אלכסנדר בן-גיאת

אלכסנדר בן-גיאת (ה' תרכ"ג 1863 – כ"ג בתשרי ה'תרפ"ד 3 באוקטובר 1923), המכונה בכור, היה עיתונאי, סופר, מתרגם, משורר, מחזאי ומו"ל יהודי-טורקי-עות'מאני הנחשב לאחד מגדולי היוצרים בלאדינו בזמנו.

אלכסנדר בן-גיאת

אין תמונה חופשית
לידה	1863 איזמיר, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1924 (בגיל 61 בערך)

שער הספר "פירלאס דיל תלמוד" (פניני התלמוד), מאת אלכסנדר בן-גיאת. איזמיר 1921.

מצבתו של אלכסנדר בן-גיאת, המכונה בכור, עורך העיתון "איל מיסיריט", בבית העלמין גורצ'שמה, איזמיר.

קורות חיים

אלכסנדר בן-גיאת נולד באיזמיר בשנת 1863, לאפרים בן-גיאת וסולטאנה מוניון. למד בבית הספר של כל ישראל חברים בעיר, גדל וחי בסביבה רב-לשונית ושלט בשפות לאדינו, צרפתית, טורקית, עברית ויוונית. הוא החל בפעילות עיתונאית מצעירותו, ובשנת 1884 היה שותף להקמת כתב-עת לאדינו קצר ימים בשם "לה ב'ירדאד" ("האמת"). בשנים הבאות הוא כתב בעיקר לעיתונים "לה בואינה איספיראנסה" ("התקווה הטובה") ו"איל טיליגראפו" ("הטלגרף").

בשנת 1897 ייסד את כתב העת הספרותי שלו "איל מיסיריט" ("השמחה"). חלק ניכר מכתב העת הוקדש לשירה וספרות יפה בהמשכים, ומלבד זאת פורסמו בו גם חדשות בינלאומיות וידיעות על הקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית ומחוצה לה. כתב העת החל כשבועון אך בשלב מסוים עבר להיות יומון, ויצא לאור עד שנת 1922 (למעט הפסקות ביניים קצרות בגין הצנזורה העות'מאנית). לאורך חלק משנותיו עמוד השער של כתב העת הודפס בטורקית, כדי להקרין את הפטריוטיות העות'מאנית של העיתון ואת מטרתו לקרב בין הממשל העות'מאני לקהילה היהודית. כתב העת נמכר במחיר זול יחסית לכתבי עת ועיתונים אחרים בלאדינו, בשל שאיפתו של בן-גיאת שיהיה זמין לקהל רחב ככל האפשר. כך התאפשר גם למיעוטי יכולת להחשף לשירה, ספרות וידע מודרני. מלבד בן-גיאת, פרסמו בעיתון מספר עיתונאים וסופרים ידועים אחרים, בהם אברהם גלנטי.

בן-גיאת המשיך לפרסם מאמרים, סיפורים ושירה גם בעיתונים וכתבי עת אחרים מלבד "איל-מיסיריט", בהם כתב העת הסלוניקאי בצרפתית Le Journal de Salonique ("לה ז'ורנאל דה סלוניק"), עיתון הלאדינו הוותיק "לה אפוקה", ובעיתון הלאדינו "לה לוז" שיצא לאור בקהיר על ידי אחיו, משה בן-גיאת. הוא פרסם גם מאמרים מעל עיתון בצרפתית שהוציאה לאור אשתו, גרזיאלה בן-גיאת (Graziella), שהייתה עיתונאית בזכות עצמה וייסדה בשנת 1914 עיתון בשם "Les Annales".

לאורך חייו שינה מספר פעמים את הנאמנויות הפוליטיות שלו ודעותיו. הוא היה פטריוט עות'מאני, אך עם התעוררות הסכסוך בין האימפריה העות'מאנית למיעוט היווני שלה, הוא הביע לעיתים הזדהות עם דרישות המיעוט היווני, ולאחר עצמאות יוון, גם עם יוון העצמאית. בשנת 1922, בעקבות מלחמת יוון–טורקיה הוא נמלט מאיזמיר שבטורקיה לסלוניקי ביוון, וכך בא הסוף על עיתונו "איל מיסיריט". גם דעותיו לגבי הציונות השתנו עם הזמן; בראשית ימיו הוא נודע כבעל יחס מסתייג כלפי הציונות וכתב שאין היא יכולה להתיישב עם פטריוטיות עות'מאנית אולם מספר שנים לאחר מהפכת הטורקים הצעירים עבר לתמוך בציונות.

מלבד פועלו בתחום העיתונאי, בן-גיאת היה מגדולי הסופרים, המתרגמים והמשוררים בלאדינו בעת החדשה. הוא פרסם שירה וספרות יפה מעל דפי כתבי העת והעיתונים השונים אליהם כתב וכן בעשרות ספריו. כחלק ממפעל התרגום הגדול שלו ללאדינו הוא תרגם לשפה ממיטב ספרות העולם, כולל מיצירותיהם של ויקטור הוגו, ג'ונתן סוויפט, דניאל דפו, הארייט ביצ'ר סטואו, אבה פרבו ואלכסנדר דיומא. תרגומיו היו בעיקר עיבודים קצרים של היצירות אותן הוא תרגם, שהודפסו בעותקים רבים, נמכרו במחיר זול ונועדו לקהל רחב ככל האפשר. בן-גיאת תרגם גם יצירות מעברית ללאדינו, כולל משיריו הלאומיים של יהודה לייב גורדון, אותם פרסם בן-גיאת בתגובה לפוגרומים ברוסיה בשנת 1906. נוסף לתרגומיו הרבים חיבר בן-גיאת גם יצירות מקוריות - רומאנים, שירים ומחזות. רבות מהן היו בעלי מסר משכילי וביקרו או הסתכלו בהומור על המוסדות הקהילתיים המסורתיים ועל אמונות טפלות. בין הרומנים המקוריים שחיבר: "בלוס סוביניריס דיל מילדאר" ("זכרונות מבית הספר המסורתי"), "מיס טריס קאב'ייוס בלאנקוס" ("שלוש השערות הלבנות שלי"), "איל ז'ורנאל די און ריזין קאזאדו" ("יומנו של נשוי חדש"), "לה איסטוריה די מי סיניור פאדרי" ("סיפורו של אדוני-אבי") ועוד. כמה מסיפוריו של בן-גיאת, כגון "לה ב'ידה איליקטריקה" ("החיים החשמליים") משתייכים לז'אנר מדע בדיוני, והוא היה כנראה הכותב היחידי בזמנו לכתוב סיפורים מז'אנר זה בספרות הלאדינו. גם במחזותיו של בן-גיאת ישנו עיסוק רחב בשאלת המודרניזציה. כך למשל מחזהו "מי יירניזיקו" ("חתני") עוסק בקושי להתקדם עם רוח הזמן מבלי לפגוע בערכים המסורתיים. בנוסף לספרות ושירה חיבר בן-גיאת מאמרים רבים בתחום ההיסטוריה, וכן פרסם מעל דפי "איל מיסיריט" קטעים מתורגמים מספרו של צבי גרץ על ההיסטוריה של עם ישראל.

תרגומיו ויצירותיו זכו לפופולריות רבה בקרב הקהילות דוברות הלאדינו ובן-גיאת היה מסופרי הלאדינו הידועים בזמנו. רבים מפרסומיו שנדפסו קודם לכן בעיתונות התקופה בלאדינו, הודפסו מחדש והופצו בירושלים בשנים 1902–1914 על ידי המו"ל שלמה ישראל שיריזלי. כמו כן חלק מיצירותיו נאספו על ידי מאגדה ז'אן פלוריאן (שם העת של איזאק פלורנטין) מסלוניקי בשנות העשרים ופורסמו מחדש בשני כרכים אנתולוגיים גדולים בשם "לה מואיב'ה גואירטה די רומאנסוס" (גן הרומאנים החדש).

מספריו

• באנייוס די סאנגרי: רומאנסו, ירושלים: שי"ש, 1912.
• פ’ואיגו: נוב'ילה, ירושלים: שי"ש, 1912
• לה אירמוזה ביב'דה, ירושלים: שי"ש, 1912
• לה קאב'יסה קורטאדה: רומאנסו, ירושלים: שי"ש, 1912.
• איל מואירטו קי איסטה ביב'ו: פ'אטו ראקונטאדו, ירושלים: שי"ש, 1912
• לה מאלדיסייון דיל ג'ודייו, ירושלים: שי"ש, 1910.
• סאלב'אדו פור סו איז'ה, ירושלים: שי"ש, 1905

לקריאה נוספת

• אבנר לוי, 'אלכסנדר בן-גיאת ותרומתו לעיתונות והספרות היפה בלאדינו', בתוך: מורשת יהודי ספרד והמזרח (תשמ"ב), עמ' 205–212.

• Sandy Bennett, “Alexandre Benghiat and the Jewish press”, The Proceedings of the Tenth British Conference on Judeo-Spanish Studies (1999), pp. 183–188.
• Olga Borovaya. “The Serialized Novel as Rewriting: The Case of Ladino Belles Lettres,” Jewish Social Studies 10, no. 1(2003), pp. 30–68.
• Olga Borovaya, “Translation and Westernization: Gulliver's Travels in Ladino,” Jewish Social Studies, Volume 7, Number 2, Winter 2001 (New Series), pp. 149–168.
• Amelia Barquín López, “Un periódico sefardí: El Meseret de Alexandr Ben-Guiat,” Sefarad 57, no. 1 (1997), pp. 3–31.
• Amelia Barquín López, “La lengua de las novelas de Alexander Ben-Guiat”, Hispano-Jewish Civilization after 1492 (1997), pp. 161–189
• Zelda Ovadia, “Alexander Ben Giat i el periodismo djudeo-espanyol en el Imperio Otomano” Sefárdica 16 (2006), pp. 121–127

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אלכסנדר בן-גיאת, בקטלוג הספרייה הלאומית
• בן-גיאת באתר WorldCat Identities
• רשימת מאמרים על אלכסנדר בן-גיאת באתר רמב"י
• משה דוד גאון, "אלכסנדר בן גיאת", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 199, באתר היברובוקס

• Olga Borovaya; Julia Phillips Cohen. "Ben Giat (Ghiat), Aleksander." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
• Julia Phillips Cohen; Olga Borovaya. "El Meseret." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014