יוסף הרמלין
יוסף הַרְמְלִין (19 באפריל 1922[1] – 12 בספטמבר 1994) היה ראש שירות הביטחון הכללי בשתי קדנציות, ושגריר ישראל באיראן ובדרום אפריקה.
 | |||||||||||
| לידה |
19 באפריל 1922 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1994 (בגיל 72) ישראל | ||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||
| תאריך עלייה | 17 באפריל 1939 | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
תחילת חייו עריכה
הרמלין נולד ב-19 באפריל 1922 בווינה שבאוסטריה והיה חבר בתנועת הנוער המכבי הצעיר ובאגודת הכח וינה. הוא עלה לארץ ישראל ב-17 באפריל 1939[1] במסגרת עליית הנוער, חצי שנה לאחר ליל הבדולח. היה חניך כפר הנוער בן שמן וחבר בגרעין גורדוניה מעפילים שהקים את קיבוץ נוה ים.
קריירה עריכה
הרמלין הצטרף לארגון ההגנה וסיים קורס מפקדי כיתות. ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בשורותיו במשך חמש שנים. עם שובו לארץ ישראל גויס שוב להגנה על ידי חיים לסקוב ועסק בהדרכה והכשרה צבאית. במלחמת העצמאות השתתף במבצע נחשון ופיקד על הפלוגה המסייעת של גדוד 58 בחטיבת גבעתי.
בפברואר 1949 גויס הרמלין לשב"כ על ידי איסר הראל. הוא התקדם בשירות, מונה לסגן ראש השב"כ ב-1960, ועמד בראשו בשנים 1964–1974. לאחר פרישתו היה שגריר ישראל באיראן (1978–1979), אך לא הספיק להגיש את כתב האמנתו לפני סגירת שגרירות ישראל בטהראן בעקבות המהפכה האיראנית[2]. בשנים 1979–1981 שימש כשגריר ישראל בדרום אפריקה. כמו כן כיהן כממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.
עם התפטרותו של אברהם שלום מראשות השב"כ, בעקבות פרשת קו 300, נקרא הרמלין לעמוד בשנית בראש הארגון, בשנים 1986–1988[3]. לאחר פרישתו מהשב"כ עבד בעיריית ירושלים כממונה על קליטת עלייה בעיר[3].
הרמלין שימש כיו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה.
משפחה ומורשת עריכה
מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות. אשתו השנייה, שרה (שריקה) גרבר, אחותו של השחקן יוסי גרבר, הייתה יקירת תל אביב ואלמנתו של סא"ל אשר דרומי (פופובסקי) שנהרג יחד עם אלוף אסף שמחוני בהתרסקות מטוס.
הרמלין אימץ את בנם של שריקה ואשר, אלון, ששינה את שם משפחתו להרמלין. אלון הרמלין הוא פרופסור לביולוגיה במכון ויצמן למדע, ומכהן נכון ל-2023 כסגן נשיא המכון למנהל וכספים.[4] רעייתו של אלון, מיכל, היא בתו של אברהם ארנן.[5]
לזכרו של יוסף הרמלין הוקמה קרן מלגות לאנשי שב"כ. בניין הנהלת של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בהרצליה קרוי על שמו.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף הרמלין באתר השב"כ
- פתרון החידה מהגיליון הקודם, מבט מל"מ 43, דצמבר 2005, עמ' 43
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Harmelin Josef, ארכיון המדינה
- ^ גדעון צור, הנציגות הישראלית, מעריב, 23 בפברואר 1979
- ^ 1 2 שלום ירושלמי, הרמלין קולט עלייה מרוסיה, כל העיר, 9 בפברואר 1990
- ^ פרופ' אלון הרמלין, באתר מכון ויצמן למדע
- ^ חתונה מודיעינית, באתר העולם הזה, 21 בספמבר 1977
