פתיחת התפריט הראשי

אליהו לנקין

דיפלומט ישראלי

אליהו לַנְקִין (25 בספטמבר 191410 באוגוסט 1994, ה' בתשרי ה'תרע"ה - ג' באלול ה'תשנ"ד) היה מפקד האצ"ל בירושלים, חבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. נודע במיוחד כמפקד האונייה "אלטלנה".

אליהו לנקין
אליהו לנקין
אליהו לנקין, 1949
לידה 25 בספטמבר 1914
הומל, רוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית
פטירה 10 באוגוסט 1994 (בגיל 79)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1933
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, משפטן, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה תנועת החרות עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה חרות
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 באוגוסט 1951
(שנתיים ו-26 שבועות)
כנסות 1
שגריר ישראל בדרום אפריקה ה־6
19811985
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אליהו לנקין
כינוי "אסף", "בנימין"
השתייכות Irgun.svg  אצ"ל
תקופת שירות 1948-1933
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
רחוב בשכונת תלפיות בירושלים

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

לנקין נולד בהומל שברוסיה הלבנה, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) בשנת 1914 להוריו משה וחנה לנקין. בעקבות מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו למנצ'וריה שם למד בגימנסיה הרוסית בחרבין. הוא הצטרף לבית"ר בשנת 1930 והיה לקצין נציבות בית"ר בסין. עלה לארץ ישראל בשנת 1933 והצטרף לאצ"ל. בשנים 1939-1935 היה מפקד גדוד בית"ר באזור בנימינה-זכרון יעקב[1] במקביל היה לנקין חבר בפלוגת נוטרים באזור זכרון יעקב[2], והיה אחראי מטעם האצ"ל להורדת מעפילים בחופי הארץ.

היה מפקד האצ"ל בירושלים בשנת 1944, והשתתף בחודש יולי בהתקפה על הבולשת המחוזית, אך הוסגר לבריטים על ידי "ההגנה" במהלך "הסזון" בדצמבר 1944[3] והוגלה למחנה מעצר בריטי באריתריאה. ממחנה המעצר באריתריאה ברח בנובמבר 1945 והגיע לצרפת בינואר 1947. בצרפת גייס את עזר ויצמן ובוריס סניור לשורות האצ"ל.[4] לנקין ארגן מצרפת את יציאתה של אנית הנשק אלטלנה לישראל. נשא את הכינויים המחתרתיים "אסף" ו"בנימין". לאחר הטבעת אלטלנה הוחזק במעצר בבית שאן ובמקומות סתר אחרים[5] עד סוף אוגוסט, ביחד עם ארבעה מפקדים נוספים של האצ"ל, אשר יחד כונו "עצורי בית שאן".[6][7]

לאחר שחרורו היה מראשי מפלגת תנועת החרות וחבר הכנסת הראשונה. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין בשנת 1954. לאחר עליית הליכוד לשלטון נתמנה לשגריר ישראל בדרום-אפריקה, בין השנים 1985-1981.[8]

כתב ספר אוטוביוגרפי בשם ספורו של מפקד אלטלנה (הוצאת הדר, ה'תשכ"ז).

נקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקרא רחוב בשכונת תלפיות בירושלים.[9]

משפחתועריכה

ב-1933, עוד כשהיה בסין, קיבל לנקין אשרת עליה (סרטיפיקט) זוגית ועל מנת לנצלה נישא בנישואים פיקטיביים לבלה וגמן. לאחר עלייתם ארצה התיר את הקשר ברבנות (לאחר הגרושין נישאה בלה למרדכי אולמרט והיא אמו של אהוד אולמרט) ונישא לדוריס קפלן שהייתה גרושתו של חברו הטוב שמואל כץ ומקשר זה נולדה הבת לינור לנקין. אחיינו היה אבי לניר, טייס הקרב הבכיר שעונה והומת בשבי הסורי, ועוטר לאחר מותו בעיטור העוז.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כינוס בית"ר בשומרון, דואר היום, 21 בנובמבר 1935
  2. ^ שוחררו הנוטרים מזכרון יעקב, הצופה, 5 בפברואר 1939
  3. ^ נאסר, המשקיף, 17 בדצמבר 1944
  4. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 43-42
  5. ^ הוצאה פקודת מאסר נגד הלל קוק, מעריב, 4 ביולי 1948
  6. ^ "עצורי בית שאן". שער לים
  7. ^ 5 עצורי בית שאן שוחררו, המשקיף, 27 באוגוסט 1948
  8. ^ Sasha Polakow-Suransky, The Unspoken Alliance, Vintage books, 2011, עמ' 204-205
  9. ^ רחוב אליהו לנקין, באתר עיריית ירושלים