פתיחת התפריט הראשי

אין אפוטרופוס לעריות הוא כלל בהלכה היהודית, הקובע כי אין לסמוך על אף אדם בכל הקשור לשמירה על איסור עריות. לפי הכלל, כל כללי הנאמנות המקובלים בתחומים אחרים אינם תקפים בתחום העריות.

תוכן עניינים

משמעויות והשלכותעריכה

במסכת חולין[1] מבואר כי המקור ממנו ניתן להוכיח כי הרוב מכריע את הסוגיה, הוא הפסוק (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו) "מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת". הפסוק אומר שהמכה את אחד מהוריו חייב מיתה, וזאת למרות שאבהותו הביולוגית של האב נתונה בספק, שכן באופן טבעי אין שום עדות על כך. מכאן ניתן ללמוד שמאחר ולרוב, מי שידוע כאביו של האדם הוא אכן אביו הביולוגי, ניתן להסיק כי הוא אכן אביו. הגמרא מקשה: אולי ייתכן שחיוב המיתה על "מכה אביו ואמו" תקף רק כשידוע כי אביו ואמו לא התייחדו עם אדם נוסף, כמו למשל אם היו אסורים יחד בבית הסוהר. על כך משיבה הגמרא כי לא ניתן לסמוך בנושא זה על הסוהרים, ולא על הכללים הרגילים האומרים כי הם אכן היו אסורים יחד ולא נכנס אדם נוסף לשם, גם אם לפי חוקי בית הסוהר הדבר היה אסור, שכן בנושא עריות אין לשום אדם נאמנות.

בתלמוד ירושלמי על מסכת כתובות[2] כתוב כי אין ממנים אפילו חסיד שבחסידים, כלומר צדיק גמור, להשגיח על הקפדה על איסורי עריות. כלל זה נפסק להלכה בשולחן ערוך.[3]

פסילה לכהונהעריכה

קיים שימוש נוסף בברייתות המובאות בתלמוד בבלי במסכת כתובות בנוגע לאשה פנויה שנתייחדה עם גבר, אשר קיים ספק אם אותו גבר היה אדם כשר או שהוא ממזר ולכן אם הוא בא עליה היא נפסלת מלהינשא לכהן. לפי רבן גמליאל ורבי יהודה היא נאמנת לומר שאדם כשר בא עליה, ואילו לפי רבי יהושע היא פסולה לכהונה מספק. שאל רבי יהושע את החולקים עליו: במה שונה דינה של זו, מדינה של אשה שנשבתה לבין הגוים, שאסורה להנשא לכהן מספק? השיבו לו רבן גמליאל ורבי יהודה: רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות, ולכן קיימת חזקה כי הם קיימו בשבויה מעשים האוסרים עליה להינשא לכהן. על כך השיב רבי יהושע: "אין אפוטרופוס לעריות" וגם אצל יהודים לא יתקיימו כללי הנאמנות הרגילים האומרים כי קיימת אצלם חזקת כשרות.[4] בעל ההפלאה[5] מסביר, כי רק במקרה זה חולק רבן גמליאל על הקביעה כי "אין אפוטרופוס לעריות" אבל ביתר המקרים יסכים רבן גמליאל שניתן לומר "אין אפוטרופוס לעריות", אפילו כנגד רוב, כדי לומר שקיים עדיין ספק. ורק במקרה זה לא משתמשים בכלל כי לא ניתן להשתמש בו כדי להוכיח שוודאי האישה נבעלה.

דוגמאות לשימוש בביטוי בהקשרים שאינם הלכתייםעריכה

גם מחוץ להקשר הלכתי מקובל לצטט את הביטוי "אין אפוטרופוס לעריות" כאשר מתייחסים לכך שללא שמירה על סייגים, כל אדם עשוי לחטוא בעברות מהתחום המיני.

במשפט בו הורשע הרב מוטי אלון בתקיפה מינית כתבה השופטת: "חז"ל כבר כתבו שאין אפוטרופוס לעריות".[6]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה