אורבנו אורטגה

כדורגלן ומאמן ספרדי

אורבנו אורטגה קוודרוסספרדית: Urbano Ortega Cuadros, נולד ב-22 בדצמבר 1961 בבאאס דה סגורה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת הקשר ונודע בשמו הפרטי, אורבנו. אורבנו שיחק במשך רוב הקריירה שלו במדי הקבוצות אספניול וברצלונה, ובסך הכול ערך מעל ל-300 הופעות בליגה הראשונה בספרד. כמו כן, ייצג אורבנו את מדינתו באולימפיאדת מוסקבה. לאחר פרישתו ממשחק עסק במספר תפקידים ניהול ואימון, בעיקר כעוזר מאמן.

אורבנו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 22 בדצמבר 1961 (בן 62)
באאס דה סגורה שבספרד
שם מלא אורבנו אורטגה קוודרוס
גובה 1.83 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
חאאן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1979–1982
1982–1991
1991–1993
1993–1994
1994–1996
1996–1997
אספניול
ברצלונה
אספניול
ליידה
מרידה
מאלגה
54 (5)
123 (7)
59 (3)
36 (1)
59 (3)
25 (0)
קבוצות כמאמן
2003–2004
2004–2005
2005–2006
2007
2007–2008
חרס (עוזר)
קורדובה (עוזר)
דינמו בוקרשט (עוזר)
ליידה (עוזר)
בסה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה כשחקן עריכה

אורבנו נולד וגדל בבאאס דה סגורה, עיירה באנדלוסיה, ובצעירותו שיחק במחלקת הנוער של חאאן שנמצאת קרוב למקום הולדתו. ב-1979 עזב את מחלקת הנוער והצטרף לאספניול, ששיחקה בליגה הראשונה בספרד. את הופעת הבכורה בליגה ערך בגיל 18, כשנכנס כמחליף בהפסד 1-0 לאתלטיקו מדריד ב-2 במרץ 1980. עד סוף העונה ערך הופעה בודדת נוספת כמחליף. את תחילת העונה הבאה החל כשחקן מחליף, אך מסוף ספטמבר תפס מקום קבע בהרכב הקבוצה. ב-26 באוקטובר כבש שער בכורה במדי אספניול, בניצחון 2-1 על אתלטיק בילבאו. כעבור שבוע כבש שער נוסף, בתיקו 2-2 עם אספניול, ועד סוף העונה כבש שער אחד נוסף, במשחק בו ניצחה אספניול 2-1 את ריאל מדריד ב-1 בפברואר 1981. בסך הכול ערך 31 הופעות בליגה לעונה זו, בה הגיעה אספניול למקום ה-10. בנובמבר נפצע ונעדר ממשחק למשך חודשיים, אך ביתר עונת 1981/1982 שיחק בתדירות גבוהה במשחקי אספניול, וב-21 הופעות הבקיע שני שערים, הראשון מביניהם בניצחון אספניול בדרבי נגד ברצלונה ב-28 במרץ 1982.

בסוף העונה עבר מאספניול ליריבתה העירונית, ברצלונה, מהבכירות בכדורגל בספרד. אורבנו לא הרבה לשחק בתחילת דרכו בקבוצה החדשה. את שערו הראשון במדיה כבש במשחק גביע מחזיקות הגביע בו ניצחה ברצלונה 8-0 את אפולון לימסול ב-15 בספטמבר. בליגה פתח ב-10 משחקים, נכנס כמחליף ב-6 נוספים והבקיע שער בודד, בהפסד 3-2 לאתלטיק בילבאו ב-10 באפריל 1983. ברצלונה זכתה בסוף העונה בגביע הספרדי, אך אורבנו לא לקח חלק במשחק הגמר. כמו כן, זכתה ברצלונה בגביע הליגה הספרדית, אך אורבנו לא שותף כלל במשחקי הטורניר. גם בעונה הבאה מיעט לשחק והוא הבקיע שער אחד בגביע המחזיקות, בניצחון 3-2 על ניימכן ב-19 באוקטובר. ברצלונה זכתה בעונה זו בתואר אחד בלבד, בסופר קאפ הספרדי, ואורבנו פתח בשני משחקי הטורניר נגד אתלטיק בילבאו.

ברצלונה, אותה אימן טרי ונבלס האנגליה, זכתה באליפות ספרד בעונת 1984/1985, אך אורבנו לא לקח חלק באף משחק במהלך כל העונה. הוא שב לשחק בתדירות נמוכה בעונת 1985/1986, מופיע ב-4 משחקי ליגה כשחקן הרכב וב-4 נוספים כשחקן מחליף. הוא כבש שער בודד בליגה, ב-12 באפריל 1986, אז ניצחה ברצלונה את ולנסיה 3-0. בסיום העונה השתתף עם ברצלונה במשחקי גביע הליגה, כבש פעמיים וסייע לה לזכות בתואר. הוא לא שותף באך משחק בגביע אירופה, בו הגיעה ברצלונה לגמר. בעונה הבאה פתח בהרכב ונכנס כמחליף לסירוגין. בסך הכול השתתף ב-28 משחקי ליגה, 13 מתוכם כשחקן הרכב. ב-21 בספטמבר 1986 נכנס כמחליף בדקה ה-65 במשחק מול סביליה והוא הבקיע שער שקבע את תוצאת המשחק, 1-0 לזכות ברצלונה, שערו היחיד לעונה זו. עונת 1987/1988, בה הוחלף ונבלס בלואיס ארגונס בתחילת העונה, הייתה עונה השיא של אורבנו בברצלונה. הוא השתתף ב-35 משחקי ליגה, רובם בהרכב, וכבש 3 פעמים. בגביע אופ"א הבקיע שער אחד ועזר לקבוצתו להגיע לרבע גמר הטורניר, שם הודחה על ידי באייר לברקוזן. בנוסף, סייע לברצלונה לזכות בגביע הספרדי והוא אף פתח במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה 1-0 את ריאל סוסיאדד.

עם הגעתו של יוהאן קרויף בקיץ 1988, דעך משמעותית מעמדו של אורבנו, שכן קרויף העדיף לשלב שחקנים חדשים, בעיקר צעירים יותר, בקבוצה. בעונת 1988/1989 כבש שער בודד ב-14 הופעות בליגה. במקביל, היה שותף לזכיית ברצלונה בגביע המחזיקות, כשהוא אף פותח במשחק הגמר בו גברה ברצלונה 2-0 על סמפדוריה. בעונה הבאה פתח ב-7 משחקי ליגה ובמשחק נוסף בגביע המחזיקות. בסוף העונה זכתה ברצלונה בגביע הספרדי, אך אורבנו לא לקח חלק בגמר הגביע. בעונת 1990/1991 אמנם ברצלונה זכתה באליפות, אך חלקו של אורבנו צומצם אף יותר. הוא פתח במשחק אחד ונכנס כמחליף בשישה נוספים בליגה. בגביע המחזיקות הבקיע שער ברבע הגמר נגד דינמו קייב ועזר לקבוצתו להעפיל לחצי הגמר, אולם הוא לא שותף הן בחצי הגמר והן בגמר הטורניר, שם הפסידה ברצלונה למנצ'סטר יונייטד.

בקיץ 1991 עזב אורבנו את ברצלונה ושב לאספניול, ולאחר מספר חודשים בהם נעדר בשל פציעה, הפך לשחקן הרכב קבוע. הוא פתח בכל 23 משחקי הליגה עד סוף העונה ועזר לקבוצה לעלות מהמקום ה-20 והאחרון למקום ה-16, ובזכות כך להישאר בליגה הראשונה. בעונתו השנייה באספניול הבקיע 3 פעמים ב-36 משחקים, אך קבוצתו סיימה את העונה במקום ה-18 ובשל כך השתתפה בפלייאוף על המקום בליגה הראשונה. אורבנו לא הצליח לעזור לקבוצתו להימנע מהפסד לראסינג סנטנדר, והיא נשרה לליגה השנייה. בקיץ 1993 הצטרף לליידה, שעלתה מהליגה השנייה בעונה שלפני כן. בעונתו היחידה שם הופיע 36 פעמים והבקיע פעם אחת, בהפסד 2-1 לקבוצתו לשעבר ברצלונה ב-2 באפריל 1994. גם ליידה ירדה לליגה השנייה בסוף העונה, לאחר שסיימה במקום ה-19 ולפני האחרון בליגה.

אורבנו עבר בקיץ למרידה ששיחקה בליגה השנייה באותה תקופה. במרידה היה שחקן מפתח, הוא הבקיע 3 פעמים ב-30 הופעות, ובכך סייע לה לזכות באליפות הליגה השנייה ולעלות לליגה הראשונה לראשונה בתולדותיה. בעונה הבאה מילא תפקיד של שחקן מחליף בעיקר. הוא נכנס כמחליף ב-20 משחקים ופתח ב-9 משחקים, ומרידה שבה לליגה השנייה בסוף העונה. בעונת 1996/1997 שיחק במדי מאלגה, שהייתה אז בליגה השלישית. הוא הופיע ב-25 משחקים ובסוף העונה פרש ממשחק, בהיותו בן 35.

אורבנו מעולם לא הופיע במדי נבחרת ספרד הבוגרת. הוא השתתף עם נבחרת ספרד הצעירה בשתי אליפויות אירופה לנוער, ב-1982 וב-1984, כשבשנייה הגיע עם הנבחרת לגמר הטורניר. בסך הכול, לאורך תקופה שנמשכה 3 שנים, ערך 13 הופעות והבקיע פעמיים במדי נבחרת הצעירה. יתר על כן, בקיץ 1980 ייצג את מדינתו באולימפיאדת מוסקבה. הוא נכנס כמחליף בשני משחקים במהלך שלב הבתים, אותו לא הצליחה ספרד לעבור.

קריירת אימון וניהול עריכה

לאחר פרישתו ממשחק החל אורבנו לעבוד כצייד כישרונות. בין 2000 ל-2002 בוויאריאל, ולאחר מכן שנה בברצלונה. בהמשך החל לעבוד כעוזר מאמן, באופן בלעדי של אסטבן ויגו, חברו לקבוצה בברצלונה בשנות ה-80. באמצע עונת 2003/2004 החלו לעבוד בחרס שמהליגה השנייה בספרד, והם עזרו לקבוצה להתבסס במרכז הטבלה. בעונת 2004/2005 עבדו בקורדובה, קבוצה נוספת מהליגה השנייה, אך סיימו את תפקידם תוך זמן קצר. בסוף 2005 עברו לרומניה כדי לאמן את דינמו בוקרשט, אך עוד לפני סוף פגרת החורף עזבו את הקבוצה. ב-2007 אימנו את ליידה שמהליגה השלישית, אך גם שם היה תפקידם קצר.[1]

בעונת 2007/2008 קיבל אורבנו את תפקיד המאמן הראשי הראשון בחייו, כשהתמנה למאמנה של בסה שמהליגה השלישית. למרות פתיחת עונה טובה, ואף על פי שהייתה במקום ה-13 בשלבים מאוחרים של העונה, הידרדרה הקבוצה למקום ה-16 בביתה, ולכן היא השתתפה בפלייאוף על ירידה לליגה הרביעית, שם הפסידה בדו-קרב בעיטות עונשין ונשרה ליגה. בהמשך עבד כמנהל טכני בגרנדה לתקופה קצרה. ביולי 2009 החל לעבוד כאחראי על החתמות במחלקת הנוער של אספניול, תפקיד אותו מילא במשך שנתיים.[2] באוגוסט 2011 חזר לברצלונה, כאחראי על מעקב על קבוצות יריבות ושחקנים פוטנציאליים להחתמה.[2]

תארים עריכה

כשחקן עריכה

ברצלונה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


נבחרת ספרדאולימפיאדת מוסקבה 1980

1 בויו • 2 מרקוס • 3 חואקין • 4 דה אנדרס • 5 חואניטו • 6 גחאטה • 7 אנחל • 8 גרי • 9 דויד • 10 ויקטור • 11 אורבנו • 12 אספינוסה • 13 קיקה ראמוס • 14 רינקון • 15 אגוסטין • 16 אורקיאגה • 17 סוניגה • מאמן: סנטמריה

ספרד