יוסף הרמלין

יוסף הרמלין
לידה	1922; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	12 בספטמבר 1994 (בגיל 72 בערך); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1939
עיסוק	דיפלומט
	1964 – 1974 ; (כ־10 שנים)
	→ עמוס מנור אברהם אחיטוב ←
	1986 – 1988 ; (כשנתיים)
תחת ראש הממשלה	אשכול, מאיר, פרס ושמיר
	→ אברהם שלום יעקב פרי ←
השתייכות	שירות הביטחון הכללי
תקופת שירות	1949–1974; 1986–1988
תפקידים בשירות	סגן ראש השב"כ;
	שירות בהצבא הבריטי; [[קובץ:Hahagana.png; \|קישור=ההגנה\|גבול\|22x16pxpx\|ההגנה]] שירות בהגנה ראש נציגות ישראל באיראן; שגריר ישראל בדרום אפריקה; הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה; יו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה;
	שירות בהצבא הבריטי; [[קובץ:Hahagana.png; \|קישור=ההגנה\|גבול\|22x16pxpx\|ההגנה]] שירות בהגנה ראש נציגות ישראל באיראן; שגריר ישראל בדרום אפריקה; הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה; יו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה;

יוסף הַרְמְלִין (1922 - 12 בספטמבר 1994) היה ראש שירות הביטחון הכללי בשתי קדנציות, ושגריר ישראל באיראן ובדרום אפריקה.

תוכן עניינים

הרמלין נולד בשנת 1922 בווינה שבאוסטריה והיה חבר בתנועת הנוער המכבי הצעיר ובאגודת הכח וינה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער, היה חניך כפר הנוער בן שמן וחבר בגרעין גורדוניה מעפילים שהקים את קיבוץ נוה ים, הצטרף לארגון ההגנה וסיים קורס מפקדי כיתות. ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בשורותיו במשך חמש שנים. עם שובו לארץ ישראל גויס שוב להגנה על ידי חיים לסקוב ועסק בהדרכה והכשרה צבאית. במלחמת העצמאות השתתף במבצע נחשון ופיקד על הפלוגה המסייעת של גדוד 58 בחטיבת גבעתי.

בפברואר 1949 גויס הרמלין לשב"כ על ידי איסר הראל. הוא התקדם בשירות, מונה לסגן ראש השב"כ ב-1960, ועמד בראשו בשנים 1964–1974. לאחר פרישתו היה שגריר ישראל באיראן (1978–1979), אך לא הספיק להגיש את כתב האמנתו לפני סגירת השגרירות בעקבות המהפכה האיראנית^[1]. בשנים 1979–1981 שימש כשגריר ישראל בדרום אפריקה. כמו כן כיהן כממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.

עם התפטרותו של אברהם שלום מראשות השב"כ, בעקבות פרשת קו 300, נקרא הרמלין לעמוד בשנית בראש הארגון, בשנים 1986–1988.

מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות. אשתו השנייה, שרה (שריקה) גרבר, אחותו של השחקן יוסי גרבר, הייתה יקירת תל אביב.

לזכרו של הרמלין הוקמה קרן מלגות לאנשי שב"כ.

הרמלין שימש כיו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה, ובניין הנהלת החברה בהרצליה קרוי על שמו.