ברית לאומית דמוקרטית

מפלגה ערבית בישראל
(הופנה מהדף בל"ד)

ברית לאומית דמוקרטיתערבית: التجمع الوطني الدّيمقراطي, "אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי". ידועה בשם "א-תג'מוע" – הברית) או בראשי תיבות בל"ד, היא מפלגה לאומית פלסטינית[1][2][3][4] חילונית בישראל.[9]

ברית לאומית דמוקרטית
التجمع الوطني الدّيمقراطي
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסד עזמי בשארה
מנהיגים עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, מטאנס שחאדה, סאמי אבו שחאדה
מזכיר כללי סאמי אבו שחאדה
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגה לאומית דמוקרטית של הפלסטינים אזרחי ישראל
אידאולוגיות לאומיות פלסטינית[1][2][3][4]
לאומיות ערבית[1]
פאן-ערביות[5]
אנטי-ציונות[6][7]
מדינת כל אזרחיה[1]
הפרדת הדת מהמדינה[1]
סוציאל-דמוקרטיה[8]
כנסות ארבע עשרה - עשרים וארבע
אותיות ד
שיא כוחה 4 מנדטים (2018)
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה (2022)
רשימה פוליטית

חד"ש-בל"ד (1996-1999)

הרשימה המשותפת (2015–2019, 2019–2022)

רע"ם-בל"ד (2019)
מטה נצרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל רדיקלי
צבעים רשמיים כתום
www.altajamoa.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפלגה הוקמה על ידי ד"ר עזמי בשארה בשנת 1995, לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה. היא התמודדה ברשימה אחת עם חד"ש, אולם ב-1999 פרשה מהסיעה המשותפת ומאז היא סיעה עצמאית בכנסת. לאחר שבשארה נחשד בריגול ונמלט מישראל בשנת 2007, החליפו ג'מאל זחאלקה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים התאחדה לרשימה אחת עם חד"ש ורע"מ-תע"ל הנקראת "הרשימה המשותפת". רשימה זו השיגה 13 מושבים וכוחה של המפלגה (3 מושבים) נשמר. בל"ד ממשיכה לרוץ מאז תחת הרשימה המשותפת, למעט בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש החליטה מזכירות המפלגה שלא להתמודד במסגרת המשותפת עם תע"ל וחד"ש במסגרת הרשימה המשותפת והוחלט להתמודד עצמאית ללא מפלגה נוספת לראשונה מאז הבחירות לכנסת ה-19. בבחירות אלו בל"ד לא עברה את אחוז החסימה.

החל מינואר 2021 יו"ר המפלגה הוא סאמי אבו שחאדה.

עמדות המפלגה עריכה

להלן העמדות העיקריות של המפלגה, בהתבסס על מצע המפלגה משנת 2019.[1]

מוסדות המפלגה עריכה

נכון לשנת 2014 נבחרת רשימת המפלגה לכנסת על ידי מרכז המפלגה, המונה כ-500 נציגים[10]. עם זאת, בעבר נקבעה הרשימה על ידי ועדה מסדרת[11].

היסטוריה עריכה

 
פתק הצבעה של המפלגה

תנועת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) נוסדה במרץ 1995 כתוצאה מביקורת של ערבים ויהודים בחברה הישראלית כנגד הסכמי אוסלו וכנגד תפיסת הלאומיות הערבית-פלסטינית במסגרות הפוליטיות שהיו קיימות באותה העת בשמאל הישראלי. התנועה קמה מתוך שלושה פלגים עיקריים: פעילים לשעבר ברק"ח וחד"ש שביקרו את מה שהם מכנים "השוביניזם האינטרנציונליסטי של הקומוניזם כלפי הזהות המדוכאת של הערבים הפלסטינים", פעילים לשעבר ברשימה המתקדמת לשלום שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות 1992 ואשר פעיליה היו מסוכסכים בהשקפותיהם בנוגע להסכמי אוסלו ותועלתם לציבור הפלסטיני בישראל ובשטחים והקבוצה השלישית הייתה מורכבת מפעילים שיצאו מתנועת בני הכפר (אבנאא אלבלד) שמעמדה בציבור הערבי בישראל פחת בשנות ה-90 והפלג שהצטרף לבל"ד עשה זאת בעקבות ויכוחים לגבי המקום של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ופתרונו. עם הקמתה של התנועה היו בה וויכוחים פנימיים רבים בנוגע לשאלה האם יש להריץ את התנועה לבחירות לכנסת, אנשים מסוימים בתנועה סברו שבריצה לכנסת יש הענקת לגיטימציה למשחק פוליטי מכור מראש ובלתי אפקטיבי ושעל התנועה להיות תנועה עממית הנאבקת בשטח ומתנזרת מפרלמנטריזם, אך בוויכוח זה הכריע הרוב שקבע כי על התנועה לרוץ לכנסת כי רק שם תוכל התנועה להיאבק על הזכויות האזרחיות והלאומיות של האוכלוסייה הערבית בישראל ותוכל לטפל בבעיות היומיומיות של ציבור זה.

המפלגה משתמשת בבחירות לכנסת באות הזיהוי שבקשה רשימת הסוציאליסטים, שנפסלה על ידי בג"ץ בשנת 1965 בגלל שייוכה עם אל-ארד ובציבור הערבי נחשבת בל"ד לממשיכת דרכה של אל-ארד[12].

בבחירות 1996 בל"ד רצה ברשימה משותפת לכנסת יחד עם חד"ש במסגרת משותפת אחת שרצה לבחירות בשם חד"ש-בל"ד, בה עזמי בשארה, יו"ר התנועה, היה המועמד הרביעי ברשימה המשותפת שקיבלה לבסוף חמישה מנדטים בבחירות. במהלך הכהונה בכנסת הארבע עשרה ב-8 במרץ 1999 (כחודשיים לפני בחירות 1999) פרשו עזמי בשארה והאשם מחאמיד מהרשימה המשותפת, בעקבות מתיחות עם אנשי חד"ש ויצרו את סיעת בל"ד בכנסת. בבחירות 1999 רצה בל"ד באופן עצמאי וזכתה ל-2 מנדטים, כאשר חברי הכנסת מטעמה היו עזמי בשארה ואחמד טיבי. לאחר כחצי שנה מתחילת כהונת הכנסת החמש עשרה - פרש אחמד טיבי מבל"ד והקים את סיעת תע"ל, מה שהותיר את עזמי בשארה כח"כ יחיד מטעם בל"ד. לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותו של בשארה[13] אולם זו אושרה לבסוף על ידי בג"ץ[14], בבחירות עצמן זכתה בל"ד בשלושה מנדטים. במישור המקומי קיבלה המפלגה פחות מ-10 מנדטים בכל הארץ בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003.

ביוני 2000, לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון, השתתפו חברי המפלגה בכינוס באום אל-פחם, בו אמר חבר הכנסת עזמי בשארה: "חזבאללה ניצח, ולראשונה מאז שנת 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של החזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל... ישראל נחלה תבוסה אחר תבוסה ונאלצה לצאת מדרום לבנון. זו האמת... לבנון, החלשה במדינות ערב, הציגה מודל קטנטן, שאם נביט לעומקו ניתן להסיק את המסקנות הנחוצות להצלחה וניצחון."[15]

ב-23 במרץ 2007 עזב בשארה את הארץ, וב-22 באפריל 2007 הגיש בשארה את מכתב התפטרותו מהכנסת ה-17 לקונסול דיפלומטי של ישראל בקהיר. יציאתו מהארץ והההתפטרות באו בעקבות חשדות כמו: סיוע לאויב, מגע עם סוכן זר, מסירת מידע בעת מלחמה וקבלת סכומי כסף גבוהים מחו"ל[16]. במקומו של ח"כ בשארה נכנס לכנסת עו"ד סעיד נפאע[17].

לפני הבחירות לכנסת ה-18 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את רשימת בל"ד מהתמודדות בבחירות אולם בית המשפט העליון ביטל את הפסילה והשתתפות הרשימה בבחירות אושרה על ידו.

באוגוסט 2014 טסו שלושת הח"כים של בל"ד לקטר שם נפגשו עם ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול למען חזבאללה[18].

בספטמבר 2014 הורשע סעיד נפאע "במגע עם סוכן זר", בשל נסיעה שערך לסוריה ולבנון ב-2007 (בזמן כהונתו כח"כ מטעם מפלגת בל"ד) בה נפגש עם וליד ג'ונבלאט ועם טלאל נאג'י, סגנו של מזכ"ל החזית העממית. על סעיד נגזרה שנת מאסר בפועל[19].

ב-4 בפברואר 2016, בעיצומו של גל הטרור הפלסטיני קיימו ח"כי בל"ד פגישה עם משפחות של מחבלים פלסטינים שנהרגו תוך ביצוע פיגועי טרור, לטענתם על מנת להסדיר את השבת גופות המחבלים למשפחותיהם. במהלך הפגישה עמדו הנוכחים דקת דומיה לזכר ההרוגים הפלסטינים. העיתונות הישראלית הציגה את המפגש כטקס ניחום אבלים, הוקרה למשפחות והזדהות עם המחבלים[20], אך הח"כים של בל"ד הכחישו זאת בתוקף. הפגישה השנויה במחלוקת ספגה גינויים חריפים מכל הקשת הפוליטית, וכן תלונות רבות נגד הח"כים הערביים שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה וועדת האתיקה של הכנסת[21]. ב-8 בפברואר החליטה ועדת האתיקה של הכנסת על השעיית חנין זועבי ובאסל גטאס ל-4 חודשים ועל השעיית ג'מאל זחאלקה לחודשיים[22].

ב-7 במרץ 2016 גינו מפלגות בל"ד וחד"ש את הכרזת מדינות המפרץ על חזבאללה כארגון טרור[23].

במרץ 2017 הורשע ח"כ באסל גטאס בהברחת טלפונים סלולריים למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל. הוא התפטר מהכנסת ונידון לשנתיים מאסר בפועל עם קלון[24].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיעו חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי שלא יתמודדו בבחירות. את המקום הראשון ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת תפס מטאנס שחאדה ואחריו הפעילה הערבית היבה יזבק. המפלגה התמודדה בתוך המסגרת רע"ם-בל"ד[25].

בפברואר 2019, תיאר העיתונאי עמית סגל את בל"ד כארגון טרור[26][27]. המפלגה הגישה תביעת דיבה נגד סגל ודרשה פיצוי בסך 280,000 ש"ח[28]. התביעה הסתיימה בפשרה לפיה פרסם סגל הודעה שהמפלגה "איננה ארגון טרור או תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית וכך קבע בית המשפט העליון"[29].

במרץ 2019 קיבלה ועדת הבחירות את עתירת מפלגת עוצמה יהודית לפסול את מפלגת בל"ד מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-21 בטענה לתמיכת המפלגה בטרור ובחתירה תחת הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ברוב של 17 תומכים מול 10 מתנגדים[30], אך בגץ אישר את התמודדותה[31]. בבחירות אלו קיבלה הרשימה כולה 4 מנדטים ונכנסו שני נציגים של בל"ד לכנסת העשרים ואחת, שניהם חברי כנסת חדשים.

באוגוסט 2019 היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע כנגד חנין זועבי ומפלגת בל"ד בחשד לעבירות זיוף ומרמה שנערכו במערכת הבחירות שנערכה ב-2013. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, שבה מוגש כתב אישום כנגד מפלגה[32]. באוקטובר 2021 הורשעו זועבי ובכירים נוספים במפלגת בל"ד בעבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל דבר[33].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש פסלה ועדת הבחירות את הרשימה מהתמודדות בבחירות[34]. המפלגה ערערה על פסילתה לבית המשפט העליון[35], וזה אישר את התמודדותה[36]. עם זאת היא לא עברה את אחוז החסימה ונותרה מחוץ לכנסת.

נציגי בל"ד בכנסת עריכה

ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת חד"ש-בל"ד מנדט אחד (מתוך 5 לרשימה כולה): עזמי בשארה ב-8 במרץ 1999 פרש נציג בל"ד מהסיעה המשותפת ביחד עם האשם מחאמיד מחד"ש.
הכנסת ה-15 (1999) 2 מנדטים: עזמי בשארה, אחמד טיבי[37]

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: ג'מאל זחאלקה, סעיד נפאע (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-16 (2003) 3 מנדטים: עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא רשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת ה-17 (2006) 3 מנדטים: עזמי בשארה[38], ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא, סעיד נפאע

רשימת מועמדים מלאה ראו כאן

הכנסת ה-18 (2009) 3 מנדטים: ג'מאל זחאלקה, סעיד נפאע, חנין זועבי מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: עבאס זכור (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן)
הכנסת ה-19 (2013) 3 מנדטים: ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס רשימת מועמדי "ברית לאומית דמוקרטית" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס (התפטר מתפקידו), ג'מעה אזברגה (התמנה ב-21 במרץ 2017), ניבין אבו רחמון (התמנתה ב-10 באוגוסט 2018) החל מ-10 באוגוסט 2018 ועד פיזורה של הכנסת כיהנו מטעם בל"ד 4 חה"כ
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת רע"ם-בל"ד 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): מטאנס שחאדה, היבה יזבק
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): מטאנס שחאדה, היבה יזבק, סאמי אבו שחאדה
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 15 לרשימה כולה): מטאנס שחאדה, היבה יזבק, סאמי אבו שחאדה
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת הרשימה המשותפת 1 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): סאמי אבו שחאדה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 מצע בל"ד, באתר موقع التجمع, ‏2018-09-11 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 שיחה מקומית, ביקורת בבל"ד: "הקורונה עצרה הכל, חוץ מהריצה לגנץ", באתר שיחה מקומית, ‏2020-03-18
  3. ^ 1 2 קארי קלר-לין, Arab-led Joint List splits into 2 factions, shuffling political deck at last minute, The Times of Israel, 2022
  4. ^ 1 2 ארון בוקסרמן, Battling ex-allies and old foes, new Balad head seeks to rebalance party, The Times of Israel, 2021
  5. ^ Baruch Kimmerling, Joel S. Migdal, Baruch Palestinians Kimmerling, The Palestinian people : a history, Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 2003, ISBN 978-0-674-01129-8
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , At campaign launch, Balad accuses ex-allies of putting economics ahead of ideology, The Times of Israel, 2022
  7. ^ Michael J. Koplow, Treat Israeli Arabs As People, Not Things, Israel Policy Forum, ‏2019-03-07 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ אביעד הומינר־רוזנבלום, ארבע מפלגות ורשימה אחת, באתר זמן ישראל, 26 בספטמבר 2019
  9. ^ Balad, ECFR, ‏2019-01-27 (באנגלית בריטית)
  10. ^   יהונתן ליס, מות הפריימריז: המפלגות בוחרות לא לבחור, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014
  11. ^ דמוקרטיה בישראל, באתר מתפקדים
  12. ^ רוני שקד, בין אל-ארד לבל"ד: בחיפוש אחר הזהות הלאומית, בתוך: עזיז חידר (עורך), היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל, הוצאת מכון ון ליר, 2018
  13. ^ העתירה שהוגשה נגד בשארה לוועדת הבחירות המרכזית
  14. ^ העליון החליט: מופז ופייגלין נפסלו; טיבי, בשארה ומרזל הוכשרו, באתר גלובס, 9 בינואר 2003
  15. ^ דן שיפטן, ‏זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002 .
  16. ^ איתמר ענברי וטל וולבוביץ, החשד: בשארה סייע לאויב בעת מלחמה, באתר www.makorrishon.co.il, ‏25/4/2007
  17. ^ רועי נחמיאס ואמנון מרנדה, בשארה התפטר מהכנסת: "עכשיו אין לי חסינות", באתר ynet, 22 באפריל 2007
  18. ^ עמית סגל, ‏חברי בל"ד נסעו לפגוש את עזמי בשארה בקטאר, באתר ‏מאקו‏, 17 באוגוסט 2014.
  19. ^ שלמה פיוטרקובסקי, שנת מאסר לח"כ לשעבר, באתר ערוץ 7, 4 בספטמבר 2014
  20. ^ אריק בנדר, ‏חברי כנסת ערבים נפגשו עם משפחות מחבלים ועמדו דקת דומיה לזכרם, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2016.
  21. ^ גדעון אלון, "להעניש את הח"כים", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2016 00:47,
    ערוץ 7, נתניהו ליועמ"ש: לנקוט צעדים משפטיים, באתר ערוץ 7, 6 בפברואר 2016,
    גדעון אלון, "יש גבול": הח"כים מבל"ד יושעו מדיוני הכנסת וועדותיה, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2016 13:14.
  22. ^ מורן אזולאי, העונש על הפגישה עם משפחות המחבלים: זועבי, גטאס וזחאלקה מושעים מהכנסת, באתר ynet, 8 בפברואר 2016.
  23. ^ יאסר עוקבי, אריק בנדר, ‏חד"ש ובל"ד גינו את החלטת סעודיה להכריז על חיזבאללה כארגון טרור, באתר מעריב אונליין, 7 במרץ 2016.
  24. ^ יאסר עוקבי, אריק בנדר, ‏הסדר טיעון: ח"כ באסל גטאס ירצה שנתיים מאסר בפועל ויתפטר מהכנסת, באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2017.
  25. ^ דני זקן, ‏הולכים לדרך מתונה יותר? מטאנס שחאדה נבחר ליו"ר מפלגת בל"ד, באתר גלובס, 2 בפברואר 2019
  26. ^ עמית סגל, המצביאים והצבועים, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  27. ^ רינה מצליח, ‏פגוש את העיתונות, באתר ‏מאקו‏, 23 בפברואר 2019
  28. ^ אורן פרסיקו, בל"ד תובעת דיבה את העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 5 במרץ 2019
  29. ^ אבישי גרינצייג, ‏פשרה בתביעה נגד עמית סגל: יבהיר כי בל"ד אינה ארגון טרור מבחינה משפטית, באתר גלובס, 13 בינואר 2020
      ציוץ של עמית סגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 בינואר 2020
  30. ^ חזקי ברוך, רע"מ-בל"ד נפסלה, בניגוד לעמדת היועמ"ש, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2019
  31. ^ יעל פרידסון, חסן שעלאן, אלישע בן קימון ומורן אזולאי, בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את בל"ד ועופר כסיף, באתר ynet, 17 במרץ 2019
  32. ^ עמיר קורץ, כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חנין זועבי ומפלגת בל"ד על עבירות זיוף ומרמה, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2019
  33. ^ מתן וסרמן, ‏חה"כ לשעבר חנין זועבי ו-12 בכירים נוספים בבל"ד הורשעו בעבירות של מרמה וזיוף, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2021
  34. ^ ועדת הבחירות פסלה את התמודדות בל"ד, באתר המחדש
  35. ^ אריק בנדר, ‏לאחר פסילתה מהתמודדות לכנסת: בל"ד הגישה את הערעור לביהמ"ש העליון, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2022
  36. ^ ע"ב 6668/22 בל"ד – ברית לאומית דמוקרטית נ' ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת ה-25 ואחרים, ניתן ב־9 באוקטובר 2022
  37. ^ ב-21 בדצמבר 1999 פרש מהסיעה והקים את תע"ל.
  38. ^ ב-24 באפריל 2007 התפטר בשארה מהכנסת ובמקומו נכנס נפאע.
בל"ד - תבניות ניווט