אנטיפה

רשת בינלאומית בלתי-מאורגנת של פעילים ותנועות נגד פשיזם
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אחיד ומגמתי בחלקו, חוסר במקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אנטיפה, אנטיפא או פעולה אנטי-פשיסטית היא רשת בינלאומית של ארגונים ותנועות פוליטיות של פעילי שמאל ושמאל רדיקלי אנטי-סמכותנים, ששמו לעצמם מטרה להיאבק בפשיזם בכל צורותיו. תנועות מיליטנטיות מהשמאל הרדיקלי ברחבי אירופה, יבשת אמריקה וגם בישראל החלו לצוץ כבר בשנות ה-30 כחלק מהמאבק נגד הפשיזם, הגזענות ועליית הימין הרדיקלי. חברי אנטיפה מתנגדים לפשיזם, גזענות, לאומנות, סקסיזם, הומופוביה וטרנספוביה.

דגל אנטיפה בפארק זיגמונד פרויד, וינה, אוסטריה

פעילות 'אנטיפה' כוללת בדרך כלל חלוקת פלאיירים, הפצת מידע באינטרנט, וארגון הפגנות. במדינות אחדות כגון צרפת, אנטיפה מזוהים עם הגוש השחור, הנוהגים להשתמש באלימות נגד שוטרים ומאבטחים בטענה לאלימות משטרתית ומדינת משטרה. קבוצות אנטיפה מנוהלות על פי עקרונות האנרכיזם, צורת קבלת ההחלטות היא על פי קונצנזוס, ואין היררכיה פורמלית. נוסף לפעילות ברחוב, יש גם קבוצות אנטיפה במגרשי הכדורגל, ובתוך סצנת המוזיקה, בעיקר להקות פאנק רוק והיפ הופ[1].

גרמניה עריכה

 
הלוגו של Antifaschistische Aktion

בשנת 1932 קמה הקבוצה הגרמנית "Antifaschistische Aktion". היא כללה חלקים רבים בשמאל בגרמניה באותו הזמן, לרבות הסוציאל-דמוקרטים, הקומוניסטים, האנרכיסטים והנוצרים הפרוגרסיביים. התנועה קיבלה הכרה לאחר שפורסמה על ידי המפלגה הקומוניסטית של גרמניה בעיתון "Die Rote Fahne" (הדגל האדום), כתגובה לקטטה בין נאצי לחבר פרלמנט קומוניסטי.

עם עליית הנאצים לשלטון ב־1933, ירדה התנועה למחתרת, ועסקה בעיקר בהברחת יהודים למדינות שכנות[דרוש מקור]. היא חזרה לפעילות גלויה רק במהלך שנות ה-80. בתקופת חלוקת גרמניה, אנטי-פשיזם נהייתה האידאולוגיה הרשמית של השלטון הקומוניסטי. בשנת 1961, וחומת ברלין שנבנתה במזרח גרמניה נקראה באופן רשמי "חומת הגנה אנטי-פשיסטית"[2].

באוגוסט 2017 חסמו הרשויות בגרמניה את אתר האינטרנט הרשמי של התנועה בגין הסתה לאלימות נגד שוטרים.

בריטניה עריכה

הקבוצה הבריטית "Anti-Fascist Action" החלה לפעול בבריטניה בשנת 1985 על ידי פעילי "Red Action" וקבוצות שמאל נוספות. התנועה פעילה במאבק נגד קבוצות ומפלגות פשיסטיות וגזעניות, כמו החזית הלאומית (National Front) והמפלגה הבריטית הלאומית (British National Party). הקבוצה שואפת לקיים מאבק נגד הפשיזם ברחובות, ובאותו הזמן מאבק נגד פשיזם בתוך תנועת מעמד הפועלים הבריטית עצמה. AFA ידועה במאבקים פיזיים נגד פשיסטים ופעילי ימין קיצוני, ולא פעם הואשמה באלימות פיזית וביצוע לינצ'ים בפעילי ימין. ב-1995 פעילי Red Action וחברים נוספים מ־AFA הקימו את אגודת מעמד הפועלים העצמאית (IWCA). ב-2001 התפרק ארגון ה-AFA ומרבית פעילותו עברה ל-IWCA.

ארצות הברית וקנדה עריכה

Anti-Racist Action, או ARA, היא רשת של ארגונים אנטי-גזעניים ואנטי-פשיסטיים בצפון אמריקה. חברי הקבוצה ארגנו פעולות והפגנות על מנת להפריע ולהתנגד לקבוצות נאו-נאציות וימין קיצוני, ולאידאולוגיות פשיסטיות, גזעניות, סקסיסטיות, הומופוביות ואנטישמיות. כמו כן ARA נצפית גם בהפגנות למען הפלות וחופש בחירה אצל נשים.

ב-2020, הנשיא דונלד טראמפ ואחרים האשימו את אנטיפה באירועים אלימים שהתרחשו במהלך מחאות ג'ורג' פלויד. טראמפ הצהיר שאנטיפה יוגדר כארגון טרור, אף על פי שהחוק בארצות הברית לא מאפשר להגדיר ארגונים מארצות הברית כארגוני טרור. מנגד, לפי גורמים אחרים[דרושה הבהרה], האחריות של פעילי השמאל הקיצוני חלקית, ולטענתם לאלימות ולהרס אחראים אנשי ימין באותה מידה. מרק בריי, היסטוריון שכתב את הספר "אנטיפה: המדריך האנטי-פשיסטי", אמר בנושא שאין ספק שפעילים של אנטיפה מעורבים במהומות, אף על פי שקשה לדעת בכמה אנשים מדובר. בכתבה בוושינגטון פוסט אמר בריי שלהערכתו "אין מספיק אנרכיסטים וחברי אנטיפה", כך שהוא מתקשה להאמין שהארגון יצליח לבדו להיות אחראי על הרס בקנה מידה שכזה[3].

ישראל עריכה

 
פעולה אנטי-פאשיסטית

בארץ קמו קבוצות אנטי-פשיסטיות מתוך שורות השמאל והשמאל הרדיקלי. קבוצת 'אנטיפא' או 'אנטיפה' או 'פעולה אנטי-פשיסטית' קמה בארץ ישראל בשנת 1934 על מנת להיאבק בארגוני ימין בתוך היישוב היהודי. בשנת 1936 הקבוצה ניסתה לעורר מודעות בקרב הציבור היהודי בארץ ישראל למלחמת האזרחים בספרד, וארגנה אירועים לגיוס כספים וסיוע פוליטי לתמיכה ברפובליקה. כמה מאות פעילי שמאל אנטי-פשיסטים, מרביתם חברי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ), נסעו להילחם בספרד במסגרת הבריגדות הבינלאומיות[4].[5]

ביוני 2014, בעקבות התגובה הציבורית לרצח שלושת הנערים וחשש מהתחזקות הגזענות בחברה הישראלית, קמה קבוצת אנטיפה 972 (972 היא קידומת הטלפון הבינלאומית של מדינת ישראל), במטרה לתעד אלימות ופשעי שנאה כלפי ערבים, פליטים ופעילי שמאל ולפעול נגד תופעות אלו. בין הפעולות בהן השתתפה קבוצת אנטיפה 972: התפרעויות של חבריה בירושלים, הגנה על הפגנות שמאל בזמן מבצע צוק איתן, ומניעת מצעד של להב"ה בתל אביב[6][7][8][9].

ב-4 בפברואר 2021, האקרים ישראלים המזדהים עם אנטיפה פרצו לאתר של קו קלוקס קלאן, ארגון טרור בארצות הברית, והחליפו את דף הבית בבאנר עם דגל אנטיפה שעליו רשום "SHABBAT SHALOM GOODNIGHT WHITE PRIDE" (בעברית: שבת שלום ולילה טוב גאווה לבנה).[10]

רוב פעילי אנטיפה בישראל כיום מזוהים עם להקות פאנק (Punk) ישראליות ומועדוני כדורגל הדוגלים בערכי שמאל כגון בני סכנין ,הפועל י-ם

ביקורת עריכה

תאי אנטיפה ברחבי העולם סופגים ביקורת רבה, בעיקר בשל אופיים המיליטנטי והאלימות שרבים מהם מפעילים כנגד אזרחים ורכוש אזרחי, כחלק מהמאבק שלטענתם מכוון כנגד פשיזם[11].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנטיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי הקונגרס, בכתבה, תנועת השמאל שטראמפ מחשיב לארגון טרור, באתר ynet, 1 ביוני 2020
  2. ^   Berlin Wall: Five things you might not know, The Telegraph, 12 August 2011
  3. ^ תנועת השמאל שטראמפ מחשיב לארגון טרור, באתר ynet, 1 ביוני 2020
  4. ^ בתיה דונר ורחל בונפיל (עורכות), מכאן למדריד - המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד 1936–1938., יד בן-צבי, 2012
  5. ^ ארכיון אוסף חוזרים ומנשרים של מרכז אנטיפא., בספרייה הלאומית
  6. ^ התא המקומי של אנטיפה מרים את ראשו מול הגזענות- Time out
  7. ^ הלחי השנייה: פעילי השמאל שמתארגנים להגנה מאלימות הימין - שיחה מקומית
  8. ^ כך גירשנו את בנצי גופשטיין ופעילי להב"ה מתל אביב- שיחה מקומית
  9. ^ דף הפייסבוק של קבוצת אנטיפה 972 פעילות אנטיפה נוספת מתקיימת ברשת, לדוגמה באמצעות דפים המפיצים מסרים ויראליים בפייסבוק, בנוסף להשתתפות בהפגנות ומחאות.(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  10. ^ i24NEWS, Israeli Antifa-affiliated hackers take down website of KKK-linked group, I24news (באנגלית)
  11. ^ תאגיד השידור הישראלי, אנטיפה - מתוך רואים עולם, באתר יוטיוב, ‏9 בספטמבר 2017