יוסף הרמלין

יוסף הרמלין
לידה	19 באפריל 1922; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	12 בספטמבר 1994 (בגיל 72); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	17 באפריל 1939
	1964–1974; (כ־10 שנים)
	→ עמוס מנור אברהם אחיטוב ←
	1986–1988; (כשנתיים)
תחת ראש הממשלה	אשכול, מאיר, פרס ושמיר
	→ אברהם שלום יעקב פרי ←
מדינה	ישראל
השתייכות	שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות	1949–1974; 1986 – 1988
תפקידים בשירות
	סגן ראש השב"כ;
	שירות בהצבא הבריטי; שירות בהגנה; ראש נציגות ישראל באיראן; שגריר ישראל בדרום אפריקה; הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה; יו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה;
	שירות בהצבא הבריטי; שירות בהגנה; ראש נציגות ישראל באיראן; שגריר ישראל בדרום אפריקה; הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה; יו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה;

יוסף הַרְמְלִין (19 באפריל 1922^[1] – 12 בספטמבר 1994) היה ראש שירות הביטחון הכללי בשתי קדנציות, ושגריר ישראל באיראן ובדרום אפריקה.

תחילת חייו עריכה

הרמלין הצטרף לארגון ההגנה וסיים קורס מפקדי כיתות. ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בשורותיו במשך חמש שנים. עם שובו לארץ ישראל גויס שוב להגנה על ידי חיים לסקוב ועסק בהדרכה והכשרה צבאית. במלחמת העצמאות השתתף במבצע נחשון ופיקד על הפלוגה המסייעת של גדוד 58 בחטיבת גבעתי.

בפברואר 1949 גויס הרמלין לשב"כ על ידי איסר הראל. הוא התקדם בשירות, מונה לסגן ראש השב"כ ב-1960, ועמד בראשו בשנים 1964–1974. לאחר פרישתו היה שגריר ישראל באיראן (1978–1979), אך לא הספיק להגיש את כתב האמנתו לפני סגירת שגרירות ישראל בטהראן בעקבות המהפכה האיראנית^[2]. בשנים 1979–1981 שימש כשגריר ישראל בדרום אפריקה. כמו כן כיהן כממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.

עם התפטרותו של אברהם שלום מראשות השב"כ, בעקבות פרשת קו 300, נקרא הרמלין לעמוד בשנית בראש הארגון, בשנים 1986–1988.

הרמלין שימש כיו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה.

מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות. אשתו השנייה, שרה (שריקה) גרבר, אחותו של השחקן יוסי גרבר, הייתה יקירת תל אביב.

לזכרו של הרמלין הוקמה קרן מלגות לאנשי שב"כ. בניין הנהלת של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בהרצליה קרוי על שמו.