חיים סבתו
הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בד' בשבט תשי"ב, 31 בינואר 1952) הוא רב דתי לאומי, ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש הישיבה שלה מאז ה'תשע"ה. מחבר ספרים תורניים וספרות יפה. הרב סבתו היה הזוכה הראשון בפרס ספיר.
הרב חיים סבתו, 2017 | |
לידה |
31 בינואר 1952 (בן 72) ד' בשבט תשי"ב קהיר, מצרים |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
מקום פעילות | מעלה אדומים |
השתייכות | ציונות דתית |
תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
תפקידים נוספים | ראש ישיבת ברכת משה, סופר |
רבותיו | הרב ישעיהו הדרי, הרב אריה בינה, הרב אביגדר נבנצל |
חיבוריו | ראה להלן |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהנולד בקהיר למשפחה מיוצאי חלב, צפון סוריה. סבו היה הרב אהרון שויקה (שוויכה), שהיה ראש ישיבה במצרים.
אביו היה בעל השכלה תורנית ואמו בעלת השכלה כללית רחבה. משפחתו עלתה לישראל בהיותו בן חמש, עם גירוש יהודי מצרים, לאחר שאביו נעצר בגין פעילות ציונית[1]. הוא גדל ב"שיכון העולים" ב"בית מזמיל" בירושלים[2] במצוקה כלכלית קשה, ולמד בשכונה הסמוכה, בית וגן, בתלמוד-תורה "לויכטר" של הרב יצחק יעקב לויכטר. בהמשך למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר".
הרב סבתו למד בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, מפי הרב ישעיהו הדרי, הרב אביגדר נבנצל ועוד. התגייס לצה"ל במסגרת מסלול ההסדר לנח"ל מוצנח. לפני קורס צניחה, נשלח להסבה לשריון על טנק השיוט, צנטוריון, בתפקיד תותחן, בסיום ההסבה לשריון הוצב בחטיבה 679, השתחרר משירות סדיר בשנת 1973. כחייל מילואים, גויס ללחימה במלחמת יום הכיפורים, במסגרת חטיבה 679 והשתתף בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן. בעקבות החוויות שעברו עליו במלחמה, החליט להקדיש את חייו ללימוד תורה. את חוויותיו במלחמה הוא מתאר בספרו "תיאום כוונות".
בשנת תשל"ז (1977) ייסד, עם הרב יצחק שילת את ישיבת ההסדר "ברכת משה", שבה הוא מכהן, מאז הקמתה, כר"מ של שיעור א' - תלמידי השנה הראשונה. הוא מלמד בהיקף שעות מצומצם בחודשים האחרונים של השנה וכך מתפנה ללימוד עצמאי. בעת הקמתה, הזמינו שניהם את הרב נחום רבינוביץ' לכהן בראשותה. בשנת תשע"ה, מונה יחד עם הרב שילת לראשות הישיבה, לצדו של הרב נחום רבינוביץ' ולבקשתו[3].
מעבר להוראת תלמוד בעיון, הרב סבתו מרבה ללמוד וללמד נושאים הנוגעים להלכה, מוסר, מחשבת ישראל, חינוך יהודי ופרשת השבוע.
בשנת תשע"ב קיבל הרב סבתו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן[4].
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם "קנה לך חבר", תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[5].
יצירתו
עריכהיצירתו של הרב סבתו כוללת מאמרים תורניים המתפרסמים בבמות שונות, ספרים בנושאים יהודיים הפונים גם לציבור הרחב, וכן סיפורים קצרים וספרי פרוזה. בסוף שנות ה-80 פרסם ספר שירים לילדים בנושא השבת, תחת שם העט "חיים שבתי". יש הרואים ברב סבתו מקור השראה לסופרים נוספים בוגרי ישיבתו שכתבו על השירות הצבאי ועל השותפות במערכות ישראל[6].
ספרי הפרוזה שלו, שיצאו החל משנת 2001, מכילים פרטים ביוגרפיים רבים. הספרים מספרים על אודות משפחתו בחלב, במצרים ובישראל (בספר "אמת מארץ תצמח"), חוויות מילדותו (בספרים "בואי הרוח", "כעפעפי שחר", "תיאום כוונות" ו"בשפריר חביון") וחוויות ממלחמת יום הכיפורים (בספרו "תיאום כוונות"). הוא כותב בלשון המשנה ובאופן הדומה לכתיבתו של ש"י עגנון[7].
הרב סבתו זכה בפרס ספיר על ספרו "תיאום כוונות" שיצא, כמרבית ספריו, בהוצאת "פרוזה" של ידיעות ספרים, תורגם לאנגלית ולרוסית ואף עובד לקולנוע בשנת 2003. כמו כן זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, בפרס הציונות הדתית ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בשנת 2008 (תשס"ח) נבחר לחבר יועץ באקדמיה ללשון העברית. בשנת 2009 (ה'תשס"ט) זכה בפרס ניומן. בשנת 2016 זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הספרות[8]. כל ספריו זכו באות ספר זהב של התאחדות הוצאות הספרים.
בשנת 2010, ה'תש"ע, תורגם ספרו "בואי הרוח" לאנגלית. התרגום הצרפתי לספר "תיאום כוונות" זכה בפרס ויצו לשנת 2011.
הרב סבתו עוסק גם בכתיבת שירה, וסגנונו מושפע מלשון הפיוט. בין השאר כתב קינה על השואה הפותחת במילים "איך על אחי נגזר דין ונחתם". ישנן קהילות שהפכו קינה זו לקינה לתשעה באב[9].
באלול תשע"א (2011) יצא לאור ספרו "מבקשי פניך" בהוצאת ידיעות ספרים. הספר מבוסס על שיחות שניהל הרב סבתו במשך כחצי שנה עם הרב אהרן ליכטנשטיין בנושאי השקפה ויהדות. הספר זכה להצלחה רבה, וכל עותקי המהדורה הראשונה הוזמנו מראש ונמכרו עוד קודם הדפסת הספר והגעתו לחנויות[10].
ב-2019 יצא ספרו לאור "לקראתי מצאתיך" הנוגע בפרקי אמונה.
ב- 2019 הוציא ביחד עם אחיו ניסים את ספר המצוות לרס"ג, ניסים ההדיר ותרגם והרב חיים כתב ביאור.
ב-2022 יצא ספרו "טוב עין" הכולל מבחר שיעורים בתלמוד שנמסרו בישיבת ברכת משה ונערכו על ידי בנו ישראל מאיר.
ב-2024 יצא לאור ספרו "התנערי", ספר שירים שכתב במהלך השנים.[11]
הרב הוא מהעומדים בראש תוכנית הרמב"ם היומי.
משפחתו
עריכהאמו של הרב סבתו, מרסל, הייתה אחותם של פרופסור יעקב שויקה, פרופסור יצחק שווה והקבלן אברהם שוויקה. אחיו הם: הרב שבתי סבתו, ראש הישיבה התיכונית והגבוהה "נתיבות יוסף" במצפה יריחו; פרופ' מרדכי סבתו, מרצה לתלמוד ולתנ"ך; אהרון סבתו, מנהל בחברת הייטק; וד"ר ניסים סבתו, העובד במכון "יד יצחק בן-צבי" במחקר הגניזה הקהירית במסגרת פרויקט פרידברג. הרב סבתו הוא גיסו של הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב (השניים נשואים לאחיות).
קרוב משפחתו הוא הוגה הדעות והפילוסוף הצרפתי-יהודי פרופסור בני לוי, גיבור סיפורו "גלגל חוזר בעולם" (המופיע בספרו "אמת מארץ תצמח").
הרב סבתו גר בשכונת מצפה נבו במעלה אדומים, נשוי לשושנה (לבית ציטרין) ואב לשני בנים.
ספריו
עריכהספרים תורניים
עריכה- אהבת תורה - דברי תורה לפרשות השבוע
- באור פניך - עיונים בסוגיות תלמודיות-הלכתיות
- אני לדודי - שיחות לימים נוראים
- מנחת אהרן (עורך, יחד עם יעקב שויקה) - מאסף תורני לזכר סבו הרב אהרן שויקה, ירושלים, ה'תש"ם
- טל אורות (עורך) - מאמרים בנושא שמירת הלשון, ירושלים ה'תשמ"ו
- מבקשי פניך, שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין בנושאים שונים[12], ידיעות ספרים 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- לקראתי מצאתיך - פרקי אמונה, ידיעות ספרים 2019
- טוב עין - עיונים בסוגיות תלמודיות-הלכתיות, ידיעות ספרים 2022[13]
- התנערי - ספר שירים שכתב במהלך השנים[14]
ספרי פרוזה
עריכה- אמת מארץ תצמח (1997) - שלושה סיפורים המתארים את עולמה המפואר של יהדות ארם צובא במשברי המודרנה והעלייה. הסיפור הראשון והמרכזי - "גלגל חוזר בעולם" - נרקם סביב דמותו של בני לוי שעליו שמע סבתו, אך נפגש עמו לראשונה רק לאחר יציאת הספר לאור.
- תיאום כוונות (1999) - ספר המתאר את חוויות המלחמה והשכול שחווה במלחמת יום הכיפורים.
- כעפעפי שחר (2005) - סיפורו של עזרא סימן-טוב, יהודי ירושלמי מן הדור הישן המתמודד עם תמורות העת החדשה.
- בואי הרוח (2007) - סיפורו של ילד עולה ממצרים לשיכון העולים "בית מזמיל" בירושלים, הספר יצא בהוצאת עליית הגג וידיעות ספרים.
- בשפריר חביון (2014) - אסופה של סיפורים, חלקם מחיי המחבר וחלקם סיפורים של אחרים. התמה המרכזית של רוב הסיפורים היא העלייה לארץ ישראל והקליטה בה. בספר זה מתייחס סבתו גם לספריו הקודמים.
אחר
עריכה- מי ימלוך על השבוע? - ספר שירי ילדים על השבת
לקריאה נוספת
עריכה- חיים סבתו, אכלתי דגים מתוקים בסיפורי עגנון: עגנון מזווית אישית, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 477–484, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
עריכה- אודותיו
- חיים סבתו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- חיים סבתו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- חיים סבתו, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- חיים סבתו באתר האקדמיה ללשון העברית
- הרב חיים סבתו באתר "ישיבת ברכת משה"
- מידע על חיים סבתו בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבות וראיונות
- "מיתר יש בנפש שהספרות מנגנת עליו ואי אפשר לנגן עליו בשום כלי אחר", ריאיון עם הרב סבתו בבלוג של זאב גלילי
- שבתאי קור, חיים שכאלה, באתר nrg, 23 בינואר 2008
- עפרה לקס, קטונתי, באתר ערוץ 7
- אסתי סגל, "אני כותב מתוך המנגינה הפנימית", באתר גלובס, 8 ביוני 2009
- ורד לי, חיים סבתו, מורה וסופר, מעלה אדומים, באתר הארץ, 11 בפברואר 2008
- נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב חיים סבתו, כיפה (אתר אינטרנט).
- שירה קדרי-עובדיה, הרב חיים סבתו מתאם כוונות מחדש, באתר nrg, 13 בספטמבר 2013.
- שעה אישית עם הרב סבתו בתוכנית "שעה של אנשים". מגישים: אסף פאסי ואבי קראוס, רדיו גלי ישראל, 12 ביוני 2014.
- נדב שרגאי, "אני כותב כמו שאני מתפלל ומסיר את כל המחיצות", באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2014
- יניב מגל, הרב והסופר חיים סבתו: "באנשי המעברות היה יופי פנימי", באתר גלובס, 5 בינואר 2015
- פאנל לוחמים מבני הישיבות במלחמת יום כיפור בהשתתפות הרב שג"ר, הרב חיים סבתו, הרב ישעיהו הדרי ואחרים.
- אבימי ונתן גלנט, ריאיון עם הרב חיים סבתו(הקישור אינו פעיל), באתר פרוג, תמוז תשע"ח
- יוסף ארנפלד, "התורה היא אהבת חיי", באתר ערוץ 7
- כל הכתבות והראיונות - הרב חיים סבתו, באתר ערוץ 7
- מכתביו
- מאמרי הרב חיים סבתו זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
- רשימת המאמרים של חיים סבתו באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של חיים סבתו, באתר רמבי"ש
- שברי לוחות סיפורו של הרב חיים סבתו באתר "דעת", פורסם לימים בספרו 'אמת מארץ תצמח'.
- ביד הלשון, באתר ynet, 25 בדצמבר 2007
- שריטות הנפש מתמלאות בדיו, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2007 (דברים לרגל קבלת פרס ירושלים תשס"ז)
- רב שירנו, מקור ראשון, מוסף "שבת", 8 במאי 2011, גיליון 717, יום העצמאות תשע"א
- ניגונה של לשון: משולחנו של חבר האקדמיה, אקדם 49 (תשע"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- על כתביו
- יעד בירן, במקום הנרטיב הציוני, חיים סבתו חוזר אל האמונה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2014
- אריאל הורוביץ, המתח והפשרה בין האתוס הציוני לעולם התורה, באתר nrg, 21 באוקטובר 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ דבריו בכנס מנהלי החמד בכנסת תשעח
- ^ כיום שכונת קריית היובל.
- ^ חנן גרינווד, הרבנים סבתו ושילת יצטרפו לרב רבינוביץ בראשות ישיבת מעלה אדומים, כ תמוז תשע"ה
- ^ על קבלת הפרס
- ^ הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים ,כ"ד בחשון תשע"ג, באתר 'ערוץ 7'
- ^ דב שוורץ, הציונות הדתית ורעיון האדם החדש, ישראל (כתב עת) 16, 2009 עמוד 154, מונה בהקשר זה את מיכאל (מיקי) שיינפלד, בא מלבנון: בכל מקום שהם, תל–אביב 2007; עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל–אביב 2008; יאיר אנסבכר, כצל ציפור, תל–אביב 2009.
- ^ דב אלבוים, "מעשה בשני עגנונים שהיו בעירנו", באתר הארץ, 21 במרץ 2005
- ^ הרב חיים סבתו - זוכה פרס שר החינוך
- ^ מרדכי מאיר, זכור הנאקות ורעש הצעקות, ירושלים תשס"ד, עמ' 31, באתר אוצר החכמה ועמ' נה–נו; הפיוט איך על אחי, באתר הפיוט והתפילה.
- ^ אורי פולק, כל המהדורה הראשונה של "מבקשי פניך" נמכרה מראש באתר כיפה, 22 באוגוסט 2011
- ^ "התנערי מעפר": פואמה היסטורית מאת הרב חיים סבתו, באתר www.inn.co.il
- ^ ביניהם: החוויה הדתית של העוסק בתורה, היחס לציונות ולמדינת ישראל, היחס לציבור החילוני, התחדשות ההלכה ועוד.
- ^ טוב עין - חיים סבתו | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il
- ^ "התנערי מעפר": פואמה היסטורית מאת הרב חיים סבתו
הקודם: - |
פרס ספיר 2000 "תיאום כוונות" |
הבא: דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו |