כפר שלם

שכונה בתל אביב
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כפר שלם היא שכונה בדרום העיר תל אביב בישראל, הידועה גם בשם סלמה. גבולות השכונה הם: דרך הגנה מצפון, דרך הטייסים ממזרח, פארק דרום מדרום ודרך משה דיין ממערב. לשכונה קבוצת כדורגל, הפועל כפר שלם, המשחקת בליגה הלאומית. לשכונה יש כמה תתי שכונות שמחלקות אותה, נווה כפיר, נווה אליעזר, ניר אביב, נווה בארבור, ליבנה וידידיה. כשכל אלה נחשבות ככפר שלם.

כפר שלם
המסגד הישן בכפר שלם
המסגד הישן בכפר שלם
מידע
עיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°03′06″N 34°48′21″E / 32.05177222°N 34.80593333°E / 32.05177222; 34.80593333
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg


היסטוריהעריכה

במקום בו ניצבת השכונה התקיים עד לשנת 1948 חלק מהכפר הערבי סלמה. כפר זה מנה בשנת 1931 3,691 תושבים וכ-800 בתים. ערב מלחמת העצמאות מנה הכפר כ-7,600 תושבים, שברובם היו תושבים מהסביבה שעברו להתגורר בכפר זה אשר נחשב כמרכז אוכלוסייה ערבית. בין התושבים היו גם אמידים מיפו אשר בנו שם בתי כפר. מהכפר ירו צלפים על השכונות היהודיות השכנות (שכונת התקווה, שכונת עזרא ויד אליהו).

במבצע חמץ שהתקיים ב-22 באפריל 1948, נכבש הכפר סלמה, ותושביו נמלטו ליפו. לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל יושבו מבני העיירה בפליטים יהודיים מהאזור ובעולים חדשים, בעיקר משפחות של עולים תימנים, שהגיעו במבצע על כנפי נשרים. בהמשך הוקמו גם צריפים ומבנים ארעיים לקליטת עולים נוספים. שטח הכפר חולק לשלושה אזורים - סלמה א', ב' וג'. בנובמבר 1948 סופחו רוב שטחי הכפר לתל אביב וכשליש מהם (סלמה ג') לרמת גן.

מאוחר יותר שונה שם הכפר מ"סלמה" ל"כפר שלם", שהייתה מעתה לשכונה תל אביבית צפופה מאוד - בת כ-20,000 תושבים. לבד מבתי הכפר הערבי, נבנו על אדמות הכפר השכונות רמת חן, גבעת גאולה, רמת השקמה, שכונת הבולגרים, שכונת חפץ חיים וכן הפארק הלאומי של רמת גן.

חינוך, קהילה ושירותים בשכונהעריכה

בתי ספר ומוסדות אקדמיים

 

  • בשכונה מספר בתי ספר יסודיים, אשר המוכר שבהם, בית הספר "תל-חי", נחשב לאחד מבתי הספר הטובים בישראל על פי כל המדדים הרלוונטיים, וזאת בעקבות רפורמה שהנהיגה מנהלת בית הספר, עינת ברגר-אריזון, במהלך העשור האחרון. בעקבות הישגיה בבית הספר זכתה עינת בתואר אשת השנה בחינוך של מגזין Forbes ישראל. בנוסף נמצאים בשכונה בית הספר "כפיר" הממלכתי, בית הספר "עפרה חזה"(לבנה) הממלכתי, בית הספר "הבעל שם טוב" הממלכתי דתי ובית הספר "קהילות יעקב-שערי ציון" של החינוך העצמאי. בעבר פעלו בשכונה בית הספר "גולומב" ובית הספר "הלל".
  • מצפון לשכונה נמצא מתחם 'אורות', ובו בית הספר עירוני ט' ובית הספר ומכללת אורט סינגלובסקי בנוסף נמצא בשכונה בית הספר רוז מצקין. בסמיכות למתחם קיים תכנון עקרוני להקמת מתחם המכללות ובו מכללה להנדסה.

 

תנועות נוער - משנת 1976 פועל בשכונה שבט הצופים "חצב" המרכז לתוכו את נוער השכונה, עוד פועל בשכונה סניף בני עקיבא.

 

מרכזים קהילתיים - בשכונה קיימים שני מרכזים קהילתיים מרכז קהילתי נווה אליעזר וקאנטרי קהילתי בית בארבור אשר משרתים את תושבי השכונה וכוללים חדר כושר, בריכה קיצית וחורפית, אודיטוריום, קונסרבטוריון למוזיקה, אולם ספורט, מגרשי ספורט, חדרי סטודיו לפעילות חוגים וכיתות לימוד. במסגרת הקאנטרי קהילתי בית בארבור ומרכז קהילתי נווה אליעזר מתקיימות פעילויות תרבות, חינוך ופנאי לכל הגילאים ובכל התחומים, תוכניות להוראה והכנה לבגרות, פעילות קהילתית מגוונת, קייטנות קיץ, פעילות נוער ועוד.

 

ריאות ירוקות - בחלקו הצפוני של רחוב מעפילי אגוז נמצא גן שרני, במרכז רחוב מח"ל נמצא גן ראש הכפר והשכונה שופעת גני שעשועים. בקרבת השכונה נמצאים פארק אדית וולפסון, פארק מנחם בגין (פארק דרום), פארק אריאל שרון והפארק הלאומי ברמת גן.

 

מרכזי ספורט - בנוסף לקאנטרי בית בארבור, מרכז הטניס של תל אביב נמצא בקרבת השכונה, בינה לבין שכונת יד אליהו.

 

1965: פינוי בינויעריכה

המדינה ביקשה להרוס את בתי הכפר ולהקים בתים חדשים. ב-1965 נחקק חוק פינוי בינוי והחל תהליך פינויים של התושבים מהשכונה. תהליך זה ידע עליות ומורדות בסוגיית היחס תושבים-מימסד; אחד מאירועי המריבה הקשים אירע בדצמבר 1982, כשתושב השכונה, שמעון יהושע, ניסה למנוע את הריסת ביתו ונורה למוות בידי שוטר[1]. בתחילת שנות ה-90, פונו מאות משפחות שקיבלו פיצויים. רבות מהן קיבלו דיור בשיכונים רבי קומות באזור, שהפכו עד מהרה, עקב צפיפות הדיור, למה שהתושבים מכנים "סלאמס על עמודים"[2]. לחלק מן המשפחות איפשרה עיריית תל אביב-יפו להמשיך לגור בבניינים צמודי קרקע. כל שתי משפחות קיבלו מגרש של חצי דונם, ורשות לבנות בית דו-משפחתי. עקב נדירות בתים צמודי קרקע, ומדיניות חילופי האוכלוסין בתל אביב, החליטה עיריית תל אביב-יפו שכל הבתים צמודי הקרקע בתל אביב ישלמו ארנונה אחידה, בלי קשר לשירותים האחרים הניתנים במקום. כ-300 משפחות שלא נכללו בהסדרי שנות ה-90, גרות כיום במתחמים המיועדים להריסה.

כנגד 30 משפחות מתוך כ-300 המשפחות הגרות במתחמים המיועדים להריסה, הוצא צו פינוי ללא פיצויים של התושבים, מאחר שנטען כי האדמות עליהן עומדים בתי התושבים אינן שייכות למדינה (במסגרת אפוטרופוס על נכסי נפקדים), אלא הן בבעלות פרטית. נטען כי מאחר שהאדמות היו שייכות ב-1948 למשקיע בריטי שלא נחשב נפקד, הן לא הופקעו על ידי המדינה, הן אינן בבעלותה ולכן אין חובה עלייה לפצות את התושבים. בית המשפט העליון קיבל טענה זו, והפינוי בכוח התבצע ב-25 בדצמבר 2007. פעילים וארגונים חברתיים ביקרו פסיקה זו על בסיס הטענה של צדק חלוקתי ואי-שוויון אתנו-מעמדי. כך, למשל, טען המשפטן ד"ר סנדי קדר, כי על אף שייתכן שבהיבט המשפטי הצר בית המשפט העליון צדק בפסיקתו, הרי "אם מסתכלים מה קורה בכפר שלם בהשוואה, לדוגמה, לקיבוץ גליל ים, אפשר לטעון שזאת מדיניות מפלה הגובלת באי-חוקיות"[3].

2018: הרכבת הקלה ופינוי תושביםעריכה

במסגרת עבודות הרכבת הקלה בגוש דן מטעם חברת נת"ע וסלילת הקו הסגול, שעתיד לעבור בשכונת כפר שלם, פונה ונהרס מבנה אחד בשנת 2018 ועתידים להיות מפונים עוד 94 דיירים עד מרץ 2020. תושבי השכונה העתידים להיות מפונים, מנהלים מאבק משפטי מול נת"ע ומעכבים את ביצוע הפרויקט, בטענה שנושא הפקעת הקרקע מידיהם אינה חוקית ונושא הפיצויים עימם טרם הוסדר.

בינואר 2020, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', קיים סדרת דיונים ארוכה בנושא והחליט על אימוץ 'מתווה יצחקי', שגיבשה וועדה בראשות יו"ר קבינט הדיור לשעבר, אביגדור יצחקי, ומעניקה פיצוי הולם לתושבים העתידים להיות מפונים[4].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר שלם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה