ויקיפדיה

אניגמה (פרויקט מוזיקלי)

פרוייקט מוזיקלי

אניגמה (באנגלית: Enigma) הוא פרויקט מוזיקלי גרמני שנוסד בשנת 1990 על ידי המוזיקאי והמפיק הרומני-גרמני מייקל קרטו.[1] קרטו הוציא מספר אלבומי סולו, שיתף פעולה עם אמנים שונים והפיק אלבומים עבור אשתו, זמרת הפופ הגרמנייה סנדרה, לפני שהגה רעיון של פרויקט מסוגת וורלדביט והעידן החדש. הוא הקליט את אלבום האולפן הראשון של אניגמה, MCMXC a.D. (1990), עם תרומות של דייוויד פירסטיין ופרנק פיטרסון. האלבום נותר המצליח ביותר של אניגמה, ובו נכלל הלהיט הבין-לאומי "Sadeness (Part I)", שנמכר ב-12 מיליון עותקים.[3] לדבריו, ההשראה ליצירת הפרויקט הגיעה מחזונו ליצור סוג של מוזיקה שלא צייתה ל"חוקים וההרגלים הישנים" והציגה צורת ביטוי אמנותית חדשה עם מרכיבים מיסטיים וניסיוניים.[4]

אניגמה
הלוגו של אניגמה, בשימוש מאז 2005
הלוגו של אניגמה, בשימוש מאז 2005
הלוגו של אניגמה, בשימוש מאז 2005
מקום הקמה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה[1]
תקופת הפעילות מ-1990
סוגה וורלדביט • העידן החדש[2] •
דאון-טמפו • אלקטרוניקה •
אמביינט • ניסיוני
חברת תקליטים וירג'ין • EMI • כריזמה
www.enigma.de
חברים
מייקל קרטו
חברים לשעבר
דייוויד פירסטיין
פרנק פיטרסון
סנדרה קרטו
לואיזה סטנלי
פיטר קורנליוס
ינס גאד
אנדראס הארד (אנג'ל אקס)
רות'-אן בויל
אנדרו דונלדס
אנדי קנאבן
אליזבת הוטון
מרגריטה רו
מארק ג'ושר
נאנוק
אקווילו
אנגון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברי אניגמה המשיכו לפעול אחרי MCMXC a.D. עם סדרת אלבומים שכללה מספר מוזיקאים ומפיקים שעבדו עם קרטו. הראשון היה The Cross of Changes (1993), ששילב השפעות שבטיות ואתניות ונמכר בלמעלה משמונה מיליון עותקים ברחבי העולם,[5] ואחריו Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! (1996), ששילב את המזמורים הגרגוריאניים שמזכירים את האלבום הראשון עם רובדי הצלילים הבין-תרבותיים הדומיננטיים המצויים בשני. האלבום הרביעי The Screen Behind the Mirror (2000) סטה קלות מהנושאים הקודמים של מוזיקת העולם לכיוון של מוזיקה אלקטרונית כבדה יותר. סטייה זו הגיעה לשיאה עם Voyageur (2003), האלבום החמישי וכללה שירי פופ בזה השישי, A Posteriori (2006).[6][7] Seven Lives Many Faces (2008) יצא בעקבותיהם וכלל תערובת של אלמנטים קלאסיים ומודרניים, החל ממזמורים אתניים ועד השפעות ראפ ודאבסטפ.[8] האלבום השמיני, The Fall of a Rebel Angel, יצא בנובמבר 2016.[9]

האלבומים והשירים של אניגמה נמכרו בלמעלה משמונה וחצי מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, לפי אישורים שפורסמו על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA).[10] ברחבי העולם קיבלו התקליטים למעלה מ-100 תוארי זהב ופלטינה עם מכירות של למעלה מ-75 מיליון עותקים בסך הכול. הפרויקט זכה גם לשתי מועמדויות לפרס גראמי.[11][12]

היסטוריה עריכה

הקמה עריכה

עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, המוזיקאי והמפיק הגרמני יליד רומניה מייקל קרטו שיתף פעולה עם כמה מוזיקאים, הפיק אלבומים שהוקלטו על ידי אשתו באותה העת, זמרת הפופ הגרמנייה סנדרה, והוציא אלבומי סולו בשמו, בהוצאת חברות התקליטים וירג'ין ופולידור רקורדס. חלקם זכו להצלחה מסחרית באירופה. ב-1988 נישאו קרטו וסנדרה ועברו לאי הספרדי איביזה. אולפן הקלטות ביתי בשם א.ר.ט. נבנה בהמשך לכך, וקרטו החל לעבוד על פרויקט מוזיקלי חדש, בעל גוון וורלדביט בשילוב העידן החדש בשם אניגמה (Enigma), עם דייוויד פירסטיין ופרנק פיטרסון. קרטו סגר עסקה עם ממבו מיוזיק ממינכן כדי לטפל בניהול וההוצאה לאור של אניגמה.[13]

שנות ה-1990 עריכה

האלבום הראשון של אניגמה, MCMXC a.D., הוקלט תוך שמונה חודשים ושילב מזמורים גרגוריאניים עם מוזיקה אטמוספירית ונגיעות דאנס. הוא השתמש בעבר במזמור גרגוריאני בקטע הפתיחה של "Everlasting Love" של סנדרה מ-1987. קרטו רצה להשמיט את שמו מהערות האלבום כדי שהמאזין יוכל להעלות פרשנויות בנוגע למי שעומד מאחורי יצירתו. לטענתו, חברי ההנהלה סירבו להאמין לבקשתו, אך ציין שזה נחל הצלחה בדיעבד.[13] קרטו הציג את עצמו בתור "קורלי אם. סי." ("Curly M.C.") ופיטרסון בתור "פ. גרגוריאן" ("F. Gregorian"). עם יציאתו לשווקים בדצמבר 1990, MCMXC a.D. זכה להצלחה מסחרית בלתי צפויה, בסיוע הסינגל המוביל "Sadeness (Part I)", שיצא חודש קודם לכן והגיע למקום הראשון בעשרים-וארבע מדינות בסך הכול.[14] האלבום דורג בעשירייה הפותחת בעשר מדינות, כולל הממלכה המאוחדת, והגיע בשיאו למקום השישי במצעד הבילבורד 200 בארצות הברית, שם הוא נמכר בלמעלה מארבעה מיליון עותקים ושהה במצעד במשך יותר מ-150 שבועות בסך הכול.[15] האלבום קיבל למעלה מ-50 תוארי פלטינה ברחבי העולם, ובכך הפך פרויקט אניגמה למצליח ביותר בחברת התקליטים וירג'ין באותה העת.[16] בעקבות הצלחת MCMXC a.D., קיבל קרטו הצעה ממפיק להלחין את הפסקול המלא לסרט הקולנוע "סליבר" (1993),[17] אך הוא אינו יכול היה למלא את הבקשה במלואה, במקום זאת הוא הלחין עבורו את הסינגלים: "Carly's Song" ו-"Carly's Loneliness" שנעשה שימוש בסרט.[18] הראשון עובד מחדש ל-"Age of Loneliness" בשנת 1993. קרטו לא הצליח לתרום יותר לפסקול שכן רצה להשקיע את זמנו בעבודה על האלבום השני של אניגמה.[18]

The Cross of Changes הוקלט בשנת 1993. התקופה הארוכה בין יציאת הראשון לשני נבעה בחלקה מהתיישנות החוזה עם וירג'ין – מנהלו של קרטו שכח לחדש אותו והדבר הוביל לעיכוב התהליכים. בסופו של דבר, הוחלט לחתום על עסקה אחרת במסגרתה יוצא קרטו חמישה אלבומים בסך הכול.[19] קרטו שימר את מרבית האלמנטים מהאלבום הראשון, אך הצהיר כי: ”רציתי לחוות חוויה אחרת לגמרי. רציתי לערבב כמה שיותר אלמנטים רוקיסטיים, אתניים וקלאסיים”. במסגרת האלבום, נעשה שימוש בדגימות רבות, כולל משירים של ג'נסיס, בלאק סבאת', ואנגליס ו-U2. כמו כן, נעשה מאמץ מודע להפחית את כמות המזמורים הגרגוריאניים ששולבו באלבום.[18] קרטו ביסס חלק ניכר ממילותיו על מושגים מעולם הנומרולוגיה, וקרא ספרים בנושא.[18] The Cross of Changes פורסם בדצמבר 1993, והגיע למקום הראשון בממלכה המאוחדת ולמקום התשיעי בארצות הברית. ארבעה סינגלים יצאו ב-1994: "Return to Innocence", "The Eyes of Truth", "Age of Loneliness" ו-"Out from the Deep". הראשון מביניהם הפך ללהיט שדורג בעשירייה הפותחת בשתים-עשרה מדינות בסך הכול; הוא קיבל את תואר הזהב בארצות הברית מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) על מכירות של למעלה מחצי מיליון עותקים במדינה. The Cross of Changes נמכר בלמעלה משמונה מיליון עותקים ברחבי העולם.

בשנת 1996, Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! (בצרפתית: "המלך מת, יחי המלך!") פורסם. הרעיון של קרטו באלבום זה היה לבסס אותו על שני האלבומים הקודמים כך שיכיל את אותם האלמנטים – מזמורים גרגוריאניים ושבטיים למיניהם. אף על פי שהאלבום זכה להצלחה, הוא לא הצליח להגיע להישגים ולפופולריות שזקף לזכותו האלבום הראשון. במקור היו אמורים לצאת שלושה סינגלים מהאלבום, אך יציאת האחרון שבהם ("The Roundabout") בוטלה בשנת 1998 מסיבות לא ברורות (בין הסינגלים יצא "T.N.T. for the Brain" שזכה להצלחה בישראל). Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! נמכר בלמעלה ממיליון עותקים בארצות הברית, קיבל את תואר הזהב בממלכה המאוחדת ושתי מועמדויות לפרס גראמי: אחת על עטיפתו והשנייה בתור "אלבום העידן החדש הטוב ביותר".[20] לאחר יציאת האלבום, קרטו הצהיר שמספר אלבומים מזויפים של אניגמה הופצו לשוק והדבר עורר סערה.[21]

שנות ה-2000 עריכה

יציאתו של The Screen Behind the Mirror בשנת 2000 כללה דגימות מתוך "כרמינה בוראנה" מאת המלחין קרל אורף בארבע רצועות באלבום. לעומת אלבומים קודמים הופחת באלבום זה השימוש במזמורים גרגוריאניים, אך עדיין נעשה שימוש בחלילי השאקוהאצ'י ואלמנטים מסורתיים נוספים של הפרויקט. הסינגלים שיצאו מאלבום זה היו "Gravity of Love" ו-"Push the Limits".[22] באלבום זה השתתפו הזמרים רות'-אן בויל (מלהקת אוליב) ואנדרו דונלדס לראשונה בפרויקט אניגמה. לאחר הביקורות הפושרות על האלבום השלישי, אלבום זה זכה לשבחים אצל המעריצים והמבקרים. בשנת 2001 הוציא קרטו סינגל חדש בשם "Turn Around" ביחד עם Love Sensuality Devotion: The Greatest Hits ו-Love Sensuality Devotion: The Remix Collection כדי לסיים את מה שקרא לו "הפרק הראשון של אניגמה". לכבוד יציאת אלבום האוסף הוא ארגן מופע אורות בפלנטריום שבעיר מינכן, גרמניה.[23][24]

האלבום החמישי, Voyageur, שיצא ב-2003, נחשב לשינוי תדמית כולל של הפרויקט. חלילי השאקוהאצ'י המפורסמים, המזמורים האתניים והגרגוריאנים וכל הטכניקות הייחודיות לאניגמה הוסרו לגמרי מהאלבום.[25] לציון חמש-עשרה שנות פעילות, הושק מארז תקליטורים במהדורה מוגבלת בשם 15 Years After, עם עטיפה בהשראת ציוריו של לאונרדו דה וינצ'י, חוברת נלווית ומספר תקליטורים: כל האלבומים הקודמים, DVD בשם Remember the Future ותקליטור בלעדי בשם The Dusted Variations, שכלל גרסאות צ'יל-אאוט של כמה מהלהיטים הגדולים של הפרויקט. כל השירים שונים מהמקור ובהם נעשה שימוש בכלי הקשה מינימליים.[26] תקליטור זה הכיל גם את גרסת הסינגל של "Hello and Welcome", שיצא מאוחר יותר כסינגל. ב-28 באוגוסט 2005, הנהלת אניגמה, קרוקודייל מיוזיק, הודיעה על יציאתו של "Hello and Welcome" כסינגל רשמי. הוא פורסם בגרמניה ב-10 במרץ 2006.[27]

ב-26 בספטמבר 2006, האלבום השישי של אניגמה, A Posteriori, פורסם ברחבי העולם, וכלל גרסה חדשה של "Hello and Welcome" והשיר החדש "Goodbye Milky Way". מהדורת ה-DVD של A Posteriori פורסמה ב-16 בדצמבר 2006, וכללה תמונות קליידוסקופ בסנכרון עם המוזיקה המחודשת שהוקלטה. A Posteriori קיבל מועמדות לפרס גראמי בקטגוריית "אלבום העידן החדש הטוב ביותר", המועמדות השנייה של אניגמה בקטגוריה זו לאחר Le Roi Est Mort, Vive Le Roi! משנת 1996.[28] בסוף מרץ 2007, פורסם אלבום רמיקס בשם "פרייבט לאונג'" שנוצר עבור A Posteriori; הוא הועלה לחנות המוזיקה של אייטונס. אלבום זה כלל שתים-עשרה רצועות רמיקס חדשות מהאלבום, שנעשו על ידי אמנים כמו בוקה ג'וניור ודי ג'יי טוקאדיסקו. חלק מהרצועות הללו היו זמינות בעבר בגרסתו המקורית של A Posteriori באייטונס ובמהדורת ה-DVD שהוזכרה קודם לכן.

בשנת 2008, יצא האלבום השביעי של הפרויקט, Seven Lives Many Faces, בו שילב קרטו בשיריו אלמנטים מודרניים עם מוזיקה קלאסית, ובחלק מהשירים באלבום השתתפה זמרת ספרדייה-קטלונית בשם מרגריטה רו, כיוון שזה חיבב את הקול ומהמבטא הקטלאני שלה, משהו שהוסיף לאלבום שוני וייחוד. הסינגל המוביל מתוך האלבום, "La Puerta del Cielo / Seven Lives", בעל שילוב של אלמנטים מודרניים וקלאסיים גם כן.[29]

The Platinum Collection, אוסף של שלושה תקליטורים, פורסם ב-27 בנובמבר 2009 בגרמניה וב-9 בפברואר 2010 ברחבי העולם. התקליטור הראשון מכיל את הלהיטים של אניגמה. התקליטור השני מכיל רמיקסים והתקליטור השלישי הוא אוסף של "רצועות אבודות", ניסויים מוזיקליים שמעולם לא הוקלטו או יצאו לפני כן.[30]

שנות ה-2010 עריכה

ב-5 באוקטובר 2010, לציון יום השנה העשרים לאלבום הראשון MCMXC a.D., החל פרויקט "השיר החברתי של אניגמה" ("Enigma's Social Song").[31] המעריצים של אניגמה התבקשו לצלם קטע שירה שיחובר לשיר חדש של הפרויקט. לאחר מכן התבקש הציבור להצביע, ובהמשך נודע שהזוכה היא הזמרת הלטבית פוקס לימה (אליס קטנר) עם קטע השירה "Fei mea".[32][33] שלושת המתחרים שלה, מארק ג'ושוע מברזיל, ג'יי ספרינג מספרד, ורסה סרה מליטא, הקליטו חלקים חשובים נוספים בשירה כמו הגשר המוזיקלי, קטע הליווי והפזמון של הגרסה הסופית של הסינגל. המעריצים השפיעו גם על שלבים נוספים בתהליך יצירת השיר באמצעות הצבעה על כלי הנגינה בהם ייעשה שימוש, כמו גם הסגנון המוזיקלי עצמו שיאפיין אותו.[34] המיקס הסופי של הסינגל בשם "MMX (The Social Song)" פורסם ב-15 בדצמבר 2010. הוא הפך לשיר הראשון שנוצר אי-פעם עבור המעריצים ועל ידי המעריצים דרך האינטרנט.[34]

באוגוסט 2016, אלבום האולפן השמיני של אניגמה, The Fall of a Rebel Angel, תוארך לצאת ב-11 בנובמבר 2016. הוא כולל השתתפות של מוזיקאים כדוגמת הזמר-יוצר הברזילאי מארק ג'ושר, הזמרת האינדונזית אנגון, נאנוק וצמד האלקטרו-פופ האנגלי אקווילו. שני סינגלים מהאלבום יצאו, "Sadeness (Part II)" בהשתתפות אנגון, ו-"Amen" בהשתתפות אקווילו. במאי 2018, יצאו מהדורות תקליטים צבעוניות בהוצאה מוגבלת של כל הקטלוג של אניגמה, The Colors of Enigma – The Vinyl Series. המהדורה כוללת עטיפות חדשות ומיקס מחודש שנעשו באמצעות הקלטות המאסטר המקוריות.[35]

במהלך 2019 ועד 2020, שלושת הסולנים של אניגמה – אנדרו דונלדס, אנג'ל אקס ופוקס לימה – יצאו לסיבוב הופעות עולמי בשם "Original Enigma Voices". זוהי הפעם הראשונה שבה המוזיקה של אניגמה בוצעה בשידור חי.[36]

פרסים עריכה

  • אמן הסולו הגרמני הפופולרי ביותר, 2002[37]
  • ההפקה הגרמנית המוצלחת ביותר ברחבי העולם, 1991
  • השיווק הטוב ביותר, 1992
  • האמן הלאומי הטוב ביותר, 1992
  • ההפקה הגרמנית המוצלחת ביותר ברחבי העולם, 1995
  • "Beyond the Invisible",‏ 1997
  • מעל מאה פרסי פלטינה ברחבי העולם[39][40]
  • שבעה פרסי פלטינה של RIAA
  • שני פרסי זהב של RIAA
  • חמישה פרסי פלטינה BPI
  • שני פרסי זהב של BPI

טכנולוגיות הקלטה עריכה

קרטו הקליט את חמשת אלבומי האולפן הראשונים של אניגמה באולפני א.ר.ט. – אולפן הקלטות ביתי הממוקם באי הספרדי איביזה. מ-1988 עד 2001, קרטו גר בסנטה אולאריה דה ריו, ולאחר מכן, מ-2001 עד 2008, עבר לגור בווילה ליד סנט אנטוני, שם האולפן עוצב מחדש ונבנה בשנית על ידי גינטר וגנר וברנד סטבר. שני האלבומים A Posteriori ו-Seven Lives Many Faces הוקלטו באולפן הקלטות דיגיטלי נייד בשם "אלכימאי" ("Alchemist"). ב-2010 נבנתה גרסה מחודשת של אולפן ההקלטות הדיגיטלי ושמו חודש ל"מרלין" ("Merlin"). השיר "MMX (The Social Song)" היה ליצירה הראשונה שהוקלטה באולפן המחודש; השיר יצא לאור בשנת 2010.[41]

דגימה ותביעות משפטיות עריכה

בשנת 1991 נתבע מייקל קרטו בידי מקהלת מינכן "קפלה ענתיקה" וחברת התקליטים שלה, פולידור גרמניה, בגין הפרת "זכות האישיות" שלה וזאת, בשל עיוות בדגימות המשמשות ב-"Sadeness (Part I)" ו-"Mea Culpa (Part II)" . הדגימות נלקחו מהאלבום Paschale Mysterium (1976) של המקהלה; בעוד שהיצירות המוזיקליות היו ברשות הציבור, הקלטות המקהלה הייתה מוגנת בזכויות יוצרים. החוק האירופי הכיר גם בזכויות מוסריות (droit moral) ביצירות.[42][43]

בשנת 1998, קרטו נתבע על ידי המוזיקאים הטאיוואנים דיפאנג ואיגאי דואנה, בטענה שהקולות שלהם משמשים ב-"Return to Innocence", בצורה לא חוקית וללא מתן קרדיט.[44][45][46] התיק הוכרע מחוץ לכותלי בית המשפט תמורת סכום כסף לא ידוע וכל ההפצות הנוספות של השיר זוכו (כולל תמלוגים) לשניהם.[47] קרטו הצהיר כי לא ידע שהקולות היו ברשות הציבור ושהוא לא הפר בכוונה את זכויות היוצרים של השניים.[48]

סגנון מוזיקלי עריכה

במסגרת פרויקט אניגמה מוציאים בדרך כלל שירים קצביים המאופיינים במוזיקת וורלדביט והעידן החדש.[49][50] הפרויקט המוזיקלי הוגדר כניסיוני מאוד, המשלב לרוב אלמנטים מסוגות מוזיקליות אחרות כמו אווירה, פופ או רוק.[49][12][50] מייקל קרטו אמר באירוע שאלות ותשובות שהוא ”תמיד מחפש את הלא נודע ומנסה למצוא דרכים חדשות לבטא את הרעיונות שלי”. מאוחר יותר אמר:

אניגמה היא כולה ניסיון להגיע לגבול ואפילו להתקדם ממה שכבר ידוע. ניסויים הם חלק גדול מהעבודה שלי ובכל תקליט שייצא לאניגמה יהיה משהו חדש

— — מייקל קרטו, 2007[51]

האלבום הראשון של אניגמה, MCMXC a.D., משלב מזמורים גרגוריאניים,[21][52] וצלילים דתיים עם שימוש בסינת'ים בעלי אווירה,[53] כלי נגינה שתוארו בתור "היפנוטיים" וקצב המושפע מדאנס,[54] יחד עם אלמנטים של פופ ומוזיקת אווירה.[1] הכול בליווי לחישות בשפה הצרפתית והתנשפויות שתוארו בתור "אירוטיות", שסופקו על ידי סנדרה.[53][54] The Cross of Changes, אלבום האולפן השני של אניגמה, מחליף את סגנון המזמורים הגרגוריאניים שאפיינו את MCMXC a.D. וכלל בעיקר מוזיקה אתנית ומזמורים בשפת הסנסקריט.[50][55] האלבום הוא משלב מוזיקת אווירה ורוחניות בדומה ל-MCMXC a.D., אך כולל פעימות מפותחות יותר,[55] ומילים על אהבה ומודעות עצמית.[56]

מורשת עריכה

  ערך מורחב – וידאוגרפיה של אניגמה

ההצלחה הבין-לאומית של אניגמה עם MCMXC a.D. הייתה לזו שסללה את דרכים של מספר פרויקטים מוזיקליים אחרים העוקבים אחר סגנונות וגישות שיווק דומות, במיוחד השימוש במונח "פרויקט" בניגוד ללהקה כדי לכנות את עצמם, והתווית "מוזיקה חידתית", שנועדה להעסיק את המאזינים במחשבות ותהיות וזאת, תוך סיווג המוזיקה עצמה לזו המשתייכת לעידן החדש.[57] קרטו ציין את להקת הרוק המתקדם יס כהשפעה עיקרית.[18]

זמן קצר לאחר העבודה עם מייקל קרטו על האלבום הראשון של אניגמה, המפיק הגרמני פרנק פיטרסון עזב את הפרויקט כדי להתמקד בגרגוריאן, להקה גרמנית שמבצעת בעיקר גרסאות כיסוי לשירי פופ ורוק מודרניים עם שירה וכלים סימפוניים דמויי גרגוריאניים.[58] כמו כן, הפרויקט המוזיקלי הצרפתי Era (אנ') עושה שימוש במזמורים גרגוריאניים עם עיבודי פופ רוק והוא גם מושווה לעיתים קרובות בהיקפו לאניגמה.[57][59]

פרויקטים אלקטרוניים נוספים שלעיתים קרובות מושווים לאניגמה הם ההרכב המוזיקלי הצרפתי דיפ פורסט,[60] הצמד הקנדי דליריום (אנ'),[61] הפרויקט הדני Achillea (נוצר על ידי המפיק השותף והגיטריסט האורח של אניגמה, ינס גאד),[62] והפרויקט הגרמני שילר (אנ').[63][64] גם הפרויקט המוזיקלי שינובו שהוציא את להיט העידן החדש "After of My Life" ביסס את מעמדו על אניגמה.[65] מיקס בשם "Indilla Enigma" המשלב את המלודיות של הפרויקט ביחד עם השיר "Mini World" של הזמרת הצרפתייה אינדילה זכה להצלחה בשנת 2024, כאשר צבר למעלה ממיליון צפיות ביוטיוב בתוך חודש – מספר מיקסים נוספים צברו מאות אלפי צפיות.[66][67][68]

צוות עריכה

חברים נוכחיים
  • מייקל קרטו – מוזיקה, מילים, שירה, הפקה, עיבודים, תכנות, הנדסה (1990–הווה)
חברים לשעבר ואמנים אורחים[69]
  • דייוויד פירסטיין – מילים (1990–2000)
  • פרנק פיטרסון (פ. גרגוריאן) – דגימות, הפקה, הנדסה, כתיבה משותפת (1990–1991)
  • סנדרה – שירה, קולות (1990–2003)
  • לואיזה סטנלי – קולות (1990–1996; 2006)
  • ינס גאד – גיטרות (1993; 2000–2003), עיבודים וכתיבה משותפת (2000–2003)
  • פיטר קורנליוס – גיטרות (1993–1996)
  • אנדראס הארד (אנדי ג'ונאס / אנג'ל אקס) – שירה (1993)
  • טוד פלג – שירת רקע (1993–1994)
  • אנדרו דונלדס – שירה (1999–2008), כתיבה משותפת (2008)
  • רות'-אן בויל – שירה (1999–2003; 2008)
  • אליזבת הוטון – קולות (1999–2000)
  • סבסטיאן סי. – שירה (2008)
  • ניקיטה סי. – שירה (2008)
  • מרגריטה רו – שירה, כתיבה משותפת (2008)
  • נאנוק – קולות (2008, 2016)
  • אליס קטנר (פוקס לימה) – שירה, כתיבה משותפת (2010)
  • ז'רום פריגו (ג'יי. ספרינג) – שירה, כתיבה משותפת (2010)
  • מארק ג'ושר (מרסלו אמרל פונטלו) – שירה, כתיבה משותפת (2010, 2016)
  • ראסה ורטנסביינה (ראסה סרה) – שירה, כתיבה משותפת (2010)
  • אנגון – שירה (2016)
  • אקווילו – שירה (2016)
  • מייקל קונזה – סיפור, כתיבה משותפת (2016)

דיסקוגרפיה עריכה

  ערך מורחב – דיסקוגרפיה של אניגמה

אלבומי אולפן עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Weinert, Ellie (4 March 1995). "Billboard: Casebook Enigma". Billboard.
  2. ^ "Music Review: Enigma's LSD—Electronic & Choral Avant Garde, Engima Releases Greatest Hits—The Tech". Tech.mit.edu.
  3. ^ Burton, Tony. "Sadeness, Part 1 Review on MFBlogg.no"
  4. ^ Willin, Melvyn J., "Enigma on Music, Witchcraft and the Paranormal
  5. ^ "The Cross of Changes on UDiscoverMusic"
  6. ^ "Voyageur Review on Slant Magazine"
  7. ^ "A Posteriori Review on PopMatters"
  8. ^ "Seven Lives Many Faces Review on AllMusic"
  9. ^ "Official announcement on Enigma Space"
  10. ^ "RIAA – Gold & Platinum – Search: Enigma"
  11. ^ "Enigma artist page on the official Grammy Awards website"
  12. ^ 1 2 "Cretu highlights 'stealing' acts"
  13. ^ 1 2 "Virgin Stays With Proven Marketing for Enigma"
  14. ^ "A New Generation of German Writers & Producers Makes Marks Over the World"
  15. ^ "This Day in Music on Billboard"
  16. ^ "Most Successful Virgin-Act 1990/91 | The Enigma Archives"
  17. ^ "Silver Soundtrack on AllMusic"
  18. ^ 1 2 3 4 5 "Michael Cretu: Enigma's musical alchemist"
  19. ^ "The Man and the Enigma"
  20. ^ "Le Roi est Mort, Vive le Roi! on UDiscoverMusic
  21. ^ 1 2 "How to be an Enigma"
  22. ^ "The Screen Behind the Mirror on AllMusic"
  23. ^ "Love Sensuality Devotion on AllMusic"
  24. ^ "A. R. T. Studios on EnigmaMusica (in Spanish)"
  25. ^ "Voyageur on AllMusic"
  26. ^ "15 Years After on AllMusic"
  27. ^ "Crocodile Music's Note on Hello and Welcome"
  28. ^ "49th Annual Grammy Nominees"
  29. ^ "Enigma, La Puerta Del Cielo / Seven Lives"
  30. ^ "The Platinum Collection on AllMusic"
  31. ^ "What Enigma's "Social Song" is about"
  32. ^ "Home - Fox Lima"
  33. ^ "Enigma Social Song Winner Announced |"
  34. ^ 1 2 "Enigma's "Social Song""
  35. ^ "Coloured vinyl editions of Enigma's complete catalogue set for release"
  36. ^ "Original Enigma Voices Events"
  37. ^ "Music | Picture gallery: World Music Awards 2002"
  38. ^ "Enigma Awards"
  39. ^ "Son of the Cretu Machine - Sandra/Cretu/Enigma/T.A.A.W. Virtual Fan Club"
  40. ^ "Enigma's Seventh Studio Album, Seven Lives Many Faces, Transports Listeners to New..."
  41. ^ "Enigma | Official Site - A.R.T. // Merlin // Description & Concept"
  42. ^ "'Sadeness' Creator Settles Sample Suit; Will Compensate For Unauthorised Usage"
  43. ^ Taylor, Timothy Dean. Strange Sounds: Music, Technology & Culture, Routledge (2001): 233.
  44. ^ "Taiwan Aborigines Sue Enigma, Music Companies"
  45. ^ Enigma Sued By Aboriginal Couple Over Song Rights
  46. ^ Guy, Nancy. "Trafficking Taiwan Aboriginal Voices", Handle with Care: Ownership and Control of Ethnographic Materials, ed. Jaarsma, S.R. University of Pittsburgh Press (2002): 195-206.
  47. ^ Taiwanese Settle Lawsuit Claiming Their Original Composition Was Stolen; They Will Now Set Up Foundation
  48. ^ TAIPEI--Taiwanese aboriginal singer Difang and his wife, Agay, have reached an out-of-court settlement with Virgin Records America, Enigma (aka Michael Cretu), and the International Olympic Committee (IOC) in a three-year copyright-infringement lawsuit.
  49. ^ 1 2 "Music Review: Enigma's LSD—Electronic & Choral Avant Garde, Engima Releases Greatest Hits—The Tech"
  50. ^ 1 2 3 "Enigma Biography"
  51. ^ "Michael Cretu answering questions from the fans"
  52. ^ "'MCMXC A.D.': The Electronic Phenomenon Of Enigma"
  53. ^ 1 2 Raggett, Ned. "MCMXC a.D." AllMusic.
  54. ^ 1 2 Contemporary Musicians
  55. ^ 1 2 "reDiscover Enigma's 'Enigma 2: The Cross Of Changes'"
  56. ^ "Enigma's 'Cross of Changes' has New Age music, weak lyrics"
  57. ^ 1 2 "Some European Acts Being Marketed as 'Brands' Instead of Faces"
  58. ^ "Gregorian on Classical-Crossover.co.uk."
  59. ^ "Era on Billboard.com"
  60. ^ "Deep India by Deep Forest Review on New Age Music Guide"
  61. ^ "In a Sacred State of Mind: Delerium's Bill Leeb"
  62. ^ "Achillea on AllMusic.com"
  63. ^ "Leben by Schiller Review on AllMusic.com"
  64. ^ "Voyage by Schiller Review on Billboard Magazine"
  65. ^ Enigma Shinnobu - YouTube, www.youtube.com
  66. ^ Kamro - Indilla Enigma (Original Mix), נבדק ב-2024-03-20
  67. ^ Kamro - Indilla Enigma [Official Music Video], נבדק ב-2024-03-20
  68. ^ Kamro - Indilla Enigma - 4K (UHD) Video, נבדק ב-2024-03-20
  69. ^ "Enigma Members on Google Books"


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אניגמה_(פרויקט_מוזיקלי)&oldid=38449465"