אליעזר רבינוביץ
רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק. ממנהיגיה הבולטים של יהדות ליטא החרדית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובשנים שאחריה.
לידה |
1859 ה'תרי"ט |
---|---|
פטירה |
8 בפברואר 1924 (בגיל 65 בערך) ג' באדר א' תרפ"ד |
תקופת הפעילות | ? – 8 בפברואר 1924 |
בן או בת זוג | פייגה פרלמן |
צאצאים | Freidel Rabinovich |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרב יהודה רבינוביץ, בצעירותו למד בסלוצק אצל רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ה"בית הלוי", ואחר כך בישיבת וולוז'ין שבה נודע כ"עילוי מקייב"[1].
בשנת תרל"ט (1879) נישא לבתו הבכורה של "הגדול ממינסק", רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן, ובשנת ה'תר"ם (1880), זמן לא רב אחרי חתונתו התמנה לשמש כרבה של סמולוביץ. לאחר פטירת חמיו "הגדול" בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לכהן במקומו כרבה של מינסק בירת בלארוס, בתפקידו זה כיהן עשרים ושמונה שנים עד פטירתו בג' באדר א' ה'תרפ"ד, 8 בפברואר 1924.
פעילות ציבורית
עריכהרבי אליעזר רבינוביץ השתתף בפעילות הציבורית של יהדות ליטא, הן כשזו נגעה למחוז רבנותו, והן במישור הארצי והכלל יהודי. הוא שימש כנציג מחוז מינסק של ארגון התמיכה האמריקאי "עזרת תורה"; והיה בין ראשי משתתפי אספת ההכנה לייסוד אגודת ישראל, שהתקיימה בהמבורג בחודש אב תרס"ט (קיץ 1909), לצד רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, רבי שלמה זלמן ברויאר מפרנקפורט, ונציגים מארצות שונות. ב-1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ונהירת הפליטים למינסק, התמסר לטיפול במצוקות הקיום שלהם. על חלקו בוועידת רבנים שהתקיימה בפטרוגרד נכתב בעיתון "הצפירה": ”בא לוועידה רב, אדם רצוץ שחזותו חולנית, כאילו נשא את כל הגלות היהודית על כתפיו, עם כושר דיבור בלתי-מצוי, שנון ומזהיר ברעיונותיו, בעל הבנה מרובה בעניינים יהודיים, שהייתה לו השפעה מרובה באסיפה. זהו הגאון ממינסק הרב ר' לייזר רבינוביץ”[2] ב-1920 לאחר כיבוש קייב בידי הבולשביקים ומעצרם של תלמידים רבים מישיבת נובהרדוק, התיר לתלוש דפי גמרא ולעטוף בהם אוכל שהועבר לאסירים, בנימוק שבשביל בחורים אלו תהווה ההימנעות מלימוד הגמרא פיקוח נפש ולכן הדבר דוחה את גינוני הכבוד שיש לנהוג בכתבי קודש בימים כתיקונם.
משפחתו
עריכה- בתו רחל נישאה לרב פרופ' שאול ליברמן, נפטרה בצעירותה בלא ילדים
- בתו פרידה נישאה לרב מנחם מנדל גלוסקין, שכיהן תחת חמיו ברבנות מינסק, ובסוף ימיו שימש כרבה של לנינגרד תחת השלטון הסובייטי
- חתן שלישי שלו היה יוסף שוב, עורך העיתון החרדי "דאס ווארט", חבר ועד הקהילה בווילנה ויד ימינם של רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי אברהם ישעיהו קרליץ. הוצא להורג בידי הנאצים בי' באלול ה'תש"א, מיד לאחר כיבוש וילנה, בין שישה עשר חברי ועד הקהילה שנתפסו באותו יום בבנין הקהילה.
קישורים חיצוניים
עריכה- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 118, באתר היברובוקס
- הרב ר' אליעזר ראבינאוויץ ז"ל: מינסקער רב, היינט, 10 בפברואר 1924
- ידיעות אחרונות: הרה"ג אליעזר רבינוביץ ז"ל, דואר היום, 10 בפברואר 1924
- יהודה ליב פארפעל, האחד אליעזר: דברי הספד... על מות הרב הגאון האמיתי המפורסם בכל תפוצות ישראל... אליעזר ראבינאוויץ... המד"א דעיר מינסק, באתר היברובוקס
- ספרו
- משנת אליעזר: תשובות וחידושים בסוגיות התלמוד, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ בעת לימודיו בוולוז'ין כתב פעם יחד עם חבר נוסף, מכתב תשובה לדברי רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, לבקשת רבי חיים סולובייצ'יק, בנו של רבו הראשון ה"בית הלוי", שכיהן אז כר"מ בוולוז'ין. המכתב נדפס בגיליון רכג-רכה של "מוריה", ניסן תשנ"ד, עמ' לט ואילך. בסוף המכתב הוסיף רבו: "החידושי תורה האלו הוא משני בחורי חמד ידידי מבני הישיבה".
- ^ מצוטט אצל: פרופ' משה לוינזון, חזנים וחזנות במינסק, בתוך: שלמה אבן שושן (עורך), מינסק עיר ואם, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ה. עמ' 115.