מייקל אורן
מייקל (מיכאל) אורן (נולד בורנשטיין) (באנגלית: Michael Oren ; נולד ב-20 במאי 1955) הוא מדינאי, דיפלומט, סופר, היסטוריון, ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית בשנים 2009 עד 2013 וכיהן כחבר הכנסת העשרים וסגן שר לענייני דיפלומטיה במשרד ראש הממשלה מטעם מפלגת כולנו.
לידה |
20 במאי 1955 (בן 69) ג'ונסון סיטי, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ארצות הברית, ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1979 | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה | כולנו | ||||
michaeloren | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
פרס ג'ון ג'יי | |||||
אורן הוא מחברם של ספרים, מאמרים ומסות בנושא ההיסטוריה של המזרח התיכון. בעבר שימש כפרשן לענייני המזרח התיכון ב-CNN וב-CBS.[1][2]
קורות חיים
עריכהילדותו
עריכהנולד בשם מייקל סקוט בורנשטיין (Michael Scott Bornstein) במדינת ניו יורק שבארצות הברית, למרילין, מטפלת זוגית ומשפחתית, וללסטר-מילטון, מנהל בית חולים. אביו שירת כקצין בצבא ארצות הברית, והשתתף בפלישה לנורמנדי ובקרב על הבליטה במהלך מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה.[3] דודו של מייקל אורן השתתף בשחרור מחנה הריכוז בוכנוולד.[4]
אורן גדל בבית יהודי ציוני, בעיירה ווסט אורנג', ניו ג'רזי.[4] משפחתו חיה בשכונה קתולית, והייתה שם המשפחה היהודית היחידה. ולימים הוא סיפר רבות על האנטישמיות בה נתקלו הוא ומשפחתו באותה תקופה[5][6]. בראיון סיפר כי בגיל 15, בעת פגישה עם השגריר הישראלי דאז (יצחק רבין) במהלך נסיעה לוושינגטון, החליט כי בעתיד יהיה הוא בעצמו שגריר ישראל בארצות הברית.[6][7]
התבגרותו והעלייה לישראל
עריכהאורן הגיע לראשונה לישראל כשהיה בן 15, כאשר הגיע להתנדב בקיבוץ גן שמואל, במסגרת תנועת הבונים-דרור והשומר הצעיר בין השנים 1970–1971. מאז, בשנים שלאחר מכן המשיך להגיע לישראל בכל קיץ, והתנדב בקיבוץ גונן.[8] ב-1977 אף התחרה כחותר במכבייה העשירית, וזכה בשתי מדליות זהב ובמדליית כסף.[9][10]
אורן בעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת קולומביה ב-1977 ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מבית הספר ליחסים בינלאומיים שבאוניברסיטת קולומביה ב-1978. קיבל תואר שני ודוקטורט בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת פרינסטון. היה פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת ייל, ובאוניברסיטת ג'ורג'טאון.[11] כמו כן, היה עמית-שגריר ב-Atlantic Council (אנ) וכן עמית בכיר ב-Wilson center (אנ).[12][13]
אורן עלה לישראל בשנת 1979, בהיותו בן 22. הוא התגייס לצה"ל כחייל בודד ושירת כלוחם בצנחנים. במלחמת לבנון הראשונה לחם אורן כאיש מילואים,[14] בין היתר נפלה יחידתו קורבן למארב סורי וספגה נפגעים רבים.[15] במהלך המלחמה התחתן, ולמחרת ליל הכלולות שב לביירות.[7] אורן המשיך לשרת במילואים כלוחם במבצעי צה"ל עד 2000. לאחר מכן, עבר אורן לשמש כקצין בדרגת רב-סרן ביחידת דובר צה"ל, במהלך האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה.[9] אורן לקח חלק כדובר בשירות מילואים גם במבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, ופעל להסביר את פעולות צה"ל ברשתות התקשורת הזרות.[16]
פוליטיקה ופעילות ציבורית
עריכהעוד בעת שירותו בצה"ל, היה אורן יועץ למשלחת הישראלית באו”ם. לאחר מכן, עם שחרורו משירות סדיר, היה שליח ”נתיב” בברית המועצות.[17] בהמשך עבד אורן במחלקה לענייני היחסים בין הדתות במשרד הדתות בזמן ממשלת רבין[18] ושירת כקצין קשר של ישראל עם הצי השישי של ארצות הברית במהלך מלחמת המפרץ.[19] בשנים 1999–2000 היה יועץ עבור אבא אבן.[20]
אורן הוא אזרח ישראלי מאז 1979, אך שמר כל השנים גם על אזרחותו האמריקאית, עליה ויתר רק ב-2009, עם מינויו לשגריר ישראל בארצות הברית. במהלך תקופתו כשגריר, פרסם אורן מאמר בדבר הצורך של מדינת ישראל בהצטיידות במערכת כיפת ברזל. בעקבות כך, התקיים דיון בקונגרס האמריקאי על מנת לתקצב את הגדלת הסיוע לישראל.[21] בדצמבר 2013 סיים את כהונתו כשגריר.
בינואר 2014 התמנה אורן לפרשן לענייני המזרח התיכון בתחנת הטלוויזיה CNN.[22]
בדצמבר 2014, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף אורן למפלגת כולנו בראשות משה כחלון והוצב במקום הרביעי ברשימה. הוא נבחר לכנסת לאחר שהסיעה קיבלה 10 מנדטים.[23]
ב-4 באוגוסט 2016 מונה לסגן שר לענייני דיפלומטיה במשרד ראש הממשלה.[24]
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיע על פרישה ממפלגת כולנו ומהחיים הפוליטיים.
אורן הקים ומנהל ארגון בשם Israel Advocacy Group (IAG), אשר מטרתו לחזק את הקשר של ישראל עם יהודי ארצות הברית.[25] כמו כן, אורן מכהן כיו״ר מרכז הדס, עמותה הנקראת על שם הדס מלכא. העמותה מעניקה סיוע ותמיכה ללוחמי מג״ב, חללי מג״ב ומשפחותיהם.[26]
חיים אישיים
עריכהאורן היה נשוי לסאלי מדריכה למחול ועובדת המרכז לאמנות יהודית ויש להם 3 ילדים משותפים, ו-6 נכדים. התגרש ב-2016. כיום מתגורר ביפו יחד עם רעייתו תמרה.
השחקן והקומיקאי האמריקאי ג'ון רודניצקי הוא אחיינו.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, התנדב אורן למילואים בכיתת הכוננות קיבוץ כפר בלום.[27]
ספרים
עריכהאורן הוא מחבר הספר "שישה ימים של מלחמה: המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון", שהיה רב מכר של "הניו יורק טיימס" וזכה לפרסי הספר היהודי הלאומי וספר ההיסטוריה של השנה של "לוס אנג'לס טיימס". ב"ניו יורק טיימס" נכתבה ביקורת אוהדת על ספרו זה וה"וושינגטון פוסט" כינה אותו: "הספר הטוב ביותר שנכתב עד כה על מלחמת ששת הימים... שיישאר כנראה הטוב ביותר בעתיד". ביקורות אוהדות התפרסמו גם ב"אטלנטיק", ב"ניו ריפבליק", ב"ניוזוויק" וב"אקונומיסט", והוא צוין לשבח על ידי ההיסטוריונים ג'ון קיגן, בני מוריס ומוטי גולני.
ספרו "עוצמה אמונה ודמיון: ארצות הברית והמזרח התיכון מ־1776 ועד ימינו" עוסק בהיסטוריה של המעורבות האמריקאית במזרח התיכון. הספר פורסם בידי ו"ו נורתון ונעשה אף הוא לרב מכר של "ניו יורק טיימס", וכן זכה לביקורות אוהדות מ"ניוזוויק", מ"וושינגטון פוסט", ממדור הספרים של "הניו יורק טיימס", מ"סן פרנסיסקו כרוניקל" ומ"דה וילמט וויק". הספר יצא בתרגום עברי ב-2019.
ב-2015 אורן פרסם ספר זכרונות באנגלית שנקרא Ally: My Journey Across the America-Israel Divide שהפך לרב מכר של הניו-יורק טיימס. הספר, שתורגם לעברית בשם ״בן ברית״, עורר מחלוקת בשל תיאורו של יחסי ישראל-ארה״ב בימי נתניהו ואובמה.[28]
אורן כתב אף ספרות בדויה: למשל, ספרו מפגש מחודש ("Reunion") עוסק בחיילי יחידת חיל רגלים שלחמו בארדנים הבלגיים במלחמת העולם השנייה והשורדים שבהם הוזמנו חמישים שנה אחרי כן לפגישת מחזור באתרי הקרבות. הדבר פותח אצלם תיבת פנדורה של עימותים מן העבר, על רקע הנוגות של חיי הזיקנה. כמו כן, אורן פרסם עוד ארבעה ספרי מדע בדיוני, רומן, ושלושה קובצי סיפורים קצרים.
ב-2023 פרסם אורן את הספר ״2048: המדינה הייחודית״, בו פירט את חזונו למדינת ישראל ב-2048 (שנת המאה לקיום מדינת ישראל).[29]
רשימת ספרים
עריכה- Origins of the second Arab-Israel war: Egypt, Israel, and the great powers, 1952-56, לונדון, אנגליה: פרנק קאס (אנ'), 1992
- (עם יורם חזוני ודניאל פוליסר): המהפכה השקטה בהוראת תולדות הציונות: מחקר השוואתי על ספר הלימוד של משרד החינוך בנושא המאה העשרים (כיתה ט'), ירושלים: מרכז שלם, ה'תש"ס – 2000
- Sand devil: a Negev trilogy, קונטיקט, ארצות הברית: טובי, 2001
- שישה ימים של מלחמה: המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון, אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004 (מהדורה מקורית באנגלית – אוקספורד, אנגליה: אוניברסיטת אוקספורד, 2002; תורגם גם לדנית ולפורטוגלית)
- Reunion, ניו יורק, ארצות הברית: פלום (אנ'), 2004
- (עריכה עם דוד ויורם חזוני:) מאמרים חדשים על הציונות, ירושלים, מרכז שלם, תשס"ז 2006
- עוצמה, אמונה ודמיון: אמריקה במזרח התיכון מ־1776 ועד ימינו, ירושלים: מרכז שלם, ה'תשע"ט – 2019 (מהדורה מקורית באנגלית – ניו יורק: ו"ו נורטון ושות' (אנ'), 2007)
- בן ברית: חיי כגשר בין ישראל לארצות הברית, תל אביב: ידיעות ספרים, 2016 (מהדורה מקבילה באנגלית – ניו יורק: רנדום האוס)
- The night archer and other stories, ניו יורק: הבן הרשע, 2020
- To all who call in truth: a novel, ניו יורק: הבן הרשע, 2021
- 2048 המדינה הייחודית (עברית אנגלית וערבית), הוצאת מגיד, 2023.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מייקל אורן
- מייקל אורן, באתר הכנסת
- מייקל אורן, ברשת החברתית פייסבוק
- מייקל אורן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מייקל אורן, באתר כנסת פתוחה
- עדי שורץ, מקום ארור, מלא נבלים, באתר הארץ, 8 באפריל 2007
- גיל תמרי, השגריר החדש של ישראל בוושינגטון – ד"ר מייקל אורן, 4 במאי 2009
- נטשה מוזגוביה, לשגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, אין רגע של שקט, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2009
- צור ארליך, איך קרו ששת הימים. ריאיון עם מיכאל אורן, באתר של צור ארליך, 8 בינואר 2010
- שלמה צזנה, "אין לנו אויבים בממשל הפוליטי", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2011
- שלמה צזנה, "אם ישראל תפעל, לא ייווצר קרע עם ארה"ב", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012
- אריאל כהנא, שליחנו לחדר הסגלגל: הכירו את שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, באתר nrg, 11 בדצמבר 2012
- ארי שביט, השגריר בארה"ב ל"הארץ": נתניהו לא ישן בלילה, הוא מסוגל לתקוף באיראן, באתר הארץ, 11 ביולי 2013
- אמירה לם, מייקל אורן מציג: בית הקלפים - גרסת השגריר, באתר ynet, 12 במרץ 2016
- יוני בן-מנחם, מייקל אורן מכה שנית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוקטובר 2016
- שירית אביטן כהן, "אובמה השאיר ואקום שאליו חדרו הרוסים, האיראנים ודאעש", בעיתון מקור ראשון, 11 במאי 2018
- שרי מקובר-בליקוב, "החשבון שלנו מול האמריקאים באוברדראפט": השגריר לשעבר בארה"ב בראיון נוקב, באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2023
- כלהרטי סובסטק
הערות שוליים
עריכה- ^ מייקל אורן, באתר tchelet.org.il
- ^ Michael Oren (2023-11-12), Michael Oren on CNN’s "Anderson Cooper 360" (Nov. 10, 2023), נבדק ב-2024-06-04
- ^ Lukash, Alexandra (2024-05-06). "Michael Oren reveals images show liberation of Buchenwald concentration camp". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-06-04.
- ^ 1 2 אלכסנדרה לוקש, מייקל אורן חוזר לאלבום המשפחתי – וחושף תמונות משחרור בוכנוולד, באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ גלי צה"ל, תוכניתם של ירון דקל ועמית סגל, 23 בפברואר 2017
- ^ 1 2 Amy Spiro, Michael Oren dives back into the 1970s, Jewish Insider, 2021-05-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 אריאל כהנא, שליחנו לחדר הסגלגל: הכירו את שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, באתר www.makorrishon.co.il, 11-12-2012
- ^ מייקל אורן, בהכרה צלולה, באתר www.inn.co.il, 26.09.19
- ^ 1 2 מור אלזון וענת אפרתי כשר, מחייל בודד לשגריר ישראל: מייקל אורן בראיון אישי, באתר ynet, 18 בספטמבר 2013
- ^ Kessel, Jerrold (2009-07-12). "Golden envoy". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-06-04.
- ^ Ynetnews (2010-05-14). "Yeshiva University to honor Michael Oren". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-06-04.
- ^ Ambassador Michael Oren | Wilson Center, www.wilsoncenter.org (באנגלית)
- ^ The Collapse of the Israel-Palestinian Peace Talks: A Review by Michael Oren, Atlantic Council (באנגלית אמריקאית)
- ^ טל שניידר, וושינגטון, השגריר הבא: הכירו את ד"ר מייקל אורן, באתר nrg, 2 במאי 2009
- ^ נטשה מוזגוביה | ואשינגטון, לשגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, אין רגע של שקט, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2009
- ^ אירית עצמון, תפקוד דובר צה"ל בעופרת יצוקה, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2009
- ^ מייקל אורן, באתר m.knesset.gov.il
- ^ על פי הביוגרפיה הקצרה המצורפת לספר שישה ימים של מלחמה, מאת מיכאל אורן.
- ^ מתקפה בריח אורנים • טורו השבועי של יוסי אליטוב - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2015-06-19
- ^ ח"כ מיכאל אורן בנאום הבכורה: לדאבוני, תחום מדיניות החוץ בישראל נמצא היום במצוקה קשה, באתר main.knesset.gov.il, 3-6-2015
- ^ נטשה מוזגוביה, הקונגרס מבקש להעביר עוד 680 מיליון דולר למימון כיפת ברזל, באתר הארץ, 22 באפריל 2012
- ^ צביקה קליין, התפקיד החדש של מייקל אורן: פרשן ב-CNN, באתר nrg, 19 בינואר 2014
- ^ חזקי עזרא, מצטרף ראשון למפלגת "כולנו", באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2014
- ^ מתי טוכפלד, ח"כ מייקל אורן ימונה לסגן שר במשרד רה"מ, באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2016
- ^ Our Work, Israel Advocacy (באנגלית)
- ^ מרכז הדס מלכא, באתר מרכז הדס מלכא
- ^ משגריר ישראל בארה"ב לכיתת הכוננות: "אין אופק לסיום המלחמה בצפון", באתר אייס, 31 ביולי 2024
- ^ אמירה לם, מייקל אורן מציג: בית הקלפים - גרסת השגריר, באתר "ידיעות אחרונות", 9 במרץ 2016
- ^ 2048 המדינה הייחודית (עברית אנגלית וערבית) | צומת ספרים, באתר www.booknet.co.il