איוונה מטסוי
אִיוַונֶה מָצוּאי (ביפנית: 松井 石根; 27 ביולי 1878 – 23 בדצמבר 1948) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי, אשר במהלך מלחמת סין–יפן השנייה פיקד על חיל המשלוח לשאנגחאי. במהלך הקרב על שאנגחאי והקרב על נאנג'ינג הוא הותיר לצבאו לבצע זוועות באוכלוסייה האזרחית והיה שותף מרכזי לטבח נאנג'ינג. על פועלו במהלך המלחמה, בית הדין הבין-לאומי הצבאי למזרח הרחוק קבע בשנת 1948 כי מצואי מורשע בפשעי מלחמה ועל כן הוא הוצא להורג בתלייה.
 | |
| מטסוי בשנת 1933 | |
| לידה |
27 ביולי 1878 נגויה, האימפריה היפנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
23 בדצמבר 1948 (בגיל 70) טוקיו, יפן בתקופת הכיבוש האמריקאי  |
| מדינה |
יפן  |
| השתייכות | |
| תקופת הפעילות | 1897–1938 (כ־41 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד -
| |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
.svg){kind=small}
ביוגרפיה עריכה
שנותיו הראשונות עריכה
איוונה מצואי נולד בשנת 1878, הבן השישי למשפחת סמוראים לשעבר משבט טוקוגאווה, השבט אשר שלט ביפן עד מלחמת בושין ורסטורציית מייג'י (1870 לערך). הוא סיים את לימודיו באקדמיה צבאית במאי 1896, והשתלם בלימודים באקדמיה הצבאית של הצבא היפני הקיסרי בנובמבר 1897. ביוני 1898 הועלה לדרגת לוטננט. בנובמבר 1900 הועלה לדרגת לוטננט ראשון.
בין 1904 ל-1905 הוא השתתף במלחמת רוסיה-יפן, ולקח חלק בקרבות במנצ'וריה (צפון-מזרח סין). באוגוסט 1904 הועלה לדרגת קפטן. בנובמבר 1906 סיים את לימודיו במכללת המטה הצבאי במקום הראשון בין תלמידי כיתתו. בין ינואר 1907 לאפריל 1911 שירת כמוצב צבאי במושבות היפניות בבייג'ינג ובשאנגחאי שהיו למעשה בתוך שטחי שושלת צ'ינג; בעודו שם, בנובמבר 1909, הוא הועלה לדרגת מייג'ור.
ב-1913 וב-1914 ביקר בהודו-סין הצרפתית ובאירופה כנציג הצבא היפני. באוגוסט 1918 הועלה לדרגת לוטננט קולונל והוצמד לרגימנט החיל רגלים ה-22. בין דצמבר 1915 לפברואר 1919 חזר מצואי לשרת בשאנגחאי.
ביולי 1918 הועלה לדרגת קולונל. בין השנים 1921 ל-1922 צורף לצוות כוח המשלחת בולדיווסטוק, שלחם נגד כוחות הצבא האדום הבולשביקי בסיביר במסגרת מלחמת האזרחים ברוסיה. בעודו נלחם בסיביר פיתח התנגדות עזה לאידאולוגיה הקומוניסטית, כמו רבים ששירתו לצידו. בין השנים 1922 ו-1924 שירת בצפון מזרח סין כראש סוכנות השירותים המיוחדים של חרבין, יחידת מודיעין שהייתה מקושרת למסילת ברזל יפנית בתוך סין.
בשנת 1923 הועלה לדרגת לוטננט גנרל. בין השנים 1924–1925 מצואי שירת כקצין הפיקוד של חטיבת הרגלים ה-35. בין השנים 1925 ו-1928 הוא היה ראש הלשכה השנייה של המטה הכללי של הצבא. בשנת 1928 הוא צורף למטה הכללי הראשי של הצבא, ועסק ביחסים עם צבאות אירופאים. בשנת 1929 קיבל את הפיקוד על האוגדה ה-11 של הצבא הקיסרי.
מצואי היה סימפתי לאידאולוגיה המיליטנטית האנטי-דמוקרטית של הקצינים הצבאיים אשר פלשו נגד דרישות הממשלה למנצ'וריה לאחר תקרית מוקדן וכבשו אותה במהלך שנת 1931. מצואי הפך לראש הפיקוד על הכוחות היפנים בטאיוואן בשנת 1934, נוסף על כך הוא הועלה לדרגת גנרל וקיבל את עיטור מסדר החרצית. בשנת 1935 יצא מצואי לגמלאות.
מלחמה בסין עריכה
ערכים מורחבים – הקרב על שאנגחאי, הקרב על נאנג'ינג
לאחר תקרית גשר מרקו פולו והקרב על בייג'ינג-טיינג'ין, מצואי גויס מחדש במסגרת גיוס מילואים שהחל עקב תחילת מלחמת סין–יפן השנייה. הוא הושם כמפקד הראשי של כוח המשלחת לשאנגחאי, כוח יפני מרכזי אשר הגיע אל הקרב על שאנגחאי מצפון לעיר בעוד הקרב כבר נראה אבוד ליפנים. ההפרש האדיר בין היכולת הצבאית ורמת המיומנות של הכוחות הביאה לכך שלאחר מספר חודשי לחימה, כוחות חיל המשלחת הפכו את הכלים, הצליחו לכבוש את חופי העיר ונעו מערבה. צ'יאנג קאי שק, המנהיג בפועל של סין הלאומית (קוומינטנג) הורה על נסיגה לבירה נאנג'ינג.
לקראת סוף 1937, בהנהגת מצואי בוצעה התקדמות מסיבית של הכוחות היפנים לעבר נאנג'ינג. במהלך הקרב על נאנג'ינג הוקצו כוחות סינים מועטים מבחינה יחסית למען שימור רוב הכוחות להמשך המאבק מאוחר יותר אך הכוחות המעטים שהושמו לחמו בעקשנות על עיר הבירה שלהם. בפרט, בריגדת צוערים על ההר הסגול לחמו עד נפילתם אחרונם, על פעולה זאת מצואי עצמו גילה את הערכתו וטען כי "בריגדת הצוערים של נאנג'ינג הפגינה התנגדות אמיצה בהחלט."
עם נפילתה הסופית של הבירה הסינית מצואי היה מבין האחראים על הסדר הקמתו של 'צבא אזור מרכז סין' והקמת ממשלת ואנג ג'ינג-ויי, ממשלת בובות יפנית במרכז סין. מתחת לפני השטח, מצואי היה מבין האחראים על טבח נאנג'ינג, חייליו ביצעו פרעות בסינים והוא בתגובה נהג להעלים עין. ב-10 בפברואר 1938 במסגרת קריאה כללית להשבת חלק מהכוחות, מצואי נקרא בידי המטה הכללי לשוב ליפן והוא הוחלף בשונרוקו האטא. עם שובו מצואי חזר לגמלאות.
בהמשך שירת בתפקיד הטקסי של נשיא מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי.
משפט עריכה
עם כניעת האימפריה היפנית החלה תקופת הכיבוש אמריקאי ביפן אשר במסגרתו נפתח בית הדין הבין-לאומי הצבאי למזרח הרחוק שחיפש אחר פושעי מלחמה בשורות הצבא היפני הקיסרי. מצואי הובל לחקירות והוא הורשע בביצוע פשעי המלחמה מסוג B ו-C.
- B- טיפול שאינו נאות באוכלוסייה אזרחית: רצח, אונס, הגליה, שיעבוד, עינויים, הרס שרירותי של תשתית אזרחית (ללא הצדקה צבאית)
- C- שימוש בנשק לא קונבנציונלי כגון גז חרדל ונשק כימי (אשר שימושו אושר כנגד החלטת אמנות ז'נבה בידי הצבא היפני בהחלטת הנסיך קאנין קוטוהיטו).
טענותיו של מצואי כי לא נודע לו על המתרחש בנאנג'ינג ולא היה לא כל קשר למאורע לא התקבלו בידי שופטי בין הדין הצבאי ועל כן ב-23 בדצמבר 1948 הוא הוצא להורג בתלייה בכלא סוגאמו בטוקיו.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- ההיסטוריה של טבח נאנג'ינג - ג'אנג שיין-וון, ג'אנג ליין-חונג, ואנג ויי-שינג
קישורים חיצוניים עריכה
- איוונה מצואי, באתר מלחמת העולם השנייה
- Imperial Japan: The Fall of Democracy
- איוונה מטסוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)