אום אל-כלאב
אום אל-כלאב (בערבית: أُم الكِلاب) תרגום מילולי בעברית: האמא של הכלבים, ממנו ניתן ללמוד על יחס המקומיים לבני שבט התראבין הבדואים. הכפר הוא כפר בדרום רצועת עזה, חלק מנפת ח'אן יונס, הוא ממוקם בדרום חאן יונס ובמזרח רפיח, על הגבול עם נפת רפיח.
| מדינה / טריטוריה |
 חמאס |
|---|---|
| נפה | ח'אן יונס |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,000 (2006) |
| קואורדינטות | 31°17′44″N 34°17′30″E / 31.2956°N 34.2917°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
נכון ל-2006, בכפר כ-1,000 תושבים , רובם בדואים בני שבט התראבין. בדואים אלה הם פליטים ממלחמת תש"ח. הם התגוררו בנגב לפני קום מדינת ישראל, ובמהלך המלחמה ברחו מאזוריהם יחד עם נסיגת הצבא המצרי מן הנגב, והתמקמו ברצועה באזורים הקרובים ביותר לאזורם השבטי.[1]
בדו"ח של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1885 נכתב שאום אל-כלאב היא אתר כפרי המיושב בבני שבט התראבין, יש בו שבעה בורות מים, ונמצאו בו כלי חרס עתיקים מאבן חול.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ יצחק ביילי, רשימות על האוכלוסיה הבדואית ברצועת עזה, באתר סנונית, ינואר 1981
- ^ Palestine Exploration Fund, Quarterly Statement for 1885, באתר ארכיון האינטרנט, 1885 (באנגלית), עמ' 190