יפן במשחקים האולימפיים
יפן השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת סטוקהולם (1912). היא נעדרה מאז רק משתי אולימפיאדות - באולימפיאדת לונדון (1948), הראשונה שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה, לא הורשתה להשתתף, ואת אולימפיאדת מוסקבה (1980) החרימה, בדומה למדינות מערביות נוספות, במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת היפנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סטוקהולם | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | JPN | |||||
| שם | הוועד האולימפי היפני | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
במהלך השנים צברו הספורטאים היפנים 497 מדליות במשחקי הקיץ, מהן 169 מדליות זהב, ולאחר אולימפיאדת טוקיו (2020) היא מדורגת במקום ה-9 בטבלת המדליות של כל הזמנים. הענפים בהם התבלטו הספורטאים היפנים במיוחד הם ג'ודו (ענף בו היא מדורגת ראשונה בטבלת המדליות המצטברת, עם 96 מדליות, מהן 48 מדליות זהב), התעמלות (ענף בו היא מדורגת שלישית בטבלת המדליות המצטברת, אחרי ברית המועצות וארצות הברית, עם 103 מדליות, מהן 33 מדליות זהב), היאבקות (76 מדליות, מהן 37 מדליות זהב) ושחייה (83 מדליות, מהן 24 מדליות זהב).
באולימפיאדות החורף משתתפת יפן מאז האולימפיאדה השנייה, אולימפיאדת סנט מוריץ (1928). היא נעדרה מהן פעם אחת בלבד, כאשר לא הורשתה להשתתף באולימפיאדת סנט מוריץ (1948), הראשונה שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה. באולימפיאדות החורף צברו היפנים 76 מדליות, מהן 17 מדליות זהב. הענפים הבולטים הם החלקה מהירה עם 26 מדליות, בהן 5 זהב וקפיצות סקי עם 14 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.
אירוח המשחקים עריכה
יפן אירחה את משחקי הקיץ פעם אחת ואת משחקי החורף פעמיים.
טוקיו הייתה אמורה לאחר את משחקי הקיץ ב-1940, אך ב-1938, לאחר שפרצה מלחמת סין–יפן השנייה, החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים את המשחקים בהלסינקי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בוטלו משחקים אלה לגמרי. היא הגישה את מועמדותה בשנית לאירוח המשחקים של 1960, אך דורגה במקום האחרון, אחרי רומא, לוזאן, דטרויט, בודפשט, בריסל ומקסיקו סיטי. ארבע שנים מאוחר יותר נזקקה לסיבוב הצבעה אחד בלבד כדי לגבור על דטרויט, וינה ובריסל, ולזכות באירוח המשחקים של 1964. במכרז לאירוח המשחקים ב-2016 דורגה במקום השלישי, אחרי ריו דה ז'ניירו ומדריד.
טוקיו נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים גם ב-2020, לאחר שגברה על איסטנבול ומדריד. בכך, תהיה טוקיו לעיר החמישית שמארחת את המשחקים יותר מפעם אחת, אחרי פריז, לונדון, לוס אנג'לס ואתונה.
ערים יפניות נוספות שהגישו את מועמדותן לאירוח משחקי הקיץ היו נגויה, שהתמודדה על אירוח המשחקים ב-1988 והפסידה לסיאול, ואוסקה, שהתמודדה על אירוח המשחקים ב-2008, ודורגה במקום החמישי אחרי בייג'ינג, טורונטו, פריז ואיסטנבול.
בדומה למשחקי הקיץ, גם אולימפיאדת החורף הראשונה שהייתה אמורה להיערך על אדמת יפן בוטלה בסופו של דבר. אולימפיאדת החורף של 1940 הייתה אמורה להיערך בסאפורו, אך הועברה לסנט מוריץ ובסופו של דבר בוטלה לגמרי. היא הגישה את מועמדותה פעם נוספת, לאירוח אולימפיאדת החורף של 1968, אך דורגה במקום הרביעי אחרי גראנובל, קלגרי ולאהטי. ארבע שנים מאוחר יותר, נזקקה לסיבוב הצבעה אחד בלבד כדי לזכות באירוח, לאחר שהועדפה על פניהן של באנף, לאהטי וסולט לייק סיטי, ואירחה את אולימפיאדת החורף של 1972. בהמשך הגישה את מועמדותה פעם נוספת, לאירוח המשחקים של 1984, אך הפסידה לסרייבו על חודם של שלושה קולות.
האולימפיאדה השלישית שנערכה על אדמת יפן הייתה אולימפיאדת נאגנו (1998). נאגנו הועדפה על פניהן של סולט לייק סיטי, אסטרסונד, חאקה ואאוסטה.
היסטוריה עריכה
ההופעות הראשונות: 1912 עד 1924 עריכה
הופעת הבכורה של יפן במשחקים האולימפיים הייתה צנועה למדי. שני אתלטים ייצגו אותה בסטוקהולם. אחד מהם, רץ המרתון שיזו קנקורי, הבחין במהלך הריצה במסיבת גן בה שתו הנוכחים מיץ תפוזים. קנקורי, שסבל מהחום, הצטרף למסובים, נשאר שם זמן מה, ולאחר מכן עלה על רכבת לסטוקהולם. מאחר שחש בושה על שלא סיים את המירוץ, עלה למחרת על ספינה מבלי להודיע לאיש. מבחינת הרשויות בשוודיה היה קנקורי בחזקת נעדר, עד שב-1962 איתר אותו בביתו עיתונאי שוודי. הוא הוזמן לשוודיה להשלים את המירוץ, וב-1966, כשהוא בן 75, נכנס בשעריו של האצטדיון האולימפי בסטוקהולם, 54 שנים, 8 חודשים, 6 ימים, 8 שעות 32 דקות ו-20 שניות לאחר שהחל במירוץ[1].
היפני הראשון שזכה במדליה אולימפית היה הטניסאי איצ'ייה קומגאה. קומגאה זכה במדליית הכסף באולימפיאדת אנטוורפן (1920), לאחר שהפסיד במשחק הגמר לדרום אפריקאי לואיס ריימונד. בהמשך זכה במדליית כסף נוספת, בטורניר הזוגות, יחד עם שותפו סאיצ'ירו קשיו, לאחר שהשניים הפסידו במשחק הגמר לצמד בריטי. רץ המרתון קנקורי נטל חלק גם במשחקים אלה. הפעם השלים את הריצה וסיים במקום ה-16.
באולימפיאדת פריז (1924) זכה רק ספורטאי יפני אחד לעמוד על הפודיום, המתאבק קצוטושי נאיטו, שזכה במדליית הארד. ספורטאי בולט נוסף היה מיקיו אודה, שזכה במקום השישי בקפיצה משולשת.
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) עריכה
באולימפיאדת אמסטרדם (1928) היה אודה ליפני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, בקפיצה משולשת. מדליית הזהב השנייה לא איחרה לבוא, ובה זכה השחיין יושיוקי צורוטה במשחה ל-200 מטר חזה. קינואה היטומי זכתה במדליית הכסף בריצת 800 מטר, והייתה ליפנית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. נבחרת השחייה היפנית זכתה בהישגים נוספים: נבחרת השליחים ב-200X4 מטרים חופשי זכתה במדליית כסף, ואחד החברים בה, קטסואו טקאישי, זכה גם במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) עריכה
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) הייתה הראשונה בה התברגה יפן בצמרת טבלת המדליות. הספורטאים היפנים זכו ב-18 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ויפן דורגה במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, איטליה, צרפת ושוודיה.
הענף הבולט ביותר היה השחייה - 12 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. במשחי הגברים, זכו היפנים ב-5 מתוך 6 מדליות זהב אפשריות, וב-11 מתוך 16 מדליות אפשריות. במשחה ל-100 מטר גב היו שלושת זוכי המדליות יפנים: מסאג'י קיוקאווה, טושיו איריה וקנטרו קוואטסו. יושיוקי צירוטה שמר על תוארו במשחה ל-200 מטר חזה, ורייזו קויקה זכה במדליית הכסף. קוסו קיטאמורה קבע שיא אולימפי במשחה ל-1500 מטר חופשי (19:12.4 דקות), וגם במשחה זה זוכה מדליית הכסף היה יפני, שוזו מקינו. משחה שלישי שבו שני הראשונים היו יפנים היה המשחה ל-100 מטר חופשי, שבו ניצחו יאסוג'י מיאזאקי וטצוגו קוואישי. מיאזאקי זכה גם במדליית זהב במשחה השליחים ל-200X4 מטר חופשי, קבעה שיא עולם חדש (8:58.4 דקות), והייתה לנבחרת הראשונה בהיסטוריה ששוחה את המשחה בפחות מ-9 דקות. במשחה היחיד שבו לא ניצח שחיין יפני, המשחה ל-400 מטר חופשי, זכה צוטומי אויוקוטה במדליית ארד. במשחי הנשים זכתה הידקו מאהאטה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה, והייתה ליפנית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית.
אודה אמנם כבר לא השתתף המשחקים אלה, אך התואר האולימפי בקפיצה משולשת נותר בידי יפן, כאשר צ'ואהיי נמבו זכה במדליית הזהב, עם שיא עולם חדש (15.72 מטר). נמבו זכה גם במדליית ארד בקפיצה לרוחק. אתלט יפני נוסף, שוהיי נישידה, זכה במדליית כסף בקפיצה במוט, וקנקיצ'י אוקימה זכה במדליית ארד בקפיצה משולשת. במדליית הזהב השביעית זכה הרוכב טקאיצ'י נישי, בתחרות הקפיצות. נישי, לימים קצין בצבא היפני, נהרג בקרב איוו ג'ימה.
במדליה הראשונה בענף ספורט קבוצתי זכתה נבחרת ההוקי שדה. יפן הייתה אחת משלוש המדינות היחידות ששלחו נבחרות הוקי שדה, ולאחר שגברה על ארצות הברית והפסידה להודו, זכתה במדליית הכסף.
אולימפיאדת ברלין (1936) עריכה
באולימפיאדת ברלין (1936) זכו הספורטאים היפנים ב-18 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, ויפן דורגה במקום השמיני בטבלת המדליות. כל המדליות הושגו בשני ענפים - שחייה ואתלטיקה.
השחיינים היפנים זכו בברלין ב-11 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. במשחה ל-1500 מטר חופשי ניצח נובורו טראדה, ושונפיי אוטו זכה במדליית הארד. אוטו זכה גם במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. במשחה ל-200 מטר חזה ניצח טצואו המורו עם שיא אולימפי חדש (2:41.5 דקות), ורייזו קויקה זכה במדליה אולימפית שנייה, מדליית ארד. במשחה השליחים ל-200X4 מטר שוב שברו היפנים את שיא העולם, והעמידו אותו על 8:51.5 דקות. שניים מהשחיינים שהשתתפו במשחה זה זכו במדליות כסף וארד במשחה ל-100 מטר חופשי, מסאנורי יוסה ושיגאו אראי. מסאג'י קיוקאווה איבד את תוארו ב-100 מטר גב, והסתפק במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה שוזו מקינו, ב-400 מטר חופשי. לאחר שבלוס אנג'לס הייתה הידקו מאהאטה ליפנית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, בברלין הייתה מאהאטה לראשונה לזכות במדליית זהב אולימפית, במשחה ל-200 מטר חזה. בשלב המוקדמות, קבעה מאהאטה שיא אולימפי חדש, 3:01.9 דקות.
האתלטים שייצגו את יפן זכו ב-7 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. השליטה בקפיצה משולשת נמשכה, כאשר נאוטו טאג'ימה זכה במדליית הזהב לאחר שקבע שיא עולם חדש (16.00 מ'). במדליית הכסף זכה מסאו הראדה. בדומה לנמבו בלוס אנג'לס, זכה טאג'ימה גם במדליית ארד בקפיצה לרוחק, לאחר שסיים במקום השלישי, אחרי ג'סי אוונס ולוץ לונג. מאחר שקוריאה הייתה בשליטה יפנית בין 1910 ל-1945, ספורטאים קוריאנים התחרו במסגרת המשלחת היפנית. שניים מהם היו רצי המרתון סון קי-צ'ונג ונאם סונג-יונג, שזכו במדליות הזהב והארד, בהתאמה. בקפיצה במוט, זכה שוהיי נישידה במדליית כסף שנייה ברציפות וסואאו אואה זכה במדליית ארד.
נבחרת יפן בכדורגל השתתפה לראשונה בטורניר האולימפי, והודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת איטליה, שהביסה אותה 0–8.
אולימפיאדת הלסינקי (1952) עריכה
הישגיה של יפן עם שובה למשחקים באולימפיאדת הלסינקי (1952) היו נמוכים יחסית לשתי האולימפיאדות הקודמות בה השתתפה: 9 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, בה זכה המתאבק שוהאצ'י אישיאי. מתאבק נוסף, יושו קיטאנו, זכה במדליית כסף. ארבעה מתעמלים זכו לראשונה במדליות בענף זה: בתרגיל הקפיצות זכה מסאו טקמוטו במדליית כסף, ובמדליית הארד חלקו טקאשי אונו וטדאו אואסאקו. אואסאקו זכה גם במדליית כסף בתרגיל הקרקע. השחיין הירושי סוזוקי זכה בשתי מדליות כסף, במשחה ל-100 מטר חופשי ובמשחה השליחים ל-200X4 מטר חופשי. שחיין נוסף, שירו השיזומה, זכה במדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי.
אולימפיאדת מלבורן (1956) עריכה
באולימפיאדת מלבורן (1956) שבה יפן והשיגה הישגים רבים - 19 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום העשירי בטבלת המדליות. המדליות הושגו בשלושה ענפים בלבד: התעמלות, שחייה והיאבקות.
המתעמלים זכו ב-11 מדליות, בהן מדליית זהב אחת. המתעמל הבולט ביותר היה טקאשי אונו, שזכה במדליית זהב בתרגיל המתח, במדליות כסף בתרגיל על סוס הסמוכות ובתרגיל הקרב-רב, במדליית ארד בתרגיל המקבילים, והיה שותף גם לזכייתה של הנבחרת היפנית במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית. מסאמי קובוטה זכה במדליית כסף בתרגיל המקבילים ובמדליית ארד בתרגיל הטבעות, נובויוקי אאיהרה זכה במדליית כסף בתרגיל הקרקע, ומסאו טקמוטו זכה בשלוש מדליות ארד, בתרגילי המתח, המקבילים והטבעות.
השחיינים זכו בחמש מדליות. מאסארו פורוקאווה זכה במדליית הזהב היחידה בענף זה, במשחה ל-200 מטר חזה, וסגנו היה מאסאהירו יושימורה. צויושי ימנקה זכה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-400 ול-1500 מטר חופשי, וטקאשי אישימוטו זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר פרפר. המתאבקים זכו בשלוש מדליות. שוזו ססהארה ומיטסואו איקדה זכו במדליות זהב, ושיגרו קסהארה זכה במדליית כסף.
אולימפיאדת רומא (1960) עריכה
גם באולימפיאדת רומא (1960) שמרה יפן על הישגים גבוהים. ספורטאיה זכו ב-18 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, והיא דורגה במקום השמיני בטבלת המדליות.
9 מהמדליות, ובהן כל מדליות הזהב, הושגו בהתעמלות. טקאשי אונו זכה במדליות זהב בתרגילי המתח וסוס הקפיצות (את האחרונה חלק עם בוריס שאחלין), במדליית כסף בקרב-רב ובמדליות ארד בתרגילי הטבעות והמקבילים. נובויוקי אאיהארה זכה במדליית זהב בתרגיל הקרקע, מסאו טקמוטו זכה במדליית כסף במתח ושוג'י צורומי זכה במדליית ארד בסוס הסמוכות. ארבעתם היו שותפים לזכייתה של הנבחרת היפנית במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית.
השחיינים היפנים זכו ב-5 מדליות, אף אחת מהן לא מזהב. צויושי ימנאקה זכה במדליות כסף במשחה ל-400 מטר חופשי ובמשחה השליחים ל-200X4 מטר חופשי, יושיהיקו אוסאקי זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה ובמדליית ארד במשחה השליחים ל-100X4 מטר מעורב, וסאטוקו טנאקה זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר גב. המתאבק מסאיוקי מצובארה ומרים המשקולות יושינובו מיאקה זכו במדליות כסף, ובמדליות ארד זכו המתאגרף קיושי טנאבה והקלע יושיהיסה יושיקאווה (בירי באקדח).
אולימפיאדת טוקיו (1964) עריכה
ערך מורחב – אולימפיאדת טוקיו (1964)
באולימפיאדה אותה אירחה הגיעה יפן להישגי שיא - 29 מדליות, מהן 16 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית וברית המועצות.
גם במשחקים אלה היה ההתעמלות הענף הבולט ביותר, עם 10 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. נבחרת הגברים שמרה על תוארה בתרגיל הקבוצתי, ובתרגילי היחידים בלטו יוקיו אנדו (מדליות זהב בקרב-רב ובמקבילים, ומדליית כסף בתרגיל הקרקע), טקוג'י היאטה (מדליית זהב בטבעות), הרוהירו ימאשיטה (מדליית זהב בסוס הקפיצות) ושוג'י צורומי (מדליות כסף בתרגילי הקרב-רב, המקבילים וסוס הסמוכות). הנשים זכו במדליית ארד בתרגיל הקבוצתי.
המתאבקים היפנים זכו ב-6 מדליות. חמישה מהם זכו במדליות זהב: צוטומו הנהארה, מסמיצו איצ'יגוצ'י, יושיקצו יושידה, יוג'ירו אואטאקה ואוסאמו וטנאבה, ואיוואו הוריוצ'י זכה במדליית ארד. הג'ודו, ענף יפני מסורתי, היה לענף אולימפי לראשונה במשחקים אלה. היפנים ציפו לזכות בכל התחרויות שנערכו, אך זכו רק בשלוש מתוך הארבע (טקהידה נקטאני, איסאו אוקאנו ואיסאו אינוקומה). בקטגוריית המשקל הפתוח, נוצח אקיו קמינגה בידי ההולנדי אנטון חיסינק, והסתפק במדליית הכסף.
מרים המשקולות יושינובו מיאקה, שזכה במדליית כסף ברומא, שיפר את הישגו והיה למרים המשקולות היפני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית. שני יפנים נוספים, שירו איצ'ינוסקי ומסושי אואוצ'י, זכו במדליות ארד. המתאגרף טקאו סקוראי שהיה ליפני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית. דווקא על אדמת יפן, פחתו הישגי השחיינים באופן משמעותי, והם הסתפקו במדליית ארד אחת, במשחה ל-200X4 מטר חופשי. הקלע יושיהיסה יושיקאווה זכה במדליית ארד שנייה ברציפות בירי באקדח, ובמדליית ארד נוספת זכה רץ המרתון קוקיצ'י צובראיה.
בענפי הספורט הקבוצתי בלטו נבחרות הכדורעף. נבחרת הנשים זכתה במדליית הזהב לאחר שסיימה את משחקיה ללא הפסד, ונבחרת הגברים זכתה במדליית הארד, לאחר שדורגה אחרי נבחרותיהן של ברית המועצות וצ'כוסלובקיה. נבחרת הכדורגל העפילה לרבע הגמר, אך הובסה בידי נבחרת צ'כוסלובקיה בתוצאה 0–4. נבחרת ההוקי סיימה במקום השביעי.
-
המתאגרף טקאו סקוראי (שני משמאל) על דוכן המדליות בטוקיו -
המתעמל יוקיו אנדו במהלך המשחקים -
המתאבק אוסאמו וטנאבה במהלך המשחקים -
מרים המשקולות יושינובו מיאקה במהלך המשחקים
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עריכה
יפן שמרה על הישגים גבוהים גם באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), בה זכו ספורטאיה ב-25 מדליות, מהן 11 מדליות זהב, ושוב דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית וברית המועצות.
ההתעמלות שוב סיפקה את מרבית המדליות - 12, מהן 6 מדליות זהב. נבחרת הגברים זכתה בתואר הקבוצתי בפעם השלישית ברציפות. בתרגילי היחידים היה אקינורי נקיאמה המתעמל היפני הבולט ביותר. הוא זכה במדליות זהב במקבילים, בטבעות ובמתח (את האחרונה חלק עם מיכאיל וורונין) במדליית כסף בתרגיל הקרקע ובמדליית ארד בקרב-רב. נקיאמה היה לספורטאי המעוטר ביותר במדליות זהב במשחקים אלו ביחד עם ורה צ'סלבסקה מצ'כוסלובקיה. סוואו קאטו זכה במדליות זהב בקרב-רב ובתרגיל הקרקע ובמדליית ארד בתרגיל הטבעות. יוקיו אנדו הסתפק הפעם במדליית כסף בסוס הקפיצות ובזכייה הקבוצתית, טאקשי קאטו זכה במדליית ארד בתרגיל הקרקע ואייזו קנמוצו זכה במדליית ארד במתח.
גם המתאבקים הגיעו להישגים גבוהים - 5 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. יוג'ירו אואטאקה זכה במדליית זהב שנייה ברציפות, ובמדליות זהב נוספות זכו שיגאו נקאטה, מסאקי קאנקו ומונג'י מונמורה. מתאבק נוסף, הידאו פוג'ימוטו, זכה במדליית כסף. מרים המשקולות יושינובו מיאקה שמר על תוארו, מאסושי אואוצ'י זכה במדליית כסף ויושיוקי מיאקה זכה במדליית ארד. רץ המרתון קנג'י קימיהארה זכה במדליית כסף, והמתאגרף אייג'י מוריוקה זכה במדליית ארד.
שתי נבחרות הכדורעף זכו במדליות כסף, שתיהן כסגניותיה של נבחרות ברית המועצות. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הארד, לאחר שהובסה בחצי הגמר 0–5 בידי נבחרת הונגריה, ובמשחק על המקום השלישי גברה במפתיע על המארחת מקסיקו 0-2.
אולימפיאדת מינכן (1972) עריכה
באולימפיאדת מינכן (1972) זכו הספורטאים היפנים ב-29 מדליות, מהן 13 מדליות זהב. יפן דורגה במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית.
16 מהמדליות ו-5 ממדליות הזהב הושגו בהתעמלות. בפעם הרביעית ברציפות זכו המתעמלים היפנים במדליית הזהב בתרגיל הקבוצתי, ומתעמלים יפנים חלקו ביניהם את כל 3 המדליות בקרב-רב ובתרגילי המקבילים והמתח. סוואו קאטו זכה במדליות זהב בקרב-רב ובתרגיל המקבילים ובמדליות כסף בתרגילי המתח וסוס הסמוכות. אקינורי נקיאמה זכה במדליית זהב בתרגיל הטבעות, במדליית כסף בתרגיל הקרקע ובמדליית ארד בקרב-רב. מיצו צוקהרה זכה במדליית זהב במתח ובמדליית ארד בטבעות, שיגרו קסמאצו זכה במדליית כסף במקבילים ובמדליות ארד במתח ובקרקע, ואייזו קנמוצו זכה במדליית כסף בקרב-רב ובמדליות ארד במקבילים ובסוס הסמוכות.
לאחר שהג'ודו נקבע סופית כענף רשמי, שבו הג'ודאים היפנים וזכו להישגים בענף - ארבע מדליות, בהן שלוש מתוך שש מדליות הזהב האפשריות (כולן במשקלים הנמוכים). זוכי מדליות הזהב היו טקאו קוואגוצ'י, טויוקאזו נאמורה ושינובו סקינה. מוטוקי נישימורה זכה במדליית ארד. גם המתאבקים השיגו הישגים נאים במינכן - ארבע מדליות, מהן שתי מדליות זהב: קיומי קאטו והידאקי ינאגידה זכו במדליות זהב, וקיקואו ואדה וקואיצ'ירו היריאמה זכו במדליות כסף. לאחר מספר אולימפיאדות בהן הגיעו השחיינים היפנים להישגים נמוכים, שבו היפנים לככב בבריכת השחייה. נובוטאקה טאגוצ'י זכה במדליית זהב ב-100 מטר חזה, עם שיא עולם חדש (1:04.94 דקות) ובמדליית ארד במשחה למרחק הכפול. מיומי אאוקי זכתה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר פרפר, עם שיא אולימפי חדש (1:03.34 דקות).
נבחרת הגברים בכדורעף זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה במשחר הגמר על גרמניה המזרחית, ואילו מקבילתה הנשית זכתה במדליית הכסף לאחר הפסד לנבחרת ברית המועצות.
אולימפיאדת מונטריאול (1976) עריכה
גם באולימפיאדת מונטריאול (1976) דורגה יפן במקום החמישי (אחרי ברית המועצות, גרמניה המזרחית, ארצות הברית וגרמניה המערבית), לאחר שספורטאיה צברו 25 מדליות, מהן 9 מדליות זהב.
המתעמלים זכו ב-10 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. התואר הקבוצתי החמישי ברציפות הושג במידה רבה הודות לנחישותו של שון פוג'ימוטו. פוג'ימוטו שבר את ברכו בעת שביצע את תרגיל הקרקע האישי שלו, אך המשיך להתחרות וביצע תרגיל על סוס הסמוכות (עליו קיבל ציון 9.5) ועל הטבעות (9.7). המשך השתתפותו החמיר את פציעתו, והוא נאלץ לפרוש מפעילות ספורטיבית מיד אחר כך. נוסף לזכייה הקבוצתית, זכה מיצו צוקהרה במדליית זהב בתרגיל המתח בפעם השנייה ברציפות, במדליית כסף בסוס הקפיצות ובמדליות ארד בקרב-רב ובתרגיל המקבילים. סוואו קאטו זכה במדליית זהב בתרגיל המקבילים ובמדליית כסף בקרב-רב, אייזו קנמוצו זכה במדליות כסף במתח ובסוס הסמוכות והירושי קאג'יימה זכה במדליית ארד בקפיצות.
הג'ודאים היפנים זכו בחמש מדליות, בהן שלוש מתוך שש מדליות הזהב האפשריות. איסאמו סונודה, קזוהירו נינומייה והרוקי אואמורה זכו במדליות זהב, קוג'י קוראמוטו זכה במדליית כסף וסומיו אנדו זכה במדליית ארד. המתאבקים זכו בשש מדליות: מהן שתי מדליות זהב. המתאבקים יוג'י טקאדה וג'יאיצ'ירו דאטה זכו במדליות זהב, וארבעה מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד: אקירה קודו, מסאו אראי, יסאבורו סוגווארה וקואיצ'ירו היריאמה. הקשת הירושי מיצ'ינאגה זכה במדליה ראשונה בענף זה, מדליית כסף, ושני מרימי משקולות זכו במדליות ארד, קנקיצ'י אנדו וקזומאסה היראי.
נבחרת הנשים בכדורעף זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה על נבחרת ברית המועצות. נבחרת הגברים סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת פולין בחצי הגמר ולנבחרת קובה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום החמישי.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) עריכה
לאחר שנעדרה באולימפיאדת מוסקבה, שבה יפן והשתתפה באולימפיאדת לוס אנג'לס. הספורטאים היפנים זכו במספר שיא של 32 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום השביעי בטבלת המדליות.
דור המתעמלים של שנות ה-70 התחלף, אך המסורת היפנית בענף ההתעמלות נשמרה, עם 9 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. קוג'י גושיקן זכה במדליות זהב בקרב-רב ובתרגיל הטבעות (את האחרונה חלק עם לי נינג), במדליית ארד בתרגיל המתח ובמדליית כסף בסוס הסמוכות, אותה חלק עם שלושה מתעמלים נוספים, בהם שינג'י מוריסואה, שזכה גם במדליית זהב בתרגיל המתח. נובויוקי קג'יטני זכה במדליית כסף במקבילים וקוג'י סוטומורה זכה במדליית ארד בתרגיל הקרקע. בתחרות הקבוצתית, לא הצליחו המתעמלים היפנים לשחזר את הדומיננטיות היפנית משנות ה-60 וה-70, והסתפקו במדליית הארד.
הג'ודאים היפנים זכו בחמש מדליות, בהן ארבע מתוך שמונה מדליות הזהב האפשריות. שינג'י הוסוקאווה, יושיוקי מצואוקה, היטושי סאיטו ויאסוהירו ימאשיטה זכו במדליות זהב, וסייקי נוסה זכה במדליית ארד. המתאבקים זכו בתשע מדליות. הידאקי טומיאמה ואצוג'י מיהארה זכו במדליות זהב, וחמישה מתאבקים זכו במדליות כסף: טקאשי אירייה, קוסיי אקאישי, הידיוקי נגשימה, אקירה אוטה ומסאקי אטו. יוג'י טקאדה, שזכה בזהב במונטריאול, זכה שמונה שנים מאוחר יותר במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה איקוזו סאיטו.
טקאו קמאצ'י זכה במדליית הזהב הראשונה בענף הקליעה, בירי באקדח אש מהירה. שלושה מרימי משקולות זכו במדליות ארד: קזושיטו מנאבה, מסאהירו קוטאקה וריוג'י איסאוקה. בשחייה צורנית, זכתה מיאקו מוטויושי במדליית ארד בתחרות היחידות, ויחד עם סאקו קימורה זכתה גם במדליית ארד בדואט. הקשת הירושי ימאמוטו זכה אף הוא במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה רוכב האופניים צוטומו סקמוטו, במרוץ הספרינט.
נבחרת הנשים בכדורעף זכתה במקום השלישי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לסין וגברה במשחק על המקום השלישי על נבחרת פרו. נבחרת הגברים סיימה במקום השביעי.
אולימפיאדת סיאול (1988) עריכה
אולימפיאדת סיאול (1988) סימנה את ראשיתה של דעיכה מסוימת בהישגי המשלחות היפניות למשחקים האולימפיים. במשחקים אלה זכו היפנים ב-14 מדליות, מהן ארבע מדליות זהב, התוצאה הנמוכה ביותר מזה 36 שנים. את מקומה של ההתעמלות כענף המוביל תפסה הפעם ההיאבקות, עם ארבע מדליות, מהן שתי מדליות זהב. טקאשי קוביאשי ומיצורו סאטו היו זוכי מדליות הזהב. אטסוג'י מייהארה, שזכה במדליית זהב בלוס אנג'לס, זכה בסיאול במדליית כסף, ואקירה אוטה זכה במדליית כסף שנייה ברציפות. בענף הג'ודו זכו היפנים בארבע מדליות, אך רק אחת מהן הייתה מדליית זהב, בה זכה היטושי סאיטו, ששמר על תוארו מלוס אנג'לס. שינג'י הוסוקאווה איבד את תוארו וזכה במדליית ארד, ובמדליות ארד נוספות זכו יוסוקה ימאמוטו ואקינובו אוסאקו. מדליית הזהב הרביעית הושגה בשחייה, לאחר שדייצ'י סוזוקי ניצח במשחה ל-100 מטר גב. המתעמלים זכו בשתי מדליות ארד בלבד - אחת בתחרות הקבוצתית ובשנייה זכה יוקיו איקטני עבור תרגיל הקרקע. מיקאקו קוטאני זכתה בשתי מדליות ארד בשחייה צורנית, אחת בתחרות היחידות ואחת בדואט, יחד עם מיאקו טנאקה, והקלעית טומוקו הסגאווה זכתה במדליית כסף בירי באקדח. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת פרו בחצי הגמר ולנבחרת סין במשחק על המקום השלישי.
אולימפיאדת ברצלונה (1992) עריכה
באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכו היפנים ב-22 מדליות, אך רק 3 מהן היו מדליות זהב.
הג'ודו היה הענף הבולט ביותר, עם 10 מדליות, מהן שתי מדליות זהב, בהן זכו טושיהיקו קוגה (עד 71 ק"ג) והידהיקו יושידה (עד 78 ק"ג). נאויה אוגאווה זכה במדליית כסף וטדאנורי קושינו והירוטאקה אוקאטה זכו במדליות ארד. במשחקים אלו נערכו תחרויות הג'ודו הראשונות לנשים. ריוקו טאני, נוריקו מיזוגוצ'י ויוקו טנאבה זכו במדליות כסף, וצ'יורי מסוצ'י ויוקו סקאואה זכו במדליות ארד.
במדליית הזהב השלישית זכתה השחיינית קיוקו איוואסאקי במשחה ל-200 מטר חזה, שישה ימים לאחר שחגגה את יום הולדתה ה-14, והיא האלופה האולימפית הצעירה ביותר בשחייה מעולם. רצי המרתון קואיצ'י מורישיטה ויוקו ארימורי זכו שניהם במדליות כסף, והיו לאתלטים היפנים הראשונים מזה 24 שנים שזוכים במדליה אולימפית. נבחרת הגברים בהתעמלות זכתה במדליית ארד שלישית ברציפות. יוקיו איקטאני זכה גם במדליית כסף בתרגיל הקרקע, ומסאיוקי מצונאגה זכה במדליית כסף במקבילים. הקלע קזומי וטנאבה זכה במדליית כסף בטראפ (ענף של ירי בצלחות חרס) וריוהיי קובה זכה במדליית ארד בירי בשלושה מצבים. השחייניות הצורניות זכו בשתי מדליות ארד בפעם השלישית ברציפות. הפעם היו אלה פומיקו אוקונו ואקי טקיאמה, ואוקונו הייתה זו שזכתה גם בתחרות היחידות. ההיאבקות הייתה הענף הבולט אצל היפנים בסיאול, אך בברצלונה זכה רק מתאבק יפני אחד במדליית ארד, קוסיי אקאישי.
נבחרת הבייסבול זכתה במדליית ארד לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת טאיוואן וגברה על נבחרת ארצות הברית במשחק על המקום השלישי. בכדורעף דורגה נבחרת הנשים במקום החמישי ונבחרת הגברים במקום השישי.
אולימפיאדת אטלנטה (1996) עריכה
באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכו היפנים ב-14 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. שמונה מהמדליות, ובהן כל מדליות הזהב, הושגו בג'ודו. טדהירו נומורה וקנזו נקאמורה זכו במדליות זהב. אחיו הצעיר של נקאמורה, יוקימאסה, זכה במדליית כסף, ובמדליית כסף נוספת זכה טושיהיקו קוגה, שאיבד את תוארו מברצלונה. אצל הנשים הייתה יוקו אמוטו לג'ודאית היפנית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית. ריוקו טאני ויוקו טנאבה זכו שתיהן במדליית כסף שנייה ברציפות, ונוריקו נרזאקי זכתה במדליית ארד.
שייטות ה-470 יומיקו שיגה ואלישיה קינושיטה זכו במדליית כסף, הראשונה שהשיגו היפנים בענף זה. בשחייה צורנית נערכה באטלנטה רק תחרות קבוצתית (שמונה מתחרות), והנבחרת היפנית זכתה במדליית ארד. במדליות ארד נוספות זכו רצת המרתון יוקו ארימורי, המתאבק טאקויה אוטה ורוכב האופניים טקאנובו ג'ומונג'י, במרוץ נגד השעון. לראשונה מזה שישים שנה לא זכה אף מתעמל יפני במדליה אולימפית.
נבחרת הבייסבול זכתה במדליית הכסף לאחר שדברה בחצי הגמר על ארצות הברית והפסידה במשחק הגמר לנבחרת קובה. נבחרת הסופטבול סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת אוסטרליה במשחק על מדליית הארד. נבחרת הנשים בכדורגל ונבחרת הנשים בכדורסל סיימו שתיהן במקום השביעי.
אולימפיאדת סידני (2000) עריכה
באולימפיאדת סידני (2000) השתפרו מעט הישגיהם של היפנים, שזכו ב-18 מדליות, מהן חמש מדליות זהב.
שמונה ג'ודוקאים יפנים זכו במדליות בסידני, ארבעה מהם זכו במדליית זהב. אצל הגברים, שמר טדאהירו נומורה על תוארו בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג. שני יפנים נוספים, מקוטו טקימוטו וקוסיי אינווה זכו אף הם במדליות זהב, ושיניצ'י שינוהארה זכה במדליית כסף. אחרי שתי זכיות רצופות במדליית כסף, זכתה ריוקו טאני במדליית זהב. נוריקו נרזאקי זכתה במדליית כסף, וקייה קוסקאבה ומיומי ימאשיטה זכו במדליות ארד.
במדליית הזהב החמישית זכתה רצת המרתון נאוקו טקהאשי, שגם קבעה שיא אולימפי חדש (2:23.14 שעות). בשחייה באולימפיאדת סידני (2000) זכתה מאי נקאמורה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב ובמדליית ארד במשחה השליחות ל-100X4 מטר מעורב. יאסוקו טאג'ימה זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ומיקי נקאו זכתה במדליית ארד ב-200 מטר גב. נבחרת השחייה הצורנית זכתה במדליית כסף, ושתיים מהחברות בה, מיהו טאקדה ומיה טצ'יבאנה, זכו גם במדליית כסף בדואט. המתאבק קאצוהיקו נגאטה זכה במדליית כסף, ויוריקו אוקאמוטו זכתה במדליית ארד בטאקוונדו, הראשונה בענף זה.
נבחרת הסופטבול זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת אוסטרליה והפסידה במשחק הגמר לנבחרת ארצות הברית. נבחרת הבייסבול סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לקובה, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה לקוריאה הדרומית. נבחרת הגברים בכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ארצות הברית, במשחק שהוכרע רק בבעיטות עונשין בתוצאה 4–5. דווקא כוכב הנבחרת, הידטושי נקטה, היה זה שהחמיץ את בעיטת העונשין היחידה.
אולימפיאדת אתונה (2004) עריכה
באולימפיאדת אתונה (2004) שבה יפן לצמרת האולימפית, והגיעה להישגים הטובים בתולדותיה - 37 מדליות, מהן 16 מדליות זהב. בסיום המשחקים דורגה במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, סין, רוסיה ואוסטרליה.
הענף הבולט ביותר היה הג'ודו, עם עשר מדליות, מהן שמונה מדליות זהב (מתוך 14 אפשריות), כאשר הנשים משיגות חמש מתוך שבע מדליות זהב אפשריות. ריוקו טאני שמרה על תוארה, וארבע ג'ודאיות נוספות זכו במדליות זהב: איומי טאנימוטו, מסאה אואנו, נוריקו אנו ומאקי צוקדה. יוקי יוקוסאווה זכתה במדליית כסף. אצל הגברים זכה טדאהירו נומורה בתואר האולימפי השלישי ברציפות, והיה לג'ודוקא הראשון בהיסטוריה (והיחיד, נכון ל-2015) שעושה זאת. מסאטו אוצ'ישיבה וקייג'י סוזוקי זכו אף הם במדליות זהב, והירושי איזומי זכה במדליית כסף.
גם בשחייה זכו היפנים לעדנה מחודשת, עם שמונה מדליות, מהן שלוש מדליות זהב. קוסוקה קיטאג'ימה זכה במדליות הזהב במשחים ל-100 ול-200 מטר חזה, באחרון אף קבע שיא אולימפי (2:09.44 דקות). טקאשי ימאמוטו זכה במדליית כסף ב-200 מטר פרפר, וטונומי מוריטה זכה במדליית ארד ב-100 מטר גב. שלושתם, יחד עם יושיהירו אוקומורה, זכו גם במדליית ארד במשחה ל-100X4 מטר מעורב. אצל הנשים זכתה איי שיבאטה במדליית הזהב במשחה ל-800 מטר חופשי, ושתי שחייניות זכו במדליות ארד, רייקו נקאמורה ב-200 מטר גב ויוקו נקאנישי ב-200 מטר פרפר.
המתאבקים היפנים זכו בשש מדליות. היו אלה המשחקים הראשונים בהם נערכו גם תחרויות היאבקות לנשים, והיפניות זכו בארבע מהמדליות, בהן שתי מדליות זהב (סאורי יושידה וקאורי איצ'ו). צ'יהארו איצ'ו זכתה במדליית כסף וקיוקו המאגוצ'י זכתה במדליית ארד, ואצל הגברים זכו צ'יקארה טנאבה וקנג'י אינואואה במדליות ארד. באתלטיקה זכו היפנים בשתי מדליות זהב. מיוזוקי נוגוצ'י ניצחה במרתון וקוז'י מורופושי ניצח ביידוי פטיש. מורופושי זכה בתחילה במדליית הכסף, אך לאחר שהתברר כי בבדיקות סמים שנערכו לזוכה במדליית הזהב, ההונגרי אדריאן אנוס, הוא מסר דגימות שתן השייכות לאנשים שונים, וסירב להתייצב לבדיקה נוספת, נשללה ממנו מדליית הזהב והוענקה למורופושי. גם המתעמלים היפנים שבו וזכו בהישגים, כאשר הנבחרת זכתה בתואר האולימפי, לראשונה מזה 28 שנים. שלושה מהמתעמלים זכו גם במדליות אישיות: הירויוקי טומיטה זכה במדליית כסף במקבילים, איסאו יונדה זכה במדליית ארד במתח וטקהירו קאשימה זכה במדליית ארד בסוס הסמוכות.
בפעם השנייה ברציפות זכו השחייניות הצורניות מיהו טאקדה ומיה טצ'יבאנה במדליית כסף בדואט ובמדליית כסף עם הנבחרת היפנית. הקשת הירושי ימאמוטו זכה במדליית כסף, עשרים שנה אחרי שזכה במדליית ארד בלוס אנג'לס. במדליית כסף נוספת זכו רוכבי האופניים היפנים במרוץ הספרינט הקבוצתי. שייטי ה-470 קזוטו סקי וקנג'ירו טודורוקי זכו במדליית ארד.
נבחרת הבייסבול זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת אוסטרליה, וגברה על נבחרת קנדה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הסופטבול הגיע להישג דומה, לאחר הפסד לנבחרת סין וניצחון על נבחרת אוסטרליה. נבחרת הנשים בכדורגל הודחה ברבע הגמר בידי נבחרת ארצות הברית. נבחרת הנשים בכדורעף הודחה אף היא בשלב רבע הגמר, בידי נבחרת סין. נבחרת הנשים בהוקי שדה סיימה במקום השמיני.
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) עריכה
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו היפנים ב-25 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות.
הג'ודאים היפנים זכו בשבע מדליות, מהן ארבע מדליות זהב. שתי ג'ודאיות שמרו על תואריהן מאתונה, איומי טאנימוטו (עד 63 ק"ג) ומסאה אואנו (עד 70 ק"ג). אלופה נוספת מאתונה, מאקי צוקאדה הסתפקה במקום השני, וריוקו טאני, שאיבדה אף היא את תוארה לאחר שתי זכיות רצופות, זכתה במדליית ארד, שהייתה המדליה האולימפית החמישית שלה. ג'ודאית נוספת, מיסאטו נקאמורה, זכתה אף היא במדליית ארד. אצל הגברים, מסאטו אוצ'ישיבה (עד 66 ק"ג) שמר על תוארו, וסאטושי אישיאי זכה אף הוא במדליית זהב.
המתאבקים זכו בשש מדליות, מהן שתי מדליות זהב. כל המתאבקות שחזרו את הישגיהן: סאורי יושידה וקאורי איצ'ו זכו במדליות הזהב בפעם השנייה ברציפות, צ'יהארו איצ'ו זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות וקיוקו המאגוצ'י זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות. טומוהירו מצונאגה וקניצ'י יומוטו זכו כל אחד במדליית כסף.
בשחייה, המשיך קיטאג'ימה המשיך לשלוט במשחי החזה, כאשר קבע שיא עולם במשחה ל-100 מטר (58.91 שניות) ושיא אולימפי במשחה למרחק הכפול (2:07.64 דקות). כן זכה קיטאג'ימה במדליית ארד במשחה השליחים ל-100X4 מטר מעורב. טאקשי מצודה זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר ורייקו נקאמורה זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות ב-200 מטר גב, וכן סיימה במקום השישי במשחה לחצי המרחק. מספר שחיינים נוספים העפילו למשחי גמר. אצל הגברים היו אלה ריוסוקה אירייה (מקום חמישי ב-200 מטר גב), קן טקאקווה (מקום חמישי ב-200 מטר מעורב אישי), טאקורו פוג'יאי (מקום שישי ב-100 מטר פרפר), יושיהירו אוקאמורה (מקום שביעי ב-200 מטר חופשי) וג'וניצ'י מיאשיטה (מקום שמיני ב-100 מטר גב). במשחה ל-200X4 מטר חופשי דורגו היפנים במקום השביעי. אצל הנשים היו אלה יוקו נקאנישי (מקום חמישי ב-200 מטר פרפר), אסאמי קיטגאווה (מקום שישי ב-200 מטר מעורב אישי ובמקום שמיני ב-100 מטר חזה), ריה קנטו (מקום שביעי ב-200 מטר חזה), הנאה איטו (מקום שמיני ב-100 מטר גב) ומגומי טאנדה (מקום שמיני ב-200 מטר חזה). במשחה השליחות ל-100X4 מטר מעורב דורגו היפניות במקום השישי, ובמשחה ל-200X4 מטר חופשי דורגו במקום השביעי.
המתעמל קוהיי אוצ'ימורה זכה בשתי מדליות כסף, בקרב-רב ועם הנבחרת היפנית בתחרות הקבוצתית. בנוסף, דורג במקום החמישי בתרגיל הקרקע. הסייף יוקי אוטה זכה במדליית כסף ברומח, הראשונה בענף זה. רוכב האופניים קיופומי נגאי זכה במדליית ארד בקיירין, והשחייניות הצורניות סאהו הראדה ואמיקו סוזוקי זכו במדליית ארד בדואט. באתלטיקה, זכתה נבחרת השליחים בריצת 100X4 מטר במדליית ארד. קוז'י מוריפושי איבד את תוארו ביידוי פטיש, וסיים במקום החמישי. לאחר פסילתם של שני הבלארוסים ואדים דביאטובסקי ואיוואן ציחאן שדורגו לפניו, בשל נטילת חומרים אסורים, הוענקה למוריפושי מדליית הארד. ואולם, בשנת 2010 קיבל בית הדין לבוררות בספורט את ערעורם של הבלארוסים, בשל טעות בבדיקות המעבדה, והמדליות הושבו להם. דירוגו של מוריפושי, אם כן, נותר חמישי.
נבחרת הסופטבול, בטורניר האחרון שנערך לפני הוצאת הענף מהמשחקים האולימפיים, זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון על נבחרת ארצות הברית. מקבילתה, נבחרת הבייסבול, הסתפקה במקום הרביעי לאחר הפסדים לנבחרות קוריאה הדרומית וארצות הברית בשלבי ההכרעה. נבחרת הנשים בכדורגל סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 2–4 לארצות הברית, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה 0–2 לגרמניה. נבחרת הנשים בכדורעף הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ברזיל.
אולימפיאדת לונדון (2012) עריכה
.jpg)
באולימפיאדת לונדון (2012) צברה המשלחת היפנית 38 מדליות, המספר הגבוה ביותר אי פעם. עם זאת, רק 7 מהן היו מדליות זהב, והיא דורגה במקום ה-11 בטבלת המדליות.
לראשונה מזה 24 שנים, הענף המוביל היה ההיאבקות, עם 6 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. בתחרויות הנשים זכו היפניות ב-3 מתוך 4 מדליות הזהב האפשריות. סאורי יושידה וקאורי איצ'ו שמרו על מאזן מושלם וזכו כל אחת במדליית זהב שלישית ברציפות. האלופה האולימפית השלישית הייתה היטומי אוברה. המתאבק היפני הרביעי שזכה במדליית זהב היה טאצוהירו יונמיצו. שיניצ'י יומוטו וריוטארו מאצומוטו זכו במדליות ארד.
רק ג'ודוקא יפנית אחת זכתה במדליית זהב בלונדון, קאורי מצומוטו, ובענף המסורתי דורגה יפן רק במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי רוסיה, צרפת וקוריאה הדרומית. שלושה ג'ודאים נוספים זכו במדליות כסף: הירואקי היראוקה, ריקי נקאיה ומיקה סוגימוטו. שלושה נוספים זכו במדליות ארד: יושיאה אואנו, מסאשי אבינומה ומסאשי נישיאמה. המתעמל קוהיי אוצ'ימורה זכה במדליית זהב בתרגיל הקרקע ובמדליות כסף בקרב-רב ועם הנבחרת היפנית בתחרות הקבוצתית. במדליית הזהב השביעית זכה המתאגרף ריוטה מוראטה. מתאגרף נוסף, סטושי שימיזו, זכה במדליית ארד.
בשחייה זכו היפנים ב-11 מדליות, במקום השני בכמות המדליות אחרי ארצות הברית (31 מדליות), אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב ולכן דורגה במקום עשירי. ריוסוקה אירייה זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר גב ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר גב. קוסוקה האגינו זכה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי, וסיים במקום החמישי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. טאקשי מצודה זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר וריו טאטיישי עשה זאת במשחה ל-200 מטר חזה. קוסוקה קיטאג'ימה לא הצליח לשמור על תואריו, וסיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חזה ובמקום החמישי במשחה ל-100 מטר חזה. קן טקאקווה סיים במקום השישי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, וקזוקי וטנאבה רשם הישג דומה במשחה ל-200 מטר גב. נבחרת השליחים היפנית ל-100X4 מטר מעורב, בה היו חברים אירי, קיטאג'ימה, מצודה וטקורו פוג'י, זכתה במדליית הכסף. בין הנשים בלטה סאטומי סוזוקי, שזכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה. איה טרקאווה זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר גב ונצומי הושי עשתה זאת במשחה ל-200 מטר פרפר. סוזוקי וטרקאווה זכו גם במדליית הארד עם נבחרת השליחות ל-100X4 מטר מעורב.
בקשתות זכה טקהארו פורוקאווה במדליית כסף, ונבחרת הנשים זכתה במדליית ארד. במדליות כסף נוספות זכו שחקניות הבדמינטון בזוגות, נבחרת הגברים בסיף, נבחרת הנשים בטניס שולחן ומרימת המשקולות הירומי מיאקה. קוז'י מורופושי זכה במדליית ארד ביידוי פטיש. ספורטאים יפנים נוספים רשמו הישגים נאים בלונדון, אף שלא זכו במדליות: המתעמל קזוהיטו טנאקה (מקום רביעי במקבילים ומקום שישי בקרב-רב), טניסאית השולחן קאסומי אישיקאווה (מקום רביעי), מסאקי איטו ויאסוהירו אואיאמה (מקום רביעי ומקום חמישי בטרמפולינה), נבחרת השליחים ל-100X4 מטר (מקום חמישי), הג'ודאים טאקוהירו נאקאי וטומוקו פוקומי (מקום חמישי), הנבחרת והדואט בשחייה צורנית (מקום חמישי), לוחמת הטאקוונדו מאיו המאדה (מקום חמישי), המתאבק קניצ'י יומוטו (מקום חמישי), רץ המרתון קטנארו נקאמוטו (מקום שישי), מרימת המשקולות הונאמי מיזואוצ'י (מקום שישי), נבחרת ההתעמלות האומנותית (מקום שביעי), חותר הקאנו טאקויה אנדה (מקום שביעי בסלאלום), נבחרת הנשים בהתעמלות (מקום שמיני), המתעמל יוסוקה טנאקה (מקום שמיני במקבילים), חותר הקאנו נאויה סקאמוטו (מקום שמיני במקצה ל-200 מטר) והטניסאי קאי ניקישורי (הודח ברבע הגמר בידי חואן מרטין דל פוטרו).
בענפי הכדור זכו נבחרות הכדורגל להצלחה. נבחרת הנשים זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת צרפת והפסידה במשחק הגמר לארצות הברית. הגברים סיימו במקום הרביעי, לאחר שהפסידו בחצי הגמר למקסיקו ובמשחק על מדליית הארד לקוריאה הדרומית. נבחרת הנשים בכדורעף זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת ברזיל, וגברה על קוריאה הדרומית במשחק על המקום השלישי.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) עריכה
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) שיפרה המשלחת היפנית את שיאה עוד יותר, וצברה 41 מדליות. מספר מדליות הזהב עלה ל-12, והיא דורגה במקום השישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, בריטניה, סין, גרמניה ורוסיה.
ההיאבקות המשיך להיות הענף המוביל, עם 7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. כל מדליות הזהב הושגו בידי נשים. קאורי איצ'ו הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה, בכל ענף ספורט שהוא, שזוכה בתואר אולימפי ארבע פעמים ברציפות. לשלוש האלופות האחרות, ארי טוסאקה, ריסאקו קוואי ושרה דושו, היה זה תואר ראשון. סאורי יושידה, ששאפה אף היא לזכות בתואר האולימפי בפעם הרביעית ברציפות, הפסידה במפתיע לאמריקאית הלן מארוליס בשלב הגמר, שהיה בסך הכל ההפסד השלישי שלה בקריירה, ונאלצה להסתפק במדליית כסף. אצל הגברים, זכו ריי היגוצ'י ושינובו אוטה במדליות כסף, טומוהירו אינואה סיים במקום החמישי וסוסוקה טקטאני סיים במקום השביעי.
בג'ודו זכו היפנים ב-12 מדליות מתוך 14 אפשריות, בהן שלוש מדליות זהב. שוהיי אונו, משו בייקר והרוקה טאצ'ימוטו זכו במדליות זהב, היסאיושי הראסווה זכה במדליית כסף, ושמונה ג'ודאים וג'ודאיות זכו במדליות ארד: נאוהיסה טקאטו, מסאשי אבינומה, טקאנורי נגאסה, ריונוסוקה האגה, אמי קונדו, מיסאטו נקאמורה, קאורי מצומוטו וקנאה ימאבה. הג'ודאית היפנית היחידה שהפסידה בקרב על מדליית ארד הייתה מיקו טאשירו, שהפסידה לירדן ג'רבי וסיימה במקום החמישי.
בשחייה זכו היפנים ב-7 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. קוסוקה הגינו זכה במדליית הזהב במשחה ל-400 מטר מעורב אישי, במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה השליחים ל-200X4 מטר חופשי, וכן סיים במקום השביעי במשחה ל-200 מטר חופשי. מסאטו סקאי זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר פרפר ודאיה סטו זכה במדליית ארד ב-400 מטר מעורב אישי וסיים חמישי ב-200 מטר פרפר. אצל הנשים זכתה ריה קנטו במדליית הזהב ב-200 מטר חזה ונצומי הושי זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות ב-200 מטר פרפר. איפיי ונטאבה קבע שיא אולימפי ב-200 מטר חזה בשלב חצי הגמר (2:07.22), אך במשחה הגמר סיים רק במקום השישי. שחיינים בולטים נוספים כללו את הירומאסה פוג'ימורי (מקום רביעי ב-200 מטר מעורב אישי), יסוהירו קוסקי (מקום חמישי ב-200 מטר חזה ומקום שישי ב-100 מטר חזה), ריקקו איקיי (מקום שישי ב-100 מטר פרפר), ריוסוקה אירייה (מקום שביעי ב-100 מטר גב ומקום שמיני ב-200 מטר גב), יסונארי היראי (מקום שמיני במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים) וסאקיקו שימיזו (מקום שמיני ב-200 מטר מעורב אישי). השליחים סיימו במקום החמישי במשחה ל-100X4 מטר מעורב אישי ובמקום השמיני במשחה ל-100X4 מטר חופשי, והשליחות סיימו במקום השמיני במשחים ל-100X4 מטר חופשי ול-200X4 מטר חופשי.
המתעמל קוהיי אוצ'ימורה שמר על תוארו בקרב-רב וסיים במקום החמישי בתרגיל הקרקע. קנזו שיראי זכה במדליית ארד בתרגיל הקפיצות וסיים רביעי בתרגיל הקרקע, וריוהיי קאטו סיים שביעי בתרגיל המקבילים. שלושתם היו שותפים למדליית הזהב של הנבחרת היפנית, הראשונה מזה 12 שנים. בתחרויות הנשים, סיימה מאי מורקאמי במקום השביעי בתרגיל הקרקע, אסוקה טראמוטו סיימה במקום השמיני בקרב-רב, ושתיהן סיימו במקום הרביעי ביחד עם הנבחרת בתחרות הנבחרות. נבחרת ההתעמלות האמנותית סיימה במקום השמיני.
שחקניות הבדמינטון מיסאקי מאצוטומו ואיאקה טקהאשי ניצחו בטורניר הזוגות לנשים, וזכו במדליית הזהב האולימפית הראשונה של יפן בענף זה. בטורניר היחידות זכתה נוזומי אוקוהארה במדליית ארד, ואקאנה ימאגוצ'י הודחה בשלב רבע הגמר. גם בטורניר הזוגות לגברים ובטורניר הזוגות המעורבים הודחו הצמדים היפנים בשלב רבע הגמר. נבחרת הגברים בטניס שולחן זכתה במדליית כסף. שחקן הנבחרת ג'ון מיזוטאמי זכה במדליית ארד, וקוקי ניווה הודח ברבע הגמר. נבחרת הנשים זכתה במדליית ארד, ואיי פוקוהארה סיימה במקום הרביעי. באתלטיקה זכתה נבחרת השליחים ל-100X4 מטר במדליית כסף, עם שיא אסיאתי חדש (37.60 שניות). הירואוקי אראי זכה במדליית ארד בהליכה ל-50 ק"מ, דאיסוקה מאצונגה סיים שביעי בהליכה ל-20 ק"מ ודאיצ'י סוואנו סיים שביעי בקפיצה במוט. השחייניות הצורניות יוקיקו אינוי וריסאקו מיצוי זכו בשתי מדליות ארד, הן בדואט והן בתחרות הקבוצתית. מרימת המשקולות הירומי מיאקה זכתה במדליית ארד, שהייתה המדליה האולימפית השנייה שלה. יואיצ'י איטוקאזו סיים במקום הרביעי, מיקיקו אנדו סיימה חמישית וקנאה יאגי סיימה שישית. הטניסאיי קיי נישיקורי זכה במדליית ארד, לאחר שהפסיד בחצי הגמר לאנדי מארי וגבר על רפאל נדאל במשחק על המקום השלישי. חותר הקאנו טאקונה האנדה זכה אף הוא במדליית ארד, בסלאלום, והיה ליפני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה.
ספורטאים יפנים נוספים שבלטו בריו כללו את שחקנית הגולף הארו נומורה שסיימה במקום הרביעי, שייטי ה-470 איי קונדו ומיהו יושיוקה שסיימו במקום החמישי, הקופצת למים מינאמי איטהאשי בת ה-16 שסיימה במקום השמיני בקפיצה מ-10 מטר, סייפי הדקר קזויאסו מינובה ונוזומי נקאנו שהודחו בשלב רבע הגמר ונבחרת הקשתיות שהודחה ברבע הגמר. נבחרת הגברים ברוגבי שביעיות סיימה במקום הרביעי לאחר הפסד 5–20 לפיג'י בחצי הגמר והפסד 14–54 לדרום אפריקה במשחק על מדליית הארד. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום השמיני, ושחקנית הנבחרת אסאמי יושידה הייתה מוסרת האסיסטים המצטיינת בטורניר, עם 8.7 בממוצע למשחק. נבחרת הנשים בכדורעף הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ארצות הברית.
אולימפיאדות החורף עריכה
בארבע אולימפיאדות החורף הראשונות בהן השתתפה יפן לא זכה אף ספורטאי יפני במדליה. הקרוב ביותר לכך היה שוזו אישיהארה, שדורג במקום הרביעי בהחלקה מהירה ל-500 מטר באולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936). גולש הסקי האלפיני צ'יהארו היגאיה היה היפני הראשון שזוכה במדליה באולימפיאדת חורף, כשזכה במקום השני בתחרות הסלאלום באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956), אך גם הישג זה היה יוצא דופן, ובשלוש האולימפיאדות הבאות שוב לא עמדו יפנים על הפודיום.
באולימפאדת החורף הראשונה שנערכה על אדמת יפן, אולימפיאדת סאפורו (1972), חלקו קופצי סקי יפנים בכל שלוש המדליות בקפיצה מגבעה רגילה. יוקיו קסאיה זכה במדליית הזהב, והיה ליפני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית במשחקי החורף. אקיצוגו קונו זכה במדליית הכסף, וסייג'י אאוצ'י זכה במדליית הארד.
באולימפיאדת אינסברוק (1976) שוב לא זכו יפנים במדליות, ובשלוש האולימפיאדות הבאות זכתה יפן במדליה אחת בכל אחת מהן: באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) זכה הירוקאזו יאגו במדליית כסף בקפיצות סקי מגבעה רגילה, באולימפיאדת סרייבו (1984) זכה יושיהירו קיטזאווה במדליית כסף בהחלקה מהירה ל-500 מטר ובאולימפיאדת קלגרי (1988) זכה אקירה קורואיווה במדליית ארד במרוץ זה.
בשנות ה-90 הגיעו היפנים להישגים גבוהים מהרגיל. באולימפיאדת אלברוויל (1992) זכו היפנים בשבע מדליות, בהן מדליית זהב אחת, במירוץ השליחים ל-10X3 ק"מ בסקי נורדי משולב. בהחלקה מהירה זכו היפנים בארבע מדליות: במרוץ ל-500 מטר זכה טושיוקי קורואיווה במדליית כסף וג'וניצ'י אינואואה זכה במדליית ארד, במרוץ ל-1000 מטר זכה יוקינורי מיאבה במדליית ארד, וסייקו האשימוטו זכתה במדליית ארד במרוץ הנשים ל-1,500 מטר. מידורי איטו זכתה במדליית כסף בהחלקה אמנותית, ובמרוץ השליחים בהחלקה מהירה במסלול קצר זכו היפנים במדליית ארד.
באולימפיאדת לילהאמר (1994) זכו היפנים בחמש מדליות, והשליחים בסקי נורדי משולב שמרו על תוארם. אחד השליחים, טקאנורו קונו, זכה גם במדליית כסף במירוץ היחידים ל-15 ק"מ. בתחרות הקבוצתית בקפיצות סקי מגבעה גבוהה זכו היפנים במדליית כסף, ובהחלקה מהירה זכה מנאבו הוריאי במדליית ארד במרוץ ל-500 מטר, והירומי ימאמוטו רשמה הישג דומה במרוץ ל-5000 מטר.
אולימפיאדת נאגנו (1998), אותה אירחה יפן, הייתה אולימפיאדת החורף המוצלחת בתולדותיה. הספורטאים היפנים זכו בעשר מדליות, מהן חמש מדליות זהב, ויפן דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות. הענף הבולט ביותר היה קפיצות סקי (ארבע מדליות, מהן שתי מדליות זהב). קזויושי פונאקי זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה גבוהה, במדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב בקפיצה מגבעה גבוהה. מסאהיקו הראדה זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה. הירויאסו שימיזו זכה בשתיים מתוך שלוש המדליות שהושגו בהחלקה מהירה - מדליית זהב במירוץ ל-500 מטר ומדליית ארד במירוץ ל-1,000 מטר. במדליה השלישית, מדליית ארד, זכתה טונומי אוקזאקי, במרוץ ל-500 מטר. טקאפומי נישיטאני היה ליפני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפי בהחלקה מהירה במסלול קצר, במרוץ ל-500 מטר. באותו מרוץ זכה היטושי אואמאצו במדליית ארד. טאה סטויה זכתה במדליית זהב בסקי חופשי, הראשונה בענף זה.
באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) חזרה יפן להישגים צנועים יותר. שימיזו זכה במדליית כסף בהחלקה מהירה ל-500 מטר, וסטויה זכתה במדליית ארד בסקי חופשי. באולימפיאדת טורינו (2006), זכתה המחליקה האומנותית שיזוקה אראקאווה במדליית זהב. באולימפיאדת ונקובר (2010) זכו היפנים בחמש מדליות, אך איש מהם לא זכה במדליית זהב. במירוץ ההחלקה המהירה ל-500 מטר זכה קאיצ'ירו נגשימה במדליית כסף וג'וג'י קאטו במדליית ארד. הנשים זכו במדליית כסף במרוץ המרדף. בהחלקה אמנותית, זכתה מאו אסאדה במדליית כסף, ודאיסוקה טקהאשי זכה במדליית ארד.
באולימפיאדת סוצ'י (2014) זינק מספר המדליות בהן זכו היפנים לשמונה. המחליק האמנותי יוזורו האניו זכה במדליית הזהב היחידה. שלושה יפנים זכו לראשונה במדליות בגלישת שלג: בתחרות ההאפפייפ לגברים זכה איומו היראנו במדליית כסף, וטאקו היראוקה במדליית ארד, ובתחרות הסלאלום הענק המקביל לנשים זכתה טומוקה טקאוצ'י במדליית כסף. בקפיצות סקי זכה נוריאקי קסאי במדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה והיה שותף לזכייה במדליית ארד בתחרות הקבוצתית. בסקי נורדי משולב זכה אקיטו וטאבה במדליית כסף במסלול בגבעה רגילה, ובסקי חופשי זכתה איאנה אונוזוקה במדליית ארד בהאפפייפ.
באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) זכו היפנים ב-13 מדליות מהם 4 זהב. שלוש ממדליות הזהב היו בהחלקה מהירה ואחת בהחלקה אמנותית.
מדליות עריכה
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה עריכה
-
האתלט צ'והיי נמבו, שקבע שיא עולם בקפיצה משולשת באולימפיאדת לוס אנג'לס -
שינגו סואצוגו, חבר נבחרת השליחים היפנית שזכתה במדליית ארד באולימפיאדת בייג'ינג -
נאוקו טקהאשי, זוכת מדליית הזהב בריצת מרתון באולימפיאדת סידני -
האתלט קוז'י מורופושי, זוכה מדליית הזהב ביידוי פטיש באתונה, ובמדליית הארד בלונדון
לפי ענף עריכה
|
בענפי הקיץ:[3]
|
בענפי החורף:[3]
|
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר הוועד האולימפי היפני (ביפנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Party Pooper, Sport Illustrated, 3.4.1967.
- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-21 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-21 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)