פתיחת התפריט הראשי

אני וסימון ומואיז הקטן

שיר של יוסי בנאי
סימון ומואיז הקטן בסיום כתה ב' בתלמוד תורה "מזרחי" בירושלים
PrincessMaryStreet REX.jpg

אני זוכר קולנוע רקס ביומיות

Lek på Uranienborg skole.jpg

שיחקנו סְמֶל וסוס ארוך וראשיות

Tarzan the Ape Man (1932) Trailer - Johnny Weissmuller (cropped).jpg

הייתי טרזן

The Dawn Patrol (1938 film) 01.png

וסימון ארול פלין

Gungadinjaffe.jpg

ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין

Shuk.jpg

אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים

אני וסימון ומואיז הקטן הוא פזמון שחיבר יוסי בנאי והלחין חנן יובל ב-1980. השיר נחשב לאחד השירים המזוהים ביותר עם בנאי. הפופולריות של השיר, בעל הנופך הנוסטלגי, אף הובילה ליצירת מופע בשם זה באותה שנה, בכיכוב בנאי (המופע כלל שירים ומערכונים). בתוכנית נכללו גם שירים נודעים אחרים שלו (כמו "על כל אלה" שחיברה נעמי שמר לתוכנית, כמו גם מערכונים). בנאי הופיע עם התוכנית ב-19801981.

על אף שהשיר מזוהה עם יוסי בנאי ואף מתאר חוויות ילדות שלו, הוא זכה למספר גרסאות כיסוי: של קרח תשע (בהופעות בלבד), חנן יובל (מלחין השיר) וארנון פרידמן.

ב-2002 הוציאה "הד ארצי" את המופע "אני וסימון ומואיז הקטן" כחלק מסדרת "מבראשית".

התיאורים בשירעריכה

השיר מתאר את זיכרונותיו של בנאי מילדותו בשכונת מחנה יהודה בירושלים. בשיר מתואר, לעיתים בעגה ירושלמית, הווי ילדותו של בנאי עם שני חבריו הטובים: סימון ומואיז הקטן. השניים הם האחים שמעון ומשה, בני יעקב יאיר וריינה לבית מזרחי "לוס פלאטרוס" - הצורפים מירושלים[1]. השניים הכירו את בנאי מנחלאות: הוא גר במחנה יהודה והם בזיכרון טוביה, והפכו לחברים קרובים, אף על פי שלא למדו יחד בבית הספר. השניים למדו באותה כיתה בתלמוד תורה "מזרחי", בעוד שבנאי למד באליאנס. בן כיתתם יוסף בן ניסן (בתמונה: יושב שלישי משמאל) סיפר כי סימון היה מבוגר ממואיז בשנה וחודשיים, והם נשלחו ללמוד יחד באותה כיתה, כדי לחסוך ולקנות תיק אחד, קלמר אחד, ספר ומחברת ולחלוק את הציוד. אמם אמרה על כך בלדינו: "דוֹס קוּלוֹס אן אוּן פנטלון", כלומר "שני ישבנים במכנס אחד".

בין היתר מתוארים בשיר המשחקים "סמל" וסוס ארוך. בשיר ניכרת גם השפעת הקולנוע של אותם ימים על משחקי הילדות: "הייתי טרזן וסימון אֶרוֹל פְלין, ומואיז הקטן קפץ כמו גוּנְגָה דין" (אנ'). בנוסף מתוארות הצגות יומיות בקולנוע רקס, ששכן בפינת רחוב פרינסס מרי (לאחר מלחמת העצמאות שונה השם לרחוב שלומציון המלכה) ורחוב הלל, ובו הוצגו סרטי חברת "נייל פילם" המצריים, וכן סרטים אמריקאיים. הקולנוע חדל לפעול בעקבות הצתתו בידי אנשי האצ"ל ב"פעולת תגמול" ב-4 בדצמבר 1947. הוא ננטש ולאחר מכן נהרס. עץ התות המוזכר בשיר ("חוזר אל השכונה אל עץ התות") הוא כנראה זה המצוי בגינה ברחוב כרמל בשכונת אוהל משה, הנקראת בשם "גן התות"[2].

בסרט התעודה "מכתבים ברוח" (המבוסס על יצירתו באותו שם) הציג בנאי את חברי הילדות שלו, האחים שמעון ומשה יאיר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה