פתיחת התפריט הראשי

אילן שיף

שופט ישראלי

אילן שיף (נולד בשנת 1945) כיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, קודם לכן היה הפרקליט הצבאי הראשי בדרגת תת-אלוף ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף.

אילן שיף
אילן שיף
לידה 1945 (בן 74 בערך)
פלשתינה (א"י), הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19702000
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
תפקידים אזרחיים
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שיף למד בבית הספר ע"ש טשרניחובסקי בנתניה ובשנות ה-60 למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, התמחה והורשה לעסוק בעריכת דין[1]. בשנות ה-70 מילא תפקידים שונים בפרקליטות הצבאית ביניהם תובע[2], סגן תובע צבאי ראשי[3] ומשנת 1980 כיהן כתובע צבאי ראשי[4][5].

שיף גם שימש פרקליט פיקודי של פיקוד המרכז. בשנות ה-80 שימש כסניגור צבאי ראשי, ובין השאר כיהן כסנגורו של הרמטכ"ל רפאל איתן בפני ועדת כהן[6]. בשנת 1984 היה היועץ המשפטי של ועדת זורע[7].

בהמשך היה סגן הפצ"ר ובשנת 1988 יצא ללימודי תואר שני במשפטים באקדמיה למשפט צבאי של ארצות הברית[8]. כשחזר, בשנת 1989, המשיך בתפקידו כסגן הפרקליט הצבאי הראשי[9] ובשנת 1991 מונה לפרקליט הצבאי הראשי. בשנת 1996 הוא מונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אותו מילא עד שנת 2001. במהלך מספר שנים לימד משפט צבאי באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. בינואר 2001 מונה שיף לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה ובאפריל 2008 מונה לסגן נשיא בית המשפט. ב-1 ביולי 2014 פרש לגמלאות. שיף נשוי ואב לשני בנים.

פרשיות בהן היה מעורבעריכה

בשנות ה-80 כתובע צבאי ראשי תבע את תת-אלוף ברוך ארבל, קצין המשטרה הצבאית הראשי בעוון קבלת שוחד. בהמשך קודם לדרגת תת-אלוף ומונה לפצ"ר. עם הכוונה לקדמו לדרגת אלוף ומינויו לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, קמה מחאה מצד משפחות שכולות נגד המינוי עקב משקעים שהותירו החלטות שלו בעבר בעניין פרשת הכבל ואסון צאלים ב'[10].טענות המשפחות השכולות הובאו בפני הוועדה לבחירת שופטים צבאיים, ואלו נדחו על ידה. מאוחר יותר בדק מבקר המדינה את הטיפול בתיק "צאלים ב" ובמסגרת זו נדחו כל הטענות באשר לטיפול המשפטי בתיק[11].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הוסמכו 146 עו"ד חדשים, על המשמר, 2 בנובמבר 1969
  2. ^ עזרא ינוב, "החנינה למחזירי ציוד לצה"ל אינה כוללת נאשמים בביזה", מעריב, 28 במרץ 1974
  3. ^ מרדכי אלקן, אלקן + מנחם - היה כתוב על ידו של אחד משני התלויים בכלא מגידו, מעריב, 19 בפברואר 1976
  4. ^ מרדכי אלקן, של"מ נדון לנזיפה חמורה על שערך משפט חפוז, מעריב, 25 בדצמבר 1980
  5. ^ כתב אישום נגד תא"ל (מיל) ארבל הוגש לבית־הדין, דבר, 22 בפברואר 1981
  6. ^ ברוך מאירי, חופי יעיד היום בוועדה, שרון ואיתן - בשבוע הבא, מעריב, 20 באוקטובר 1982
  7. ^ אמנון אברומוביץ, אוטובוס המחבלים ממשיך לנסוע, מעריב, 16 באוגוסט 1985
  8. ^ עמנואל רוזן, העלאות בדרגה וחילופי תפקידים בפרקליטות הצבאית הראשית, מעריב, 10 ביוני 1988
  9. ^ עמנואל רוזן, אל"מ אילן שיף מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי, מעריב, 2 ביולי 1989
  10. ^ להרחבה ראו [ http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article1917.aspx חורים ברשת], שחר גולדמן, העין השביעית וכמו כן - עוז אלמוג, ‏סדקים באוטופיה הלאומית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  11. ^ מתוך דוח מבקר המדינה: "... ניתן לומר, כללית ומערכתית, שבדיקת מבקר המדינה לא העלתה כל ממצא שיש בו להטיל דופי בתום לבם, או מקצועיותם, של כל הגורמים שהיו מעורבים בטיפול הפרשה. הבדיקה אמנם העלתה ליקויים, שיפורטו בהמשך, ושם גם יובאו הערות לגביהם, אך אין בליקויים שהועלו כדי להצדיק ייחוס חוסר תום לב אישי במהלך הטיפול בפרשה דנן, ומקל וחומר - ייחוס זדון למערכת המשפטית הצבאית ולצה"ל. במיוחד יש לציין כי לא נמצא ממש בטענות שנטענו כלפי הפצ"ר בכל הנוגע להיעדר תום לב מצידו ולשיקולים זרים בקשר לשינוי עמדתו כלפי לוין, לאחר תהליך השימוע. זאת ועוד, במהלך הביקורת נתגלה, כי יש ובקלות יתרה הוטחו האשמות חסרות יסוד והכפשות נגד בעלי תפקידים בצה"ל ללא כל בסיס, וכן הועלו השערות מהשערות שונות כבסיס להטלת דופי באנשים. יש להוקיע תופעה זו."