אופירה אסייג

עיתונאית ישראלית

אופירה אסייג (נולדה ב-6 באוקטובר 1973) היא מנחת טלוויזיה, מגישת רדיו, עיתונאית, וכתבת ספורט ישראלית. שימשה בעבר גם כמגישת תוכניות ספורט בטלוויזיה.

אופירה אסייג
אופירה אסייג.jpg
לידה 6 באוקטובר 1973 (בת 48)
דימונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק ONE
רדיו תל אביב
קשת 12
סוג כתב שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה
תחום סיקור ספורט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אסייג נולדה ב-6 באוקטובר 1973 (יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים) בדימונה. היא רביעית בין שישה אחים ואחיות להורים שעלו ממרוקו. למדה בבית ספר הממלכתי-דתי "אפלמן". והתגייסה לצה"ל.

את עבודתה החלה במספרה. לאחר מכן עבדה במשרד הרישוי בבאר שבע.

אסייג החלה את הקריירה שלה בתקשורת הספורט בישראל כשדרנית קווים ברשות השידור, שם עבדה בין השנים 19962002, בעיקר בתוכנית הרדיו "שירים ושערים" ושידורי טלוויזה של משחקי כדורגל וכדורסל. באוקטובר 2002 החלה לעבוד בשידורי הספורט של ערוץ 2, היא ביקשה מרשות השידור להמשיך לעבוד במקביל, אך סורבה. היא הפסידה בתביעה משפטית נגד הרשות בבית הדין לעבודה, מאחר שנקבע כי עבדה כפרילנסרית ולא היו לה יחסי עובד-מעביד עם הרשות[1]. בערוץ 2 הגישה, בין השאר, את פינת הספורט בתוכנית הבוקר "קפה טלעד" של ירדנה ארזי ודב גילהר.

בשנת 2000 הצטרפה אסייג לאתר הספורט ONE ככתבת מבזקים ואחראית על מדור "גליצ'ים", העוסק ברכילות ספורט[2]. עד מהרה הפכה לרכזת הכתבים ואחר כך מנהלת התוכן של האתר[3]. תפקיד אותו היא ממלאת מאז, במקביל לעיסוקיה האחרים[4].

בתחילת 2004 יצרה והגישה את הסרט התיעודי "ההחמצה הגדולה", על שחקן הכדורגל שהורשע בפלילים פליקס חלפון[5].

בשנת 2006 גייס איש העסקים ארקדי גאידמק את אסייג כמנהלת מחלקת הספורט ומגישה בתחנת הרדיו רדיו 99, אותה רכש באותה עת. אסייג החלה להגיש תוכנית יחד עם אייל ברקוביץ'[6]. בנוסף החלה להגיש תוכנית בערוץ הטלוויזיה של קבוצת בית"ר ירושלים (שגם הייתה בבעלות גאידמק) והפיקה סרט תיעודי על הקבוצה[3]. אולם אחרי כשנתיים רדיו 99 נקלע לקשיים כלכליים ונמכר ל"רדיו ללא הפסקה"[7]. ב"רדיו ללא הפסקה" המשיכה להגיש בהצלחה את תוכנית רדיו יחד עם ברקוביץ'. אולם באוגוסט 2010 עזבו השניים, עקב חילוקי דעות עם הנהלת התחנה[8].

בפברואר 2010, יצרה והגישה סרט תיעודי על מוני פנאן, ששודר בערוץ 2[9].

ביוני 2011 החלה להגיש תוכנית יחד עם ברקוביץ' ב"רדיו תל אביב"[10]. בהמשך החלה התוכנית להיות משודרת בסינדיקציה ארצית מורחבת גם בתחנות גלי ישראל, רדיו דרום, רדיו חיפה רדיו ירושלים ועוד[11][12].

בפברואר 2015 זכתה בתביעת לשון הרע שהגישה נגד העיתונאים שלמה מן, עודד קרמר ורביב שכטר, ונפסק שקרמר ושכטר יחדיו ישלמו לה פיצוי של 30 אלף ש"ח בתוספת 10,000 ש"ח הוצאות משפט, ומן ישלם פיצוי של 75 אלף ש"ח בתוספת 15 אלף ש"ח הוצאות[13]. בעקבות תביעת דיבה שהוגשה נגדה ונגד אייל ברקוביץ' נפסק שעל השניים לפצות בעשרות אלפי ש"ח שני שופטי כדורגל בליגת הנוער עקב ביזויים בשידור חי ברדיו[14].

ב-2016 הצטרפה לפאנל השופטים של העונה הרביעית של התוכנית אייל גולן קורא לך[15].

בנובמבר 2017 החלה להגיש יחד עם אייל ברקוביץ' תוכנית טלוויזיה שבועית בימי שישי, "אופירה וברקוביץ'", בערוץ קשת 12[16]. במהלך מונדיאל 2018 הנחתה יחד עם ברקוביץ' את התוכנית "לילה חם" באותו ערוץ, בימי ראשון עד חמישי[17].

משנת 2018 משמשת כפרזנטורית של רשת הסופרמרקטים "מחסני השוק"[18].

בשנת 2020 החלה לשמש כשופטת בתוכנית הריאליטי "הזמר במסכה" בערוץ קשת 12[19].

בשנת 2021 השתתפה במסע פרסום של בנק הפועלים[20].

חיים אישייםעריכה

אסייג נשואה לגילי מנקין ואם לשלושה. מנקין הוא ממבעלי אתר וערוץ ONE, והם הכירו בעת ששימשה כעורכת התוכן של האתר. בני הזוג נישאו בשנת 2008[21]. אחרי 12 שנים, ב-2018 נפרדו[22] וב-2019 חזרו לחיות ביחד[23]. מתגוררים בתל אביב.

בריאיון למגזין את בספטמבר 2020 אמרה: "היום אני לא מאמינה במוסד הנישואים, זה מיותר להתחתן, ואם להתחתן אז אזרחי, לא ברבנות. אדם שכל חייו ישב בכולל והוא יגיד לי מה לעשות? אני מקווה שהבת שלי לא תתחתן ברבנות"[24].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גל ניסים, ‏ביהמ"ש: אופירה אסייג העדיפה את ערוץ 2 ולא פוטרה, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004
  2. ^ מעיין כהן, ‏"בחורה לא מעניינת כי היא יפה, אלא כי יצאה עם אריק בנאדו", באתר גלובס, 14 במאי 2007
  3. ^ 1 2 אמיר זוהר, מלכה, נשמה, כפרה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2007
  4. ^ יפעת הללי אברהם, ‏אופירה אסייג תמשיך לנהל את אתר ONE, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 באוקטובר 2018‏
  5. ^ אביבה קרול, ‏"ההחמצה הגדולה" - הפקה ראשונה של ONE, באתר גלובס, 7 באפריל 2004
    נועם יורן, הישג עיתונאי בספק, באתר הארץ, 15 באפריל 2004
  6. ^ נימני מצטרף, באתר הארץ, 12 באפריל 2007
  7. ^ אופיר בר-זהר, גאידמק שילם - העיתונאים לקחו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008
  8. ^ לי-אור אברבך, ‏רדיו ללא הפסקה: פיטרנו את אופירה אסייג, ברקוביץ' ורביבו, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2010
  9. ^ לי-אור אברבך, ‏סרטה של אופירה אסייג על מוני פנאן הניב רייטינג של 20.4%, באתר גלובס, 3 בפברואר 2010
  10. ^ רועי ברק, ‏אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' עוברים לרדיו ת"א, באתר גלובס, 5 ביוני 2011
  11. ^ מערכת גלובספורט, ‏אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' מנצחים את מאיר איינשטיין ורון קופמן, באתר גלובס, 16 בינואר 2012
  12. ^ מערכת גלובספורט, ‏אופירה אסייג ואיל ברקוביץ' - מעכשיו גם ברדיו ירושלים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2011
  13. ^ אורן פרסיקו, פגיעה מצטברת ומועצמת, באתר העין השביעית, 23 בפברואר 2015
  14. ^ אורן פרסיקו, הפסקת מים, באתר העין השביעית, 25 בפברואר 2015
  15. ^ ניב הדס, אופירה אסייג לא מסתפקת בספורט ויוצאת לכבוש גם את עולם המוזיקה הישראלית, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2016
  16. ^ ניר גונטז', מבחינה עיתונאית ערכה של "אופירה וברקו" שואף לאפס, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2020
  17. ^ אריאנה מלמד, חשבתם שנפטרתם מהטורטלים? קבלו את אופירה וברקו, באתר הארץ, 14 ביוני 2018
  18. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מסתמן: תקציב הפרסום של רמי לוי, בהיקף של 12 מיליון שקל, יטופל במקאן ת"א, באתר גלובס, 27 במרץ 2018
  19. ^ רוגל אלפר, "הזמר במסכה" מצפה מהקהל שלה לעמדה רגשית של חיות שצריכות מענה לקריז, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
  20. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏גם כשהשיח ברשתות רחב, לפעמים מרוב פרזנטורים לא רואים את המותג, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2021
  21. ^ גיל משעלי‏, אופירה אסייג נשואה, באתר וואלה!‏, 1 ביולי 2008
  22. ^ סלבס, ‏אופירה אסייג וגילי מנקין נפרדים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 בספטמבר 2018‏
  23. ^ יוני פרוים, קאמבק? אופירה והפרוד בדרך לחופשה עם הילדים במיאמי, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 12 באפריל 2019
  24. ^ הדס בשן, אופירה אסייג: "מי שלא דואג לעצמו לא יכול לחיות בישראל", "את", ‏6 בספטמבר 2020