אל תקרא לי שחור
אל תקרא לי שחור הוא מחזמר שנכתב והופק בישראל בשנת 1972. המחזמר הופק ב"התיאטרון הצעיר" על ידי מנחם נוביק. השירים וקטעי הקישור נכתבו על ידי דן אלמגור והולחנו על ידי בני נגרי. המחזמר בוים על ידי דני ליטאי[1].
עטיפת האלבום | |
בימוי | דני ליטאי |
---|---|
הפקה | התיאטרון הצעיר |
כתיבה | דן אלמגור |
מילות השירים | דן אלמגור |
מוזיקה | בני נגרי |
תקופת ההתרחשות | שנות השישים |
מדינה | ישראל |
סוגה | גוספל |
שפה | עברית |
פרסים | פרס כינור דוד |
המחזמר ייבא לישראל את סגנון הגוספל ואת ערכי התנועה האמריקאית לזכויות האזרח שעלתה בשנות השישים, על שאיפתם לשוויון ושלום בין בני האדם. האלגוריה החבויה במחזמר היא למצבם של המזרחים במדינת ישראל[1].
המחזמר זכה להצלחה מסחרית וביקורתית, וזכה בפרס כינור דוד.
רקע לכתיבת המחזמר
עריכהאף כי מבחינה פוליטית ארצות הברית הייתה בעלת ברית של ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-20, מבחינה אמנותית היו המוזיקה והשירים הצרפתיים בעלי השפעה רבה יותר מאשר המוזיקה האמריקאית בכלל, וסגנון המוזיקה השחורה בפרט[2].
אלמגור שהה תקופה מסוימת בארצות הברית בשנות ה-60, התרשם מהתנועה האמריקאית לזכויות האזרח, מנאומו של מרטין לותר קינג[3], והושפע מהסגנונות המוזיקליים שרווחו באותה עת בארצות הברית. שנה קודם לכן כתב את העיבוד הבימתי לסיפורי דיימון ראניון, שנקרא "עיר הגברים" (שנודע בשיר "פנקס הקטן"). הצלחת העיבוד הניעה אותו לחפש תרגומים נוספים.
במקביל, נגרי, שהיה מעבד מוזיקלי מצליח וזכה בהצלחה בין השאר בניהול להקות צבאיות[4], הלחין עבור להקת חיל הים את השיר "מי יישא את נשמתי", בו ניכרו השפעות המוזיקה השחורה מארצות הברית, סגנון אשר משך את נגרי מאז ומתמיד[4]. אלמגור, שעבד עם נגרי באותה תקופה, העלה את הרעיון למחזמר.
מבנה המחזמר
עריכהאת המחזמר ביצע אנסמבל של שבעה שחקנים וזמרים: אברהם פררה, עוזי פוקס, רותי נבון, יעל שטרן, דודו זר/גידי זר, אראלה בר-לב ורפי גינאי.
במחזמר יש 13 שירים, שביניהם קטעי קישור מחברים. השירים נעים בין תיאור סצינות תנ"כיות עם גיבורים שחורים, ובין שירי מאבק וגוספל, הקוראים לשוויון ואחווה, וסוף לאפליה.
שירי המחזמר
עריכהאלבום מחזמר מאת דן אלמגור ובני נגרי | |
יצא לאור | 1972 |
---|---|
סוגה | גוספל, בלוז |
שפה | עברית |
אורך | 41:25 |
מילות השירים נכתבו על ידי דן אלמגור, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי בני נגרי.
השירים בתקליט | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | סולן | משך | ||||||
1. | עד מתי | 4:16 | |||||||
2. | שלגיה | רותי נבון | 4:01 | ||||||
3. | המתאגרף | דודו זר, רפי גינאי, עוזי פוקס | 3:29 | ||||||
4. | קליפסו בשחור לבן | 3:22 | |||||||
5. | שחורה ונאוה | עוזי פוקס | 3:22 | ||||||
6. | בסי סמית | רותי נבון | 3:47 | ||||||
7. | יום יבוא | 4:18 | |||||||
8. | נמרוד | דודו זר | 3:06 | ||||||
9. | העבד | אברהם פררה | 2:40 | ||||||
10. | אשה כושית | 4:17 | |||||||
11. | הללויה | 4:47 | |||||||
משך כולל: |
41:25 |
במחזמר הופיע גם השיר "רק לא אצלנו בשכונה" אשר לא נכלל באלבום.
הצלחת המחזמר
עריכההמחזמר זכה להצלחה מסחרית ולהערכת המבקרים וזכה בפרס כינור דוד. בלטו בו הלהיטים "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן", שהצליחו במצעדים השנתיים. "יום יבוא" הגיע למקום ה-16 במצעד של 1972[5], ו"קליפסו בשחור לבן" הגיע גם הוא למקום ה-16, במצעד של 1973[6].
קישורים חיצוניים
עריכה- אריאנה מלמד, החלום האמריקני, באתר ynet, 26 ביולי 2008
- הילו גלזר, הביאו את היום: 40 שנה למחזמר שהלהיט את המדינה, באתר nrg, 28 ביולי 2012
- פרטי האלבום, באתר מוזיקה ישראלית
- אל תקרא לי שחור, באתר "פזמונט"
- "יום יבוא" מתוך המחזמר, בהשתתפות הקאסט המקורי, סרטון באתר יוטיוב
- ביקורת וסקירה על השיר "יום יבוא"
- ביקורת על האלבום ושמות הנגנים המבצעים
- לפעילות על השיר "יום יבוא"
- אל תקרא לי שחור, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 הילו גלזר, הביאו את היום: 40 שנה למחזמר שהלהיט את המדינה, באתר nrg, 28 ביולי 2012
- ^ אריאנה מלמד, החלום האמריקני, באתר ynet, 26 ביולי 2008
- ^ 2. יום יבוא - השיר והמילים - אתר המוסיקה, באתר web.archive.org, 23 בינואר 2020
- ^ 1 2 רדיו 103, המעבד הלא נודע
- ^ יום יבוא, באתר "פזמונט"
- ^ קליפסו בשחור לבן, באתר "פזמונט"