אוהב ישראל (ספר)
אוהב ישראל הוא ספר חסידות שכתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אברהם יהושע השיל מאפטא |
| סוגה | תורת החסידות |
| נושא | פרשת השבוע ומועדי ישראל |
| הסכמות | רבי אהרון מטשרנוביל, רבי אברהם יעקב מסדיגורא |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | ז'יטומיר |
| תאריך הוצאה | ה'תרכ"ג |
| עורך | משולם זוסיא השיל מזינקוב |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 14836 |
  | |
מבנה הספר והוצאה לאור
עריכההספר הובא לדפוס בפעם הראשונה בשנת ה'תרכ"ג אחרי פטירתו של מחבר הספר על ידי נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא השל מזינקוב, בדפוס האחים שפירא בזיטומיר.[1] בפתח הספר מופיעות הסכמות מרבי אהרון מטשרנוביל ורבי אברהם יעקב מסדיגורא וכן הקדמת מהנכד המביא לבית הדפוס.
את דברי התורה שמופיעים בספר העתיקו מפיו של רבי אברהם יהושע השיל אנשים מקהילת קולבסוב ומקהילת יאס - עיירות בהן כיהן כרב ואדמו"ר, מאחר ורבו העתקות שונות של כתבי היד, בנו רבי יצחק מאיר השיל בחר באחד מאנשי הקהילה שירשום את הדברים ויביאם אביו על מנת שיגיהם. לאחר פטירתו ביקש מבנו (נכד המחבר) רבי משולם זוסיא השיל שיטפל בכתבים ובהבאתם לדפוס. את הכתבים שהגיעו לידיו, אך לא עברו את הגהתם של סבו או אביו הכניס לספר בנפרד.[2] את שם הספר קרא אוהב ישראל היות ומידת אהבת ישראל הייתה שיטתו של מחבר הספר. כיום האדמו"ר מכונה על ספרו זה "האוהב ישראל מאפטא". בפתח הספר הודפס שיר שנכתב לכבוד המחבר, הפותח באותיות שמו ומרמז בתוכו את הספירות העליונות.
הספר עבר צינזור על ידי המשכילים ששלטו אז על הדפוס בזיטומיר והם השמיטו חלקים מהספר, חלקים אלה הושלמו מתוך כתב היד ונדפסו במהדורת מכון "שפתי צדיקים" ה'תשנ"ט.[3] במהדורת למברג ה'תרל"ג נוספה הסכמתו של רבי יוסף שאול נטינזון בעל שו"ת שואל ומשיב.[4]
בשנת ה'תרי"ד (כ-10 שנים לפני הוצאת ספר זה) יצא הספר "תורת אמת" המכיל את תורותיו של הרב מאפטא, הספר אוהב ישראל מהווה למעשה העתקה כמעט מדויקת של ספר זה, מעניינת העובדה שנכד המחבר (המו"ל) כלל לא מתייחס לקיומו של ספר זה.[5] בספר מופיעות לעיתים גם שמועות מצדיקים נוספים כמו מרבי יחיאל מיכל מזלאטשוב[6] ורבי משה מפשוורסק[7], המעניין הוא שגם בציטוטים אלו מובאים האמרות בשני הספרים. ד"ר גדליה נגאל מסביר שכנראה הנכד ראה בהוצאת תורת סבו ללא רשות המשפחה כעין השגת גבול ולכן לא התייחס אל קיומו של ספר זה.
בספרו מביא המחבר תורות גם מצדיקים נוספים, בהם: הבעל שם טוב[8], המגיד ממעזריטש[9], רבי נחמן מקוסוב[10], רבי אלימלך מליז'ענסק[11], רבי לוי יצחק מברדיטשוב[12], רבי משה מפשוורסק[13], המגיד מקוזניץ[14], רבי אפרים מבראד ורבי יחיאל מיכל מזלאטשוב.
שיטתו הייתה כשיטת רבו רבי אלימלך מליז'ענסק ולכן גם בספרו מוצאים דגש על דמותו של הצדיק ועל השפעתו לעם. גם עבודת הדבקות בהשם מוצאת בספרו מקום נרחב. נושאים נוספים שמופיעים בספר כמוטיב מרכזי הם: אמת ושקר, לימוד תורה, תמימות וענווה.
חשיבות הספר
עריכההספר התקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, צדיקי החסידות החשיבו ספר זה רבות. רבי חיים מצאנז היה אומר: ”כל יהודי מחוייב לקנות לעצמו את הספר, ואם אין לו כסף ימשכן את השטריימל ויקנה את הספר”.[15]
מהדורות
עריכה- מהדורה ראשונה, דפוס האחים שפירא, ז'יטומיר, ה'תרכ"ג (1863)
- למברג, ה'תרל"ג
- ורשא, ה'תרל"ו
- ורשא, ה'תרמ"א
- מונקאטש, ה'תרנ"ט (עם הוספות מספר "תורת אמת" ו"שפתי צדיקים")
- ורשא, ה'תר"ס
- בארדיוב, ה'תרפ"ז
- גרמניה, ה'תש"ח (דפוס צילום ממהדורת בארדיוב)
- ברוקלין, ה'תשט"ו
- ירושלים, ה'תשכ"ב, הוצאת המוסד להפצת ספרי תורה וחסידות
- ירושלים, ה'תשכ"ה
- ירושלים, ה'תשל"ח
- מכון שפתי צדיקים, ירושלים, ה'תשנ"ט
- הוצאת אור החיים, ירושלים, ה'תשע"א
- הוצאת פאר מקדושים, ה'תשע"ד
- אוהב ישראל המבואר, עוז והדר, ה'תשע"ה, ב' כרכים
- אוהב ישראל המפואר, עוז והדר, ה'תשע"ח, ב' כרכים
ליקוטים
עריכה- הגדה של פסח - אוהב ישראל, מכון שפתי צדיקים
- ילקוט אוהב ישראל, מכון שפתי צדיקים, ירושלים, ה'תשנ"ח
- מסכת אבות - אוהב ישראל, מכון שפתי צדיקים
קישורים חיצוניים
עריכה- אוהב ישראל מהדורת טקסט באתר ויקיטקסט
- אוהב ישראל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אוהב ישראל - מהדורת צילום של מהדורה ראשונה, באתר היברובוקס
- חלק ממהדורות הספר: דפוס ראשון, באתר אוצר החכמה, מכון שפתי צדיקים ה'תשנ"ט, באתר אוצר החכמה, מהדורת אור החיים ה'תשע"א, באתר אוצר החכמה, עוז והדר ה'תשע"ח - א, באתר אוצר החכמה, עוז והדר ה'תשע"ח - ב, באתר אוצר החכמה
- אוהב ישראל המבואר - עוז והדר - א, באתר אוצר החכמה, אוהב ישראל המבואר - עוז והדר - ב, באתר אוצר החכמה
- הגדה של פסח אוהב ישראל - מכון שפתי צדיקים, באתר אוצר החכמה
- ילקוט אוהב ישראל, באתר אוצר החכמה
- מסכת אבות אוהב ישראל, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ דף השער של הספר.
- ^ הקדמת נכד המחבר למהדורה ראשונה, ז'יטומיר, ה'תרכ"ג.
- ^ שער הספר במהדורה זו.
- ^ נדפס שוב בחלק ממהדורות הספר המאוחרות.
- ^ יצחק אלפסי, הרב מאפטא, עמוד 103, הוצאת מכון שפתי צדיקים.
- ^ בדברי תורה לפרשת נח.
- ^ בדברי תורה לפרשת וירא.
- ^ פרשת מטות.
- ^ פרשת זכור, פרשת קדושים, פרשת בהעלותך ופרשת שלח.
- ^ פרשת תולדות.
- ^ פרשת וישב ופרשת וארא.
- ^ בדרושי חג השבועות ובליקוטים.
- ^ בדברי תורה לפרשת וירא.
- ^ פרשת ויצא, פרשת יתרו ופרשת כי תשא.
- ^ דרכי חיים עמוד קל"ד.