אניגמה (פרויקט מוזיקלי)

פרוייקט מוזיקלי

אניגמהאנגלית: Enigma) הוא פרויקט מוזיקלי שהוקם בשנת 1990 על ידי המוזיקאי הרומני מייקל קרטו ואשתו לשעבר, הזמרת הגרמניה סנדרה קרטו. מייקל הוא המפיק והמלחין של הפרויקט, וסנדרה מבצעת קטעי שירה בכמה מהשירים.

אניגמה
מקום הקמה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומניה
אוסטריה
גרמניה
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־33 שנים)
סוגה אמביינט
מוזיקה אלקטרונית
מוזיקת העידן החדש
מוזיקת טראנס
חברת תקליטים וירג'ין, כריזמה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.enigma.de
חברים
מייקל קרטו (1990 - עד היום)
חברים לשעבר

סנדרה קרטו (1990 - 2003)
פיטר קורנליוס (1990 - 1994)
ג'נס גאד (1997 - 2003)
דייוויד פירסטיין (1990 - 1997)

פרנק פיטרסן (1990 - 1991)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הזוג עובדים יחדיו גם בשם "סנדרה". לקרטו חוזה עם חברת התקליטים וירג'ין רקורדס להוצאת שמונה אלבומים, בקצב של אלבום מדי שלוש שנים. עד היום הפיקו חברי הפרויקט שבעה אלבומים.

עם קרטו וסנדרה עבד גם בתחילת הדרך פרנק פיטרסון, שעבד בין השאר עם להקת גרגוריאן, עם עפרה חזה ועם סנדרה עצמה.

רקע עריכה

למייקל קרטו הייתה קריירה מוזיקלית עצמאית משנות ה-70 המאוחרות ואילך, וגם שיתופי פעולה עם מוזיקאים נוספים, ביניהם סנדרה, לה עזר בהכנת אלבומיה. הוא הוציא מספר אלבומים תחת שמו לפני הקמת אניגמה אבל אף אחד מהם לא זכה להצלחה רבה. לאחר כישלונותיו החליט לשנות את הדרך שבה נהג עד אז, ושינה כיוון. בדצמבר 1990 פרץ קרטו בדרך מוזיקלית שונה לחלוטין בפרויקט חדשני שקרא לו "אניגמה", כשהוציא את אלבום הבכורה MCMXC a.D. אלבום זה היה הצלחתו המסחרית הראשונה בזכות הסינגל "(Sadeness (Part I", שבוסס על מזמורים גרגוריאנים (סוג של שירה ווקאלית ללא ליווי כלים, שהייתה נהוגה בכנסיות קדומות), בתוספת צלילים הרמוניים וקולות חושניים, ובמקצבי ריקוד שנשמעו ייחודיים ומעניינים לקהל בזמנו. לפני הוצאת האלבום חשש קרטו מתגובות הקהל ולכן העדיף לוותר על מתן הקרדיט ואזכור שמו ושמות שאר חברי הפרויקט, ובחר בשם בדוי כולל - Curly M.C, ובעטיפת האלבום כלל רק מעט מידע על הרקע בו צמח הפרויקט. הדבר גרם לתהיות וחרושת שמועות בציבור המאזינים בנוגע למי שעומד מאחורי יצירת האלבום - האם מדובר בלהקה, אדם או שאולי קבוצה.

בשנת 1993 קיבל קרטו הצעה ממפיק להלחין את הפסקול המלא לסרט הקולנוע "סליבר", אך הוא אינו יכול היה למלא את הבקשה במלואה, במקום זאת הוא הלחין עבורו את הסינגלים: "Carly's Song" ו-"Carly's Loneliness" שנעשה שימוש בסרט.

שנה מאוחר יותר יצא אלבומו השני של קרטו, The Cross of Changes, שזכה להצלחה דומה לזו של לאלבום הראשון, וקיבל תגובות אוהדות מהקהל. נגד שני האלבומים הוגשו תביעות משפטיות בנוגע להפרת זכויות יוצרים, בכך שדגמו שירים ממקורות מוזיקה אחרים.

ב-1996 יצא האלבום השלישי של קרטו, !Le Roi Est Mort, Vive Le Roiצרפתית: המלך מת, יחי המלך!), הרעיון של קרטו באלבום זה היה לבסס אותו על שני האלבומים הקודמים כך שיכיל את אותם האלמנטים - מזמורים גרגוריאניים ושבטיים למיניהם. למרות שהאלבום זכה להצלחה, הוא לא הצליח להגיע להישגים ולפופולריות שזקף לזכותו האלבום הראשון. במקור היו אמורים לצאת שלושה סינגלים מהאלבום, אך יציאת האחרון שבהם ("The Roundabout") בוטלה בשנת 1998 מסיבות לא ברורות (בין הסינגלים יצא "T.N.T. for the Brain" שזכה להצלחה בישראל).

האלבום הרביעי The Screen Behind the Mirror שיצא ב-1999 כלל דגימות מהיצירה "כרמינה בורנה" של המלחין קרל אורף, שנכללו בארבעה שירים באלבום. לעומת אלבומים קודמים הופחת באלבום זה השימוש במזמורים גרגוריאניים, אך עדיין נעשה שימוש ב חלילי השאקוהאצ'י ואלמנטים מסורתיים נוספים של הפרויקט. הסינגלים שיצאו מאלבום זה היו "Gravity of Love" ו-"Push the Limits". באלבום זה הופיעו הזמרים רות-אן בויל ואנדרו דונלדס לראשונה בפרויקט אניגמה. לאחר הביקורות הפושרות על האלבום השלישי, אלבום זה זכה לשבחים אצל המעריצים והמבקרים.

בשנת 2001 הוציא קרטו סינגל חדש בשם "Turn Around" ביחד עם "Love Sensuality Devotion: The Greatest Hits" ו-"Love Sensuality Devotion: The Remix Collection" כדי לסיים את מה שקרא לו "הפרק הראשון של אניגמה". לכבוד יציאת אלבום האוסף הוא ארגן מופע אורות בפלנטריום שבעיר מינכן, גרמניה.

האלבום החמישי, Voyageur, שיצא ב-2003, נחשב לשינוי תדמית כולל של הפרויקט. חלילי השאקוהאצ'י המפורסמים, המזמורים האתניים והגרגוריאנים וכל הטכניקות הייחודיות לאניגמה הוסרו לגמרי מהאלבום. מנקודת מבט סטטיסטית, עם כל הוצאה חדשה של אניגמה ירדו המכירות בחצי בהשוואה להוצאות מוקדמות יותר.

האלבום השישי, A Posteriori, יצא בספטמבר 2006 וסימן חזרה למקורות המוזיקליים של הלהקה שכביכול אבדו בעת הכנת האלבום החמישי. האלבום מתואר כקודר ואפל.

בשנת 2008, יצא האלבום השביעי של הלהקה, Seven Lives Many Faces, בו שילב מייקל קרטו בשיריו אלמנטים מודרניים עם מוזיקה קלאסית, ובחלק מהשירים באלבום השתתפה זמרת ספרדייה-קטלונית בשם מרגולידה רויג, מכיוון שקרטו מאוד התלהב מהקול ומהמבטא הקטלוני שלה, משהו שהוסיף לאלבום שוני וייחוד. בשנת 2010 יצא "MMX (The Social Song)", שיר נפרד שהוכן במיוחד לרגל חגיגות ה-20 שנה לפרויקט "אניגמה". זהו השיר הראשון אי פעם אשר הוכן דרך האינטרנט עם מעריצים מרחבי העולם שתרמו את הקול שלהם ואת כישורי השירה שלהם. שלושת המועמדים הטובים ביותר בעיני מייקל קרטו נבחרו להשתתף בשיר

ב-11 בנובמבר 2016, לאחר שמונה שנים של הפוגה, האלבום השמיני של אניגמה, The Fall of a Rebel Angel, ראה אור. אלבום זה כולל בתוכו נגיעות משמעותיות מהעידן הראשון של אניגמה (1990–2001), והחזיר את הסגנון הישן ממנו הכול התחיל, בשילוב של אלמנטים מודרניים. אחד השירים באלבום הוא שיר המשך לשיר המפורסם ביותר של הפרויקט, Sadeness, והוא נקרא, מטבע הדברים, בשם Sadeness Part II.

שיר זה יצא ב-10 באוקטובר בתור הסינגל הראשון מתוך האלבום, ונשלח לכל מי שהזמין את האלבום מראש באינטרנט.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן

אלבומי אוסף

קישורים חיצוניים עריכה