פתיחת התפריט הראשי

אופירה ורוית יוספי

(הופנה מהדף אופירה יוספי)
רוית (ימין) ואופירה (שמאל) יוספי מבצעות את "לשמוח ולרקוד" בקדם-אירוויזיון 1989
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

האחיות אופירה ורוית יוספי היו צמד מוזיקלי מסוגת הפופ שפעל בישראל בשנים 19891991. האחיות יוספי הן אחייניותיה של הזמרת עפרה חזה.

היסטוריהעריכה

האחיות יוספי נולדו וגדלו בשכונת כפר שלם שבתל אביב.

אופירה יוספי (23 במאי 196418 ביוני 2017),[1] הבוגרת מבין השתיים, שרה כבר בנעוריה וזכתה במקום הראשון ב"פסתיכון" הארצי. היא שירתה בצה"ל בלהקת חיל החינוך, וב-1986, לאחר סיום שירותה הצבאי, הופיעה בלהקת הייצוג של הפסטיבל החסידי, כמו כן באותה השנה היא הופיעה בתוכנית "רחוב סומסום", וב"שלום סומסום" הגרסה באנגלית של התוכנית. כמו כן הייתה זמרת הליווי של דני סנדרסון. הוא נהג להציג אותה במשפט "אופירה, לא רק שהיא זמרת, היא גם יודעת לשיר!". ב־1989, עוד לפני שהתחילה פעילותן המשותפת של האחיות, הוציאה אלבום סולו בשם "לא שחורה לא לבנה", בהפקתו של יגאל בשן ובלחנים של יורם צדוק.

רוית יוספי (נולדה ב-31 בדצמבר 1968)[2] שירתה בצה"ל בלהקת הנח"ל, ובין השאר הופיעה עם הלהקה בתוכנית "תל אביב אינה מודאגת" בשנת 1987.

האחיות החלו לעבוד ולהופיע יחד בשנת 1989 בניהול מוזיקלי של יורם צדוק ובהפקת הזמר יגאל בשן. בתחרות הקדם אירוויזיון באותה שנה הופיעו בשיר הפופ הקצבי "לשמוח ולרקוד", שדורג במקום השלישי בתחרות. בהמשך הוציאו השתיים את השירים "כל אחד יכול", "טיפ טיפ טופ (מלצרית)" ו"אלוהים", שזכו להצלחה במצעדי הלהיטים. בנוסף הוציאו חידוש לשיר "יום יבוא", לצידו של בשן, עבור ההצגה "אל תקרא לי שחור". בסוף אותה שנה יצא אלבומן היחיד, שנקרא בפשטות "אופירה ורוית יוספי".[3] לצד השירים שהצליחו במצעדי הפזמונים, נכללה באלבום רצועה בשם "מעורב תימני", מחרוזת שירים בסגנון יהדות תימן. בפסטיגל של אותה שנה ביצעו האחיות מחרוזת דומה בשם "פסטיגלבי" עם דפנה דקל ומרגלית צנעני. כן השתתפו בפסטיגל עם השיר "ילד התעורר", שזכה במקום השביעי. באותה השנה השתתפו האחיות בתוכנית "מסיבת גן".

בשנת 1990 בתיווכו של בשן, מנהלן האישי, הוזמנו האחיות על ידי המפיק רלף צ'אנג להקליט שני שירים בפרנקפורט שבגרמניה. שיר אחד פרי עטו של צ'אנג, אחד ממפיקי המוזיקה המצליחים בגרמניה, שהפיק בין השאר את הזמרת צ'אקה קאן, והשני חידוש לשיר של להקת הקרפנטרז.[4] זה בסוף לא יצא לפועל והאחיות חזרו לישראל עם פרוץ מלחמת המפרץ. באותה שנה, הן השתתפו בתוכנית הטלוויזיה "הופה היי", ובהפקה הבימתית החדשה של "הופה היי" לצד אייל גפן ושלישיית "הופה היי" עם אבי דור ואהרון פררה (במקום עוזי חיטמן ויונתן מילר).[5] גם בשנת 1991 הן שיתפו פעולה עם השלישייה, לצד מוני מושונוב, שלמה בראבא וגידי גוב, במופע שנקרא "זהו הופה".

ב-1992 צמד האחיות הפסיק להופיע יחד[6], וכל אחת פנתה לקריירה עצמאית.

לאחר הפרידהעריכה

רוית פרשה מעולם המוזיקה, ומשנת 2007 התגוררה עם משפחתה במקסיקו לתקופה מסוימת, לרגל עסקיו של בעלה, אפי אללוף. כיום היא מתגוררת בארץ והיא ובעלה מנהלים מסעדת דגים בבעלותם ברמת השרון.

אופירה המשיכה בקריירה המוזיקלית. היא חזרה והופיעה בתחרות קדם-אירוויזיון 1991 עם השיר "עולם" שזכה במקום השביעי, והפך לשירה המוכר ביותר, באותה השנה שיחקה בתפקיד אורח בסדרת המתח והמסתורין של מיקי בהגן "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" ששודרה בערוץ הראשון בפרק "מוות בטוח" לצידם של נתן זהבי ודן תורג'מן. בשנת 1996 הקליטה עם דני רובס את הדואט "מכתב קטן" לאלבומו "ככה אני אוהב", ובאותה השנה הופיעה בתוכנית הטלוויזיה "לילה גוב" וביצעה עם גידי גוב את השיר "היה או לא היה", גרסה עברית לשיר הברזילאי Manhã de Carnaval ("בוקר של קרנבל") מפסקול הסרט "אורפאו נגרו". השיר נכלל באוסף המשולש "לילה גוב 2" שיצא ב-1997. ב-1998 גנזה את אלבום הסולו שלה, שנשא את השם "כמו אגדה", ונכתב והולחן על ידי גרי אקשטיין ודייוויד חטב. בנוסף היא שרה ביחד עם דב רייזר ורותי הולצמן את שיר הפתיחה של הסדרה המצוירת "נאנוק". לאורך השנים הקליטה מספר ג'ינגלים ותשדירי בחירות, וכן קולות רקע לזמרים אחרים. כמו כן, עבדה בתיאטרון הסמטה.

אופירה נפטרה ב-18 ביוני 2017 לאחר מאבק של שלוש שנים במחלת הסרטן, כשהיא בת 53.[7] היא נקברה בבית העלמין ירקון והותירה אחריה בעל, בן ובת.

ב-7 באוקטובר 2018 הוציא עידו מימון את הסינגל "רומנטיקה", שהקליט עם אופירה לפני פטירתה, עם קולות רקע של הראלה בר. השיר נכלל במקור באלבום הגנוז "כמו אגדה" של יוספי משנת 1998.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה