אנטולי קרפוב

שחמטאי רוסי

אנטולי יבגייניביץ' קרפוברוסית: Анато́лий Евге́ньевич Ка́рпов; ‏ נולד ב-23 במאי 1951) הוא רב-אמן רוסי בשחמט ולשעבר אלוף העולם בשחמט. קרפוב נחשב לאחד מאלופי העולם בעלי הרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה של השחמט, בעיקר בתחרויות: הוא השחקן המצליח ביותר בתחרויות בהיסטוריה[1] עם יותר מ-140 תחרויות בהן ניצח. בקריירה השחמטאית שלו השיג 1,118 ניצחונות, 287 הפסדים, ו-1,480 תוצאות תיקו ב-3,163 משחקים[2][3]. מד הכושר הגבוה ביותר אליו הגיע קרפוב היה 2780.

אנטולי קרפוב
Карпов, Анатолий Евгеньевич
קרפוב בשנת 2017
קרפוב בשנת 2017
קרפוב בשנת 2017
לידה 23 במאי 1951 (בן 72)
זלטואוסט, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט אלוף העולם בשנים 19751985, מס' 1 בעולם בתקופות שונות בשנים 1974–1985
הדרגה הגבוהה ביותר רב-אמן משנת 1970
מד כושר מרבי 2780 (יולי 1994)
מד כושר נוכחי 2617 ‏(נובמבר 2023)
השכלה Economics Faculty of Saint Petersburg State University עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נוסף עיתונאי, סופר, פוליטיקאי, חבר הדומה הממלכתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה
פרסים והוקרה
  • אלוף העולם בשחמט
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2001)
  • אוסקר השחמט (1984)
  • אוסקר השחמט (1981)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (1978)
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (2021)
  • מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות (1974)
  • אוסקר השחמט (1980)
  • עיטור הידידות (רוסיה) (2011)
  • אוסקר השחמט (1977)
  • אוסקר השחמט (1979)
  • אוסקר השחמט (1973)
  • אוסקר השחמט (1974)
  • אוסקר השחמט (1976)
  • אוסקר השחמט (1975)
  • עיטור לנין (1981)
  • פרס ממשל רוסיה הפדרלית
  • המסדר האולימפי
  • פרס הממשלה של הפדרציה הרוסית
  • Order of St. Nestor the Chronicler
  • מסדר מאי
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 2
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז', דרגה 2
  • Golden Calf
  • מדליה לחיזוק מערכת הכליאה
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נכון למאי 2019, מדורג במקום ה-38 ברוסיה, לפי מד כושר. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').

ילדות עריכה

קרפוב נולד ב-23 במאי 1951 בזלטואוסט, עיר תעשיית מתכת, במחוז צ'ליאבינסק, אז חלק מברית המועצות. למד לשחק שח בגיל 4. כישרונו צמח במהירות: בגיל 11 הוא היה מועמד לאמן ובגיל 12 התקבל לאקדמיית השח היוקרתית של מיכאל בוטביניק. הוא התחיל להתאמן אצל סמיון פורמן. ב-1966 קיבל דרגת אמן ובכך היה לאמן הסובייטי הצעיר בהיסטוריה (כשהוא משווה את השיא של בוריס ספאסקי). בשנת 1967 זכה באליפות אירופה לנוער, בשנה שלאחריה התקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה, ובשנת 1969 זכה באליפות העולם לנוער עם תוצאה מרשימה של 10/11 ( ובכך היה לשחקן הסובייטי הראשון שזוכה בתחרות זו מאז בוריס ספאסקי ב-1955). בשנת 1970 סיים במקום רביעי משותף בתחרות בינלאומית גדולה וזכה בתואר רב אמן.

רב אמן עריכה

בשנת 1971 זכה קרפוב בתחרות לזכר אלכסנדר אלכין ביחד עם לאוניד שטיין, ובשנתיים הבאות המשיך להתחזק ומד-הכושר שלו עלה ב-120 נקודות. בשנת 1973 סיים במקום שני משותף באליפות ברית המועצות ובמקום ראשון משותף עם ויקטור קורצ'נוי בתחרות הבינאזורית. הזכייה בתחרות הבינאזורית אפשרה לו להשתתף בתחרות "המועמדים" שהייתה עתידה לקבוע מי ישחק נגד בובי פישר על התואר אלוף העולם בשחמט.

מועמד עריכה

ברבע גמר תחרות "המועמדים" הביס קרפוב את לב פולוגייבסקי 5.5-2.5 (+3,=5,-0), ובחצי הגמר ניצח את אלוף העולם לשעבר בוריס ספאסקי בתוצאה 4–7 (+4,=6,-1). בגמר שנערך במוסקבה ניצח קרפוב את ויקטור קורצ'נוי בסיומו של מותחן ארוך בתוצאה 12.5-11.5 (+3,=19,-2) והפך לטוען לכתר.

אליפות העולם בשחמט 1975 עריכה

בעקבות ניצחונו של קרפוב בתחרות "המועמדים" היה אמור להיערך דו-קרב בינו לבין בובי פישר על התואר אלוף העולם, אולם דו-קרב זה לא נערך מעולם. פישר דרש שהדו-קרב יימשך עד שאחד השחקנים ישיג עשרה ניצחונות, בלי להתחשב בתוצאות תיקו, ושבמקרה של שוויון 9-9 הוא יישאר אלוף העולם. פיד"ה סירבה לקבל את דרישותיו בטענה שהן ייתנו יתרון לא הוגן לאלוף העולם על הטוען לכתר, וכתוצאה מכך לא השתתף פישר בדו-קרב וקרפוב זכה בתואר אלוף העולם מבלי לשחק.

אלוף עולם עריכה

בעשר השנים שלאחר זכייתו בתואר אלוף העולם השתתף קרפוב כמעט בכל התחרויות החשובות. בשנת 1975 הוא זכה בתחרות בינלאומית חזקה במילאנו וב-1976 באליפות ברית המועצות. בתקופה זו זכה קרפוב בתשעה טורנירים בינלאומיים גדולים ברצף, מה שהיה הרצף הארוך ביותר עד לרצף של גארי קספרוב (שזכה ב-14).

ב-1978 קרפוב הגן על תוארו בפעם הראשונה כנגד ויקטור קורצ'נוי שערק מברית המועצות ב-1976. הדו-קרב נערך באווירה מתוחה ומלאה האשמות ופוליטיקה, ובשלב מסוים הייתה העוינות כה גדולה עד שהשניים סירבו ללחוץ ידיים בתחילת משחקים (מנהג מקובל בשחמט). קרפוב זכה בדו-קרב בתוצאה 16.5-15.5 (+6,=21,-5) ונשאר אלוף העולם.

ב-1981 התמודד קרפוב עם קורצ'נוי פעם נוספת במראנו שבאיטליה על התואר אלוף העולם. הפעם התוצאה הייתה ניצחון מוחץ 7–11 (+6,=10,-2) לקרפוב והדו-קרב זכה לכינוי "הטבח במראנו". בשנים הבאות זכה קרפוב במספר תחרויות חשובות ביניהן "תחרות הכוכבים" במונטריאול, לאס-פאלמס, לינארס ושלוש אליפויות ברית המועצות.

ניתן להעריך את כוחו של קרפוב באותה תקופה על ידי מאזנו נגד עמיתיו לצמרת- +11,=20,-2 נגד ספאסקי, +5,=12,-0 נגד רוברט היבנר, +3,=10,-1 נגד וסילי סמיסלוב, +10,=13,-2 נגד ליובוביץ.

הוא זכה פעמיים באליפות ברית המועצות בשחמט.

היריבות עם קספרוב עריכה

בין קרפוב לקספרוב שררה יריבות עמוקה וארוכת שנים. השניים שיחקו לאורך השנים 202 משחקים כשקספרוב מנצח 39, קרפוב 25 ו-138 תוצאות תיקו. המשחקים בין השניים נחשבים לבעלי רמה גבוהה מאוד, ותרמו תרומה רבה להתפתחות התאוריה בפתיחות רבות. בשנת 1984 הם נפגשו בדו-קרב על אליפות העולם במוסקבה שנערכה בשיטה של התעלמות מתוצאות תיקו עד שהראשון מגיע לשישה ניצחונות. קרפוב הוביל 0–5 ואז החל קספרוב לנצח וצימק את התוצאה לכדי 3–5. בשלב זה נמשך הדו-קרב כבר חמישה חודשים והופסק על ידי נשיא פיד"ה בטענה שבריאות השחקנים בסכנה, ונקבע דו-קרב חדש לשנת 1985. שני השחקנים מחו על ההחלטה לעצור את הדו-קרב: קרפוב מכיוון שהוביל וקספרוב מכיוון שהמומנטום היה בידיו. בדו-קרב הגומלין הפסיד קרפוב בקרב צמוד 11–13 ואיבד את התואר אלוף העולם.

דו-קרבות עריכה

שנה מיקום יריב תוצאה
1974 מוסקבה לב פולוגייבסקי 5.5 מ-8 ניצחון
1974 לנינגרד בוריס ספסקי 7 מ-11 ניצחון
1974 מוסקבה ויקטור קורצ'נוי 12.5 מ-24 ניצחון
1978 בגיו ויקטור קורצ'נוי 16.5 מ-32 ניצחון
1981 מראנו ויקטור קורצ'נוי 11 מ-18 ניצחון
1984 מוסקבה גארי קספרוב 25 מ-48 הקרב הופסק
1985 מוסקבה גארי קספרוב 11 מ-24 הפסד תואר אלוף העולם
1986 לנינגרד גארי קספרוב 11.5 מ-24 הפסד
1987 לינרס אנדריי סוקולוב 7.5 מ-11 ניצחון
1987 סביליה גארי קספרוב 12 מ-24 תיקו
1989 סיאטל יוהאן חארטרסון 3.5 מ-5 ניצחון
1989 מרוסטיקה אולף אנדרסון 2.5 מ-4 ניצחון
1989 לונדון ארטור יוסופוב 4.5 מ-8 ניצחון
1990 קואלה לומפור יאן טימן 6.5 מ-9 ניצחון
1990 ליון גארי קספרוב 11.5 מ-24 הפסד
1991 בריסל וישוואנתן אנאנד 4.5 מ-8 ניצחון
1992 לינרס ניגל שורט 4 מ-10 הפסד
1993 הולנד יאן טימן 12.5 מ-21 ניצחון
1994 אובדה יואל לוטייה 4 מ-6 ניצחון
1995 הודו בוריס גלפנד 6 מ-9 ניצחון
1996 אליסטה גטה קמסקי 10.5 מ-18 ניצחון
1998 לוזאן וישוואנתן אנאנד 3 מ-6 תיקו

הופעות בנבחרת ברית המועצות השחמט עריכה

אנטולי קרפוב שיחק ב-6 אולימפיאדות ובכולן זכתה נבחרת ברית המועצות במקום הראשון.

שנה לוח קבוצה מד כושר נקודות תוצאות % מקום
1972 1 עת ברית המועצות 2630 13 מ-15 12+ 2= 1- 86.7 1 קבוצתי, 1 אישי
1974 1 ברית המועצות 2700 12 מ-14 10+ 4= 0- 85.7 1 קבוצתי, 1 אישי
1980 1 ברית המועצות 2725 9 מ-12 6+ 6= 0- 75 1 קבוצתי
1982 1 ברית המועצות 2700 6.5 מ-8 5+ 3= 0- 81.3 1 קבוצתי
1986 1 ברית המועצות 2705 6 מ-9 4+ 4= 1- 66.7 1 קבוצתי
1988 1 ברית המועצות 2725 8 מ-10 6+ 4= 0- 80 1 קבוצתי, 2 ו-1 אישי

באליפות העולם בשחמט לנבחרות בשנת 1985 וב-1989 קרפוב היה שותף לזכייה באליפות.

מד כושר עריכה

  לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

פעילות ציבורית עריכה

בשנים 2006 ו-2007 היה קרפוב חבר במושב הראשון של הלשכה הציבורית של רוסיה, גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנטולי קרפוב בוויקישיתוף

הרצאה על קורות חייו וניתוח של מבחר ממשחקיו, ביוטיוב (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Anatoly Karpov, World Chess Hall of Fame, ‏2017-03-23 (באנגלית)
  2. ^ Peter Doggers (PeterDoggers), 12th World Champion Karpov Wins 184th Career Event, Chess.com (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Karpov, Kortchnoi win Unzicker Gala, Chess News, ‏2005-08-11 (באנגלית)


הקודם:
בובי פישר
אלופי העולם בשחמט
19751985
הבא:
גארי קספרוב