אהובה צדוק
אהובה צדוק (נולדה ב-15 בנובמבר 1928) היא זמרת ישראלית.
אהובה צדוק בשנות ה-50 | |
לידה |
15 בנובמבר 1928 (בת 95) תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | 1948–2008 (כ־60 שנה) |
עיסוק | זמרת |
שיתופי פעולה בולטים | נחום נרדי, יוסף הדר, יחיאל מוהר, עמנואל זמיר, משה וילנסקי, אריק רודיך |
קורות חייה
עריכהראשית הדרך
עריכהצדוק נולדה בתל אביב להורים ילידי תימן, ראומה וחיים צדוק. ב-1935 בהיותה בת שבע, עברה המשפחה (עם ששת ילדיה) לגור בקריית עבודה בחולון. צדוק סיפרה כי בעקבות קונצרט של ברכה צפירה ונחום נרדי ששמעה, גמלה בליבה ההחלטה להיות זמרת: "שמעתי את ברכה צפירה בקרית עבודה. היא ונחום הופיעו תחת כיפת השמים בחצר בית הספר 'בית חינוך'. היא הייתה נפלאה ואני התרגשתי כל כך וכמעט התעלפתי. הייתי ילדה קטנה, עמדו לי דמעות בעיניים ואמרתי לעצמי: כשברכה צפירה כבר לא תשיר, אני אהיה במקומה".
השירות הצבאי
עריכהלפני שירותה הצבאי, שהחל ב-1948, בתקופת מלחמת העצמאות, עבדה בגן ילדים שנמצא בבית פרטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב ליד פינת ארלוזורוב. הגננת הפכה את הבית לגן ילדים וצדוק עבדה שם כעוזרת לגננת.
ללהקת החישטרון הגיעה בתקופת השירות הצבאי באחד מגדודי חטיבת גבעתי. היא ישבה באולם בחולון בו הופיעה הלהקה לפני חיילי הגדוד וכשמנהל הלהקה טולי רביב ביקש לדעת אם ישנם זמרים בין הנוכחים באולם, קראו חבריה בשמה והיא עלתה לבמה והגישה את הופעת הבכורה שלה לפני קהל. היא התקבלה מיד ללהקה בה הייתה יפה ירקוני הכוכבת. שיר הסולו של אהובה בחישטרון היה "שושנת תימן". בתקופות קשות במלחמה התפזרה הלהקה כדי לשרת גם בתפקידים אחרים ואהובה הצטרפה מדי פעם לנהג אמבולנס כחובשת צבאית ועזרה בהעברת פצועי מלחמה לבית חולים שדה ושם לפי הוראות הרופא השתתפה בטיפול בהם. בתקופות הרגיעה, ההפוגות, שב החישטרון לתפקד כלהקת בידור.
עם נחום נרדי
עריכהלאחר השחרור מצה"ל היא הצטרפה ללהקת הכרמל שהייתה גם היא להקה צבאית בתל אביב ובה השתתפו בין היתר אריק לביא, בומבה צור, יהודה אפרוני ואולי שוקן. במאי הלהקה היה צבי פרידלנד והלהקה הופיעה ברחבי הארץ.
את המלחין נחום נרדי הכירה כשהופיעה עם הלהקה בתיאטרון האהל בתל אביב. הוא פנה אליה וביקש שתצטרף למקהלת הבנות שהקים ושעליה ניצח. היא הצטרפה ובהמשך קיבלה את תפקיד הסולנית הראשית. חברה אחרת באותה מקהלה הייתה יונה עטרי. לאחר שנה היא נישאה לנרדי. בנם יאיר נולד בראשית 1952 ובהשראתו חיברו משה אביגל ונרדי את השיר "מזמור לאברהם יאיר". באותה שנה יצאה עם בעלה לסיבוב הופעות בארצות הברית לפני קהל יהודי וחברי ארגון ה"פארבאנד" שקיבלו אותם בחום. הם הופיעו בין היתר באולמות הגדולים של ניו יורק – "קרנגי הול", "טאון הול" ו"מדיסון סקוור גארדן".
שיתוף הפעולה האומנותי עם נרדי פסק לקראת סוף 1957 אחרי שובם לישראל, ולאחר הפסקה בת שלוש שנים עקב דלקת פרקים קשה, החלימה ממחלתה והמשיכה להופיע בארץ בקונצרטים ובשחריות לילדים. באותה תקופה שיתפה פעולה גם עם מלחינים אחרים.
שותפים בהמשך הדרך
עריכהעם המלחין יוסף הדר נפגשה בביתו שם הוא לימד אותה משיריו. שירים אלה נוספו לרפרטואר שלה והוקלטו אחר כך. אמיתי נאמן הזמין אותה אליו לחיפה להציג לפניה מיצירותיו ובעקבות הפגישה הקליטה קבוצת שירים שחיבר. כמו כן שיתפה פעולה עם המלחין עמנואל זמיר והקליטה משיריו. הפזמונאי יחיאל מוהר פנה אליה בשעתו כדי שתלמד את השיר שכתב לאחרונה "לאור הזכרונות" והפנה אותה למשה וילנסקי שילמד אותה את הלחן. הקלטת הבכורה התקיימה באולפני קול ישראל בתל אביב בליווי פסנתר. אריק רודיך עבד איתה על שבעה שירים שהלחין במיוחד עבורה, ביניהם השיר "יחדיו". ברפרטואר שלה נכללו גם שירי המלחינה שרה לוי תנאי אותה פגשה שנים רבות לאחר מכן במקרה, כשביקרה ידידה בבית אבות וכשהיא שרה לפניה שניים משיריה העירה המלחינה "את יודעת, אני כתבתי את השירים האלה". "כן, אני יודעת" ענתה הזמרת.
פזמונאי שנות הארבעים והחמישים ומלחיני אותם שנים כתבו שירים רבים באווירת החלוציות ובהשראת העצמאות החדשה של היישוב. כתוצאה מכך שירים בעלי גון לאומי חזק מהתקופה, שירי מלחמה וקוממיות, שירים הלקוחים מפסוקי התנ"ך ושירי רועים, מצאו את מקומם בהופעות וברפרטואר המוקלט של הזמרת לצד שיריה עם נחום נרדי, שירי הילדים, ריקודי העם ושירים אחרים. השירים "סירתי" "התרגעות" ו"ציפור היופי" (הקטנטנה הסמיקה) הם ביטוי לחיבה המיוחדת שלה ללחנים העתיקים של הרומנסות הספרדיות. הקלטותיה משנות החמישים והשישים נעשו בידי חברות התקליטים "גלטון" ו"הד ארצי" ובחלקן באולפני קול ישראל.
בסוף שנות השישים יצרה עם בן דודה אהרון צדוק את "צמד הצדוקים". יחד הם הופיעו במועדון "סברה" בניו יורק, לאחר מכן כשקיבלה הזמנות להופיע כסולנית, היא נשארה בניו יורק, שם נישאה בשנית ושם נולדה בתה, סיגל. כשהגיע יונתן כרמון לארצות הברית הוא ביקש ממנה להצטרף ל"להקת כרמון" כאחת מן הזמרות בסיבוב הופעות בן חצי שנה שהחל בארצות הברית והסתיים בדרום אפריקה. לאחר הסיור הקליטה בארצות הברית תקליט של ריקודי עם ישראלים.
לאחר התאלמנותה בארצות הברית לא גילתה עניין בהופעות במשך זמן רב. היא עזבה את ניו יורק ועברה לגור זמן קצר במיאמי ביץ' כדי להיות בקרבת בנה ואחר כך עברה איתו ללוס אנג'לס. מאוחר יותר חידשה את הופעותיה מדי פעם באירועי הקהילה היהודית והישראלית בארצות הברית.
החזרה לישראל
עריכהבשנת 2005 שבה לתל אביב לחיות בקרבת משפחתה. באחד הערבים בקיץ של אותה שנה, כשיצאה עם בני משפחתה להופעת זמרה של ידידת המשפחה, "התגלתה" מחדש כאשר בתחילת זמרת השיר "לילה לילה" הפסיקה הסולנית לשיר בעקבות הערת אחד הצופים. בפנותה אל הקהל הודיעה שנמצאת אתם הזמרת שהייתה הראשונה שהקליטה את השיר ובקשה ממנה לעלות לבמה ולשיר אותו במקומה[1]. הפסנתרן המלוה באותו קונצרט היה חגי יודן וההערכה ההדדית ביניהם שנבטה באותו ערב הניבה בספטמבר 2007 את המופע המשותף "לילה לילה – מסתורי הקול התימני של אהובה צדוק", בו שרה ב"הופעת בכורה מחודשת" בישראל, משיריה הישנים לצד שירים חדשים. בעקבות המופע היא הקליטה מחדש את השיר "לילה לילה" בליווי מקהלת עדי ובעיבוד חגי יודן המלוה אותה בפסנתר. בשנת 2008 אובחנה צדוק כלוקה במחלת אלצהיימר וחדלה להופיע.
קישורים חיצוניים
עריכה- אהובה צדוק, באתר זמרשת
- אהובה צדוק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אהובה צדוק, באתר סטריאו ומונו
- אהובה צדוק, דף שער בספרייה הלאומית
- ״לילה לילה״ בביצוע אהובה צדוק וחגי יודן, סרטון באתר יוטיוב