פתיחת התפריט הראשי

אהרן ליטאי (רבינוביץ)

א. ליטאי, ליטאי, בן-משה, א.ב.מ


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים [ הוצאות ספרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהרן ליטאי
א. ליטאי.png
לידה 1878
הומל, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 1952 (בגיל 74 בערך)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, עיתונאי, מורה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושאי כתיבה ביקורת ספרים, הלשון העברית, תולדות הספרות והעיתונות העברית ונושאים מקראיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהרן ליטאי (רבינוביץ) (1878 קרוקי, פלך פינסק – 23 במרץ 1952, תל אביב) ידוע גם בשמות העט: א. ליטאי, ליטאי, בן-משה, א.ב.מ. ו-א. היה עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ועורך לשוני, חבר מערכת "הארץ" בשנים 1921 – 1952.

תולדות חייועריכה

אהרן ליטאי קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבה, ולאחר מכן השתלם באופן פרטי בלימודים כללים. החל משנת 1903 שימש כמורה באודסה, והיה פעיל בתנועה הציונית ובנושאי השפה העברית וספרותה. נמנה עם המייסדים והפעילים של "אגודת חובבי שפת עבר" באודסה ו"האגודה הספרותית היהודית" . ליטאי היה אחד ממייסדי הוצאת הספרים "יובנטוס" שהוציאה כ-20 ספרי קריאה ברוסית לנוער היהודי, עליהם נמנו "דוד אלראי" לבנימין דיזרעאלי וחלק מסדרת "זכרונות לבית דוד". את עבודתו העיתונאית החל בעיתון "הצופה" שיצא בורשה, בשנת 1903, וכתב גם מאמרים לא מעטים בעיתון "השילוח". על המאמרים חתם לרוב בשמות העט השונים שלו.[1]

בשנת 1905 נישא לחנה וייץ. כשגבר הלחץ הבולשביקי על פעולות ציוניות, עלה אהרן ליטאי לארץ ישראל בשנת 1921, יחד עם קבוצה של סופרים עבריים, ביניהם ביאליק, רבניצקי, אביגדור המאירי, דרויאנוב ואחרים. כאן הוא החל לעבד במערכת עיתון "הארץ" כמעט עד יומו האחרון.

עבודתועריכה

ליטאי כתב כתבות ומאמרים פובליציסטיים במספר עיתונים: ראשית, בעיתון "הצופה" בורשה. במשך שנים רבות שלח מהארץ כתבות לעיתון "העולם" של ההסתדרות הציונית העולמית, שהמערכת שלו שכנה בברלין. הוא פרסם מאמרים ב"השילוח" שיצא באודסה, ב"העם" שהיה ברוסיה, וכמובן בעיתון "הארץ" שבו היה חבר מערכת במשך עשרות שנים.

המאמרים שלו עסקו בענייני ביקורת ספרים, הלשון העברית, תולדות הספרות והעיתונות העברית ונושאים מקראיים. בשנותיו האחרונות במערכת הארץ עסק בעיקר בענייני עריכה. " ליטאי לא היה סתם עורך לשוני" כתב עליו ד"ר נתן ברון, "אלא חוקר רציני בתחומים שונים, בעיקר בסוגיות של תולדות ישראל והתנ"ך... מכל בחינה, הוא היה מומחה בכל הנוגע לביטויים בעברית, ובעיקר לביטויים השאולים מהתנך".[2] בנוסף, תרגם ליטאי שני ספרי משפט של י. א. פוקרובסקי: "הפרובלימות היסודיות של המשפט האזרחי" ו"תולדות המשפט הרומאי".

לקט נבחר ממאמריועריכה

  • א. ליטאי, "סגנונו של טשרניחובסקי", השילוח,(1918-19) חוברת היובל של טשרניחובסקי
  • א. ליטאי, "בשביל מה ממירים היהודים את דתם",  השילוח, (תרס"ז-תרס"ח), חוברת י"ז
  • א. ליטאי, "היהודים והיהדות בליטא", השילוח, (1897), חוברת ח', מאי, עמ' 177 - 187
  • אהרן ליטאי, "אלתר (אשר אברהם אבא) דרויאנוב".  כתבים נבחרים, א. דרויאנוב.  (תל אביב, תש"ג-תש"ה), כר' א',  1 – 16ו'

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ספריית ראשונים, 1958
  • גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות אחרונים, ספריית פועלים, תשכ"ה
  • אליהו מייטוס, במחיצתם של סופרים, יבנה, תשל"ח

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ספריית ראשונים, 1958
  2. ^ נתן ברון, על מה התווכחו נשיא העליון הראשון ועורכי הארץ, הארץ, 29 בינואר, 2016