נתן ברון

עיתונאי ישראלי

נתן בְּרוּן (27 באוקטובר 193720 ביוני 2020[1]) היה עיתונאי ישראלי, דוקטור למשפטים וחוקר תולדות המשפט בארץ ישראל.

נתן ברון
נתן ברון
נתן ברון, 2014
לידה 27 באוקטובר 1937
פטירה 20 ביוני 2020 (בגיל 82)
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, חוקר משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ידיעות אחרונות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נתן ברון נולד בארץ ישראל בשנת 1937. אביו, עו"ד עקיבא ברון, היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי הסתדרות העובדים הלאומית וחבר הלח"י.

בשנות ה-50 היה נתן ברון פעיל בתנועת בית"ר,[2] ובין השאר היה "מפקד מעו"ז".

בשנות ה-60 למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר תא הסטודנטים של תנועת החרות. לאחר קבלת תואר הבוגר למד לתואר מוסמך ולאחר מכן לתואר דוקטור למשפטים. את עבודת הדוקטורט שלו עשה על פרשת הדחתו של השופט יוסף סטרומזה בה כתב כי אין שום הוכחה שהשופט סטרומזה קיבל שוחד, אלא רק רצה לסייע בביצוע עסקת קרקעות זיתא.

בשנת 1961 סיקר את משפט אייכמן לעיתון "ידיעות אחרונות" ובשנת 1965 יסד בית ספר לעיתונאות בתל אביב. בשנת 1973 שימש מנהל מסע הבחירות של שלמה להט לראשות עיריית תל אביב, ובשנים 19751976 שימש יועץ כללי של ראש העיר להט.[3] בשנת 1978 ניהל את מערכת הבחירות של יהושע מצא מטעם הליכוד בהתמודדות מול טדי קולק לכהונת ראש עיריית ירושלים.[4]

בבחירות לכנסת העשירית, בשנת 1981, היה היועץ לענייני הסברה של הליכוד. הבחירות הסתיימו בניצחונו של הליכוד בראשות מנחם בגין, שזכה לתקופת כהונה נוספת כראש ממשלת ישראל.

בשנת 1984 מונה לחבר הוועד המנהל של רשות השידור. הוא תמך בהנהגת פרסומת בטלוויזיה הישראלית[5] ועמד בראש ועדת תשדירי השירות,[6] שהיו תשדירי פרסומת של גופים ממשלתיים וציבוריים.

חקר את ההיסטוריה של מערכת המשפט הישראלית לדורותיה, והרצה על נושא זה בפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן.

התגורר בבית מגורי העיתונאים, שני בנייני מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב בהם התגוררו כמה עיתונאים מרכזיים, ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, שבתאי דון-יחיא, לוי יצחק הירושלמי, ברוך אדלר ונפתלי קראוס.

באפריל 1959 התחתן עם ציפורה לב,[7][8] לימים שופטת. בנם הוא תא"ל (מיל') איתי ברון.

נפטר ב-20 ביוני 2020.

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ממאמריו

על כתביו:

הערות שולייםעריכה