אולימפיאדת מינכן (1972)

אולימפיאדת קיץ
(הופנה מהדף אולימפיאדת מינכן)

אולימפיאדת מינכן (1972) היא האולימפיאדה ה-20 בעת החדשה. היא התקיימה באוגוסט ובספטמבר 1972 במינכן שבגרמניה המערבית, מול מינכן התחרו על האירוח דטרויט, מדריד ומונטריאול.

משחקי האולימפיאדה ה-XX
עיר מארחת מינכן, גרמניה המערבית
מדינות משתתפות 121
ספורטאים משתתפים 7,134
(6,075 גברים, 1,059 נשים)
תחרויות 195 תחרויות ב-23 ענפים
טקס הפתיחה 26 באוגוסט 1972
טקס הנעילה 11 בספטמבר 1972
נפתח רשמית על ידי גוסטב היינמן, נשיא גרמניה המערבית
השביע את המשתתפים היידי שילר
הדליק את הלפיד האולימפי גינטר צאן
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי

אולימפיאדה זו זכורה כמשחקים בהם אירע פיגוע הטרור בו נרצחו אחד-עשר ספורטאים ישראלים. ב-5 בספטמבר לפנות בוקר חדרו שמונה מחבלים למגורי המשלחת הישראלית. המחבלים הרגו שניים מהספורטאים תוך כדי ההשתלטות על המבנה ולקחו תשעה כבני ערובה. בתום משא ומתן על שחרור בני הערובה, בו דרשו החוטפים שחרור של אסירים פלסטינים המוחזקים בבתי-סוהר ישראלים, נרצחו תשעת בני הערובה הישראלים בעת ניסיון כושל של המשטרה הגרמנית להשתלט על המחבלים. למרות גינוי הטבח מצד העולם, נמשכו המשחקים לאחר הפסקה של יום אחד בלבד. משלחת ישראל בחרה לחזור ארצה מיד.

באולימפיאדה זו שבר השחיין היהודי-אמריקאי מארק ספיץ שבעה שיאי עולם וזכה בשבע מדליות זהב. לאחר חטיפת הספורטאים הישראלים החליטו אנשי המשלחת האמריקאית למלט את ספיץ מהאולימפיאדה מחשש שינסו לפגוע בו עקב היותו יהודי.

המכרז האולימפי

עריכה
תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1972[1]
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2
מינכן מערב גרמניה  מערב גרמניה 29 31
מדריד ספרד  ספרד 16 16
מונטריאול קנדה  קנדה 6 13
דטרויט ארצות הברית  ארצות הברית 6

ההצבעה על קיום המשחקים נערכה בישיבה ה-64 של הוועד האולימפי הבינלאומי ברומא. על הזכות לארח התמודדו 4 ערים: דטרויט, מדריד, מונטריאול ומינכן. תוצאות ההצבעה בטבלה:

עם החלטת הוועד האולימפי הבינלאומי, באפריל 1966 כי משחקי 1972 ייערכו במינכן, היה ברור כי חייבים לערוך מספר שינויים על מנת להבדיל את המשחקים ממשחקי ברלין בשנת 1936, שהיו למעשה הפגנת כוח נאצית. היה ברור לוועד האולימפי ולמארגנים כי על המשחקים להיות שמחים ולא לעורר את זכרונות המשחקים הקודמים על אדמת גרמניה. מינכן התכוננה במרץ למשחקים: נבנה כפר אולימפי חדיש עם אצטדיון, בריכה, ולודרום ואולמות לעשרות ענפי ספורט נוספים ונבנו קטעים נוספים במסילת הרכבת התחתית.

 
הפארק האולימפי במינכן

המשחקים

עריכה

אתלטיקה

עריכה
  ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת מינכן (1972)

אתלטיות

עריכה

אתלטים

עריכה
  • ולרי בורזוב (ברית המועצות  ברית המועצות) שזכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף) מדליות זהב בשתי הריצות הקצרות ל-100 מטר ול-200 מטר ומדליית כסף בריצת שליחים 4x100 מטר.
  • לאסה וירן (פינלנד  פינלנד), שזכה בריצות ל-5000 מטר ול-10,000 מטר. הניצחון בריצת ה-10,000 הושג על אף שווירן נפל במהלך הריצה. וירן חזר על הישג זה במשחקי מונטריאול ובכך הצטרף לאצנים הפינים המוכשרים פאבו נורמי ווילה ריטולה, שזכו לכינוי "הפינים המעופפים".
  • בגמר הריצה ל-800 מטר לגברים, התנהל במשך 600 מטר הרץ האמריקאי, דייב ווטל, בסוף קבוצת הרצים. ב-200 המטרים האחרונים הוא חלף על פני כל הרצים וניצח בריצה לאחר שהקדים בפוטו פיניש את הרץ הסובייטי, יבגני ארז'נוב. ווטל רץ כשהוא חובש כובע מצחיה, אותו חבש גם בטקס המדליות, דבר שעורר עליו ביקורת.
  • פרנק שורטר (ארצות הברית  ארצות הברית) שזכה בריצת המרתון. בעת שהאמריקאי, יליד מינכן, התקרב לאצטדיון האולימפי, הצטרף למסלול סטודנט גרמני לבוש בגדי ריצה ונכנס לאצטדיון ראשון. הקהל קיבל אותו תחילה בתשואות אך המארגנים הבינו חיש מהר כי הוא מתחזה והודיעו על כך ברמקול. כשנכנס שורטר לאצטדיון הוא נדהם למראה רץ המקדים אותו ולמשמע הקהל הקורא בוז, אך התעשת וסיים את הריצה כמנצח.

התעמלות

עריכה

מתעמלות

עריכה
  • אולגה קורבוט (ברית המועצות  ברית המועצות), שבתה את לב הקהל והתקשורת לאחר זכייה בזהב הקבוצתי, ולאחר שנפילה מנעה ממנה זכייה בתחרות הקרב רב. קורבוט זכתה בשתי מדליות זהב נוספות, בתרגיל על הקורה ובתרגיל הקרקע ובמדליית כסף בתרגיל על המקבילים מדורגים.

מתעמלים

עריכה
  • נבחרת הגברים של יפן (יפן ), זכתה בפעם הרביעית ברציפות בתחרות הקבוצתית.
  • סוואו קאטו (יפן  יפן), שזכה ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב כולל בתחרות הקרב-רב אישי בפעם השנייה ברציפות ו-2 מדליות כסף.

כדורגל

עריכה
  ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת מינכן (1972)

בטורניר השתתפו 16 נבחרות מ-5 קונפדרציות. הנבחרות חולקו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי המובילות בכל בית בתום הסיבוב הראשון, העפילו לסיבוב השני, שכלל שני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. מנצחות הבתים העפילו לגמר הטורניר, בעוד סגניותיהן התמודדו במשחק על מדליית הארד.

במדליית הזהב זכתה פולין, שגברה בגמר 1–2 על האלופה האולימפית המכהנת, הונגריה, בזכות צמד שערים של מלך שערי הטורניר, קז'ימייז' דיינה. במשחק על מדליית הארד נפרדו ברית המועצות וגרמניה המזרחית בשוויון 2-2, וזכו במשותף במדליה. בשנת 2017 טען אחד מחברי הצוות הרפואי במשלחת הסובייטית כי המשחק היה מכור.

כדורסל

עריכה

נבחרת הכדורסל של ברית המועצות גברה במשחק הגמר על נבחרתה של ארצות הברית 50–51 במשחק דרמטי ומעורר מחלוקת. לטענת האמריקאים הם קופחו בצורה משוועת בסיום על ידי ראש פיב"א, ויליאם ג'ונס, שכפה (לטענת ארצות הברית) על שופטי המשחק להחזיר את השעון לאחור פעמיים, שבאחרונה מהן הצליחה ברית המועצות לקלוע סל ניצחון. וזאת, לאחר שהמשחק הסתיים במועדו החוקי בתוצאה שהקנתה ניצחון לארצות הברית. הערעור של ארצות הברית נדחה ברוב של 3 מול 2, ששלוש מהמתנגדות היו חברות בגוש הקומוניסטי והנבחרת האמריקאית סירבה להשתתף בטקס הענקת המדליות ולקבל את מדליות הכסף.

קפיצה למים

עריכה

קלאוס דיביאזי (איטליה  איטליה), זכה בפעם השנייה ברציפות בקפיצה מפלטפורמה קשיחה מ-10 מטר.

שחייה

עריכה
  ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת מינכן (1972)

שחייניות

עריכה
  • שיין גולד (אוסטרליה  אוסטרליה), זכתה ב-5 מדליות מהן 3 זהב. מחצית משיאי העולם שהושגו באולימפיאדת מינכן הושגו בבריכה.

שחיינים

עריכה

מדליות

עריכה

המדינות שגרפו את מרב המדליות

עריכה
מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ברית המועצות  ברית המועצות 50 27 22 99
2 ארצות הברית  ארצות הברית 33 31 30 94
3 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה 20 23 23 66
4 מערב גרמניה  מערב גרמניה (מארחת) 13 11 16 40
5 יפן  יפן 13 8 8 29
6 אוסטרליה  אוסטרליה 8 7 2 17
7 פולין  פולין 7 5 9 21
8 הונגריה  הונגריה 6 13 16 35
9 בולגריה (1971–1990)  בולגריה 6 10 5 21
10 איטליה  איטליה 5 3 10 18

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Past Olympic host city election results". GamesBids. ארכיון מ-2011-03-17. נבדק ב-17 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)