אליסון שוורץ

אליסון יאנג שוורץ (באנגלית: Allyson Young Schwartz; נולדה ב-3 באוקטובר 1948) היא פוליטיקאית יהודייה-אמריקאית. כיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית כשהיא מייצגת את המחוז ה-13 של פנסילבניה בשנים 2005–2015.

אליסון שוורץ
Allyson Schwartz

אליסון שוורץ
לידה	3 באוקטובר 1948 (בת 75) ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	אליסון יאנג שוורץ
מדינה
השכלה	קולג' סימונס (1970) Calhoun School (1966) מכללת ברין מאר (1972) Calhoun School
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן זוג	ד"ר דייוויד שוורץ
schwartz.house.gov
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-13 של פנסילבניה 3 בינואר 2005 – 3 בינואר 2015 (10 שנים) → ג'ו הופל ברנדן בויל ←
פרסים והוקרה
פרס דר. נייתן דייויס לנציגי ארה"ב (2012)

אליסון תומכת בישראל, שתפיסת עולמה זו עוצבה בשל סיפור השואה של אמה, רנה פרל, ניצולת השואה.

היא היהודיה הנבחרת הראשונה מפנסילבניה בקונגרס והנציגה האישה היחידה מפנסילבניה במושב הקונגרס ה-110. היא חברה בקואליציה הדמוקרטית החדשה, קבוצה של חברי קונגרס משני בתי המחוקקים הטוענים למתינות במפלגתם כולל בנושא הכלכלי של קידום עסקים.

ביוגרפיה

משפחה

נולדה בקווינס, בעיר ניו יורק, אחת מארבעה ילדים.

קיבלה תואר ראשון בסוציולוגיה מסימונס קולג' שבמסצ'וסטס ב-1970 ותואר שני בעבודה סוציאלית ממכללת ברין מאר, פנסילבניה ב-1972. משנת 1975 ועד 1988, שוורץ הייתה מנהלת כללית של מרכז אליזבט בלאקוול, מרכז טיפול רפואי לנשים בפילדלפיה. מ-1988 עד 1990 סגנית בפועל של הממונה על מחלקת שרותי אנוש, כמינוי של ראש העיר לשעבר, ויסון גוד.

רקע אישי

היא תומכת של הארגון ללא מטרת רווח GI-Net. אמה של אליסון היא ניצולת שואה, וכדבריה היוותה לה יחד עם אביה, יוצא מלחמת קוריאה את מקור המחויבות לשירות הציבורי. היא חזרה ואמרה פעמים רבות כי היותה בת לניצולת שואה עיצבה את התמיכה שלה במדינת ישראל. משנבחרה לכהונתה הראשונה לקונגרס, הנאום הראשון שלה במליאה הוקדש לאמה, רנה פרל, בהצעת חוק שמצדיעה למדינות וארגונים על ציון יום השנה ה-60 לשחרור אושוויץ. היא סיפרה כיצד אמה ברחה ממולדתה ונכפה עליה להתחיל בחיים חדשים בגיל 14 מכשעזבה את אוסטרליה לבדה, שהתה בהולנד ואנגליה לפני הגעתה לפילדלפיה בגיל 16 ב-1941. היא חששה, כמו רבים אחרים, לספר את סיפורה ובתקווה כי בהשכחת הזוועות היא תוכל להתקדם הלאה, אך בסופו של דבר, כמו רבים, לא יכלה להסתיר את הכרת התודה למה שהוענק לה באמריקה על רקע עברה.

נשואה לד"ר דייוויד שוורץ, קרדיולוג, מתגוררת ברובע ג'קינגטאוון במחוז מונטגומרי שבפנסילבניה, יש לה שני בנים.

קריירה פוליטית

קריירה מוקדמת

ב-1990, שוורץ נבחרה לסנאט המדינתי של פנסילבניה, כשהיא מייצגת מחוז המורכב מצפון-מערב וצפון-מזרח פילדלפיה. היא נבחרה מחדש ב-1994, 1998 ו-2002. המחוז הורחב לתוך מחוז מונטגומרי בחקיקת התיחום מחדש של שנת 1991 ושוורץ עברה להתגורר בבג'קינטאוון שבמחוז מונטוגמרי בתחילת שנת 2004, היכן שהיא עדיין מתגוררת. במהלך ארבעת כהונתיה במשרה ברמה מדינתית, שוורץ נודעה כמובילה בתחום של משפחות עובדות. היא כיהנה כיושבת הראש הדמוקרטית בוועדת החינוך בסנאט של פנסילבניה מ-1995 ועד 2004. היא נועדה שם כחסידה קולנית של מערכת החינוך הציבורית מול מערכת החינוך הפרטית והובילה שם גם את המאמץ ליצירת מערכת ביטוח בריאות לילדים (CHIP), כאשר באמריקה יש קשיים רבים עם מערכת ביטוח הבריאות שכולה פרטית והרבה אזרחים אינם מבוטחים על בריאותם ואינם מסוגלים לממן ללכת לרופא. התוכנית שלה הייתה תוכנית חלוצית ונהייתה למודל לאומי כיצד ליצור תוכנית לכיסויי בריאותי לילדים Allyson Schwartz, www.jewishvirtuallibrary.org כמו כן, היא אותתה על תמיכה בחוקים נגד אפליה הכוללים גם איסור על אפליה על רקע נטייה מינית.

בשנת 2000, היא התמודדה בפריימריס הדמוקרטיים על המושב בסנאט הארצי של הסנאטור הטרי ריק סנטורום. היא סיימה במקום השני אחרי חבר הקונגרס מאזור פיטסבורג שבפנסילבניה, אך עם תוצאות מרשימות.

הבחירות לקונגרס

המחוז ה-13 של פנסילבניה

בשנת 2003 חבר הקונגרס ג'ו הופל שייצג את המחוז ה-13 של פנסילבניה החליט שלא לרוץ לכהונה רביעית ב-2004, כשהוא מעדיף במקום לרוץ, למה שהיה בסופו של דבר כישלון, כנגד הסנאטור היהודי הרפובליקני ארלן ספקטר. שוורץ התכוונה במקור לרוץ למשרת החשב הכללי של פנסילבניה, אבל שינתה את תוכניותיה אחרי ההודעה הרשמית של הופל. היא ניצחה בקושי בפריימריס את ג'ו טורסלה, סגן ראש העיר לשעבר של פילדלפיה ומנהל המוזיאון ההיסטורי, "מרכז החוקה". בבחירות הכלליות, היא הביסה את הרפובליקנית, מליסה בראון בהפרש של 56%-41%, הפרש הניצחון הגדול ביותר מזה עשורים במחוז ה-13 של פנסילבניה, שהיה נחשב פעם כבסיס החזק ביותר של רפובליקניות מתונה אשר מזה זמן השתלטה על הפרברים של פילדלפיה.

בשנת 2006, שוורץ שמרה על מקומה במושב בית הנבחרים כשהיא מביסה בבחירות הכלליות את לראג' בהאקטה, שהתפרסם בעיקר בעקבות הופעתו בעונה השנייה של תוכנית הריאליטי המתמחה.

רקורד במליאה

ב-10 בינואר 2005, שוורץ מונתה לוועדת בית הנבחרים לתחבורה ותשתיות. ב-14 בפברואר 2005, היא מונתה לוועדת התקציב. היא קיבלה הרבה קרדיט על שהצליחה להשיג 52.5 מיליון דולר במימון פדרלי ארצי לתשתיות בעדיפות מקומית כחלק מחוק זיכויי התחבורה של שנת 2005. במושב הקונגרס ה-110, היא מונתה כחברה בוועדת הדרכים והאמצעים במקום הוועדה לתחבורה ותשתיות.

הרקורד של חברת בית הנבחרים היחסית חדשה מצביע על כיוון שמאלני-ליברלי בנושאי פנים. היא הצביעה נגד חוק למניעת הפלה, נגד חוק התומך במלחמת עיראק ללא תאריך יעד לנסיגה, נגד הרחבת תוכנית הנשיא בוש לקיצוץ במיסים, נגד חוק המקצץ ומשנה משמעותית תוכניות ממשלתיות למימון סעד, דמי מזונות והלוואות סטודנטים, נגד חוק שחותר לשבור את תופעת ההגירה הלא חוקית ולהדק את ביטחון גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו ממנו צומחת התופעה ואינו כולל את התוכנית הקרויה "הדרך לאזרחות" עבור מהגרים בלתי חוקיים שכבר קיימים, בעד חוק שיכפה על הממשלה לפצות בעלי רכוש אם תוכניות פיתוח סוכלו בניסיון להגן על זנים בסכנת הכחדה ונותנים למינויים פוליטיים יותר כוח להחליט לגבי אלו זנים ואזורים יהיו כפופים להתערבות ממשלתית במטרה להגן על הצומח וחיות הבר, נגד הקלות במס ותמריצים, במה שתומכי החוק הגדירו כדירבון חברות הגז והנפט לספק דרכים יצירתיות להפחית את התלות של אמריקה בנפט מבחוץ, משאבי שימור והפחתת זיהום הסביבה שהם בעצמם יוצרים, נגד מיסוד אזור סחר חופשי בין ארצות הברית, קוסטה ריקה, אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס וניקרגואה; כולל נגד הסכם נפרד עם הרפובליקה הדומיניקנית, נגד חוק ביזוי הדגל, האוסר על שריפת הדגל האמריקאי כביטויי פוליטי בהפגנות וכדומה, שהאיסור עליו נחשב כהפרה של זכויות האזרח, בעד ביטול ההגבלות על מימון פדרלי למחקר בתא גזע עוברי, נושא חם אצל השמרנים הדתיים שמתנגדים להפלות עקב אמונה דתית כי החיים קדושים על פי הדת ואין לקטוע אותם בהפלה או במחקרים בתאים עובריים, נגד החוק שנותן סמכות שיפוטית על חייה של פגועת המוח, טרי שייבו, פרשה שהסעירה את אמריקה במריבה משפחתית האם להאריך את חייה או לא ואשר השמרנים הדתיים גם כן התנגדו להתערבות בקדושת החיים, נגד כינון מספר שינויים בכללי האתיקה שמפקחים על התנהלותם של חברי הקונגרס ונגד תיקון לחוקת ארצות הברית האוסר על נישואים חד-מיניים.

בנושאי מלחמת עיראק והמלחמה העולמית בטרור, מצד אחד, היא הצביעה נגד חוק השיפוט הצבאי, לשפוט את שבויי המלחמה, כולל הטרוריסטים במשפט צבאי ולא משפט אזרחי. אולם, היא תמכה בחוק תוספת הקצאה למשרדי ממשלה שונים עבור המלחמה בטרור, אך גם כולל, סיוע באסון הוריקן קתרינה ומתן לוח זמנים להערכות מחדש של צבא ארצות הברית מעיראק. היא הצביעה בעד חוק שדורש ממזכיר ההגנה של ארצות הברית להתחיל בהפחתת מספר כוחות ארצות הברית בעיראק ולהביא לידי נוכחות מוגבלת עד 1 באפריל 2008, בעד הגבלת חוזים ביטחוניים ללא מכרז, נגד לאפשר ציתות לאזרחים אמריקנים ללא צו בית משפט, נגד הפיכת חוק רישיון הנהיגה שיעכב טרוריסטים ונגד ההכרזה של מלחמת כעיראק כחלק מהמלחמה בטרור ללא תאריך יציאה. מצד שני, היא הצביעה בעד הפיכת חוק הפטריוט לקבוע, חוק שמקל על הרשויות האוכפות את החוק במלחמה בטרור ויש שטוענים שהוא כולל הפרה של זכויות אזרח, בעד איסוף מודיעין צבאי ללא פיקוח אזרחי, בעד המשך גיוס דרך הקמפוסים של המכללות ונגד הערכות מחדש של הכוחות האמריקנים מחוץ לעיראק תוך 90 יום Allyson Schwartz - Congresspedia, web.archive.org, ‏2008-08-14.

גיוס תרומות לקמפיין

מומחים במדע המדינה הבחינו בכישרון גיוס הכספים שלה. מחוקקים לשעבר מבתי נבחרים ברמה מדינתית, כאשר הם עוברים למרוץ ברמה ארצית לקונגרס, מגייסים באופן יחסי יותר כסף דרך "הוועדה לפעולה פוליטית" שהם מקימים לעצמם על פי חוק כגוף שאחראי מטעמם על גיוס הכספים לקמפיין של המועמד, יותר מאשר שהם מצליחים לגייס כסף בשיטה של תרומות מיחידים. היא לעומת זאת, הצליחה לגייס כ-4.5 מיליון דולר מתרומות יחידים ויחסית מעט בתרומות דרך הוועדה שלה לפעולה פוליטית בסך של כחצי מיליון דולר.

ועדות

• ועדת הדרכים והאמצעים
  • ועדת המשנה לביטוח לאומי
  • ועדת המשנה לאמצעי גבייה
• ועדת התקציב

תפקידים נוספים בקונגרס

• גוף בית הנבחרים לסיוע לדמוקרטיות חדשות

היחס לישראל

כאמור, סיפור השואה של אימה של שוורץ עיצב את עמדתה כתומכת איתנה של ישראל, לדבריה יש לה מחויבות אישית לישראל בשל כך והיא הובילה מספר מאמצים לחזק את יחסי ארצות הברית–ישראל והצטרפה ליוזמתו של חבר הקונגרס היהודי בראד שרמן בחוק שיתוף האנרגיה ישראל ארצות הברית. היא חברה בצוות העבודה הדמוקרטי למען ישראל ושדולת חברי הקונגרס לביטחון ישראל-ארצות הברית. באפריל 2006, הוענק לה "פרס גולדה מאיר" מטעם הקואליציה היהודית הדמוקרטית על הישגיה הפוליטיים בנושא Allyson Schwartz for Congress, web.archive.org, ‏2008-07-24 [2](הקישור אינו פעיל) היא גם היהודייה היחידה שהצהירה בפומבי כי "כיהודייה, אכן יש לי אינטרס מיוחד כלפי ישראל" An interview with Congresswoman Allyson Schwartz, www.pjvoice.com. בנוסף לכך, היא הייתה מבין יוזמי "חוק מניעת הטרור הפלסטיני", אשר מונע כסף לרשות הנשלטת ביד חמאס או הכרה בממשל כמו זה תחת שליטה של ארגון טרור, אלא אם כן הם יתפרקו מנשקם, יתנערו מהטרור ויכירו בזכותה של ישראל להתקיים [3].

ב-13 במאי 2005, היא נאמה במליאה בתמיכה בחוק המכבד את יום העצמאות של מדינת ישראל:

אני קמה היום ב"יומ-ה'עצמאות" לברך את העם הישראלי על היסטוריה בלתי רגילה וכדי לחגוג את חוזק יחסי ארצות הברית–ישראל. בתוך רק 57 שנים, אדמה אשר מורכבת בעיקר ממדבר שינתה צורה לאדמת חקלאות פורייה, קהילות משגשגות וערים ברמה עולמית. תעשייה וטכנולוגיה שיגשגו והכי משמעותי, מיליוני יהודים חזרו למולדת אבותיהם;דמוקרטיה איתנה התפתחה סביב אידאלים של חופש הביטוי, חופש הדת, בחירות הוגנות ומערכת משפטית עצמאית. למעשה, זו האומה היחידה באזור להגיע להישג זה. חיילים גיבורים לחמו להגן על אחיהם ואזרחים תמימים באומץ לב נשאו את האיום המתמיד של מתקפה- הכל כדי לחיות בחופש במולדתם ולמרות האיום המתמיד, העם הישראלי נשאר מחויב לדו קיום בשלום עם שכניהם-צוואה לרוח הנחושה והרחומה שלהם. ככל שההיסטוריה הקצרה של ישראל היא מרשימה, אל לנו לקחת את קיומה כמובן מאליו. בזמן שהאירועים האחרונים הציתו אופטימיות חדשה בתהליך השלום, ארגוני טרור רדיקליים, כגון חמאס וחזבאללה והג'יהאד האיסלאמי, המעודדות בתמיכה של איראן וסוריה, מחויבות כתמיד למטרת הליבה שלהן: השמדת ישראל. The Voter's Self Defense System, Vote Smart (באנגלית).

היא הוסיפה את דעתה בנוגע לטרור המתאבדים ותוכנית ההתנתקות הקרבה, "כולנו כבר מכירים את המשימה המבהילה של הגנה על אזרחים חפים מפשע מפני מחבלים מתאבדים. למרות המציאות, ראש הממשלה אריאל שרון והעם הישראלי מתכננים להתקדם עם תוכנית [ההתנתקות] היסטורית ואמיצה לסגת מעזה וחלקים מהגדה המערבית בקיץ זה. בעוד ישראל מתקדמת במאמצים לחיות עם שכניה בשלום וביטחון, זה חיוני שאנחנו נמשיך לעמוד לצידה. אנחנו חייבים להגן על הזכות של ישראל לעסוק בפעולות לגיטימיות של הגנה עצמית כדי למנוע התקפות טרוריסטיות בישראל; אנחנו חייבים לעמוד בשביל ישראל כשבנות הברית הבינלאומיות שלנו וחברים אחרים בקהילה הבינלאומית מבקרים אותה בצורה לא הוגנת; אנחנו חייבים להחזיק את סוריה, איראן וכל מדינה אחרת אשר מסייעת ונותנת מחסה לטרוריסטים, כאחראים, ואנחנו חייבים לדחוף את הנשיא [מחמוד] עבאס וההנהגה הפלסטינית להתאים לאומץ של ראש הממשלה אריאל שרון על ידי נקיטת צעדים לסיום השחיתות, לשבור את ארגוני הטרור ולסיים את ההסתה התקשורתית שמעודדת שנאה ואלימות. התמיכה בישראל הייתה נושא אחד שבאופן עקבי הוסכם עליו בידי הן הרפובליקנים והדמוקרטים, באמצעות הרבה ממשלים שונים ובהרבה זמנים שונים. אני גאה שתמיכה זו נשארת כה איתנה היום. אדוני היושב ראש, זה כבוד אמיתי לעמוד לצידה של ישראל ואני יודעת שעמיתיי מצטרפים אליי בהבעת "מאזל טוב" על 57 שנים יוצאות דופן" The Voter's Self Defense System, Vote Smart (באנגלית).

ב-28 באוקטובר 2005, לאחר דברי נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", בכנס "עולם ללא ציונות" שנערך בטהראן וזכו לגינויים ולתגובות דיפלומטיות חריפות ברוב המדינות, ובייחוד באירופה ובארצות הברית, היא נאמה במליאת בית הנבחרים בתמיכה בהצעת החוק המגנה את דבריו ואמרה בהקשר לתמיכת איראן בחמאס וחזבאללה, "למר' אחמדיניז'ד יש דם על הידיים ואנחנו חייבים לעמוד איתנים כנגד האיום המסוכן הזה בהעברת הצעת החוק. יתרה מזו, אני קוראת לעמיתיי לתמוך בחוק החופש לאיראן, אשר יהדק ויאגד סנקציות כנגד איראן ואני מפצירה במועצת הביטחון של האו"ם לנקוט בפעולה מיידית כדי לסכל את החתירה המתמשכת של איראן לנשק גרעיני". כמה ימים לאחר מכן, ב-4 בנובמבר, היא הובילה את המאמץ, ביחד עם חברי הקונגרס היהודים, רם עמנואל והנרי וקסמן לאומות המאוחדות להוכיח את דבריו של המנהיג האיראני. הם שיגרו מכתב למזכ"ל האו"ם, קופי ענאן כדי להביא לידי לחץ להבאת גינוי חזק של הנשיא האירני בידי האומות המאוחדות על קריאתו זו והאיום כלפי מדינות שמכירות בישראל. מועצת הביטחון של האו"ם שחררה, באותו זמן, הודעה לעיתונות המגנה את דבריו, אך לא היה שום הליך פורמלי לגינוי בנושא. המכתב הדגיש את אחריות של האו"ם, את ההיסטוריה הארוכה של יחס לא הוגן כלפי ישראל ואת הצורך לדבר בגלוי בתמיכה בקיומה של ישראל, "בזמן שהרטוריקה המסוכנת של הנשיא אחמדינז'אד היא סיבה מספקת להפעלת אזעקה, זה אפילו יותר מפחיד שהוא והמשטר האיראני הפגינו רצון להשלים את הצהרותיהם על ידי תמיכה ישירה בקבוצות טרור" היא אמרה והוסיפה: "המילים הסכסכניות וההתנהגות האגרסיבית חייבת לפגוש בתגובה חזקה ומאוחדת מהקהילה הבינלאומית". שישים חברי קונגרס חתמו על המכתב [4] [5].

במהלך מלחמת לבנון השנייה היא תמכה ללא עוררין בעמדתה של ישראל, אף על פי שקיבלה טלפונים מבוחרים שחלקם הגיבו אחרת היא הצהירה במליאת בית הנבחרים ב-8 באוגוסט 2006, "כמו הבית הלבן, חברי הקונגרס תמכו ברוב גדול במלחמה של ישראל בחזבאללה, אפילו בהתקפת חיל האוויר [הישראלי] ב-30 ביולי בכפר קאנא הלבנוני". היא אמרה והוסיפה, "ישראל תנצח". The Voter's Self Defense System, Vote Smart (באנגלית) Allyson Schwartz for Congress, web.archive.org, ‏2007-07-11. בתחילת המלחמה ב-21 ביולי 2006, אחרי חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006) היא הצטרפה לחבריה בבית בחוק בית הנבחרים, המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל, מטיל את האחריות לטרוריסטים, חמאס וחזבאללה ומדינות החסות שלהן סוריה ואיראן בנשיאת האחריות למתקפות שכאלה ותומך בזכות של ישראל להגן על עצמה. בנאום שלה במליאה, היא אמרה, "אני קמה היום כדי לתמוך בהצעת החוק ואני קמה כדי לתמוך בידידינו ובת בריתנו, ישראל, במהלך התקופה הקריטית הזו". היא השוותה בין ההתמודדות של האמריקנים מול פיגועי 11 בספטמבר והיציאה למלחמת אפגניסטן לבין מה שהישראלים מתמודדים במשך כבר כעשרות שנים ובהאשימה את חמאס וחזבאללה באחריות היא אמרה, "הם לא יעצרו בכלום במטרה המשותפת שלהם: החורבן של ישראל" והוסיפה, "כבת של ניצולת שואה, לעולם לא אשכח מה יכולה להיות התוצאה כשהעולם נכשל בהתעמתות רוע וטרור. ההעברה של הצעת חוק זו שולח מסר חד משמעי לעולם--חזבאללה וחמאס הן האחראיות לאלימות הזו, לישראל יש את הזכות להגן על עצמה וארצות הברית תעמוד עם ישראל בעוד היא מתעמתת עם רוע וטרור של חזבאללה וחמאס. אני בטוחה שישראל תגבר בלחימה זו וזו תקוותי כי פעולותיהם החזקות כנגד הטרור יובילו בסופו של דבר לשלום וביטחון אשר רבים באזור חותרים אליו נואשות".

ב-25 בספטמבר 2007, היא הייתה מבין יוזמי הצעת חוק בית הנבחרים 1400 ובשמו, חוק מניעת התפוצה לאיראן, המחזק את האכיפה והיישום של סנקציות כנגד איראן ובאותה הזדמנות הביעה את דעתה על תוכנית הגרעין האיראנית ונאום אחמדיניז'אד באוניברסיטת קולומביה, "המשטר הנוכחי באיראן, המובל בידי הנשיא מחמוד אחמדניז'אד, מהווה את אחד מהאיומים החמורים ביותר אי פעם לביטחון הגלובאלי. החתירה הנמרצת המתמשכת לנשק גרעיני; התמיכה שלהם בארגוני טרור בינלאומיים, כגון חמאס וחזבאללה; והפרקטיות המתועבות שלהם של זכויות אדם דורשות נקיטת פעולה בידי ארצות הברית והקהילה הבינלאומית" היא אמרה והוסיפה, "הנאום של הנשיא אחמדיניז'אד אתמול באוניברסיטת קולומביה היה המשך ההדגמה כמה זה ציווי שארצות הברית חייבת להמשיך לנקוט בקו קשוח כנגד האמביציות הגרעיניות של איראן. חוק מניעת התפוצה לאיראן הוא צעד חזק קדימה ואני מפצירה ביישומו המיידי" נאמר בהודעתה לעיתונות [6] [7](הקישור אינו פעיל) Tom Lantos, H.R.1400 - 110th Congress (2007-2008): Iran Counter-Proliferation Act of 2007, www.congress.gov, ‏2007-09-26.

במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, היא חתמה יחד עם 243 חברי קונגרס על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים The Voter's Self Defense System, Vote Smart (באנגלית).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליסון שוורץ בוויקישיתוף

• חברת בית הנבחרים אליסון שוורץ באתר בית הנבחרים
• נייר עמדה בנושא ישראל מהאתר של שוורץ
• אליסון שוורץ באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

מהעיתונות היהודית והזרה

• ריאיון עם שוורץ ועל ישראל עיתון "הקול היהודי בפילדלפיה"
• על המאמץ נגד סרובו של ריק סנטוריום לסגור פרצות של חברות העושות עסקים עם איראן הקול היהודי בפילדלפיה
• הצהרה בנושא עצירת מכירת נשק לאיראן(הקישור אינו פעיל) וושינגטון ריפורט
• הלחץ של שוורץ בנושא העיתונאי הבנגלדשי שנעצר בעקבות ניסיונו לקדם יחסים עם ישראל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
• אליסון שוורץ בנושא בחירות לנשיאות 2008 עיתון "הפרשן היהודי"
• אליסון על המרוץ של הילרי קלינטון מגזין טיים היהודי
• כתבה על הנשים היהודיות בקונגרס מגזין הנשים היהודיות
• עמדות אליסון שוורץ הוועדה לבחירות הדמוקרטים