אופיר העברי

היסטוריון ופילוסוף ישראלי

אופיר העברי (נולד ב-1964) הוא פילוסוף פוליטי והוגה דעות, המזוהה עם הזרם השמרני. מכהן כמשנה לנשיא מכון הרצל וכיושב ראש הוועד המנהל של היחדה למען הגולן. היה אחד מארבעת מייסדי מרכז שלם בירושלים והעורך הראשי הראשון של הרבעון "תכלת", שהוצא לאור על ידי מרכז שלם. בין תפקידיו הציבוריים, חבר המועצה להשכלה גבוהה והמועצה לארכאולוגיה שברשות העתיקות. ספרו הראשון, העוסק בהגותו של הפילוסוף האנגלי ג'ון סלדון יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב-2017[1][2].

אופיר העברי
לידה 1964 (בן 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
זרם שמרנות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין מחשבה מדינית, היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך עיתון, היסטוריון, חוקר מדע המדינה, פובליציסט, עיתונאי, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

במסגרת הבחירות לכנסת השתים עשרה, ב-1988, בהיותו בן 24 בלבד, היה במקום התשיעי ברשימת מפלגת מולדת בראשותו של רחבעם זאבי. המפלגה זכתה לשני מנדטים והוא לא נכנס לכנסת. בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו ב-1989 עמד בראשות רשימת המפלגה.[3] בין השנים 19901993 שימש כעורך חדשות החוץ בשבועון "העולם הזה", עד לסגירתו. סיים באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בהיסטוריה ב-1991 ותואר שני בשנת 1998. ב-2005 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה, מאוניברסיטת לונדון.

ב-1994 היה אחד מארבעת המייסדים של מרכז שלם, מכון מחקר יהודי-ציוני, הנחשב לשמרני. כעבור כשנתיים, ב-1996 ייסד יחד עם כמה מחבריו ממרכז שלם את כתב העת "תכלת" והיה העורך הראשי הראשון שלו. כמו כן, ערך את סדרת "ספריית לויתן - ספרי מופת בפילוסופיה", היוצאת בהוצאת שלם וכתב את המבוא לאחדים מהספרים שהוציאה, כמו "הדרך לשעבוד", "הדמוקרטיה באמריקה" ו"פטריארכיה"[4].

בין השנים 20022012 כיהן כמנהלו האקדמי של מרכז שלם. הוא החליף בתפקיד זה את דניאל פוליסר, שמונה ב-2002 לנשיאו של מרכז שלם.

בשנת 2012 הקים עם יורם חזוני את המכון ללימודים מתקדמים במרכז שלם, שהפך בשנת 2013 למכון מחקר עצמאי בשם מכון הרצל[5], בו הוא מכהן כיום כמשנה לנשיא.

החל משנת 2017 משמש יושב ראש הוועד המנהל של היחדה למען הגולן, הפועלת לקידום ההכרה הבין-לאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולהסרה מסדר היום של האפשרות לנסיגה ישראלית מרמת הגולן[6].

ועדות ותפקידים ציבוריים

עריכה

בפברואר 2010 מונה העברי לאחד מארבעת חברי ועדת ההיגוי, בראשות מזכיר הממשלה צבי האוזר, בתוכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית במשרד ראש הממשלה. חבר הוועד המנהל ומועצת ארגון "אם אשכחך" (Keep Jerusalem), בראשות אלוף (מיל.) עוזי דיין. החל מ-7 בדצמבר 2010 הוא מכהן כחבר המועצה לארכאולוגיה, שברשות העתיקות. באותה שנה גם מונה לחבר צוות המעקב אחר ביצוע התוכנית הלאומית להקמת מרכזי מצוינות במוסדות האקדמיים בישראל[4].

ב-25 בפברואר 2010 מונה לאחד מ-24 החברים במועצה להשכלה גבוהה[7] ובפברואר 2012 מונה לתקופת כהונה שנייה[8]. פועל כיום במסגרת המל"ג גם כחבר בוועדת המשנה למוסדות שאינם אוניברסיטאות ומקדם את השוואת זכויותיהן של המכללות לאלה של האוניברסיטאות[9][10].

מאמריו (חלקי)

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אופיר העברי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ג'ון סלדון והמסורת הפילוסופית של המערב, Book Preview, אתר מכון הרצל
  2. ^ על הספר, בגוגל ספרים
  3. ^ שרה פרידמן, גאנדי רוצה "לייהד" את יפו, מעריב, 30 בינואר 1989
  4. ^ 1 2 קורות חיים, אתר המועצה להשכלה גבוהה
  5. ^ מכון הרצל, אתר האינטרנט
  6. ^ אנשי היחדה למען הגולן באתר היחדה למען הגולן
  7. ^ מינוי חבר במועצה להשכלה גבוהה, החלטה מספר 1443 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה
  8. ^ מועצה חדשה להשכלה הגבוהה, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2012
  9. ^ תומר ולמר, לראשונה: מכללות יכולות להעניק תואר פרופסורה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
  10. ^ הודיה כריש-חזוני, המל"ג יורדת אל העם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במרץ 2012