ויקיפדיה

חומצות שומן אומגה 3

שם כללי לאחת מתת הקבוצות של חומצות שומן רב בלתי רוויות
(הופנה מהדף אומגה-3)

אומגה-3 (ω-3) הוא שם כללי לאחת מתת הקבוצות של חומצות שומן רב בלתי רוויות.

חומצות שומן באומגה-3

עריכה

חלוקה לקבוצות של חומצות שומן

עריכה
  • חומצות שומן רוויות
  • חומצות שומן חד בלתי רוויות
  • חומצות שומן רב בלתי רוויות - מתחלקת לתתי הקבוצות אומגה 3 (ω-3) ואומגה 6 (ω-6). המספרים 3 ו-6 מתייחסים למיקום הקשר הכפול בשרשרת הפחמנים.

קבוצת אומגה-3 מכילה מספר רב של חומצות שומן, ובהן:

חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 הכרחיות לתפקוד אופטימלי של תאים בגוף האדם.

הגוף האנושי אינו מסוגל לייצר חומצה אלפא-לינולנית, ולכן הוא חייב לקבל אותה במזון. תפקידן העיקרי של חומצות אומגה-3 הוא לשמור על גמישות נכונה של קרומי התאים (מוזאיקה נוזלית), כך שכל הקולטנים של התא יוכלו לפעול בקליטה והעברה של מסרים בצורה תקינה.

יעילות ההמרה של ALA ל-EPA ול-DHA

עריכה
  פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הניסוח מאוד פרסומי ולעומתי.

גוף האדם ממיר שרשראות קצרות של חומצת שומן אומגה 3 לשרשראות ארוכות (EPA, DHA) אולם על פי חלק מהמחקרים, ביעילות נמוכה-5%[1][2]. באופן דומה, במסמך עמדה משותף מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל), מבהירים, שכפי הנראה תהליך ההמרה של ALA ל-EPA ו־DHA ממקורות צמחיים נפוצים כגון שמני קנולה, זרעי פִּשתן ואגוזי מלך - אינו יעיל[3]. יעילות ההמרה אצל נשים טובה יותר, אולם נחקרה מעט[4].

עד לשנת 2010 הדעה הרווחת בקרב הקהילה המדעית הייתה שחומצות שומן אומגה-3 מסוג ALA אינן מספקות את כמות ה-EPA ו-DHA שהגוף האנושי צריך, ושאחוז ההמרה של ALA ל-DHA (‏1%-5%) נמוך ולא מספק. טענה זו הופרכה לחלוטין בעקבות המחקר פורץ הדרך Imaging Incorporation[5] שבמהלכו סומנו בצורה רדיואקטיבית המולקולות של ה-DHA בגוף האנושי ובעצם בפעם הראשונה ביצעו החוקרים תיעוד מלא של מסלול ה-DHA בגוף האנושי. המסקנה הראשונה שעלתה מן המחקר הייתה שאיבר המטרה של ה-DHA בגוף האנושי הוא המוח, והרטינה של העין, כלומר ה-DHA עובר את מחסום דם-מוח ומגיע ישירות לרקמת השומן במוח, בדיוק כמו ה-ALA.

בנוסף לכך החוקרים גילו ממצא משמעותי שמעולם לא היה ידוע לפני כן, המוח האנושי מסוגל לעבד בין 1.7 מיליגרם ל-3.8 מיליגרם ביום בלבד. כלומר גם אם אדם יצרוך לשם הדוגמה 10 קפסולות של שמן דגים שמכילות 1800 מיליגרם DHA בממוצע, אזי המוח, איבר המטרה של ה-DHA, יוכל לעבד רק 1% מאותה כמות, 1.8 מיליגרם בקירוב, כל שאר ה-DHA שנצרך לא יגיע לאיבר המטרה. התברר גם שזמן מחצית החיים של ה-DHA במוח האנושי הוא 912 ימים (שנתיים וחצי), כל מ"ג DHA שאנו צורכים ומגיע למוח, שוהה שם לתקופה של כשנתיים וחצי בממוצע.

כאשר אדם צורך את הצריכה היומית המומלצת של אומגה-3 ממקור צמחי (ALA) שהיא 1.6 גרם, הרי שגם במקרה של אחוז המרה מינמלי של כ-1% ALA ל DHA, הגוף יבצע בצורה טבעית המרה של כ 16 מיליגרם DHA, כלומר פי 3 מהכמות DHA אותה הוא צריך ויכול לעבד באותו יום, כלומר צריכה יומית לפי ה־DRI המומלץ של 1.6 גרם תספק לגוף את הכמות DHA שאותה הוא יכול לעבד ולספוג באיבר המטרה. ממצאים חדשים אלו לגבי יכולות ההמרה ותהליך ההמרה של ALA ל-DHA קיבלו תוקף נוסף במחקרה של ד"ר אליזבת וולש שפורסם בכתב העת "American journal of clinical nutrition"[6], נמצא שאצל צמחוניים וטבעונים הנמנעים מאכילת דגים, רמת ה-EPA וה-DHA בדם הייתה זהה לאוכלוסיית אוכלי דגים. החוקרים מסבירים ממצאים אלו בכך שההמרה אצל צמחוניים וטבעונים טובה יותר מאשר אצל אוכלי דגים ובשר. כלומר, כאשר נוצר חסר DHA בתזונה, הגוף יודע לפצות על כך באמצעות אחוז המרה גבוה יותר.

השפעות בריאותיות של אומגה 3

עריכה

רבים טוענים כי מינון מתאים של אומגה-3 בתזונה קשור להשפעות בריאותיות חיוביות, ובשל כך הוא משמש כתוסף תזונה נפוץ. עם זאת, יש רופאים ומחקרים המפקפקים בתועלת מלקיחת תוסף[7].

תוסף תזונה של אומגה שלוש ככל הנראה לא משפיע דרמטית על הסיכון למוות, לסרטן או למחלת לב[8][9]. עם זאת, מחקרים הראו כי אומגה 3 יעילה בהפחתת דלקתיות וזיהום, וכן בהפחתת הורמוני סטרס כמו קורטיזול, אשר יכולים לתרום בעקיפין לתחושת חרדה ואף למחלות לב.

היחס בין אומגה-3 לאומגה-6

עריכה

מספר חוקרים העלו את הטענה כי היחס שבין אומגה-3 לבין אומגה-6 בגוף משפיע על בריאות האדם אך מחקרים בבני אדם אינם תומכים בהשערה זו[10]. חומצות האומגה-6 נמצאות בשמני זרעים נפוצים כגון שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה, בביצים, אגוזים ועוד. בניגוד למיתוס הנפוץ לא קיימת כיום המלצה של אף גוף רשמי להגבלת או שינוי יחס האומגה 3 לאומגה 6 בדיאטה [11].

כמות יומית מומלצת

עריכה

שומנים אינם מוזכרים בהמלצות התזונה של האקדמיה הלאומית למדעים – הידועה כ־RDA. מצוין מהי רמה מתקבלת, שהיא 1.6 גרם אומגה-3 ממקור ALA ליום לגבר, ו1.1 גרם ליום לאישה, ושהצריכה תהיה בין 0.6% ל-1.2% מסך האנרגיה[12].

לפי איגוד הלב האמריקאי, אדם ללא היסטוריה של מחלות לב כלליות (כמו טרשת עורקים) או של אוטם שריר הלב צריך לצרוך דגים שומניים, או שמן דגים פעמיים בשבוע. אלה שאובחנו עם מחלות לב כליליות אחרי אוטם שריר הלב, צריכים לצרוך 1 גרם EPA ו־DHA כל יום ממקור של דגים. מי שרוצה להוריד טריגליצרידים בדם, צריך לצרוך 2–4 גרם EPA ו־DHA ביום מתוספי תזונה[13].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חומצות שומן אומגה 3 בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Gerster H (1998). "Can adults adequately convert alpha-linolenic acid (18:3n-3) to eicosapentaenoic acid (20:5n-3) and docosahexaenoic acid (22:6n-3)?". Int. J. Vitam. Nutr. Res. 68 (3): 159–173. PMID 9637947.
  2. ^ Brenna JT (במרץ 2002). "Efficiency of conversion of alpha-linolenic acid to long chain n-3 fatty acids in man". Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care. 5 (2): 127–132. doi:10.1097/00075197-200203000-00002. PMID 11844977. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות" - מסמך עמדה משותף מטעם: האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל - https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne36_CardNutrition.pdf
  4. ^ Burdge GC, Calder PC (בספטמבר 2005). "Conversion of alpha-linolenic acid to longer-chain polyunsaturated fatty acids in human adults". Reprod. Nutr. Dev. 45 (5): 581–597. doi:10.1051/rnd:2005047. PMID 16188209. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ John C. Umhau, Weiyin Zhou, Richard E. Carson, Stanley I. Rapoport, Imaging incorporation of circulating docosahexaenoic acid into the human brain using positron emission tomography, Journal of Lipid Research 50, 2009-7, עמ' 1259–1268 doi: 10.1194/jlr.M800530-JLR200
  6. ^ Ailsa A. Welch, Subodha Shakya-Shrestha, Marleen A. H. Lentjes, Nicholas J. Wareham, Dietary intake and status of n-3 polyunsaturated fatty acids in a population of fish-eating and non-fish-eating meat-eaters, vegetarians, and vegans and the product-precursor ratio [corrected of α-linolenic acid to long-chain n-3 polyunsaturated fatty acids: results from the EPIC-Norfolk cohort], The American Journal of Clinical Nutrition 92, 2010-11, עמ' 1040–1051 doi: 10.3945/ajcn.2010.29457
  7. ^ אומגה 3 מוטל בספק
  8. ^ Rizos EC, Elisaf MS (ביוני 2017). "Does Supplementation with Omega-3 PUFAs Add to the Prevention of Cardiovascular Disease?". Current Cardiology Reports. 19 (6): 47. doi:10.1007/s11886-017-0856-8. PMID 28432658. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ MacLean CH, Newberry SJ, Mojica WA, Khanna P, Issa AM, Suttorp MJ, Lim YW, Traina SB, Hilton L, Garland R, Morton SC (2006-01-25). "Effects of omega−3 fatty acids on cancer risk: a systematic review". JAMA: The Journal of the American Medical Association. 295 (4): 403–15. doi:10.1001/jama.295.4.403. PMID 16434631. נבדק ב-2006-07-07.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  10. ^ [1]
  11. ^ {{{מחבר}}}, Position of the American Dietetic Association and Dietitians of Canada: Dietary Fatty Acids, Journal of the American Dietetic Association 107, 2007-09-01, עמ' 1599.e1–1599.e15 doi: 10.1016/j.jada.2007.07.024
  12. ^ Food and Nutrition Board (2005). Dietary Reference Intakes For Energy, Carbohydrate, Fiber, Fat, Fatty Acids, Cholesterol, Protein, and Amino Acids (PDF). Washington, D.C.: Institute of Medicine of the National Academies. pp. 423, 770. ISBN 0-309-08537-3. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-11-12. נבדק ב-2014-02-27.
  13. ^ Kris-Etherton, PM, Harris, WS, Appel LJ (2002). "Fish consumption, fish oil, omega-3 acids and cardiovascular disease". Circulation. 106 (21): 2747–2757. doi:10.1161/01.CIR.0000038493.65177.94. PMID 12438303.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חומצות_שומן_אומגה_3&oldid=38915125"