אופירה אסייג
אופירה אסייג (נולדה ב-6 באוקטובר 1973) היא מנחת טלוויזיה, מגישת רדיו, עיתונאית, וכתבת ספורט ישראלית. שימשה בעבר גם כמגישת תוכניות ספורט בטלוויזיה.
 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1973 (בת 48) דימונה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
ONE רדיו תל אביב קשת 12 |
| סוג כתב | שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה |
| תחום סיקור | ספורט |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | asayagofira |
  | |
ביוגרפיהעריכה
אסייג נולדה ב-6 באוקטובר 1973 (יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים) בדימונה. היא רביעית בין שישה אחים ואחיות להורים שעלו ממרוקו. למדה בבית ספר הממלכתי דתי "אפלמן". והתגייסה לצה"ל.
את עבודתה החלה במספרה. לאחר מכן עבדה במשרד הרישוי בבאר שבע. בהמשך החלה את הקריירה התקשורתית שלה כשדרנית קווים, בתוכניות הרדיו "שירים ושערים".
במשך השנים עבדה בתחום תקשורת הספורט בישראל, עד שמונתה לעורכת התוכן של אתר הספורט ONE. בין יתר תפקידיה באתר היא אחראית על מדור "גליצ'ים", העוסק ברכילות ספורט. בעבר הגישה תוכניות ספורט בתחנות הרדיו רדיו 99, "רדיו ללא הפסקה". נכון לתחילת 2021 מגישה תוכנית ספורט ב"רדיו תל אביב" המשודרת בסינדיקציה ארצית מורחבת בתחנות גלי ישראל, רדיו דרום, רדיו חיפה רדיו קול הים האדום ועוד. פריצתה הראשונה לטלוויזיה הייתה כמגישת פינת הספורט בתוכנית הבוקר "קפה טלעד" של ירדנה ארזי ודב גילהר.
בפברואר 2015 זכתה בתביעת לשון הרע שהגישה נגד העיתונאים שלמה מן, עודד קרמר ורביב שכטר, ונפסק שקרמר ושכטר יחדיו ישלמו לה פיצוי של 30 אלף ש"ח בתוספת 10,000 ש"ח הוצאות משפט, ומן ישלם פיצוי של 75 אלף ש"ח בתוספת 15 אלף ש"ח הוצאות.[1] בעקבות תביעת דיבה שהוגשה נגדה ונגד אייל ברקוביץ' נפסק שעל השניים לפצות בעשרות אלפי ש"ח שני שופטי כדורגל בליגת הנוער עקב ביזויים בשידור חי ברדיו.[2]
ב-2016 הצטרפה לפאנל השופטים של העונה הרביעית של התוכנית אייל גולן קורא לך.
בנובמבר 2017 החלה להגיש יחד עם אייל ברקוביץ' תוכנית טלוויזיה שבועית בימי שישי, "אופירה וברקוביץ'", בערוץ קשת 12.[3] במהלך מונדיאל 2018 הנחתה יחד עם ברקוביץ' את התוכנית "לילה חם" באותו ערוץ, בימי ראשון עד חמישי.
משנת 2018 משמשת כפרזנטורית של רשת הסופרמרקטים "מחסני השוק".
בשנת 2020 החלה לשמש כשופטת בתוכנית הריאליטי "הזמר במסכה" בערוץ קשת 12.
חיים אישייםעריכה
אסייג נשואה לגילי מנקין ואם לשלושה. מבעלי אתר וערוץ ONE, אותו הכירה ב-1999 כשהיא שימשה כעורכת התוכן והוא אחד הבעלים. בספטמבר 2018 הודיעה בחשבון האינסטגרם שלה כי היא ובעלה נפרדים אחרי 12 שנים.[4] ביוני 2019 הודיעו בני הזוג על חזרתם. מתגוררים בתל אביב.
בראיון למגזין את באוקטובר 2021 אמרה: "היום אני לא מאמינה במוסד הנישואים, זה מיותר להתחתן, ואם להתחתן אז אזרחי, לא ברבנות. אדם שכל חייו ישב בכולל והוא יגיד לי מה לעשות? אני מקווה שהבת שלי לא תתחתן ברבנות".[5]
קישורים חיצונייםעריכה
אופירה אסייג, ברשת החברתית פייסבוק
אופירה אסייג, ברשת החברתית אינסטגרם- אופירה אסייג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אופירה אסייג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אופירה אסייג, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- ראיון מתוך התוכנית "אישי עם גיל ריבה"
- אמיר זוהר, מלכה, נשמה, כפרה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2007
- אנשים, "אופירה תעשה הכל בשביל מישהו שהיא אוהבת", באתר מאקו, 13 במאי 2012
- לי-אור אברבך, "אם מוני היה קם מהקבר הוא היה אומר: אופירה", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2010
- קרן נתנזון ויץ, אורית מרלין-רוזנצוייג, אופירה אסייג: "אם לא הייתי חברה של אייל, לא הייתי שופטת בתוכנית", באתר ynet, 1 באוגוסט 2016
- ניב הדס, אופירה אסייג לא מסתפקת בספורט ויוצאת לכבוש גם את עולם המוזיקה הישראלית, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2016
רז שכניק, בלי פילטר, באתר "ידיעות אחרונות", 5 בדצמבר 2017- גל אוחובסקי, "אני מרחמת על שרה נתניהו", באתר מאקו, 7 בדצמבר 2017
- מלי זיידמן, אופירה אסייג: "אמרתי לאייל גולן שאני אהיה הפונדקאית שלו", באתר ynet, 28 במרץ 2018
- רז שכניק, "אייל גולן ניסה לפייס ביני לבין מירי רגב. נפגשנו בבית של אייל. התחלנו בשמונה, סיימנו באחת בלילה. אמרתי לה, 'מירי אני רעה?'", באתר "ידיעות אחרונות", 29 בינואר 2019
- רז שכניק, מקום 15 - אופירה אסייג, באתר "ידיעות אחרונות", 21 במאי 2019
- דנה ויס, חדשות סוף השבוע, "מי שיורה עלי קפצונים - אני יורה עליו טילים", 19 ביולי 2020
הערות שולייםעריכה
- ^ אורן פרסיקו, פגיעה מצטברת ומועצמת, באתר העין השביעית, 23 בפברואר 2015
- ^ אורן פרסיקו, הפסקת מים, באתר העין השביעית, 25 בפברואר 2015
- ^ אופירה וברקוביץ' בתוכנית חדשה בערוץ 12, באתר ONE
- ^ סלבס, אופירה אסייג וגילי מנקין נפרדים, באתר מאקו, 18 בספטמבר 2018
- ^ Log into Facebook, Facebook (באנגלית)
