איל חלפון

במאי ותסריטאי ישראלי

איל חלפון (נולד ב־4 ביוני 1956) הוא במאי ותסריטאי ישראלי.

איל חלפון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 ביוני 1956 (בן 67)
נְתַנְיָה, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

חלפון גדל בשיכון סלע בנתניה. אביו יליד טריפולי ואמו ילידת סלובקיה. בנעוריו עסק בגלישת גלים ובכדורמים. התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. חלפון החל מסלול הכשרה כלוחם. במהלך דליקה שפרצה בספינה נפצע בראשו. את שירות המילואים עשה חלפון בצוות ביחידת מילואים מובחרת בעוצבת האש[1].

בעבר עבד כעיתונאי בעיתוני רשת שוקן (כל העיר ולאחר מכן בהעיר וחדשות). חלפון, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. כבמאי וכתסריטאי עשה את הסרטים התעודיים "ג'ם סשן" ו"החברים של תיאו". כמו כן ביים וכתב, בין היתר, את הסרטים איזה מקום נפלא, האיטלקים באים (1996), קרקס פלשתינה (1998), תיאום כוונות על פי ספרו של הרב חיים סבתו[2] ו"מלחמת 90 הדקות" (2017). כמו כן כתב את התסריט לגמר גביע, סרט על קבוצת חיילים ישראליים בימי מלחמת לבנון הראשונה, על רקע משחקי המונדיאל.

חלפון מלמד במחלקה לקולנוע במדרשה לאמנות של מכללת בית ברל.

חיים פרטיים עריכה

נשוי לסיגל, וטרינרית, ולהם שני בנים נגה ויותם.

חלפון ידוע באהדתו לקבוצת הפועל תל אביב.

פרסים עריכה

זכה פעמיים בפרס אופיר לתסריט הטוב. ב-1998 על "קרקס פלשתינה", וב-2005 על "איזה מקום נפלא".

ספריו עריכה

  • מסע חיפושים - עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל, הוצאת אחוזת בית, 2008.
  • בת דודתי לילי - הוצאת אחוזת בית, 2017.
  • היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, יחד עם רן ברקאי, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021.

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איל חלפון, מהשקם לשקמים, בלייזר, ‏ 03.07.2007, "כל זה השתנה כשהגעתי לצוות שבו היו הדרשן, האינסטלטור ועוד כמה לוחמים די נחשבים. איך הגעתי זה כבר סיפור אחר, אבל אין ספק ששם נמצא עבורי תפקיד צבאי הולם: מש"ק איכות חיים. אחראי כיבודים ופינוקים. היה לנו קשר, והיה נהג ג'יפ. היו כאלה שלמדו ציר לניווט, והיו אחרים שהתמחו בשיטות הסוואה. היו בצוות לוחמים שפעלו מעבר לקווי אויב, וכאלה שישבו פעם במטוסים בדרך לפעולה לשחרור החטופים במשחקים האולימפיים במינכן".
  2. ^ מורשת קרב, גלובס, ‏ 8 במרץ 2007.