אנטול גורביץ'
אנטול גורביץ (26 במרץ 1916 - 20 בינואר 2005) היה צייר ומעצב תפאורה ותלבושות ישראלי.
 | |
| לידה |
26 במרץ 1916 מוסקבה |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 2005 (בגיל 88) תל אביב |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | ציור, עיצוב במה |
| זרם באמנות | ריאליזם פנטסטי, סוריאליזם |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גורביץ' נולד ב-1916 במוסקבה שבאימפריה הרוסית, לרחל ולאלכסנדר. בהיותו בן שנתיים, בעקבות מהפכת אוקטובר, עזבה משפחתו לגרמניה. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה התגורר עד מותו.
לצד עיסוקו כצייר, עיצב גורביץ' תפאורה ותלבושות להפקות מחול ולהצגות תיאטרון. בתחילה עבד כפועל במה ובהמשך החל לעצב במה להפקות שונות. בשנת 1938 שימש מעצב תפאורה ותלבושות להצגת הבכורה העולמית של המחזה "הכלל והיוצא מהכלל" מאת ברטולט ברכט שהוצג על ידי קבוצת תיאטרון חובבים של קיבוץ גבעת חיים.
שירת ב"פלוגת מודדי השדה" (יחידת המיפוי - פלוגה 524) של הצבא הבריטי. הפלוגה, שביצעה עבודות מדידה והכינה מפות צבאיות לשימושים מבצעיים, שרתה בצפון אפריקה, במצרים, בלוב ובתוניסיה. במהלך שירותו הצבאי עיצב תפאורה ללהקה העברית של הצבא הבריטי, "מעין זה" בתוכניתה הראשונה, "מזמרת הארץ" בהשתתפות חנה מרון, יוסי ידין, אליהו גולדנברג, לאה סיטין ואחרים.
מחלוצי יוצרי תיאטרון הבובות בישראל. ניהל משרד לעבודות גרפיות, "גור עבודות גרפיות".
גורביץ' היה דודו של הצייר והפסל יגאל תומרקין. היה נשוי לרקדנית והכוריאוגרפית הילדה קסטן. מנישואים אלה, נולד בנו, הבמאי מיקי גורביץ'. לאחר גירושיו מקסטן, נישא לשחקנית רבקה גור. לשניים נולד בן, אייל. אנטול גורביץ' הלך לעולמו בגיל 89 ונטמן בבית העלמין ירקון.
ציור עריכה
למד ציור בבית הספר לאומנויות בברלין. השתלם בצרפת ובאיטליה. בארץ ישראל השתלם אצל הציירים יצחק פרנקל ומירון סימה. סגנונו התאפיין בריאליזם פנטסטי קר ונוקשה: את עולמו ברא ממסות גושיות ומצבעים קשים, אטומים ופלאקטיים. דמויותיו קומפקטיות, סגורות, רשומות במתארים חריפים. הקומפקטיות הושגה הודות ליחסי הדמויות עם הסובב אותן ול"קופסאות החלל" שבתוכן שובצו ולהשוואה לאביזרים המתלווים להן. לכן, האדם ביצירותיו נראה כאובייקט בין אובייקטים. בין היתר, השתמש בציוריו בפחם ובצבעי אקוורל.
ב-1939 פרסם חוברת בשם "הצילו!", בהוצאת "פידאה – הוצאת ספרים הומניסטית". החוברת כללה שיר ו-15 חיתוכי לינולאום בנושא רדיפת היהודים בגרמניה. החיתוכים עוצבו בשחור-לבן בסגנון אקספרסיוניסטי-גרמני מובהק המשלב פאתוס בפרימיטיביזם.
בהמשך דרכו, פנה אל החומרים הפלסטיים. גורביץ' החל להשתמש בחטיבות של בלוטות פלסטיות מפוליאסטר, מתיל, מרשתות וממבנים קטנים. העולם הנשקף מיצירות אלה הציג את יתמותו של האדם המודרני, ואת פחד הכיליון וההרס התלוי כחרב מתהפכת מעליו. עם זאת, ישנו אור הבוקע מבעד לעננים ולחושך. בנוסף לציור, עסק אנטול גם בחיתוכי לינולאום ובעיצוב תחריטי עץ.
בשנותיו האחרונות התמקד גורביץ' בציור סוריאליסטי.
ציוריו הוצגו בתערוכות בתל אביב, בירושלים, בסיינה, בפירנצה, ברומא, בסיאטל, בברלין ובמונקו.
עיצוב תפאורה ותלבושות עריכה
בין השנים 1936–1986 עיצב גורביץ' תפאורה ותלבושות בתיאטרונים השונים בארץ ישראל ומחוצה לה: "המטאטא", "אוהל", תיאטרון הבימה, "להקטרון", "הבובטרון" של דוד בן שלום (הונזו), תיאטרון הבובות "פיטפוטרון", ללהקה הצבאית העברית של הצבא הבריטי, "מעין זה", הלהקה הצבאית הארצית ועוד.
בשנת 1938 עיצב תפאורה, תלבושות ומסכות להצגת הבכורה של המחזה "הכלל והיוצא מהכלל" מאת ברטולט ברכט בביצוע תיאטרון החובבים של קיבוץ גבעת חיים. בשנה זו, עיצב תפאורה ותלבושות גם למחזה הראשון פרי עטה של לאה גולדברג, "ים בחלון", שהוצג ב"תיאטרון עברי" בהנהלתו של אלפרד וולף. ב-1939 עיצב תפאורה ותלבושות להצגה הראשונה של "כל הרוחות" - במה להומור והווי, "כוסות רוח".
גורביץ' התמחה בעיצוב במה ותלבושות ללהקות מחול. שימש כמעצב התלבושות הראשון של "להקת ענבל" בהנהלת שרה לוי תנאי (מאוחר יותר עיצב לה גם תלבושות) ו"להקת הבלט הישראלי" בהנהלת גרטרוד קראוס. בין השנים 1936–1952 עיצב תלבושות להפקותיה של הכוריאוגרפית גרטרוד קראוס. עם הקמת "להקת הבלט הישראלי" של קראוס שימש כמעצב הבית. בנוסף, עיצב תפאורה ותלבושת ללהקת בת שבע, להקת הורה ירושלים ולהקת הרקדן טאלי ביטי.
שימש כיועץ וצייר סקיצות ל"בובטרון של הונזו". לא אחת נעזר הונזו (דוד בן שלום) בסקיצות של גורביץ' להכנת בובותיו השונות.[1].
ב-1969 הוצג מחזה פרי עטו, "הרפתקאות גידי ורותי בחלל" בתיאטרון הבובות "בובונית", בעיבודה של חנה בן-ארי.
עבודתו האחרונה בתיאטרון הייתה בהצגת "הבית ברחוב שינקין" (תיאטרון הבימה, 1986) בבימוי בנו מנישואיו הראשונים לכוריאוגרפית והרקדנית הילדה קסטן, הבמאי מיקי גורביץ' ובהשתתפות רעייתו השנייה, השחקנית רבקה גור.
בין עבודותיו לתיאטרון עריכה
- "הבית על הגבול" - "תיאטרון עברי" 1937
- "ים בחלון" - "תיאטרון עברי" 1938
- "הכלל והיוצא מהכלל" - קבוצת תיאטרון החובבים, קיבוץ גבעת חיים 1938
- "כוסות רוח" - "כל הרוחות" 1939
- "הנסיכה מאריצה" - "אופרה עממית א"י" (1946)
- "שטר השטרות אשר לשלמה" - תיאטרון "המטאטא" (1949)
- "הנערה והכושי" - תיאטרון "אוהל" 1952
- "אופרה בגרוש" - תיאטרון "אוהל" 1952
- "הרופא בעל כורחו" - תיאטרון הבימה (1952)
- "חבורה על התמזה" - תיאטרון "אוהל" (1953)
- "מלכת היופי" - להקטרון (1962)
- "מחלקת התה" - "התיאטרון המודרני" (1963)
- "ילדי העולם, הקשיבו" - "הבובטרון של הונזו" (1964)
- "נתן החכם" - תיאטרון הבימה (1966)
- "אוקסן וניקולט" - תיאטרון "כיס" (1969)
- "ירושלים שלי" - תיאטרון "כיס" (1969)
- "פרח הסכין והבושם" (ערב מיצירות פדריקו גארסיה לורקה) - בימת צוותא (1969) (עיצוב בובות)
- "הורדוס ומרים" - תיאטרון הבימה (1972)
- "שלום שלום ואין שלום" - תיאטרון הבימה (1973)
- "דוד וגולית"/"דג הזהב" - תיאטרון הבובות "פיטפוטרון" (1974)
- "הבית ברחוב שינקין" - תיאטרון הבימה (1986)
בין עבודותיו למחול עריכה
- "ממקור תימן" ("אשאל אלוהי", "סעי יונה") - להקת ענבל 1950
- "פסוקי זמרה" - להקת ענבל 1950
- "בעקבי הצאן" - להקת ענבל 1950
- תוכנית הפתיחה של להקת "הבלט הישראלי" בהנהלת גרטרוד קראוס 1951
- "בשפל" - תיאטרון הבלט הישראלי 1951
- "נרקודה" - תיאטרון הבלט הישראלי 1951
- "אש בהרים" - תיאטרון הבלט הישראלי 1951
- "יעקב ועשיו" - להקת ענבל 1951
- "רועים" - להקת ענבל 1951
- "שירי עם וריקודי עם" - להקת ענבל 1952 (יחד עם פיני לייטרסדורף)
- "מלכת שבא" - להקת ענבל 1952
- "כנען" - להקת ענבל 1955
- "כיסופים" - להקת ענבל 1955
- "שירת דבורה" - להקת ענבל 1955
- "על העין" - להקת ענבל 1957
- "מדבר" - להקת ענבל 1958
- "על כנפי נשרים" - להקת ענבל 1959
- "ורד בר - להקת ענבל 1963
- "הריקוד המדברי" - להקת הורה ירושלים
- "דבקה חיילים" - להקת הורה ירושלים
- "ריקוד הקציר" - להקת הורה ירושלים
- "מבעד לצעיף" - להקת ענבל 1966
- "דבקה תפוח" - להקת ענבל 1966
- "כד" - להקת ענבל 1966
- "מיניאטורות" - להקת ענבל 1971
- "למדבר שאנו" - להקת ענבל 1971
- "כיפת הרקיע" - להקת בת שבע 1973
- "רעלה" - להקת ענבל 1988
פרסים עריכה
בשנת 1945 זכה בפרס ראשון לציור שמן בתערוכה של ציירים בצבא הבריטי. בשנת 1951 זכה בפרס ראשון ושני בתערוכת תכנון תלבושות לריקודי עם.
קישורים חיצוניים עריכה
- אנטול גורביץ' במערכת לחיפוש אנשי במה
- פרטים על אנטול גורביץ' בארכיון הילדה קסטן, בספרייה הלאומית
- מידע על אנטול גורביץ' בקטלוג הספרייה הלאומית
- אנטול גורביץ' באתר ארכיון תיאטרון "הבימה".
- ים בחלון (להצגת הבכורה בתיאטרון עברי) א.ד. שפירא. "דבר". 8.06.1938
- אנטול גורביץ' באתר מוזיאון ישראל.
- "בלט קבוע יפעל מסוף אפריל" על הצגת הבכורה של הבלט הישראלי. "חירות". 16.04.1951
- "הבובטרון יציג בתל אביב על הצגת היובל של "הבובטרון". "דבר". 14.08.1964
- "להקטרון - במה של גבעתיים הפועלת כבר שש שנים". "מעריב". 9.01.1966
- ההצגה "הבית ברחוב שינקין" באתר הבית של הבמאי מיקי גורביץ'.
- מתי גילתה האמנות הישראלית את השואה על החוברת "הצילו". מאת גדעון עפרת
- ציפי שוחט, מת מעצב התפאורה אנטול גורביץ', באתר הארץ, 25 בינואר 2005
- "המלכות אבודה" (אורכב 22.11.2015 בארכיון Wayback Machine) על אנטול גורביץ' ודירת הסטודיו שלו. אורי הולנדר
הערות שוליים עריכה
- ^ "אשף הבובות מגבעת חיים". עיתון "הארץ". 3 ביולי 1964