שַׁלּוּם בֶּן יָבֵשׁ הוא דמות מקראית, ומלך על ממלכת ישראל לאחר שרצח את זכריהו בן ירבעם. זמן מלכותו מתוארך במסורת היהודית בשנת 747 לפנה"ס.
שלום בן יבש, איש הגלעד, החזיק במלוכה חודש ימים בלבד, ונרצח בידי מנחם בן-גדי: "שַׁלּוּם בֶּן-יָבֵשׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יֶרַח-יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן. וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן-גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת-שַׁלּוּם בֶּן-יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו" (ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוקים י"ג-י"ד).
טקסט בוויקיטקסט: