רותי נבון

רות (רותי) נבון (נולדה ב-30 במאי 1951) היא זמרת פופ ישראלית, שבלטה בארץ בעיקר במהלך שנות ה-70, ובסופן חזרה בתשובה. בשנות השמונים והתשעים חייתה בארצות הברית. בתחילת שנת 2000 שבה לישראל והחלה בחידוש הופעותיה בארץ ובהקלטת חומרים חדשים.

רותי נבון

רותי נבון בהופעה, 2009
לידה	30 במאי 1951 (בת 73) חיפה, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1970
סוג קול	מצו סופרן
שפה מועדפת	עברית

ביוגרפיה

את שירותה הצבאי עשתה נבון בצוות הווי פיקוד הדרכה בתוכנית שמח בלב (1971), ובלטה בשירים "איש קטן" ו"כל מה שרציתי" (אף על פי שתפקיד הסולו שלה היה קצר והופיע קרוב לסוף השיר). כוכב הלהקה יוני נמרי הפך לבן זוגה בתקופה זו.

עם שחרורה מהצבא חתמה על חוזה ניהול עם המפיק איתן גפני, היא השתתפה במחזמר אל תקרא לי שחור (1972), שעסק באפליית האפרו-אמריקאים בארצות הברית, לצידם של עוזי פוקס, דודו זר, אברהם פררה ועוד. הפקה זו זכתה להצלחה רבה, ונבון ביצעה בה את השירים "שלגיה" ו"מי רצח את בסי סמית" ובלטה בשירים כמו "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן". בעקבות הפקה זו נבון זכתה לפופולריות רבה ויצאה לקריירה עצמאית .

ב-1973 היא הקליטה את השיר "בין האצבעות", שהלחין עבורה במיוחד צביקה פיק, וכן ביצעה איתו את הדואט "הרקדן האוטומטי".

באותה השנה נבון הייתה אמורה להופיע בפסטיבל הזמר והפזמון ולבצע את השיר "נצח ישראל לא ישקר" העוסק בגיבוריו של ארגון ניל"י. זמן קצר לפני הפסטיבל היא נפצעה בתאונת דרכים ולא הופיעה בו. את השיר ביצעו באותו הערב שתי השלישיות שהיו אמורות ללוות אותה, שוקולד מנטה מסטיק ואף אוזן גרון, אך בתקליט של הפסטיבל הוחלף הביצוע בביצוע דומה, כאשר נבון היא המבצעת הראשית יחד עם מלוויה.

לאחר הפסטיבל נבון ניסתה את מזלה בארצות הברית, אך חזרה במהרה לישראל. היא המשיכה להקליט בארץ שירים שהפכו ללהיטי ענק, כמו "גשם בעיתו" ו"חשמל בכפות ידיך", והשתתפה בפסטיבל שירי ירושלים בשיר "על חומותיך ירושלים", שהלחינה נורית הירש למילים מן המקורות.

בסוף 1974 הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה, בהפקה משותפת של איתן גפני והד ארצי, "רותי נבון", שאיגד את להיטיה הראשונים לצד שירים כמו שירו של חיים נחמן ביאליק "שבת המלכה" שהלחינה נורית הירש לתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לשיריו, "אולי מחר" (מילים: לאה גולדברג, לחן ועיבוד: נורית הירש), "רוצה ולא מוצאת" (מילים רימונה די נור, לחן: מישה סגל) ו"אנחנו רק שניים" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: נורית הירש) ושני שירים באנגלית שהקליטה כסקיצות לנסיעה לארצות הברית.

נבון החלה שוב לנסות את מזלה מעבר לים, וחילקה את זמנה בין ישראל ובין הופעות בפני קהילות יהודיות מחוץ לישראל.

ב-1975 הצטרפה לצוות התוכנית ראש כרוב וביצעה במסגרת זו שירים שתרגמה תלמה אליגון, כמו "על גג העולם" ו"מנגינה היא שמש".

במהלך שנות השבעים הקשר שלה עם ישראל התרופף, והיא הקדישה זמן רב יותר לניסיון קריירה מחוץ לישראל, שם חייה קיבלו תפנית והיא החלה להתקרב לדת. בשנת 1977 הקליטה והוציאה מחוץ לישראל את האלבום "הוריני דרכך", ובו שירים מהמקורות בעיבוד ירון גרשובסקי.

בסוף שנות השבעים היא ניסתה עוד כמה גיחות קצרות בישראל, כמו הופעה בפסטיבל נביעות 1978 ,שהפיק איתן גפני,עם השיר "דבר לא השתנה" ומחרוזת דיסקו. על הבמה ליוו אותה דוד קריבושי בקלידים ועיבודים, חיים רומנו בגיטרות, מאיר ישראל בתופים וקובי כהן בבס.

ב-1979 יצא תקליט שדרים של נבון ובו שיר פרודי בשם: "לבטים", על זמרים 'ששרים מהאף' ושיר שני, רציני יותר: "זה היה סיפור של חורף" (מילים: יהונתן גפן, לחן: דוד קריבושי). בסוף 1979 השתתפה בשירוויזיון מס' 1 עם השיר "פליפר" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: דוד קריבושי), אך חזרה לאחר מכן לארצות הברית, שם הקימה משפחה והשלימה את תהליך החזרה בתשובה.

לאורך שנות השמונים והתשעים התרחקה נבון מאור הזרקורים, והתמקדה בהופעות סגורות מול קהל של נשים יהודיות בארצות הברית.

ב-2001 נבון חזרה לארץ וחידשה את "פרחים בקנה" כשיר הנושא לסדרת הטלוויזיה התיעודית ירוקות, שעסקה בטירוניות במחנה 80.

ב-2002 במסגרת פסטיבל ג'אז בים האדום באילת ביצעה מופע, שם שרה חלק מלהיטיה הישנים ושירי ג'אז באנגלית. המופע נקרא במסע אל עצמי ותועד בדיסק הנושא את אותו השם. מופע זה הוכיח כי כוחה של נבון כזמרת עדיין במותניה, והיא לא איבדה מיכולותיה הווקליות ונוכחותה הבימתית. נראה היה כי נבון החלה בתהליכי יציאה בשאלה, אך היא לא הסכימה לאשר זאת רשמית. היא המשיכה לטעון שהיא עדיין מאמינה אדוקה ואישה דתייה, אבל אין היא רוצה להמשיך להיות כבולה לסגנון מסוים או קהלים מסוימים. במהלך אותה שנה, יצא אלבומה הראשון במהדורה מחודשת עם בונוסים, כחלק מסדרת "מבראשית" של חברת "הד-ארצי".

ב-2003 נבון שיחקה בהצגה ינשופים של תיאטרון באר שבע. ב-2004 הקליטה את הדואט "תיגע בי" עם יגאל בשן, שגם כתב והלחין את השיר.

באותה שנה ביצעה גם בדואט עם דורי בן זאב את השיר "תמיד עולה האלופה" (מילים: חמוטל בן זאב, לחן: יאיר רוזנבלום), לכבוד זכייתה של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה באליפות המדינה.

ב-2005 השתתפה במחזמר צלילי המוסיקה בתפקיד אם המנזר ובסרט "החשוד האחרון" לצדו של שמיל בן ארי. ב-2006 היא יצאה למסע הופעות שכלל גם את ירדנה ארזי, אילנית, מרגלית צנעני, ושלומית אהרון בפני קהילות יהודיות בקנדה ובארצות הברית, בשם "חמש הדיוות".

השתתפה בהקלטת השיר "רוח האדם", למילים ולחן של סי היימן והמשוקם סיני מיתקי ב-2007, יחד עם אמנים רבים, להגברת המודעות לשיקום נפגעי נפש דרך עמותת אנוש. בחנוכה של אותה שנה, השתתפה בפסטיבל שירי הילדים "ילד פלא" וזכתה במקום הראשון עם השיר "הוא יהיה" שכתבה חמוטל בן זאב והלחין יורם צדוק.

ב-2008 נבון הוציאה אלבום בשם "בהילוך גבוה", שהכיל גרסאות חדשות לשיריה הישנים לצד גרסאות כיסוי לשירים קלאסיים אחרים, כ"הפרח בגני" של זוהר ארגוב ו"חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר. האלבום כלל גם שיר אחד חדש בשם "אותות" ביחד עם להקת חיל האוויר.

ב-2014 רותי השתתפה בתקליטור ה-DVD של כוכבת הילדים רוני נדלר שנקרא "רוני והלהקה" בתפקיד עצמה, כמנטורית של רוני.

בנוסף לקריירת השירה של נבון, שימשה נבון גם במספר מקרים כשחקנית, בין השאר בסרט החשוד האחרון בבימויים של מתי הררי ואריק לובצקי ב-2005, ובסדרה "שחקן זר" ב-2015 שם גילמה את אשתו של מוני מושונוב.

ביוני 2018 לוהקה נבון למחזמר "מיקה שלי" בתיאטרון הלאומי הבימה, בבימויו של משה קפטן. נבון הייתה אמורה לגלם את דמותה של חנקה, לסירוגין עם מיקי קם, אך לבסוף חזרה בה ולא לקחה חלק בהפקה.

באפריל 2024 יצא אלבומה הראשון בהוצאה מחודשת על גבי תקליט כפול שכולל את האלבום ואת הקלטת ההופעה שלה בפסטיבל נביעות.

חיים אישיים

נבון הייתה נשואה ליוסף זמורה ולהם שני בנים: ליאור-יצחק ושי-שבתאי.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

• רותי נבון - אריך נגן ראשון - 1974
• הוריני דרכך - 1977
• ההופעה - במסע אל עצמי - 2002
• רותי נבון - אריך נגן ראשון בהוצאה מחודשת - מבראשית - 2002
• בהילוך גבוה - 2008

תקליטי שדרים

• רותי נבון - זה היה סיפור של חורף, לבטים - 1979
• רותי נבון ודורי בן זאב - תמיד עולה האלופה - 2004 / השיר: "תמיד עולה האלופה"
• רותי נבון ודורי בן זאב - יש תקווה - 2006 / השיר: "יש תקווה"

שירים מתוך אלבומים שונים ושיתופי פעולה

• צוותי הווי פיקוד ההדרכה - שמח בלב - 1972 / השיר: "איש קטן"
• המחזמר "אל תקרא לי שחור" - 1972 / השירים: "יום יבוא", "בסי סמית", "הללויה" ו-"שלגיה"
• אני שלך ואת שלי - שירי אהבה של אהוד מנור - 1974 / השיר: "שירו של דניאל"
• ראש כרוב - שירים מתוך תוכנית הטלוויזיה - 1975 / השירים: "על גג העולם" ו-"מנגינה היא שמש"
• רסיסי לילה תלויים - שירי חיים נחמן ביאליק - 1975 / השיר: "החמה מראש האילנות (שבת המלכה)"
• פסטיבל פופ נואיבה 78 - חגיגה בנביעות - 1978 / השירים: "מחרוזת דיסקו" ו-"דבר לא השתנה"
• בושם תפוזים - שירים חדשים של תלמה אליגון - 2000 / השיר: "מעבר לדמעות"
• נפשי כלתה לחרוזים - מבחר שירי משוררים - 2011 / השיר "כוכבים מציצים וכבים"
• הביטו אל האור - אוסף שירי חמוטל בן זאב - 2014 / השיר: "ככה נסחפתי"

שירים מתוך פסטיבלים ותחרויות זמר

• פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג - 1973 / השיר: "נצח ישראל לא ישקר"
• פסטיבל הזמר החסידי מספר 06 תשל"ה - 1974 / השיר: "זכרנו לחיים" (לחן: דב פרימר)
• שישו את ירושלים - ערב שירי ירושלים - 1974 / השיר: "על חומותיך ירושלים"
• שירוויזיון לילדים מס' 1 - 1979 / השיר: "פליפר"
• ילד פלא - תחרות שירי הילדים של ישראל - חנוכה - 2007 / השיר: "הוא יהיה"

קישורים חיצוניים

• רותי נבון, סרטונים בערוץ היוטיוב
• רותי נבון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• רותי נבון, באתר שירונט
• רותי נבון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• רותי נבון, באתר ספוטיפיי
• רותי נבון, באתר AllMusic (באנגלית)
• רותי נבון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רותי נבון, באתר דיזר
• רותי נבון, באתר Discogs (באנגלית)
• רותי נבון, באתר Tab4u
• רותי נבון, באתר סטריאו ומונו
• רותי נבון, דף שער בספרייה הלאומית
• רותי נבון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• רותי נבון, באתר "הבמה"
• יוסי חרסונסקי, רותי נבון: להגיע לצמרת, מעריב, 4 ביוני 1973
• רז ישראלי, "חברות רוחנית עמוקה": רותי נבון ושרי בראיון זוגי, באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2012
• סטלי סולומונוב, רותי נבון: "אני לא בן אדם נוסטלגי", באתר ynet, 29 במאי 2013
• יואב קוטנר, רותי נבון: "אני דוסית בבית שלי", באתר ynet, 22 באפריל 2014
• ראיון מוקלט עם רותי נבון בתוכנית ציפורי לילה מתגעגעות בהגשת רועי בר נתן ושחר סגל
• דודי פטימר, ‏רותי נבון: "בסבנטיז עשיתי רעש, ומהרעש הזה אני חיה עד היום", באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2021