פתיחת התפריט הראשי

אדר א'

חודש בלוח העברי, הנוסף בשנה מעוברת
►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי, אותו מוסיפים בשנה מעוברת. אדר א' חל לפני חודש אדר "הרגיל", שנקרא בשנה זו "אדר ב'". חודש זה בן שלושים יום.

אירועים המתרחשים בחודש אדר בכל שנה שאינה מעוברת ("שנה פשוטה"), יצוינו בשנה מעוברת באדר ב', למעט אזכרות שאותן מקובל לפי מנהג אשכנז לציין בחודש אדר א'.

א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

תוכן עניינים

עיבור השנהעריכה

  ערך מורחב – עיבור השנה

לוח השנה העברי מבוסס בעיקרו על שנת לבנה של 354 יום. עם זאת, מהפסוק האומר "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך" למדו חז"ל כי הלוח העברי חייב להתאים גם לשנה שמשית של 365 יום. הפער בין השנה השמשית לירחית, המוערך בכ-11 יום, מצטבר משנה לשנה ומחייב 'תיקון', בצורת הוספת חודש נוסף מדי כמה שנים - פעולה הנקראת, "עיבור השנה". בעבר, נהגו לעבר גם חודשים אחרים[דרוש מקור], אך עם התקבעות הלוח העברי, התבסס הנוהג לעבר דווקא את חודש אדר.

שמותיועריכה

בהלכה נקרא אדר זה בשם "אדר ראשון" או "אדר הראשון", ובמשנה הוא נקרא "אדר הסמוך לשבט". היות שהוא מתווסף ללוח השנה רק בשנה מעוברת, נקרא חודש זה גם "חודש העיבור".

מצבים מיוחדיםעריכה

כיון שחודש זה קיים רק לסירוגין, עשויים להתעורר מצבים מיוחדים: אחת התופעות המפורסמות היא, שילד שנולד לפני ילד אחר (למשל, כאשר שהראשון נולד בסוף אדר א', והשני בראשית אדר ב') יחוג את בר המצווה שלו לאחר חברו, אם השנה שבה חלה בר המצווה, היא שנה פשוטה.

תופעה אפשרית נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר בשנה פשוטה. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' שבט), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה מעוברת. האחד בל' שבט, והשני בא' אדר ב'.

תופעה מעניינת נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר ב' בשנה מעוברת. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' אדר א'), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר ב'), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה פשוטה. הנולד ראשון בל' אדר, והשני בא' אדר. כלומר, השני לפני הראשון.

נוסף לכך, אדם הנולד בשנה מעוברת בל' אדר א', יתקשה לחגוג את יום הולדתו בשנים פשוטות, וזה משום שבאדר "רגיל" אין שלושים יום. הדבר דומה לאדם הנולד ב-29 בפברואר, שהרי חודש זה, הוא לרוב בן 28 ימים. אם נפטר אדם בל' באדר א', מקובל לקיים לו אזכרה בל' בשבט בשנה פשוטה. מנגד, בר מצווה לנער שנולד בל' אדר א' מקובל לציין בשנה פשוטה בא' בניסן,[דרוש מקור] אף שיש פוסקים שכתבו שהבר מצווה יהיה ב-ל' שבט[1].

ההשלכות ההלכתיות הן, כמו שנאמר, מועד חיובם במצוות של הנולדים בחודש זה, ומועד האזכרה לאדם שנפטר בחודש זה. אבל לגבי אבלות שנים עשר חודש, האדרים נחשבים לשני חודשים, כך שאדם שהתחיל להתאבל בתחילת חודש ניסן יסתיימו ימי אבלו בתחילת אדר ב', והאזכרה תהיה רק חודש אחר כך בתחילת ניסן.

מועדים עיקרייםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו, סימן ח; ילקוט יוסף, מהלכות חודש אדר, סעיף ט