם תיאר כאומה מוסרית וישרה ביותר. בהרצאותיו פנה אל שומעיו היפנים וביקשם לסייע ליהודים: "ההשגחה העליונה הביאה את אלפי הפליטים חסרי המזל האלה לחופינו, כדי שנסייע להם ונעניק להם חוף מבטחים, בו יוכלו למצוא מרגוע ושלווה. זוהי משימת חיינו. הבה לא נכזיב". רבים הזהירו את קוצוג'י שעמידתו הנחושה לצד היהודים עלולה לסכנו.

בסוף שנת 1942 נעצר קוצוג'י בידי לשכת החקירות היפנית באשמת סיוע לאויבי יפן - היהודים. במהלך מעצרו נחקר ונדרש לגלות מהו חלקו במזימה היהודית להשתלט על העולם. כאשר הסביר קוצוג'י שמזימה זו היא המצאה אנטישמית הוא אף עבר עינויים. בעת מעצרו ביקר באותו בית סוהר קולונל יפני שהכיר אותו היטב. הקולונל היה משוכנע שמדובר בעלילת שווא ובזכותו שוחרר קוצוג'י וההאשמות נגדו בוטלו. שחרורו של קוצוג'י חיזק בו את האמונה בהשגחה האלוהית וגרם לו להסיק שאלוהים שומר על כל אדם הנאבק למען היהודים.

לאחר המלחמהעריכה

לאחר המלחמה התיידד עם הרב מנטל, רב הצבא האמריקאי ביפן והחל ללמד באוניברסיטה פרטית ביוקוהמה.

באוקטובר 1959 הגיע לישראל ועבר גיור ומילה והוא בן 60. בני ישיבת מיר, ערכו לו מסיבת קבלת פנים בבית ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ. כעבור זמן חלה במחלה קשה, ועבר להתגורר בברוקלין, שם נזקק לתמיכת הקהילה היהודית, שהכירה לו תודה על סיועו בימי המלחמה. בשנת 1964 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי From Tokyo to Jerusalem (מטוקיו לירושלים).

פרופסור אברהם סֶטסוּזוֹ קוצוג'י נפטר בארצות הברית, בה' בחשוון תשל"ד ונקבר על פי צוואתו בהר המנוחות בירושלים.

מפרסומיועריכה

  • Abraham Setsuzau Kotsuji, The Origin and Evolution of the Semitic Alphabets ,Kyo Bun Kwan Tokyo, Japan, 1937.
  • Abraham Setsuzau Kotsuji, From Tokyo to Jerusalem ,Random House, 1964.

לקריאה נוספתעריכה

  • ל. ביין, מפנקסו של עתונאי חסיד, הוצאת ירושלים, 1967.

קישורים חיצונייםעריכה