אמיר פנואלי

אמיר פנואלי
	אמיר פנואלי, 18 בינואר 2005
	אמיר פנואלי, 18 בינואר 2005
לידה	22 באפריל 1941; נהלל, פלשתינה (א"י)
פטירה	2 בנובמבר 2009 (בגיל 68); ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המחשב
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; מכון ויצמן למדע ;
מנחה לדוקטורט	חיים לייב פקריס
מוסדות	אוניברסיטת ניו יורק; אוניברסיטת תל אביב; בית ספר טנדון להנדסה באוניברסיטת ניו יורק ;
תלמידי דוקטורט	דן זכאי, Raya (Rosenfeld) Leviathan, Yi Fang, גרא וייס, Ofer Strichman, הלל קוגלר, Elad Shahar, Sitvanit Ruah, Yaniv Sa'ar, Ariel Cohen, Uri Klein, Ittai Balaban, Dana Fisman, דורון אנשל פלד, דוב דורי, Asher Wilk, Lenore Zuck, נסים פרנסיז, מרדכי בן ארי, Giora Slutzki, Yonit Kesten, Oded Maler, רבקה זרחי-שרמן, Yair Eran, Roni Rosner, אורנה ליכטנשטיין, שמואל ספרא
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2000); פרס ACM למערכת תוכנה (2007); פרס טיורינג (1996); עמית ACM (2007) ;
	האתר הרשמי
תרומות עיקריות
	הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב

אמיר פְּנוּאֵלי (22 באפריל 1941 – 2 בנובמבר 2009) היה מדען ישראלי, פרופסור מן המניין בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, חתן פרס ישראל ופרס טיורינג.

קורות חייו עריכה

פנואלי נולד במושב נהלל, בנו של ש"י פנואלי, שהיה מורה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, ולימים מייסד החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. ב-1945 עבר עם משפחתו לחולון. למד בתיכון "קוגל" בחולון וב"תיכון חדש" בתל אביב.

סיים תואר ראשון במתמטיקה בטכניון בהצטיינות יתרה, לאחר מכן עשה דוקטורט במכון ויצמן למדע בהנחייתו של פרופ' חיים לייב פקריס. נושא התזה שלו, שאותה הגיש בשנת 1967, הוא "גאות ושפל באגנים פשוטים". במהלך פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד ובמרכז המחקר של IBM ביורקטאון הייטס החליט להשקיע את מאמציו במדעי המחשב. בשנת 1969 חזר למכון ויצמן ונמנה עם סגל החוקרים בו^[1]. בשנת 1973 עבר לאוניברסיטת תל אביב, והקים בה את מסלול מדעי המחשב במסגרת המחלקה למתמטיקה. בשנת 1980 חזר למכון ויצמן, שם עסק במחקר פעיל, הוראה והנחיית סטודנטים עד גיל פרישה.

בשנת 1996 קיבל את פרס טיורינג, על מאמרו משנת 1977, "The Temporal Logic of Programs", שבו הציג את לוגיקת הזמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב. השיטות התאורטיות שפיתח מאפשרות הוכחת טענות המתייחסות לממד הזמן, ובכך מאפשרות לאמת תוכנה המפקחת על אירועים בדידים ורציפים כאחד.

החל משנת 1999 החזיק משרה באוניברסיטת ניו יורק בארצות הברית, בפקולטה למדעי המחשב, בנוסף לפעילותו במכון ויצמן למדע.

בשנת 2000 הוענק לו פרס ישראל, בשנת 2001 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים^[2]‬.

בנוסף לפעילותו האקדמית, פעל פנואלי כיזם בתחום ההיי-טק. בשנת 1971 נמנה עם מייסדי חברת "מיני מערכות", שסיפקה שירותי פיתוח תוכנה לחברת "סאיטקס" ולגופים נוספים, בהם המרכז לטכנולוגיה חינוכית והתעשייה האווירית. במסגרת זו היה מעורב בפיתוח מערכות זמן אמת, מערכות הפעלה ומהדרים.

בשנת 1982 נמנה, ביחד עם עמיתו במכון ויצמן דוד הראל, עם מייסדי חברת "אדקאד". פיתוח התוכנה Statemate בחברה זו זיכה את פנואלי, יחד עם שבעה מעמיתיו, בפרס ACM למערכת תוכנה לשנת 2007. בשנה זו נבחר לעמית ACM.

נפטר בניו יורק ב-2 בנובמבר 2009. בעקבות פטירתו הוקדש לו עמוד השער של גיליון ינואר 2010 של הירחון CACM,‏ כתב העת המרכזי של ה-ACM.^[3]

פנואלי היה נשוי לאריאלה ולזוג שלושה ילדים.

ספרים שכתב או ערך עריכה

B. Banieqbal, H. Barringer, and A. Pnueli, editors. Temporal Logic in Specification, volume 398 of Lecture Notes in Computer Science. Springer-Verlag, 1987.
Z. Manna and A. Pnueli. The Temporal Logic of Reactive and Concurrent Systems: Specification. Springer-Verlag, New York, 1991.
Z. Manna and A. Pnueli. Temporal Verification of Reactive Systems: Safety. Springer-Verlag, New York, 1995.
A. Pnueli and H. Lin, editors. Logic and Software Engineering. World Scientific, Singapore, 1996.