יחיאל מר
יחיאל מַר (מוֹהַר) (9 במאי 1921 – 23 בפברואר 1969) היה משורר ופזמונאי ישראלי. את שני סוגי השירה שכתב פרסם תחת שני שמות: על שירתו הלירית חתם בשם "יחיאל מר", ועל פזמוניו – "יחיאל מוהר" (ולעיתים: "אברהם חן").
לידה |
9 במאי 1921 טרנוב, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה | 23 בפברואר 1969 (בגיל 47) |
שם לידה | יחיאל מוהר |
מדינה | ישראל |
שם עט | אברהם חן |
שפות היצירה | עברית |
צאצאים | עלי מוהר |
קורות חייו
עריכהיחיאל מוהר, בנם של חיה (חייצ'ה)[2] ומאיר מוהר (משורר, סופר ומתרגם), נולד בעיירה טארנוב שבגליציה המערבית, פולין, ובגיל שנה עברה משפחתו לעיירת הנופש פיכטנגרוּנד שעל יד ברלין בירת גרמניה, שם הייתה מושבת סופרים עבריים.[3]
בגיל 17 עלה יחיאל הצעיר לארץ ישראל לבדו במסגרת "עליית הנוער", והגיע לכפר יהושע. ערב פרוץ המלחמה עלו הוריו, ואחיו הגדול ישעיהו הצטרף אליהם ב-1942. עקבותיו של אחיו אברהם אבדו ברוסיה במלחמת העולם השנייה. ב-3 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נפטר אחיו ישעיהו.
מוהר החל בכתיבת פזמונים למסיבות קיבוץ דברת, שאליו עבר עם הכשרת "זרעים" מכפר יהושע, שם הכיר את אשתו עדינה.
בשנת 1946 עברו מוהר ואשתו לתל אביב. בשנות החמישים הרבה לכתוב ללהקת הנח"ל, החל לכתוב גם שירה ופרסם 5 ספרי שירה שעוסקים במהלך חייו בארץ. היה חבר הנהלת אקו"ם.
מוהר הרבה לשתף פעולה עם המלחין משה וילנסקי והם יצרו להיטים רבים ללהקת הנח"ל, בהם "יא משלטי", "מול הר סיני" (שנכתב על רקע מלחמת סיני), "הורה נתגבר","הורה ממטרה", "רחל רחל", "שיר ערש נגבי" ו"בלדה על מעיין וים". להיטים נוספים שכתב ללהקת הנח"ל הולחנו על ידי סשה ארגוב ("שתים עשרה טון", "ענת", "פרחים ונערות", "עד מאה ועשרים"), דובי זלצר ("הורה היאחזות", "יא ירח") ויוחנן זראי ("רוח סתיו", "אחד גבוה ושניים קטנים"). הזמרת שושנה דמארי ביצעה כמה משיריו בלחניו של וילנסקי בהם "לאור הזיכרונות" ו"ביתי שלי". שירים נוספים שכתבו הצמד מוהר וילנסקי למבצעים אחרים הפכו גם הם לקלאסיקות, ביניהם: "יש לי חלום", "אנחנו נעבור", "רוח אביב" ועוד. כמה מהשירים שכתב עם מלחינים אחרים הפכו גם הם לקלאסיקות בזמר העברי, בהם: "ליפא העגלון" (אריה לבנון), "דובון יומבו" (דניאלה דור) ו"משמר הגבול" (גד מן).
בשנת 1966 זכה בפרס מרים טלפיר לספרות, על ספרו "שירים חדשים".[4]
מוהר נפטר בגיל 47 לאחר סדרה של התקפי לב.[5] נקבר בבית העלמין הדרום בחולון.[6][7][8]
על שמו של יחיאל מוהר נקרא רחוב קטן בשכונת יד אליהו בתל אביב בין רחוב חנה סנש לרחוב מרדכי אנילביץ.
משפחתו
עריכההותיר את רעייתו עדינה (נפטרה ב-2000), בן, עלי מוהר, שהיה פזמונאי ופובליציסט, ובת, רוני מיגדן-מוהר.
עקבותיו של אחיו אברהם אבדו ברוסיה במלחמת העולם השנייה. ב-3 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נפטר אחיו ישעיהו.
דודו, משה בן-מנחם (שלנגר), היה אף הוא סופר, משורר, מחנך ומבקר. בניו הם ארי בן-מנחם שהוא פרופסור אמריטוס לגאופיזיקה ולמתמטיקה שימושית במכון ויצמן, מחלוצי הסייסמולוגיה בישראל והיסטוריון של המדע, ואסף בן-מנחם שהוא אמן ומשורר.
ספרי שירתו
עריכה- מלב ונוף: שירים, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ב 1951.[9]
- קוים למעגל: שירים, ירושלים: קרית-ספר, 1957.
- מלוא חפנים רוח: (שירים), מרחביה: ספרית פועלים ('שירה'), 1962.[10]
- שירים חדשים, תל אביב: עקד, 1965.
- פנים לכאן, תל אביב: עקד, 1968.[11]
לאחר מותו:
- משירי יחיאל מר, תל אביב: עקד ('סדרה קטנה לשירה'), 1970.
- אומר אהבה; רישומים: יוסל ברגנר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ט.
מפזמוניו המוכרים
עריכה- מול הר סיני, מלחין משה וילנסקי
- ליפא העגלון, מלחין אריה לבנון
- לאור הזכרונות, מלחין משה וילנסקי
- הורה ממטרה, מלחין משה וילנסקי
- כיתה אלמונית, מלחין משה וילנסקי
- בלדה על מעיין וים, מלחין משה וילנסקי
- בין מגל וחרב, מלחין משה וילנסקי
- הורה היאחזות, מלחין דובי זלצר
- יא ירח, מלחין דובי זלצר
- עד מאה ועשרים, מלחין סשה ארגוב
- יא משלטי, מלחין משה וילנסקי
- שיר ערש נגבי, מלחין משה וילנסקי
לקריאה נוספת
עריכה- א. יעוז-קסט, 'יחיאל מר – פנים לשם', מאזנים כח, 4 (1969), 302–303. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ספר עלים: עם זכרו של יחיאל מר: קובץ לדברי ספרות; הביאו לדפוס: חברים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"א.
- על יחיאל מר, במלאת עשר שנים למותו:
- רנה קלינוב, '"חכם תמים"', מאזנים מט, 1 (תשל"ט 1979), 52–54. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- יחיאל חזק, 'האיש ושירו', מאזנים מט, 1 (תשל"ט 1979), 54–55, 58. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
עריכה- יחיאל מר, באתר שירונט
- יחיאל מר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- יחיאל מר, דף שער בספרייה הלאומית
- יחיאל מר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יחיאל מר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רשימת הפרסומים של יחיאל מר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי יחיאל מר בפרויקט בן-יהודה
- יחיאל מר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- איזי מן, "רגע אחד" על יחיאל מוהר, רשת ב', 5 ביוני 2011
- מחווה לאמן בקאמרי: עלי ויחיאל מוהר, חלק א, סרטון באתר יוטיוב, חלק ב, הטלוויזיה החינוכית והתיאטרון הקאמרי
- "לילה ועשן" – המלחין והמחבר, דבר, 30 באוגוסט 1963
- רחל אורן, כל אמנות היא אופטימית, דבר, 11 בפברואר 1966 (עם צאת הקובץ "שירים חדשים")
- משה בן-שאול, לזכרו של משורר פזמונאי, מעריב, 8 במרץ 1970
- א"ד שפיר, אגן על העיר עד תום: (שלושים ליחיאל מר), דבר, 28 במרץ 1969; ושיר הספד מאת יחיאל חזק
- משה דור, יחיאל מר, משורר וידיד: שנה לפטירתו, מעריב, 20 במרץ 1970, המשך
- {{{1}}}, "עוז כביר להיות חלש", דבר, 18 במאי 1979 ("דבר השבוע", בעשור למותו)
- משה דור, קפה מלא דצמבר: על סופרים ובתי-קפה "ספרותיים", מעריב, טור 2, 12 באוקטובר 1984 (זיכרונות)
- עופרה עופר אורן, "הורה ממטרה" של יחיאל מוהר לעומת "שיעור מולדת" של בנו עלי מוהר, בבלוג "סופרת ספרים", 13 בפברואר 2017
משיריו:
- נר של חנֻכה, דבר, 20 בדצמבר 1946
- לילה בעמק, דבר, 28 באוקטובר 1949
- דוֹמֵם, דבר, 29 בפברואר 1952 (מתוך "מלב מנוף")
- ילדי הנושם, דבר, 24 ביולי 1953
- בדרך הפוכה, דבר, 17 במאי 1957 (מתוך "קווים למעגל")
- תינוקות בדשא: (לילדי הקיבוצים), דבר, 17 במאי 1957 (מתוך "קווים למעגל")
- אקורל, דבר, 6 בפברואר 1959
- ידידות; שתי אבנים, דבר, 7 בינואר 1966 (שירים מתוך הקובץ "שירים חדשים")
- ראוות פתאום; נסיכה נרדמת, דבר, 16 בדצמבר 1966
- בדרך אחרת, מעריב, 7 ביולי 1967
- מי מנוחות, דבר, 28 בפברואר 1969 (מתוך "פנים לכאן")
הערות שוליים
עריכה- ^ מוריה בן יוסף, זמן תלאביב, לזכרם של יחיאל ועלי מוהר, באתר nrg, 30 בנובמבר 2008
- ^ חיה (חייצ'ה) מוהר, דבר, מודעת אבל, 28 ביוני 1964
- ^ על זיכרונותיו של מוהר משם, ובפרט בהקשר לשאול טשרניחובסקי: חוה רזילי, דמות המשורר בעיני הדור הצעיר, דבר, טורים 4–5, 2 באוקטובר 1963
- ^ "פרס מרים טלפיר" – למשורר יחיאל מר, דבר, 28 במרץ 1966.
- ^ משה דור, מת המשורר יחיאל מר, מעריב, 24 בפברואר 1969.
- ^ יחיאל מר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ יחיאל מר, דבר, 24 בפברואר 1969 (נקרולוג)
- ^ משה דור, מת המשורר יחיאל מר, מעריב, 24 בפברואר 1969
- ^ ביקורת: י. זמורה, פרקים קטנים, דבר, 11 בינואר 1952, המשך.
- ^ ביקורת: ג. עציוני, ביטוי שירי צנוע וישר, מעריב, 23 במרץ 1962.
- ^ ביקורת: משה בן-שאול, הקובץ האחרון ליחיאל מר, מעריב, 7 במרץ 1969; אדיר כהן, "פנים לכאן", דבר, 4 באפריל 1969.