פתיחת התפריט הראשי

אמנון רז-קרקוצקין

חייו ופועלועריכה

אמנון (נונו) אפרים רז-קרקוצקין נולד בירושלים. שימש שנים רבות כמורה בבית ספר תיכון בירושלים. למד לתואר שני באוניברסיטה העברית, בהדרכתו של פרופסור ראובן בונפיל. נושא התזה היה: "הצנזור והעריכה: הכנסייה הקתולית והספרות העברית במאה ה-16", והיא פורסמה גם כספר. את הדוקטורט השלים באוניברסיטת תל אביב במכון כהן לפילוסופיה של המדעים, בהדרכתו של פרופסור עמוס פונקנשטיין, ב-1996. בעבודת הדוקטור שלו "ייצוגה הלאומי של הגלות: ההיסטוריוגרפיה הציונית ויהודי ימי הביניים", בחן את האופן שבו פנתה ההיסטוריוגרפיה הציונית לתיאור העבר היהודי הימי-ביניימי. דרך הכתיבה ההיסטורית נבחן המתח היסודי הקשור בהלאמתה של התודעה ההיסטורית היהודית.

שימש כעמית מחקר במכון למחקר מתקדם בברלין וממשיך לכהן שם בוועדת היגוי של פרויקט הבוחן היבטים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ביחסים של אירופה והמזרח התיכון. כעת מכהן כראש המחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיה עמית מחקר במכון ללימודים יהודיים מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 19922004 וחבר בוועדת הפרסומים של מרכז זלמן שזר החל מ-2002. מלמד בבית הספר לקולנוע במכללת ספיר, ולימד בעלמא.

הוא נשוי לסופרת הילדים רונית חכם.

מחקרועריכה

מחקרו מתמקד בשני תחומים עיקריים המשתלבים זה בזה לא אחת: האחד יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. השני, התודעה ההיסטורית הציונית, היבטיה השונים והשלכותיה.

הצנזור, העורך והטקסטעריכה

הספר בוחן את מקומה של הצנזורה הקתולית על ספרים עבריים שהונהגה בתקופה זו ביחס לגורמים אחרים שעיצבו את התרבות היהודית בתקופת המעבר לדפוס, וכחלק מצמיחת מנגנוני הפיקוח הריכוזיים. הספר זכה בפרס שזר לתולדות ישראל לשנת תשס"ו.

גלות מתוך ריבונות: לביקורת שלילת הגלות בתרבות הציוניתעריכה

במאמר כפול זה[1] שפורסם בשנים 19931994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא עמד על ההיבטים השונים הנגזרים מתודעת שלילת הגלות כיסוד המכונן של התודעה הישראלית-ציונית, על ההיבטים התאולוגיים הגלומים בתוך תודעה זו ועל מה שטען כממד ההכחשה העומד ביסודה - הן הכחשת ההיסטוריה של הארץ כבסיס לשלילת הזיכרון הפלסטיני והזכויות הפלסטיניות, והן הכחשת ההיסטוריות של היהודים בארצות השונות. הוא עמד במיוחד על מקומה של תודעה זו בשלילת התודעה המזרחית ומה שראה כפעולות הדיכוי התרבותי והחברתי שהופנו כנגד מזרחים.

מחקרים נוספים ופעילות פוליטיתעריכה

רז-קרקוצקין מזוהה עם עמדות פוליטיות רדיקליות. ביקורתו מופנית בעיקר כלפי התודעה החילונית-ליברלית, תוך מגמה לחשוף את מה שהוא חושב לסתירותיה הפנימיות, כמו למשל במאמר "אין אלוהים אבל הוא הבטיח לנו את הארץ".[2] בסדרה של מאמרים יצא נגד ההנגדה המקובלת בין דתיים וחילונים בישראל וטען שהיא מסתירה את "אופיה האוריינטליסטי" של התודעה החילונית, וכי דווקא הוגים דתיים הציעו עמדות של חילון. הוא הופיע בקלטת בשם "הרצל והציונות", הביקורתית לציונות, שהפיץ הרב אמנון יצחק. ספרו "דה-קולוניזציה" ראה אור (מהדורה צרפתית Exil et souverainete, La fabrique, 2007) עם מבוא של קרלו גינצבורג.

שנים רבות פעיל בהתארגנויות פוליטיות יהודיות-ערביות שונות ותומך של תנועת בל"ד. הביע את תמיכתו בעזמי בשארה ובעקרונות של תנועת בל"ד, ויצא נגד מה שחשב כמסע הסתה נגדם. במישור משלים, יצא נגד מה שהגדיר כרדיפה נגד אריה דרעי.[3] במספר מאמרים ניסה להציב את העיקרון של הדו-לאומיות, הן כפי שהוצע בעבר על ידי הוגים כמו אנשי ברית שלום וחנה ארנדט, והן כמודל לחשיבה בהווה.

ספרים שכתבעריכה

  • הצנזור, העורך והטקסט: הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש-עשרה/ אמנון רז-קרקוצקין. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ה 2005.
  • Exil et souveraineté : Judaïsme, sionisme et pensée binationale, preface par Carlo Ginzburg/ Amnon Raz-Karkotzkin. Paris: La Fabrique editions, 2007.
  • The Censor, the Editor and the Text/ Amnon Raz Karkotzkin, University of Pennsylvanya Press, 2007.

לקריאה נוספתעריכה

  • מירי אליאב-פלדון, (על) אמנון רז-קרקוצקין, "הצנזור, העורך והטקסט; הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה" (תשסה), ציון עב,ג (תשסז) 365-361.
  • יואב גלבר, היסטוריה זיכרון ותעמולה, עם עובד, 2007, עמ' 396-393, 416-414, 445-444, 447, 492.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנון רז-קרקוצקין, ‏גלות בתוך ריבונות - לביקורת ״שלילת הגלות״ בתרבות הישראלית, חלק ראשון, תיאוריה וביקורת 4, סתיו 1993 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת), חלק שני, תיאוריה וביקורת 5, סתיו 1994 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
  2. ^ ‫‫ רז-קרקוצקין, אמנון; "אין אלוהים, אבל הוא הבטיח לנו את הארץ", ‫ מטעם 3 (2005) 76-71 ‬
  3. ^ אמנון רז-קרקוצקין, אמנון רז-קרקוצקין | מי מפחד מאריה דרעי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2011