אלה בן בעשא

אֵלָה בן בַּעְשָׁא הוא דמות מקראית, מלך ישראל, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 883 עד 882 לפנה"ס, איש שבט יששכר, הוא עלה למלוכה לאחר מות אביו, בעשא בן אחיה מלך ישראל. ימי מלכותו לא נמשכו זמן רב ולא מסופר רבות על מפעלי חייו, מלבד על מלחמה שערך נגד פלשתים.

אלה בן בעשא

איור משנת 1553
לידה	?
נרצח	882 לפנה"ס תרצה, ממלכת ישראל
מדינה	ממלכת ישראל
שושלת בית בעשא
תואר מלך ישראל אב בעשא
מלך ישראל ה־4 883 לפנה"ס – 882 לפנה"ס מנהיג דת בתקופה יהוא בן חנני → בעשא זמרי ←

כמו אביו, ניסה גם אלה להמשיך במאבק עם יהודה, אך מאמצו המיידי היה להמשיך בניסיון לכיבוש גבתון, במטרה לכתר את יהודה ממערב ולנתק את המגע הישיר בין ממלכת יהודה לפלשת וכך נאמר בספר מלכים: "וְהָעָם חֹנִים עַל-גִּבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים". מסתבר שהמלך עצמו לא חונך ברוח לחימה, ובחר לבלות את זמנו - בעת שצבאו חנה "על גבתון אשר לפלשתים" - בתרצה, עיר בירתו, תוך שתייה לשכרה. וכך מסופר על נסיבות מותו:

"וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל-הַבַּיִת בְּתִרְצָה. וַיָּבֹא זִמְרִי וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל-כִּסְאוֹ הִכָּה אֶת-כָּל-בֵּית בַּעְשָׁא לֹא-הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ".

זמרי שהיה שר של אלה רצחו, ומלך אחריו במשך שבוע, עד להריגתו בידי עומרי ועליתו לכס המלוכה של בית עומרי.

הערות שוליים

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם 928 907 906 883 882 882 882 871 852 851 יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע 842 814 800 784 748 747 747 737 735 732